יולי
יום ג׳, 1 ביולי
הוא סבב בארץ כשהוא עושה מעשים טובים ומרפא (מה״ש י׳:38).
כל הדברים שישוע אמר ועשה, כולל הניסים שהוא חולל, שיקפו בצורה מושלמת את המחשבות והרגשות של אביו (יוח׳ י״ד:9). מה נוכל ללמוד מהניסים של ישוע? שהוא ואביו אוהבים אותנו מאוד. כשישוע היה על כדור הארץ הוא עשה ניסים כדי להקל על סבלם של האנשים, וכך הראה כמה הוא אוהב אותם. באחד המקרים שני עיוורים צעקו לעזרתו (מתי כ׳:30–34). ישוע ’נתמלא רחמים’ וריפא אותם. הפועל היווני שמתורגם ל’נתמלא רחמים’ בפסוק זה מתייחס לחמלה עזה שאדם מרגיש עמוק בליבו. חמלה עמוקה כזו היא ביטוי של אהבה, והיא שהניעה את ישוע גם להאכיל את הרעבים ולרפא את המצורע (מתי ט״ו:32; מר׳ א׳:41). אנחנו יכולים להיות בטוחים שגם יהוה, שמתואר כאל בעל ’חמלה רבה’, וגם בנו אוהבים אותנו מאוד ושכואב להם לראות אותנו סובלים (לוקס א׳:78; פט״א ה׳:7). אין ספק שהם מחכים בשקיקה להסיר את כל הבעיות שמהן סובלת האנושות! מ23.04 3 §4, 5
יום ד׳, 2 ביולי
אוהבי יהוה, שנאו רע. הוא שומר על חיי נאמניו; מיד רשעים מצילם (תהל׳ צ״ז:10).
אנחנו יכולים לנקוט צעדים מעשיים כדי למזער את החשיפה שלנו לחשיבה ולרעיונות פסולים שפופולאריים בעולמו של השטן. נוכל למלא את שכלנו במחשבות חיוביות אם נקרא במקרא ונלמד אותו. גם נוכחות באסיפות והשתתפות בשירות יכולות להגן על חשיבתנו. יהוה מצידו מבטיח שהוא לעולם לא יניח לנו להתפתות למעלה מיכולתנו (קור״א י׳:12, 13). כל אחד מאיתנו צריך להתפלל יותר מתמיד כדי להישאר נאמן ליהוה בתקופה קשה זו של אחרית הימים. יהוה רוצה ש’נשפוך לפניו את לבבנו’ בתפילה (תהל׳ ס״ב:8). הלל את יהוה והודה לו על כל מה שהוא עושה. בקש ממנו שיעזור לך להיות אמיץ בשירות. התחנן אליו שיעזור לך להתמודד עם כל הבעיות, ולדחות את כל הפיתויים שניצבים מולך. אל תיתן לשום דבר ולאף אחד למנוע ממך להתפלל ליהוה באופן קבוע. מ23.05 7 §17, 18
יום ה׳, 3 ביולי
הבה נשים לב איש אל רעהו... נעודד זה את זה (עב׳ י׳:24, 25).
למה אנחנו נוכחים באסיפות? המניע העיקרי שלנו הוא להלל את יהוה (תהל׳ כ״ו:12; קי״א:1). באסיפות אנחנו גם מעודדים זה את זה, במיוחד לאור הזמנים הקשים שבהם אנו חיים (תסל״א ה׳:11). כשאנחנו מצביעים ועונים תשובה שני ההיבטים האלה באים לידי ביטוי. אבל יכול להיות שניתקל בקשיים מסוימים. אולי זה מלחיץ אותנו לענות תשובות, או שאנחנו מאוד רוצים להשתתף אבל לא תמיד נותנים לנו לענות. איך נוכל להתמודד עם הקשיים האלה? השליח פאולוס אמר שהמטרה העיקרית שלנו היא ’לעודד זה את זה’. כשאנחנו מבינים שאחים אחרים מתעודדים גם ממילים ספורות שמביעות את אמונתנו זה מניע אותנו לעשות מאמץ ולהשתתף. ואם לא נותנים לנו לענות לעיתים קרובות, אנחנו יכולים להיות שמחים שלאחרים בקהילה יש הזדמנות להשתתף (פט״א ג׳:8). מ23.04 20 §1–3
יום ו׳, 4 ביולי
יעלה לירושלים... ויבנה מחדש את בית יהוה (עז׳ א׳:3).
ההחלטה נפלה! היהודים שהיו בשבי הבבלי במשך 70 שנה השתחררו ויכלו לשוב לארץ אבותיהם, ישראל (עז׳ א׳:2–4). רק יהוה יכול היה לעשות את זה. הבבלים לא נהגו לשחרר את השבויים שלהם (יש׳ י״ד:4, 17). אבל בבל נפלה, והשליט החדש אמר ליהודים שהם יכולים לצאת לחופשי. כל יהודי, במיוחד ראשי המשפחה, היה צריך לקבל החלטה: לעזוב את בבל או להישאר בה. יכול להיות שלא היה קל לקבל את ההחלטה הזאת. רבים היו מבוגרים מכדי לעשות את המסע הקשה. ומכיוון שרוב היהודים נולדו בבבל, זה היה המקום היחיד שהם הכירו. בעיניהם ישראל לא הייתה הארץ שלהם, אלא של אבותיהם. חלק מהיהודים התעשרו מאוד בבבל. לכן יכול להיות שהיה להם קשה לעזוב את הבתים הנוחים שלהם או את העסקים שלהם ולהתיישב בארץ זרה. מ23.05 14 §1, 2
שבת, 5 ביולי
היו מוכנים (מתי כ״ד:44).
