יום ב׳, 21 ביולי
המשיכו לנחם זה את זה (תסל״א ד׳:18).
ספר העוסק בחקר מילים מקראיות מציין בנוגע לפועל ”לנחם”: ”זוהי עמידה לצידו של האדם על מנת לעודדו כשהוא עובר ניסיון קשה”. הנחמה שאנו מעניקים לאחינו ואחיותינו בעת צרה עוזרת להם להמשיך להתהלך בדרך המובילה לחיי עולם. בכל פעם שאנחנו נותנים להם כתף לבכות עליה, אנו מביעים את אהבתנו כלפיהם (קור״ב ז׳:6, 7, 13). קיים קשר הדוק בין תחושת חמלה לבין מתן נחמה. תחושת חמלה מניעה את האדם לרצות להקל על אחרים שמתמודדים עם קשיים. אם כן, תחילה מתעורר הרגש ולאחר מכן באה הפעולה. השליח פאולוס הבליט את הקשר בין חמלתו של יהוה לבין הנחמה שהוא מעניק לנו כשתיאר אותו כ”אבי החמלה ואלוהי כל נחמה” (קור״ב א׳:3). מ23.11 9, 10 §8–10
יום ג׳, 22 ביולי
נשמח נא גם בשעת צרות (רומ׳ ה׳:3).
כל תלמידי המשיח יחוו במוקדם או במאוחר צרות וקשיים. חשוב על חייו של פאולוס. הוא אמר למשיחיים בתסלוניקי: ”כאשר היינו איתכם אמרנו לכם מראש שאנו עתידים לסבול צרות, וכך אכן קרה” (תסל״א ג׳:4). ולמשיחיים בקורינתוס הוא כתב: ”אחים, אנו רוצים שתדעו על הצרה שפקדה אותנו... חששנו מאוד לחיינו” (קור״ב א׳:8; י״א:23–27). גם משרתי אלוהים כיום מתמודדים עם צרות ורדיפות (טימ״ב ג׳:12). אולי חברים ובני משפחה התייחסו אליך בעוינות. אולי נחישותך לנהוג ביושר בכל דבר הובילה לקשיים במקום עבודתך (עב׳ י״ג:18). לא מעט אחים נאלצים להתמודד עם התנגדות מצד הממשלה לפעילות הבישור. אך פאולוס הבהיר שלמרות כל הצרות האלה, יש לנו סיבה לשמוח. מ23.12 10, 11 §9, 10
יום ד׳, 23 ביולי
המטתם עליי צרה גדולה (בר׳ ל״ד:30).
ליעקב היו הרבה בעיות. שניים מבניו, שמעון ולוי, המיטו חרפה על המשפחה ועל שם יהוה. בנוסף, אשתו האהובה של יעקב, רחל, מתה בזמן שילדה את בנם השני. ובעקבות רעב כבד יעקב היה חייב לעבור למצרים בגיל מבוגר (בר׳ ל״ה:16–19; ל״ז:28; מ״ה:9–11, 28). למרות כל הבעיות, יעקב אף פעם לא איבד אמונה ביהוה ובהבטחותיו, ויהוה המשיך להראות לו את חסדו. לדוגמה, יהוה בירך את יעקב מבחינה חומרית. וחשוב כמה יעקב הודה ליהוה אחרי שהוא קיבל בחזרה את בנו יוסף, שבמשך שנים ארוכות הוא חשב שהוא מת. הקשר הקרוב שהיה ליעקב עם יהוה אפשר לו להתמודד בהצלחה עם הקשיים שלו (בר׳ ל׳:43; ל״ב:9, 10; מ״ו:28–30). אם נשמור על קשר הדוק עם יהוה, נוכל גם אנחנו להתמודד בהצלחה עם בעיות בלתי צפויות. מ23.04 15 §6, 7