תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש תוכן הפרקים שמות שמות התוכן בראשי פרקים א בני ישראל מוסיפים להתעצם במצרים (1–7) פרעה מדכא את בני ישראל (8–14) מיילדות יראות אלוהים מצילות חיים (15–22) ב לידת משה (1–4) בת פרעה מאמצת את משה (5–10) משה נס למדיין ומתחתן עם ציפורה (11–22) אלוהים שומע את נאקת בני ישראל (23–25) ג משה והסנה הבוער (1–12) יהוה מבהיר את משמעות שמו (13–15) יהוה מדריך את משה (16–22) ד שלושה אותות שמשה יחולל (1–9) משה מרגיש בלתי כשיר (10–17) משה חוזר למצרים (18–26) משה מתאחד עם אהרון (27–31) ה משה ואהרון לפני פרעה (1–5) הדיכוי גובר (6–18) בני ישראל מאשימים את משה ואהרון (19–23) ו חזרה על ההבטחה לשחרר את בני ישראל (1–13) שמו של יהוה לא נודע במלואו (2, 3) שושלת היוחסין של משה ואהרון (14–27) אלוהים מצווה על משה להתייצב שוב לפני פרעה (28–30) ז יהוה מחזק את משה (1–7) מטה אהרון הופך לנחש גדול (8–13) מכה ראשונה: מים הופכים לדם (14–25) ח מכה שנייה: צפרדעים (1–15) מכה שלישית: כינים (16–19) מכה רביעית: ערוב (20–32) ארץ גושן לא מושפעת (22, 23) ט מכה חמישית: מות המקנה (1–7) מכה שישית: שחין באדם ובבעלי החיים (8–12) מכה שביעית: ברד (13–35) פרעה יראה את כוחו של אלוהים (16) שמו של יהוה יפורסם (16) י מכה שמינית: ארבה (1–20) מכה תשיעית: חושך (21–29) יא ההודעה על המכה העשירית (1–10) על בני ישראל לבקש מתנות (2) יב כינון חג הפסח (1–28) יש להזות את הדם על מזוזות הבתים (7) מכה עשירית: מות הבכורים (29–32) יציאת מצרים מתחילה (33–42) קץ 430 השנים (40, 41) הוראות לגבי ההשתתפות בפסח (43–51) יג כל זכר בכור שייך ליהוה (1, 2) חג המצות (3–10) כל זכר בכור מוקדש לאלוהים (11–16) בני ישראל מובלים לכיוון ים סוף (17–20) עמוד הענן ועמוד האש (21, 22) יד בני ישראל מגיעים לים (1–4) פרעה רודף אחר בני ישראל (5–14) חציית ים סוף (15–25) המצרים טובעים בים (26–28) בני ישראל מאמינים ביהוה (29–31) טו שירת הניצחון של משה ובני ישראל (1–19) מרים עונה בשירה (20, 21) מים מרים הופכים למתוקים (22–27) טז העם מתלונן שאין מזון (1–3) יהוה שומע את התלונות (4–12) אלוהים מספק את השליו ואת המן (13–21) המן לא יימצא בשבת (22–30) המן נשמר כתזכורת (31–36) יז תלונה על מחסור במים בחורב (1–4) מים יוצאים מן הסלע (5–7) מתקפתם ותבוסתם של העמלקים (8–16) יח יתרו וציפורה מגיעים (1–12) יתרו מייעץ למנות שופטים (13–27) יט בהר סיני (1–25) בני ישראל יהיו ממלכת כוהנים (5, 6) העם מתקדש לקראת אלוהים (14, 15) כ עשרת הדיברות (1–17) המראה גורם לבני ישראל לפחד (18–21) הוראות בקשר לעבודת אלוהים (22–26) כא משפטים עבור ישראל (1–36) על עבדים עברים (2–11) על אלימות איש נגד רעהו (12–27) על בעלי חיים (28–36) כב משפטים עבור ישראל (1–31) על גניבה (1–4) על נזקים ליבול (5, 6) על פיצוי ובעלות (7–15) על פיתוי (16, 17) על עבודת אלוהים וצדק חברתי (18–31) כג משפטים עבור ישראל (1–19) על התנהגות ישרה וצודקת (1–9) על שבתות וחגים (10–19) מלאך מכוון את בני ישראל (20–26) רכישת קרקעות וגבולות (27–33) כד העם מסכים לשמור את הברית (1–11) משה בהר סיני (12–18) כה תרומות למשכן (1–9) הארון (10–22) השולחן (23–30) המנורה (31–40) כו המשכן (1–37) יריעות המשכן (1–14) מסגרות הקרשים והתושבות (15–30) הפרוכת והמסך (31–37) כז מזבח העולה (1–8) החצר (9–19) שמן למנורה (20, 21) כח בגדי הכהונה (1–5) האפוד (6–14) החושן (15–30) האורים והתומים (30) המעיל (31–35) המצנפת עם לוחית הזהב (36–39) בגדי כהונה אחרים (40–43) כט מינוי הכוהנים (1–37) הקורבן היומי (38–46) ל מזבח הקטורת (1–10) מפקד וכסף לכפרה (11–16) כיור הנחושת לרחצה (17–21) תערובת מיוחדת לשמן המשיחה (22–33) מתכונת הקטורת הקדושה (34–38) לא רוח אלוהים ממלאת אנשי מלאכה (1–11) השבת, אות בין אלוהים ובני ישראל (12–17) שני לוחות האבן (18) לב פולחן עגל הזהב (1–35) משה שומע קולות שירה מוזרים (17, 18) משה שובר את לוחות הברית (19) הלוויים נאמנים ליהוה (26–29) לג דברי התוכחה מאת אלוהים (1–6) אוהל מועד מחוץ למחנה (7–11) משה מבקש לראות את כבוד יהוה (12–23) לד הכנת לוחות אבן חדשים (1–4) משה רואה את כבוד יהוה (5–9) חזרה על פרטי הברית (10–28) פני משה קורנות (29–35) לה הוראות לגבי השבת (1–3) תרומות עבור המשכן (4–29) בצלאל ואהליאב מתמלאים ברוח אלוהים (30–35) לו בני ישראל תורמים די והותר (1–7) בניית המשכן (8–38) לז עשיית הארון (1–9) השולחן (10–16) המנורה (17–24) מזבח הקטורת (25–29) לח מזבח העולה (1–7) כיור הנחושת (8) החצר (9–20) רשימת חומרי המשכן (21–31) לט עשיית בגדי הכהונה (1) האפוד (2–7) החושן (8–21) המעיל (22–26) בגדי כהונה אחרים (27–29) לוחית הזהב (30, 31) משה בודק את המשכן (32–43) מ הקמת המשכן (1–33) כבוד יהוה ממלא את המשכן (34–38)