דבר־אלוהים מעודד אותנו להמשיך לפתח כוח עמידה, חמלה ואהבה. בלוקס כ״א:19 כתוב: ”עמדו איתן וכך תצילו את חייכם”. קולוסים ג׳:12 מציין: ”לבשו חמלה”. ובתסלוניקים א׳. ד׳:9, 10 כתוב: ”אתם עצמכם לומדים מפי אלוהים לאהוב איש את רעהו... עם זאת, אחים, אנו קוראים לכם להמשיך לעשות כן במידה רבה יותר”. כל הפסוקים האלה הופנו למשיחיים שכבר גילו כוח עמידה, חמלה ואהבה. בכל זאת, הם היו צריכים להמשיך לפתח את התכונות האלה. גם אנחנו צריכים לעשות את זה. לשם כך, עלינו לבחון איך המשיחיים הקדומים גילו כל אחת מאותן תכונות. לאחר מכן עלינו לחשוב איך נוכל לחקות אותם, ובכך להוכיח שאנו מוכנים לצרה הגדולה. ואז, כשהיא תפרוץ כבר נדע איך לעמוד איתן ונהיה נחושים להמשיך לעשות זאת. מ23.07 2, 3 §4, 8
יום א׳, 6 ביולי
תהיה שם דרך ראשית... דרך הקודש (יש׳ ל״ה:8).
אנחנו הולכים כיום ב”דרך הקודש”. עלינו להישאר בדרך הזאת, שמובילה אותנו דרך גן העדן הרוחני אל עבר ברכות המלכות העתידיות, בין שאנחנו חלק מהמשוחים ובין שאנחנו חלק מ’הכבשים האחרים’ (יוח׳ י׳:16). מאז 1919 עזבו מיליוני גברים, נשים וילדים את בבל הגדולה, המעצמה העולמית של דתות הכזב, והתחילו ללכת בדרך הסמלית הזאת. יהוה דאג שכל המכשולים שהפריעו ליהודים שעזבו את בבל יוסרו מדרכם (יש׳ נ״ז:14). מה לגבי ”דרך הקודש” המודרנית? מאות שנים לפני 1919 יהוה השתמש באנשים יראי אלוהים כדי לפנות את הדרך שהובילה אל מחוץ לבבל הגדולה. (השווה ישעיהו מ׳:3.) בזכות עבודות ההכנה שהם עשו, עבודות הסלילה הרוחניות, אנשים ישרי לב יכלו לעזוב בהמשך את בבל הגדולה ולהיכנס אל גן העדן הרוחני, שם עבודת יהוה הטהורה שוקמה. מ23.05 16 §8, 9
יום ב׳, 7 ביולי
עבדו את יהוה בשמחה. בואו לפניו ברננה (תהל׳ ק׳:2).
יהוה רוצה שנשרת אותו בשמחה וברצון (קור״ב ט׳:7). האם זה אומר שאנחנו צריכים להמשיך לעבוד על מטרה רוחנית אפילו אם אין לנו חשק לעשות את זה? חשוב על הדוגמה של השליח פאולוס. הוא אמר: ”מכה אני את גופי ושולט בו כבעבד” (קור״א ט׳:25–27). פאולוס הכריח את עצמו לעשות את הטוב, אפילו כשלא היה לו רצון לעשות זאת. האם יהוה היה מרוצה מהשירות של פאולוס? בהחלט כן. יהוה גמל לו על מאמציו (טימ״ב ד׳:7, 8). בדומה לכך, יהוה מרוצה לראות שאנחנו עובדים על המטרה שלנו גם כשאין לנו מוטיבציה. הוא מרוצה כי למרות שאנחנו לא תמיד עושים את זה מתוך אהבה לפעילות עצמה, הוא יודע שאנחנו עושים את זה כי אנחנו אוהבים אותו. בדיוק כמו שיהוה בירך את פאולוס, הוא יברך גם אותנו על מאמצינו (תהל׳ קכ״ו:5). ככל שנרגיש את ברכת יהוה, כך תהיה לנו יותר מוטיבציה. מ23.05 29 §9, 10
יום ג׳, 8 ביולי
יום יהוה יבוא (תסל״א ה׳:2).
