יהוה העניק לאברהם את ההבטחה הזו כשהוא היה בן 75 ועדיין לא היו לו ילדים.‏ האם אברהם זכה לראות את ההבטחה הזאת מתגשמת?‏ לא לגמרי.‏ אחרי שחצה את נהר פרת וחיכה 25 שנה,‏ אברהם ראה את לידת בנו יצחק,‏ שהייתה בגדר נס.‏ ואחרי 60 שנה נוספות נולדו נכדיו,‏ עשיו ויעקב ‎(‏עב׳ ו׳:‏15‏)‎‏.‏ אבל הוא לא ראה את צאצאיו הופכים לאומה גדולה ויורשים את הארץ המובטחת.‏ למרות זאת,‏ אברהם הנאמן נהנה מידידות קרובה עם הבורא ‎(‏יעקב ב׳:‏23‏)‎‏.‏ וכשאברהם יקום לתחייה,‏ הוא ודאי ישמח לגלות שבזכות אמונתו וסבלנותו כל האומות התברכו ‎(‏בר׳ כ״ב:‏18‏)‎‏.‏ מה הלקח?‏ אולי לא נראה מייד את כל הבטחותיו של יהוה מתגשמות,‏ אבל אם נהיה סבלנים כמו אברהם,‏ נוכל להיות בטוחים שיהוה יגמול לנו כבר היום,‏ ואפילו יותר בעולם החדש המובטח ‎(‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30‏)‎‏.‏ מ23.‏08 24 §14

בצעירותו,‏ המלך עוזיהו היה עניו.‏ הוא למד ”‏לירוא את האלוהים”‏.‏ הוא חי עד גיל 68 ובמשך רוב חייו יהוה בירך אותו ‎(‏דה״ב כ״ו:‏1–4‏)‎‏.‏ עוזיהו הביס רבים מאויבי העם וחיזק את הגנות ירושלים ‎(‏דה״ב כ״ו:‏6–15‏)‎‏.‏ אין ספק שהוא שמח שיהוה עזר לו לעשות את כל הדברים האלה ‎(‏קהלת ג׳:‏12,‏ 13‏)‎‏.‏ המלך עוזיהו היה רגיל שאחרים מצייתים לפקודותיו.‏ האם זה גרם לו לחשוב שהוא יכול לעשות כל מה שעולה בדעתו?‏ ובכן,‏ יום אחד עוזיהו החליט להיכנס למקדש יהוה ובעזות מצח ניסה להקטיר קטורת על המזבח,‏ דבר שהיה אסור למלכים לעשות ‎(‏דה״ב כ״ו:‏16–18‏)‎‏.‏ הכוהן הגדול עזריהו ניסה לתקן אותו,‏ אבל עוזיהו התמלא זעם.‏ למרבה הצער,‏ עוזיהו הרס את המוניטין שלו כמשרת אלוהים נאמן ונענש בצרעת ‎(‏דה״ב כ״ו:‏19–21‏)‎‏.‏ אם הוא היה נשאר עניו,‏ החיים שלו היו יכולים להיות הרבה יותר טובים!‏ מ23.‏09 10 §9,‏ 10

גם אחרי שהשליח פטרוס הפך למשיחי משוח הוא היה צריך להתמודד עם החולשות שלו.‏ ב־36 לספירה פטרוס ראה איך קורנליוס,‏ נוכרי לא־נימול,‏ נמשח ברוח הקודש,‏ מה שהראה בבירור ש”‏אלוהים אינו נושא פנים”‏ ושנוכרים יכולים להיות חלק מהקהילה המשיחית ‎(‏מה״ש י׳:‏34,‏ 44,‏ 45‏)‎‏.‏ אחרי המקרה הזה פטרוס הרגיש חופשי לסעוד עם הנוכרים,‏ דבר שהוא לא היה מוכן לעשות קודם לכן.‏ אבל חלק מהמשיחיים שהיו מרקע יהודי חשבו שיהודים ונוכרים לא צריכים לאכול יחד.‏ כשאנשים שחשבו כך הגיעו לאנטיוכיה,‏ פטרוס הפסיק לאכול עם אחיו הנוכרים,‏ ככל הנראה כי הוא לא רצה לפגוע במשיחיים מרקע יהודי.‏ השליח פאולוס שם לב לצביעות הזאת והוכיח את פטרוס בפומבי ‎(‏גל׳ ב׳:‏13,‏ 14‏)‎‏.‏ למרות הטעות הזאת פטרוס לא ויתר.‏ מ23.‏09 22 §8