תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש תוכן הפרקים ישעיהו ישעיהו התוכן בראשי פרקים א אב ובניו המרדנים (1–9) יהוה שונא פולחן טקסי (10–17) ’בואו וניישר את ההדורים’ (18–20) ציון תשוקם כעיר נאמנה (21–31) ב הר יהוה נישא (1–5) יכתתו חרבות לאיתים (4) יום יהוה משפיל את הגאוותנים (6–22) ג מנהיגי יהודה מתעים את העם (1–15) בנות ציון הפלרטטניות נשפטות (16–26) ד שבע נשים לאיש אחד (1) מה שיצמיח יהוה יהיה מלא כבוד (2–6) ה שיר על כרם יהוה (1–7) קריאות הוי על כרם יהוה (8–24) כעסו של אלוהים על עמו (25–30) ו חזון על יהוה בהיכלו (1–4) ”קדוש, קדוש, קדוש יהוה” (3) טיהור שפתיו של ישעיהו (5–7) ישעיהו נשלח אל העם (8–10) ”הנני! שלחני!” (8) ”עד מתי, יהוה?” (11–13) ז מסר אל המלך אחז (1–9) שאר ישוב (3) אות עמנואל (10–17) השלכות חוסר הנאמנות (18–25) ח פלישתה העתידית של אשור (1–8) מהר שלל חש בז (1–4) אל תיראו — ”עימנו אל!” (9–17) ישעיהו וילדיו כאותות (18) פנו אל התורה, לא אל השדים (19–22) ט אור גדול לארץ הגליל (1–7) לידתו של ”שר שלום” (6, 7) יד אלוהים נגד ישראל (8–21) י יד אלוהים נגד ישראל (1–4) אשור — שבט כעסו של אלוהים (5–11) עונשה של אשור (12–19) שארית יעקב תשוב (20–27) אלוהים ישפוט את אשור (28–34) יא שלטון הצדקה של חוטר ישי (1–10) יגור זאב עם כבש (6) הארץ תימלא ידע על יהוה (9) שיקום שארית (11–16) יב שיר הודיה (1–6) ”יה יהוה הוא עוזי” (2) יג הכרזה נגד בבל (1–22) קרוב יום יהוה! (6) המדים יגברו על בבל (17) בבל לא תיושב לעולם (20) יד ישראל ישכנו באדמתם שלהם (1, 2) דברי בוז נגד מלך בבל (3–23) הזורח ייפול משמיים (12) יד יהוה תמחץ את האשורי (24–27) הכרזה נגד פלשת (28–32) טו הכרזה נגד מואב (1–9) טז המשך ההכרזה נגד מואב (1–14) יז הכרזה נגד דמשק (1–11) יהוה יגער באומות (12–14) יח מסר נגד כוש (1–7) יט הכרזה נגד מצרים (1–15) המצרים יכירו את יהוה (16–25) מזבח ליהוה במצרים (19) כ אות נגד מצרים וכוש (1–6) כא הכרזה נגד מדבר ים (1–10) עמידה על המשמר מן המצפה (8) ”נפלה בבל!” (9) הכרזה נגד דומה והערבה (11–17) ”שומר, מה מלילה?” (11) כב הכרזה על גיא חיזיון (1–14) שבנא סוכן הבית מוחלף על־ידי אליקים (15–25) היתד הסמלית (23–25) כג הכרזה נגד צור (1–18) כד יהוה ירוקן את הארץ (1–23) יהוה מלך בציון (23) כה שפע ברכות על עם אלוהים (1–12) יהוה עורך משתה של יין משובח (6) הסוף למוות (8) כו שיר על ביטחון וישועה (1–21) יה יהוה, הצור הנצחי (4) יושבי תבל ילמדו צדק (9) ”יחיו מתיך” (19) היכנס אל חדריך הפנימיים והסתתר (20) כז יהוה הורג את לווייתן (1) ישראל מדומה בשיר לכרם (2–13) כח הוי לשיכורי אפרים! (1–6) כוהני יהודה ונביאיה מתנודדים (7–13) ”ברית עם המוות” (14–22) אבן פינה יקרה בציון (16) עבודתו הבלתי רגילה של יהוה (21) דוגמה הממחישה שיהוה מטיל מוסר בתבונה (23–29) כט הוי אריאל! (1–16) ”מכבדים אותי בשפתיהם, אך ליבם רחוק ממני” (13) החירשים ישמעו; העיוורים יראו (17–24) ל עזרתה של מצרים חסרת כל תועלת (1–7) העם דוחה את דברי הנבואה (8–14) כוחכם יהיה בגילוי ביטחון (15–17) יהוה חומל על עמו (18–26) יהוה, המורה האדיר (20) ”זו הדרך” (21) יהוה ישפוט את אשור (27–33) לא אלוהים הוא מקור העזרה האמיתית, ולא בני אדם (1–9) סוסי מצרים הם בשר (3) לב מלך ושרים ימשלו לשם משפט וצדקה (1–8) אזהרה לנשים השאננות (9–14) ברכות כתוצאה משפיכת הרוח ממרום (15–20) לג משפט ותקווה לצדיקים (1–24) יהוה שופטנו, מחוקקנו ומלכנו (22) איש לא יאמר: ”חליתי” (24) לד נקמת יהוה באומות (1–4) אדום תושמד (5–17) לה גן העדן העתיד לבוא (1–7) העיוורים יראו; החירשים ישמעו (5) דרך הקודש לפדויים (8–10) לו סנחריב פולש ליהודה (1–3) הרב־שקה מחרף