יהושע
ה מִיָּד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמוֹרִים+ אֲשֶׁר בְּעֶבְרוֹ הַמַּעֲרָבִי* שֶׁל הַיַּרְדֵּן וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִים+ אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ חוֹף הַיָּם שֶׁיִּבֵּשׁ יְהֹוָה אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִלִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ, נָמַס לְבָבָם+ וְהֵם אִבְּדוּ כָּל אֹמֶץ* בִּגְלַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.+
2 בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ: ”עֲשֵׂה לְךָ סַכִּינִים מֵאֶבֶן צֹר וּמוּל+ אֶת הַגְּבָרִים בְּיִשְׂרָאֵל שׁוּב, בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה”. 3 עַל כֵּן יְהוֹשֻׁעַ עָשָׂה סַכִּינִים מֵאֶבֶן צֹר וּמָל אֶת הַגְּבָרִים בְּיִשְׂרָאֵל בְּגִבְעַת הָעֲרָלוֹת.+ 4 מִסִּבָּה זוֹ מָל אוֹתָם יְהוֹשֻׁעַ: כָּל הַזְּכָרִים בָּעָם אֲשֶׁר יָצָא מִמִּצְרַיִם, כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה,* מֵתוּ בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי צֵאתָם מִמִּצְרַיִם.+ 5 כָּל הָעָם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הָיוּ נִמּוֹלִים, אַךְ כָּל הָעָם שֶׁנּוֹלְדוּ בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי צֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא נִמּוֹלוּ. 6 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה+ בַּמִּדְבָּר עַד מוֹת כָּל הָאֻמָּה, כְּלוֹמַר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה.+ יְהֹוָה נִשְׁבַּע לָהֶם שֶׁהוּא לֹא יִתֵּן לָהֶם לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ+ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבוֹתֵיהֶם לָתֵת לָנוּ,+ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ.+ 7 לָכֵן הוּא הֵקִים אֶת בְּנֵיהֶם בִּמְקוֹמָם.+ אוֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ; הֵם הָיוּ עֲרֵלִים כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ.
8 כַּאֲשֶׁר סִיְּמוּ לָמוּל אֶת כָּל הָאֻמָּה, הֵם נִשְׁאֲרוּ הֵיכָן שֶׁהָיוּ בַּמַּחֲנֶה עַד אֲשֶׁר הִתְאוֹשְׁשׁוּ.
9 אָז אָמַר יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ: ”הַיּוֹם גִּלְגַּלְתִּי מֵעֲלֵיכֶם אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם”. לָכֵן הַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא גִּלְגָּל+ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
10 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִמְשִׁיכוּ לַחְנוֹת בְּגִלְגָּל, וְעָשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הָאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ,+ בָּעֶרֶב, בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ. 11 וְהֵם הֵחֵלּוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת הָאָרֶץ בַּיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרַת הַפֶּסַח, מַצּוֹת+ וּדְגָנִים קְלוּיִים, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 12 וְהַמָּן פָּסַק לְמָחֳרַת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אָכְלוּ מִתְּבוּאַת הָאָרֶץ; לֹא הָיָה עוֹד מָן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,+ וְהֵם הֵחֵלּוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.+
13 כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוֹשֻׁעַ בְּקִרְבַת יְרִיחוֹ, נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אִישׁ+ עוֹמֵד מוּלוֹ וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ.+ הָלַךְ אֵלָיו יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל: ”הַלְצִדֵּנוּ אַתָּה אוֹ לְצַד אוֹיְבֵינוּ?” 14 וְהוּא הֵשִׁיב: ”לֹא; בָּאתִי כְּשַׂר צְבָא יְהֹוָה”.+ מִיָּד נָפַל יְהוֹשֻׁעַ עַל פָּנָיו אַרְצָה, הִשְׁתַּחֲוָה וְאָמַר לוֹ: ”מָה יֵשׁ לַאֲדוֹנִי לוֹמַר אֶל עַבְדּוֹ?” 15 הֵשִׁיב שַׂר צְבָא יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: ”שַׁל נַעֲלֶיךָ* מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו קָדוֹשׁ הוּא”. וִיהוֹשֻׁעַ מִיָּד עָשָׂה כֵּן.+