השליח פאולוס השווה את האנשים שלא ישרדו את יום יהוה לאנשים ישנים. הם לא מודעים לסביבתם או לזמן החולף, לכן הם לא יכולים להבחין בהתפתחויות חשובות או להגיב אליהן. רוב האנשים היום ישנים מבחינה רוחנית (רומ׳ י״א:8). הם מתעלמים מהראיות שמצביעות על כך שאנחנו חיים באחרית הימים ושהצרה הגדולה מתקרבת ובאה (פט״ב ג׳:3, 4). אבל אנחנו מבינים שעצת המקרא להישאר ערים יותר ויותר רלוונטית ככל שהימים חולפים (תסל״א ה׳:6). מדוע עלינו להישאר רגועים ויציבים? כדי שלא נישאב לעניינים הפוליטיים או החברתיים של ימינו. ככל שיום יהוה מתקרב הלחץ לנקוט עמדה באותם נושאים ילך ויגבר. אבל אנחנו לא צריכים לדאוג שלא נדע איך להגיב. רוח אלוהים יכולה לעזור לנו להישאר רגועים ויציבים ולקבל החלטות נבונות (לוקס י״ב:11, 12). מ23.06 10 §6, 7
יום ד׳, 9 ביולי
אדני יהוה, זכור נא אותי וחזק נא אותי (שופ׳ ט״ז:28).
על מה אתה חושב כשאתה שומע את השם שמשון? רוב הסיכויים שאתה חושב על אדם מאוד חזק, והוא אכן היה כזה. אבל שמשון קיבל החלטה לא־טובה שהובילה להשלכות מרות. למרות זאת, יהוה בחר להתמקד בנאמנות ששמשון גילה לאורך חייו והחליט לכלול את הדוגמה שלו במקרא לתועלתנו. יהוה השתמש בשמשון כדי לעשות דברים מדהימים עבור עמו הנבחר, ישראל. בהשראת רוח יהוה השליח פאולוס כלל את שמו של שמשון, מאות שנים אחרי מותו, ברשימה של אנשי אמונה בולטים (עב׳ י״א:32–34). והדוגמה של שמשון אכן יכולה לעודד אותנו. הוא נשען על יהוה גם בנסיבות קשות. דוגמתו מעודדת אותנו ומספקת לנו לקחים מעשיים רבים. מ23.09 2 §1, 2
יום ה׳, 10 ביולי
הציגו את בקשותיכם לאלוהים (פיל׳ ד׳:6).
דבר חשוב שעלינו לעשות כדי לחזק את כוח העמידה שלנו הוא להתפלל בקביעות ומעומק הלב ליהוה ולשתף אותו בדאגותינו (תסל״א ה׳:17). אולי אתה לא מתמודד עם ניסיון קשה כרגע. אבל האם אתה מבקש את הדרכת יהוה בכל פעם שאתה מרגיש עצוב, מבולבל או אובד עצות? אם תבקש מאלוהים בקביעות שיעזור לך עם קשיי היומיום, לא תהסס לעשות את זה גם כשתיתקל בקשיים גדולים יותר בעתיד. אתה תהיה בטוח שהוא יודע בדיוק מתי ואיך לפעול למענך (תהל׳ כ״ז:1, 3). יש יותר סיכוי שנעמוד איתן בצרה הגדולה הקרבה ובאה אם אנחנו עומדים בניסיונות כבר היום (רומ׳ ה׳:3). הרבה אחים אומרים שכל מבחן אמונה שהם עמדו בו עזר להם לעמוד בקושי הבא. כוח עמידה חיזק את האמונה שלהם בכך שיהוה רוצה ומוכן לעזור להם. והאמונה הזאת עזרה להם לעמוד איתן בניסיון הבא (יעקב א׳:2–4). מ23.07 3 §7, 8
יום ו׳, 11 ביולי
אתחשב בך (בר׳ י״ט:21).
ענוותו, התחשבותו ורחמיו של יהוה מניעים אותו להיות סביר. לדוגמה, ענוותו נראתה בבירור במקרה שבו הוא עמד להשמיד את הרשעים בסדום. באמצעות מלאכיו יהוה הנחה את לוט הצדיק להימלט אל האזור ההררי. אבל לוט פחד ללכת לשם. לכן הוא התחנן ליהוה שהוא ומשפחתו יוכלו למצוא מחסה בעיר קטנה ששמה צוער, שהייתה אמורה להישמד. יהוה יכול היה להתעקש שלוט ימלא במדויק אחר הנחיותיו. אבל הוא נענה לבקשתו של לוט ואפילו החליט לא להשמיד את צוער למענו (בר׳ י״ט:18–22). מאות שנים אחר כך יהוה התחשב גם בתושבי נינווה. הוא שלח את הנביא יונה כדי להכריז על ההשמדה הקרבה של העיר ושל תושביה המרושעים. אבל כאשר תושבי נינווה התחרטו, יהוה ריחם עליהם ולא השמיד את העיר (יונה ג׳:1, 10; ד׳:10, 11). מ23.07 21 §5
שבת, 12 ביולי
הרגו אותו [את יואש] ... אך לא קברו אותו בקברות המלכים (דה״ב כ״ד:25).
