26 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁאוּל אֶל הַצַּד הָאֶחָד שֶׁל הָהָר,‏ הָיוּ דָּוִד וַאֲנָשָׁיו בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הָהָר.‏ דָּוִד מִהֵר לְהִמָּלֵט+ מִפְּנֵי שָׁאוּל,‏ אַךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו הֵחֵלּוּ לִסְגֹּר עַל דָּוִד וְעַל אֲנָשָׁיו כְּדֵי לִתְפֹּס אוֹתָם.‏+ 27 אֲבָל אָז בָּא אֶל שָׁאוּל שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏בּוֹא מַהֵר,‏ כִּי פָּשְׁטוּ הַפְּלִשְׁתִּים עַל הָאָרֶץ!‏”‏ 28 וְשָׁאוּל חָדַל לִרְדֹּף אַחֲרֵי דָּוִד+ וְהָלַךְ לְהִתְעַמֵּת עִם הַפְּלִשְׁתִּים.‏ מִשּׁוּם כָּךְ קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקוֹת.‏*

21 אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים,‏ הֵם עָלוּ מִן הַבְּאֵר וְהָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ דָּוִד.‏ הֵם אָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏קוּמוּ וְעִבְרוּ מַהֵר אֶת הַמַּיִם,‏ כִּי כָּךְ יָעַץ נֶגְדְּכֶם אֲחִיתֹפֶל”‏.‏+ 22 מִיָּד קָמוּ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.‏ עַד אוֹר הַבֹּקֶר לֹא נוֹתַר אֶחָד אֲשֶׁר לֹא עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן.‏