2 ‏”‏אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏אִם אִשָּׁה תַּהֲרֶה* וְתֵלֵד זָכָר,‏ תִּהְיֶה הִיא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים,‏ כְּפִי שֶׁהִיא טְמֵאָה בִּימֵי הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ.‏+

19 ‏”‏’‏אִם תִּהְיֶה לְאִשָּׁה הַפְרָשַׁת דָּם מִגּוּפָהּ,‏ תִּמָּשֵׁךְ טֻמְאַת הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ* שִׁבְעָה יָמִים.‏+ כָּל הַנּוֹגֵעַ בָּהּ יִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב.‏+

19 ‏”‏’‏לֹא תִּקְרַב אֶל אִשָּׁה בְּעֵת טֻמְאַת הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ כְּדֵי לְקַיֵּם אִתָּהּ יְחָסִים.‏+