מה נוכל ללמוד מהדוגמה של יואש? הוא היה כמו עץ עם שורשים לא עמוקים שתלוי בתמיכה של עמוד. כשהעמוד, יהוידע, כבר לא היה שם ורוחות הכפירה נשבו, יואש התמוטט. המקרה הזה מראה לנו בבירור שהיראה שאנחנו חשים כלפי אלוהים לא צריכה להיות תלויה רק בהשפעה הטובה של אחינו לאמונה, כולל בני משפחה. כדי להישאר חזקים מבחינה רוחנית אנחנו חייבים לחזק את המסירות שלנו לאלוהים ואת היראה שלנו כלפיו באמצעות לימוד קבוע, הרהורים ותפילות (יר׳ י״ז:7, 8; קול׳ ב׳:6, 7). יהוה לא דורש מאיתנו הרבה. הכתוב בקהלת י״ב:13 מסכם את דרישותיו: ”את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם”. אם נירא את אלוהים נוכל להתמודד עם מבחנים עתידיים ולהחזיק מעמד. ואז שום דבר לא יוכל לפגוע ביחסים שלנו עם יהוה. מ23.06 19 §17–19
יום א׳, 13 ביולי
הינני עושה הכול חדש (ההת׳ כ״א:5).
פסוק זה נפתח במילים: ”אמר היושב על הכיסא”. זוהי פעם אחת מבין שלוש פעמים בלבד שיהוה עצמו מדבר בחזון בספר ההתגלות. מכאן שיהוה העביר את המסר הזה לא באמצעות מלאך, ואפילו לא באמצעות ישוע, אלא הוא עצמו דיבר! עובדה זו נוסכת בנו את הביטחון שאנו יכולים לסמוך לגמרי על כל מה שנאמר בהמשך דבריו בההתגלות כ״א:5, 6, משום שהוא ”אינו יכול לשקר” (טיט׳ א׳:2). שים לב למילה ”הינני”. היא נגזרת מהמילה ”הינֵה”, החוזרת על עצמה שוב ושוב בספר ההתגלות בהטיות שונות. מה אומר יהוה בהמשך הפסוק? הוא מבטיח ’לעשות הכול חדש’. אומנם יהוה מדבר על שינויים שיתחוללו בעתיד, אך הבטחתו כל כך ודאית שהוא מדבר על השינויים האלה כאילו הם כבר מתרחשים. הוא כביכול אומר לנו: ’הינה, זה כבר קורה!’ (יש׳ מ״ו:10). מ23.11 3, 4 §7, 8
יום ב׳, 14 ביולי
הוא יצא החוצה ובכה בכי מר (מתי כ״ו:75).
השליח פטרוס נלחם בחולשות. שים לב לכמה דוגמאות. כשישוע הסביר שהוא יסבול וימות כפי שהמקרא מנבא, פטרוס גער בו (מר׳ ח׳:31–33). שוב ושוב פטרוס ושאר השליחים התווכחו מי הגדול ביניהם (מר׳ ט׳:33, 34). בלילה האחרון לפני מותו של ישוע, פטרוס כרת אוזן של אדם באימפולסיביות (יוח׳ י״ח:10). באותו לילה פטרוס נכנע לפחד ושלוש פעמים התכחש שהוא מכיר את חברו ישוע (מר׳ י״ד:66–72). בעקבות זאת, הוא בכה בכי מר. ישוע לא ויתר על שליחו המיואש. אחרי שהוא הוקם לתחייה הוא נתן לפטרוס את ההזדמנות להראות שוב את אהבתו כלפיו. הוא הזמין אותו לשרת בענווה כרועה של כבשיו (יוח׳ כ״א:15–17). ופטרוס קיבל על עצמו את המשימה. הוא היה בירושלים בחג השבועות והיה בין הראשונים שנמשחו ברוח הקודש. מ23.09 22 §6, 7
יום ג׳, 15 ביולי
רעה את כבשיי הקטנים (יוח׳ כ״א:16).
השליח פטרוס קרא לזקנים: ”רעו את עדר אלוהים” (פט״א ה׳:1–4). אם אתה זקן קהילה, אנחנו יודעים שאתה אוהב את אחיך ואחיותיך ורוצה לרעות אותם. אבל יכול להיות שלפעמים אתה כל כך עמוס או כל כך עייף שאתה מרגיש שאתה לא מסוגל למלא את המשימה הזאת. אם אתה מרגיש ככה, שפוך את ליבך לפני יהוה וספר לו על דאגותיך. פטרוס כתב: ”מי שמשרת, שיעשה כן בהישענו על הכוח שמעניק אלוהים” (פט״א ד׳:11). יכול להיות שלבעיות שהאחים והאחיות שלך מתמודדים איתן אין פתרון בסדר העולמי הזה. אבל זכור שגם אם לך אין פתרון בשבילם, ל”רועה הראשי”, ישוע המשיח, יש כוח לעזור להם. הוא יכול לעזור להם גם עכשיו וגם בעולם החדש. כל מה שיהוה מבקש מהזקנים הוא לאהוב את אחיהם, לרעות אותם ולשמש ”מופת לצאן”. מ23.09 29, 30 §13, 14
יום ד׳, 16 ביולי
יהוה יודע כי מחשבות החכמים הבל הן (קור״א ג׳:20).
