22 הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְאִמּוֹ: ”לָמָּה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ? בַּקְּשִׁי עֲבוּרוֹ גַּם אֶת הַמְּלוּכָה,+ כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל,+ וּבוֹ תּוֹמְכִים אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְיוֹאָב+ בֶּן צְרוּיָה!”+