את יהוה (4–22) לז חזקיהו מבקש את עזרת אלוהים דרך ישעיהו (1–7) סנחריב מאיים על ירושלים (8–13) תפילת חזקיהו (14–20) ישעיהו מוסר את תשובת אלוהים (21–35) מלאך הורג 000,185 אשורים (36–38) לח מחלתו של חזקיהו והחלמתו (1–22) שיר הודיה (10–20) לט שליחים מבבל (1–8) מ נחמה לעמו של אלוהים (1–11) קול קורא במדבר (3–5) גדולת אלוהים (12–31) האומות כטיפה מדלי (15) אלוהים שוכן מעל ”חוג הארץ” (22) לכל הכוכבים ניתנו שמות (26) אלוהים אינו מתעייף (28) ”קווי יהוה יחליפו כוח” (29–31) מא כובש יגיע מן הזריחה (1–7) ישראל נבחר כעבדו של אלוהים (8–20) ”אברהם ידידי” (8) קריאת תיגר על אלים אחרים (21–29) מב עבד אלוהים ושליחותו (1–9) ”אני יהוה. זהו שמי” (8) שיר תהילה חדש ליהוה (10–17) ישראל עיוור וחירש (18–25) מג יהוה מקבץ את עמו (1–7) האלילים עומדים למשפט (8–13) ”אתם עדיי” (10, 12) שחרור מבבל (14–21) ”נציג את משפטנו זה נגד זה” (22–28) מד ברכות על עמו הנבחר של אלוהים (1–5) אין אלוהים מלבד יהוה (6–8) הבלותם של אלילים מעשה ידי אדם (9–20) יהוה, גואל ישראל (21–23) שיקום באמצעות כורש (24–28) מה כורש נמשח לכבוש את בבל (1–8) אל לחומר לריב עם הקדר (9–13) שאר האומות מכירות בישראל (14–17) אלוהים מהימן בפועלי הבריאה ובמוצא פיו (18–25) הארץ נבראה למען תיושב (18) מו אלילי בבל לעומת אלוהי ישראל (1–13) יהוה חוזה את העתיד (10) ציפור טרף מן הזריחה (11) מז נפילת בבל (1–15) האסטרולוגים נחשפים (13–15) מח יהוה גוער בישראל ומטהר אותו (1–11) יהוה יפעל נגד בבל (12–16א) אלוהים מלמדנו לתועלתנו (16ב–19) ”צאו מבבל!” (20–22) מט שליחותו של עבד יהוה (1–12) אור אומות (6) נחמה לישראל (13–26) נ חטאי ישראל הם מקור הבעיות (1–3) עבדו הצייתן של יהוה (4–11) לשונם ואוזנם של המלומדים (4) נא ציון משוקמת כגן עדן (1–8) נחמה מיוצרה האדיר של ציון (9–16) כוס חמתו של יהוה (17–23) נב עורי, ציון! (1–12) מה יפות רגלי מבשרי בשורה טובה! (7) צופי ציון מריעים יחדיו (8) נושאי כלי יהוה צריכים להיות טהורים (11) עבד יהוה ירומם (13–15) מראהו נשחת (14) נג סבלו, מותו וקבורתו של עבד יהוה (1–12) בזו לו ונמנעו מחברתו (3) נשא חולי ומכאוב (4) ”כשה לטבח הובל” (7) הוא נשא את חטאם של רבים (12) נד ציון העקרה תלד בנים רבים (1–17) יהוה, בעלה של ציון (5) בניה של ציון ילמדו מפי יהוה (13) כלי הנשק נגד ציון לא יצליחו (17) נה הזמנה לאכול ולשתות בחינם (1–5) חפשו את יהוה ואת דברו המהימן (6–13) דרכי אלוהים גבוהות מדרכי האדם (8, 9) דבר אלוהים יצליח (10, 11) נו ברכות לנוכרים ולסריסים (1–8) בית תפילה לכל העמים (7) צופים עיוורים, כלבים אילמים (9–12) נז הצדיק והנאמן אובדים (1, 2) חשיפת זנותה הרוחנית של ישראל (3–13) נחמה לנדכאים (14–21) הרשעים הם כים גועש (20) אין שלום לרשעים (21) נח צום אמיתי וצום צבוע (1–12) התענגות על שמירת השבת (13, 14) נט חטאי ישראל מרחיקים את העם מאלוהים (1–8) התוודות על חטאים (9–15א) יהוה מתערב למען המגלים חרטה (15ב–21) ס כבוד יהוה זורח על ציון (1–22) כיונים אל אשנבי שובכיהן (8) זהב במקום נחושת (17) הקטון יהיה לאלף (22) סא נמשחתי לבשר בשורה טובה (1–11) ”שנת רצונו של יהוה” (2) ”אילנות הצדקה הגדולים” (3) הנוכרים יושיטו עזרה (5) ”כוהני יהוה” (6) סב שמה החדש של ציון (1–12) סג נקמת יהוה באומות (1–6) חסד יהוה בימי קדם (7–14) תפילת חרטה (15–19) סד המשך תפילת החרטה (1–12) יהוה יוצרנו (8) סה משפט יהוה נגד עובדי האלילים (1–16) אל המזל ואל הגורל (11) ”עבדיי יאכלו” (13) שמיים חדשים וארץ חדשה (17–25) יבנו בתים; ייטעו כרמים (21) איש לא ייגע לריק (23) סו פולחן אמת ופולחן כזב (1–6) ציון האם ובניה (7–17) אנשים נאספים לעבוד את אלוהים בירושלים (18–24)