איוב
ז ”הַאֵין חַיָּיו שֶׁל בֶּן תְּמוּתָה עֲלֵי אֲדָמוֹת הֵם כַּעֲבוֹדוֹת כְּפִיָּה,
וְהַאֵין יָמָיו כִּימֵי שָׂכִיר?+
2 כְּעֶבֶד, נִכְסָף הוּא לַצֵּל,
וּכְשָׂכִיר, מְצַפֶּה לִשְׂכָרוֹ.+
4 בְּשָׁכְבִי אֲנִי שׁוֹאֵל, ’מָתַי אָקוּם?’+
אַךְ כְּשֶׁהַלַּיְלָה נִמְשָׁךְ לוֹ, מִתְהַפֵּךְ אֲנִי בְּאִי־שֶׁקֶט עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר.*
8 הָעַיִן הָרוֹאָה אוֹתִי כָּעֵת לֹא תִּרְאֵנִי עוֹד;
עֵינֶיךָ יְחַפְּשׂוּנִי, אַךְ לֹא אֶהְיֶה.+
10 לֹא יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ,
וְלֹא יַכִּיר בּוֹ עוֹד מְקוֹמוֹ.+
11 לָכֵן לֹא אֶחְשֹׂךְ* פִּי.
אֲדַבֵּר בְּיִסּוּרֵי רוּחִי;
אֶתְלוֹנֵן בְּמַר נַפְשִׁי!+
12 הַאִם אֲנִי הַיָּם אוֹ מִפְלֶצֶת יָם,
כִּי תַּצִּיב עָלַי מִשְׁמָר?
13 בְּאָמְרִי, ’עַרְשִׂי יְנַחֲמֵנִי;
מִשְׁכָּבִי יָקֵל אֶת סִבְלִי’,
14 אַתָּה מַפְחִיד אוֹתִי בַּחֲלוֹמוֹת
וּמַבְהִיל אוֹתִי בְּחֶזְיוֹנוֹת,
15 וְלָכֵן נַפְשִׁי* בּוֹחֶרֶת מַחֲנָק,
16 מָאַסְתִּי בְּחַיַּי;+ אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִחְיוֹת עוֹד.
הָנַח לִי, כִּי יָמַי הִנָּם כְּהֶבֶל פֶּה.+
17 מַהוּ בֶּן תְּמוּתָה כִּי תַּחְשִׁיבֵהוּ
וְכִי תָּשִׂים לִבְּךָ אֵלָיו?+
18 מַדּוּעַ הִנְּךָ בּוֹדֵק אוֹתוֹ מִדֵּי בֹּקֶר
וּבוֹחֵן אוֹתוֹ מִדֵּי רֶגַע?+
19 הַאִם לֹא תַּפְנֶה מִמֶּנִּי מַבָּטְךָ
וְתַרְפֶּה מִמֶּנִּי, כְּדֵי שֶׁאַסְפִּיק לִבְלֹעַ אֶת רֹק פִּי?+
20 אִם חָטָאתִי, כֵּיצַד אוּכַל לְהַזִּיק לְךָ, נוֹצֵר* הָאָדָם?+
לָמָּה עָשִׂיתָ אוֹתִי לְךָ לְמַטָּרָה?
הַאִם הָיִיתִי עָלֶיךָ לְמַשָּׂא?
21 לָמָּה אֵינְךָ מוֹחֵל עַל פִּשְׁעִי
וְעוֹבֵר עַל עֲווֹנִי?
כִּי בְּקָרוֹב אֶשְׁכַּב בֶּעָפָר,+
וּתְחַפְּשֵׂנִי, אַךְ לֹא אֶהְיֶה”.