עלינו להישמר מחשיבה מאנושית. אם נאמץ צורת חשיבה כזו, אנחנו עלולים להשאיר את יהוה ואת הסטנדרטים שלו מחוץ לתמונה (קור״א ג׳:19). פעמים רבות ”חוכמת העולם” הזה קוסמת לתאוות הבשר. כמה משיחיים בפרגמוס ותיאטירה הושפעו מההשקפות של אנשים עובדי אלילים וחסרי מוסר שהיו סביבם. ישוע נתן לשתי הקהילות תיקון חריף בנוגע לסובלנות שהם גילו כלפי אי־מוסריות מינית (ההת׳ ב׳:14, 20). גם היום מופעל עלינו לחץ לאמץ השקפות מוטעות. בני משפחה ומכרים אולי יפנו לרגש שלנו ויעודדו אותנו להתפשר. יכול להיות שהם יגידו שזה לא רע ללכת אחרי הרצונות שלנו ושהסטנדרטים המוסריים של המקרא מיושנים. יכול להיות שלפעמים אנחנו מרגישים שההדרכה שיהוה נותן לנו היא לא מספיקה. אנחנו אפילו עלולים להתפתות ”לחרוג מן הכתוב” (קור״א ד׳:6). מ23.07 16 §10, 11
יום ה׳, 17 ביולי
חבר אמיתי אוהב בכל עת, והוא אח הנולד לעיתות צרה (מש׳ י״ז:17).
מרים, אימו של ישוע, הייתה זקוקה לכוח. היא עמדה להרות למרות שהיא הייתה בתולה ולא נשואה. לא היה לה ניסיון בגידול ילדים, והיא הייתה צריכה לטפל בילד שיגדל להיות המשיח. בנוסף, איך היא תוכל להסביר את המצב לארוס שלה, יוסף? (לוקס א׳:26–33) איך מרים קיבלה כוח? היא ביקשה עזרה מאחרים. למשל, היא ביקשה מהמלאך גבריאל לספר לה עוד פרטים על המשימה (לוקס א׳:34). זמן קצר לאחר מכן היא עשתה את הדרך הארוכה אל ”אזור ההר” ביהודה כדי לבקר את קרובת משפחתה אלישבע. היא שיבחה את מרים ובהשראת יהוה מסרה לה נבואה מעודדת על העובר שברחמה (לוקס א׳:39–45). מרים אמרה שיהוה ”עשה גבורות בזרועו” (לוקס א׳:46–51). הוא אכן חיזק את מרים באמצעות גבריאל ואלישבע. מ23.10 14, 15 §10–12
יום ו׳, 18 ביולי
[הוא] הפך אותנו למלכות, לכוהני אלוהיו ואביו (ההת׳ א׳:6).
מספר מוגבל של תלמידי המשיח נמשחו ברוח הקודש, והם נהנים מיחסים מיוחדים עם יהוה. אותם 000,144 נועדו לשרת ככוהנים בשמיים ביחד עם ישוע (ההת׳ י״ד:1). הקודש במשכן מייצג את מצבם כבניו ילודי הרוח של אלוהים בזמן שהם עדיין על כדור הארץ (רומ׳ ח׳:15–17). קודש הקודשים במשכן מייצג את השמיים, מקום משכנו של יהוה. ה”פרוכת” שחצצה בין הקודש לבין קודש הקודשים מייצגת את גופו הגשמי של ישוע שחסם את כניסתו לשמיים ככוהן גדול במקדש הרוחני. כאשר הקריב ישוע את גופו האנושי כקורבן עבור האנושות, הוא פתח את הדרך לחיים בשמיים עבור כל המשיחיים המשוחים. גם הם צריכים לוותר על גופם הגשמי כדי לקבל את הגמול השמימי (עב׳ י׳:19, 20; קור״א ט״ו:50). מ23.10 28 §13
שבת, 19 ביולי
קצרה העת מלספר על גדעון (עב׳ י״א:32).
גדעון הגיב ברכות כשאנשי אפרים ביקרו את מעשיו (שופ׳ ח׳:1–3). הוא לא הגיב בכעס. בשפלות רוח הוא הקשיב לדאגותיהם והרגיע את הרוחות. זקני קהילה נבונים מחקים את גדעון. הם מקשיבים בתשומת לב ומגיבים ברכות לביקורת (יעקב ג׳:13). כך הם תורמים לשלום בקהילה. כאשר היללו את גדעון על ניצחונו על המדיינים הוא הפנה את הכבוד ליהוה (שופ׳ ח׳:22, 23). איך אחים ממונים יכולים לחקות אותו? הם יכולים לזקוף את הישגיהם ליהוה (קור״א ד׳:6, 7). לדוגמה, אם משבחים זקן קהילה על יכולות ההוראה שלו, הוא יכול להפנות את תשומת הלב למקור ההדרכה, דבר־אלוהים, או להכשרה שאנחנו מקבלים מארגון יהוה. מדי פעם זקני קהילה צריכים לבדוק אם הם מושכים יותר מדי תשומת לב לעצמם. מ23.06 4 §7, 8
יום א׳, 20 ביולי
מחשבותיי אינן מחשבותיכם (יש׳ נ״ה:8).
אם יהוה לא עונה לתפילתנו בדרך שקיווינו, נוכל לשאול את עצמנו: ’האם אני מבקש את הדבר הנכון?’ בדרך כלל אנו נוטים לחשוב שאנחנו יודעים מה הכי טוב בשבילנו, אבל זה לא תמיד כך. יכול להיות שביקשנו משהו שלא יפעל לטובתנו בטווח הארוך, או אולי התפללנו שיהוה יפתור את הבעיה בדרך מסוימת, אבל קיים פתרון טוב יותר שלא חשבנו עליו. כמו כן, יכול להיות שהבקשה שלנו אינה לרצונו של יהוה (יוח״א ה׳:14). חשוב, למשל, על הורים המתפללים שבנם ימשיך לשרת את יהוה. זו נראית בקשה הולמת, אבל חשוב לזכור שיהוה לעולם לא יכריח מישהו לעבוד אותו, אלא הוא רוצה שנבחר לשרתו מרצוננו החופשי (דב׳ י׳:12, 13; ל׳:19, 20). אותם הורים היו יכולים לבקש מיהוה שיעזור להם לגעת לליבו של בנם, כך שתתפתח בו אהבה כלפי יהוה ויתעורר בו הרצון לרקום קשר אישי איתו (מש׳ כ״ב:6; אפ׳ ו׳:4). מ23.11 21 §5; 23 §12
יום ב׳, 21 ביולי
המשיכו לנחם זה את זה (תסל״א ד׳:18).
ספר העוסק בחקר מילים מקראיות מציין בנוגע לפועל ”לנחם”: ”זוהי עמידה לצידו של האדם על מנת לעודדו כשהוא עובר ניסיון קשה”. הנחמה שאנו מעניקים לאחינו ואחיותינו בעת צרה עוזרת להם להמשיך להתהלך בדרך המובילה לחיי עולם. בכל פעם שאנחנו נותנים להם כתף לבכות עליה, אנו מביעים את אהבתנו כלפיהם (קור״ב ז׳:6, 7, 13). קיים קשר הדוק בין תחושת חמלה לבין מתן נחמה. תחושת חמלה מניעה את האדם לרצות להקל על אחרים שמתמודדים עם קשיים. אם כן, תחילה מתעורר הרגש ולאחר מכן באה הפעולה. השליח פאולוס הבליט את הקשר בין חמלתו של יהוה לבין הנחמה שהוא מעניק לנו כשתיאר אותו כ”אבי החמלה ואלוהי כל נחמה” (קור״ב א׳:3). מ23.11 9, 10 §8–10
יום ג׳, 22 ביולי
נשמח נא גם בשעת צרות (רומ׳ ה׳:3).
כל תלמידי המשיח יחוו במוקדם או במאוחר צרות וקשיים. חשוב על חייו של פאולוס. הוא אמר למשיחיים בתסלוניקי: ”כאשר היינו איתכם אמרנו לכם מראש שאנו עתידים לסבול צרות, וכך אכן קרה” (תסל״א ג׳:4). ולמשיחיים בקורינתוס הוא כתב: ”אחים, אנו רוצים שתדעו על הצרה שפקדה אותנו... חששנו מאוד לחיינו” (קור״ב א׳:8; י״א:23–27). גם משרתי אלוהים כיום מתמודדים עם צרות ורדיפות (טימ״ב ג׳:12). אולי חברים ובני משפחה התייחסו אליך בעוינות. אולי נחישותך לנהוג ביושר בכל דבר הובילה לקשיים במקום עבודתך (עב׳ י״ג:18). לא מעט אחים נאלצים להתמודד עם התנגדות מצד הממשלה לפעילות הבישור. אך פאולוס הבהיר שלמרות כל הצרות האלה, יש לנו סיבה לשמוח. מ23.12 10, 11 §9, 10
יום ד׳, 23 ביולי
המטתם עליי צרה גדולה (בר׳ ל״ד:30).
ליעקב היו הרבה בעיות. שניים מבניו, שמעון ולוי, המיטו חרפה על המשפחה ועל שם יהוה. בנוסף, אשתו האהובה של יעקב, רחל, מתה בזמן שילדה את בנם השני. ובעקבות רעב כבד יעקב היה חייב לעבור למצרים בגיל מבוגר (בר׳ ל״ה:16–19; ל״ז:28; מ״ה:9–11, 28). למרות כל הבעיות, יעקב אף פעם לא איבד אמונה ביהוה ובהבטחותיו, ויהוה המשיך להראות לו את חסדו. לדוגמה, יהוה בירך את יעקב מבחינה חומרית. וחשוב כמה יעקב הודה ליהוה אחרי שהוא קיבל בחזרה את בנו יוסף, שבמשך שנים ארוכות הוא חשב שהוא מת. הקשר הקרוב שהיה ליעקב עם יהוה אפשר לו להתמודד בהצלחה עם הקשיים שלו (בר׳ ל׳:43; ל״ב:9, 10; מ״ו:28–30). אם נשמור על קשר הדוק עם יהוה, נוכל גם אנחנו להתמודד בהצלחה עם בעיות בלתי צפויות. מ23.04 15 §6, 7
יום ה׳, 24 ביולי
יהוה רועי. לא אחסר דבר (תהל׳ כ״ג:1).
במזמור כ״ג דוד מביע את ביטחונו באהבתו ודאגתו של יהוה, הרועה שלו. הוא מתאר את הקשר החזק הקיים ביניהם. דוד נתן ליהוה לכוון את דרכיו וסמך עליו לחלוטין. הוא גם ידע שיהוה ימשיך לגלות את אהבתו כלפיו במשך כל ימי חייו. מדוע היה דוד כל כך משוכנע בכך? דוד נהנה מידידות קרובה עם יהוה ומחסדו. הוא ראה כיצד יהוה תמיד דאג לצרכיו ולא החסיר ממנו דבר. לכן הוא היה בטוח שלא משנה מה יקרה בעתיד, יהוה ימשיך לדאוג לו. בזכות ביטחונו באהבת יהוה, דוד הצליח לגבור על כל חששותיו וזכה לסיפוק ושמחה (תהל׳ ט״ז:11). מ24.01 28, 29 §12, 13
יום ו׳, 25 ביולי
אני איתכם כל הימים עד אחרית הסדר העולמי (מתי כ״ח:20).
לאחר מלחמת העולם השנייה שרר שלום במדינות רבות, ואחינו יכלו לבצע את פעילות הבישור בחופשיות. למעשה, מאז ועד היום, פעילותנו רק הלכה והתרחבה. כיום חברי הגוף המנהל ממשיכים לחפש את הדרכתו של ישוע. חשוב להם שהנחיותיהם יעלו בקנה אחד עם רצון אלוהים והמשיח. הם נעזרים במשגיחי הנפה ובזקני הקהילה כדי להעביר את ההנחיות לקהילות. זקני הקהילה המשוחים נמצאים ”ביד ימינו” של המשיח (ההת׳ ב׳:1). כמובן, זקני הקהילה לא מושלמים ועושים טעויות. גם משה ויהושע טעו לפעמים, וכן גם השליחים (במ׳ כ׳:12; יהו׳ ט׳:14, 15; רומ׳ ג׳:23). בכל זאת, ישוע מדריך את העבד הנאמן ואת זקני הקהילה, והוא ימשיך לעשות זאת. לכן יש לנו כל סיבה לבטוח בהדרכה שאנחנו מקבלים מהאחים הממונים. מ24.02 23, 24 §13, 14
שבת, 26 ביולי
חקו את אלוהים כילדים אהובים (אפ׳ ה׳:1).
אנו יכולים לשמח את יהוה אם נביע בפני אחרים את אהבתנו והערכתנו כלפיו. המטרה העיקרית שלנו בשירות השדה היא לעזור לאנשים להתקרב אל יהוה ולראות בו אב אוהב (יעקב ד׳:8). אנחנו שמחים להראות לאחרים את תכונותיו היפות של יהוה המתוארות במקרא, כמו אהבה, צדק, חוכמה וכוח. עוד דרך שבה נוכל להלל את יהוה ולשמח אותו היא לחקות את דרכיו. כשאנחנו מתאמצים לשקף את תכונותיו של יהוה, זה הופך אותנו לשונים, וחלק אולי תוהים מדוע (מתי ה׳:14–16). לכן נוכל להסביר להם בכל מיני הזדמנויות בחיי היומיום מדוע אנו מתנהגים כך. כתוצאה מכך, יותר ויותר ישרי לב ירצו להכיר את אלוהינו ולהתקרב אליו. כשאנחנו מהללים את יהוה בדרכים הללו, אנו מסיבים לו שמחה (טימ״א ב׳:3, 4). מ24.02 10 §7
יום א׳, 27 ביולי
למען יוכל לעודד... וגם להוכיח (טיט׳ א׳:9).
כדי להפוך למשיחי בוגר, תצטרך לפתח מיומנויות מסוימות. היכולות האלה יעזרו לך למלא תפקידים בקהילה, לפתח יחסים טובים עם אחרים ולמצוא עבודה טובה כדי לפרנס את עצמך או את משפחתך. לדוגמה, חשוב שתשלוט בקריאה וכתיבה. בתהלים א׳:1–3 כתוב שאדם מאושר ומצליח מקדיש זמן כל יום כדי לקרוא במקרא ולהרהר בו. קריאה יומית במקרא תעזור לך לאמץ את דרך חשיבתו של יהוה ולשפר את כושר החשיבה שלך (מש׳ א׳:3, 4). בארגון יהוה יש צורך באחים כשירים שיספקו לחברי הקהילה הדרכה ועצות על בסיס המקרא. אם תהיה בקי בקריאה וכתיבה, יהיה לך קל יותר להכין תשובות ונאומים אינפורמטיביים ומחזקי אמונה. תוכל גם לרשום נקודות מעניינות שיעזרו לך לחזק את אמונתך וגם לעודד אחרים. מ23.12 26, 27 §9–11
יום ב׳, 28 ביולי
זה אשר מאוחד איתכם גדול מזה אשר מאוחד עם העולם (יוח״א ד׳:4).
כשפחדים מטרידים אותך, הרהר במה שיהוה יעשה בעתיד כאשר השטן כבר לא יהיה קיים. בכינוס האזורי ב־2014 הוצגה הדגמה שבה רואים אב שדן עם משפחתו בכתוב בטימותיאוס ב׳. ג׳:1–5 ומנסח אחרת את הפסוקים כדי להתאים אותם לעולם החדש: ”דע לך כי בעולם החדש יבואו עיתות של שמחה רבה מאין כמוה. כי יהיו האנשים אוהבי אחרים, אוהבי אוצרות רוחניים, צנועים, ענווים, מהללי אלוהים, שומעים בקול הוריהם, מכירי טובה, נאמנים, שופעי חיבה כלפי משפחתם, נכונים להתרצות, תמיד מדברים טובות על אחרים, בעלי שליטה עצמית, עדינים, אוהבי טוב, אמינים, כנועים, שפלי רוח, אוהבי אלוהים במקום להיות אוהבי תענוגות, בעלי יראת אלוהים אמיתית; דבוק באלה”. האם גם אתה מדבר עם בני משפחתך או עם אחיך לאמונה על החיים שמהם ניהנה בעולם החדש? מ24.01 6 §13, 14
יום ג׳, 29 ביולי
רצוי אתה בעיניי (לוקס ג׳:22).
כמה מעודד לדעת שיהוה מוקיר את משרתיו! המקרא מציין: ”יהוה שבע רצון מעמו” (תהל׳ קמ״ט:4). אך לפעמים חלק מרגישים מיואשים ותוהים: ’האם יהוה מרוצה ממני?’ גם משרתי יהוה מתקופת המקרא נאבקו לעיתים ברגשות דומים (שמ״א א׳:6–10; איוב כ״ט:2, 4; תהל׳ נ״א:11). המקרא מציין בבירור שגם בתור אנשים לא מושלמים אנחנו יכולים להיות רצויים בעיני יהוה. לשם כך, עלינו לגלות אמונה בישוע המשיח ולהיטבל (יוח׳ ג׳:16). בדרך זו אנו מראים בפומבי שהתחרטנו על חטאינו ושהקדשנו את חיינו לעשיית רצון אלוהים (מה״ש ב׳:38; ג׳:19). יהוה שמח לראות אותנו נוקטים צעדים כדי להתקרב אליו. כל עוד נמשיך לעשות את המיטב כדי לחיות בהתאם לנדר הקדשתנו, הוא יהיה שבע רצון מאיתנו ויחשיב אותנו לחבריו הקרובים (תהל׳ כ״ה:14). מ24.03 26 §1, 2
יום ד׳, 30 ביולי
איננו יכולים להפסיק לדבר על מה שראינו ושמענו (מה״ש ד׳:20).
נוכל לחקות את תלמידיו של ישוע אם נמשיך לבשר גם אם הרשויות דורשות מאיתנו להפסיק. אין ספק בליבנו שיהוה יעזור לנו להשלים את שירותנו אם נתפלל לאומץ ולחוכמה ונבקש ממנו עזרה להתמודד עם בעיותינו. רבים מאיתנו מתמודדים עם קשיים פיזיים או רגשיים, עם מותו של אדם יקר, עם בעיות במשפחה, עם רדיפות או עם בעיה אחרת. ודברים כמו מגפות או מלחמות הופכים את הבעיות האלה לאפילו יותר קשות להתמודדות. שפוך את ליבך לפני יהוה. ספר לו על המצב שלך כפי שהיית מספר לחבר קרוב. אתה יכול להיות בטוח שיהוה ”יפעל למענך” (תהל׳ ל״ז:3, 5). אם נתמיד בתפילה זה יעזור לנו ’להחזיק מעמד בצרה’ (רומ׳ י״ב:12). יהוה יודע מה עובר על המשרתים שלו. הוא ”שומע את שוועתם” (תהל׳ קמ״ה:18, 19). מ23.05 5, 6 §12–15
יום ה׳, 31 ביולי
ודאו תמיד מה רצוי בעיני האדון (אפ׳ ה׳:10).
כשאנחנו ניצבים בפני החלטות חשובות, עלינו ’להבחין תמיד מהו רצון יהוה’ ולפעול בהתאם (אפ׳ ה׳:17). לשם כך עלינו לחפש עקרונות מקראיים רלוונטיים למצב שלנו. עקרונותיו של יהוה יעזרו לנו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. השטן רוצה שנהיה כל כך עסוקים במטרות שהעולם מקדם שלא יישאר לנו זמן לשירות אלוהים (יוח״א ה׳:19). המשיחיים עלולים להתפתות לוותר על הזדמנויות להרחיב את שירותם ליהוה לטובת דברים חומריים, השכלה גבוהה וקריירה. החלטות כאלה יעידו שהמשיחי מושפע מהחשיבה הרווחת בעולם. כמובן, הדברים האלה אינם פסולים כשלעצמם, אך אל להם לעולם לתפוס את המקום הראשון בחיינו. מ24.03 24 §16, 17