בצעירותו,‏ המלך עוזיהו היה עניו.‏ הוא למד ”‏לירוא את האלוהים”‏.‏ הוא חי עד גיל 68 ובמשך רוב חייו יהוה בירך אותו ‎(‏דה״ב כ״ו:‏1–4‏)‎‏.‏ עוזיהו הביס רבים מאויבי העם וחיזק את הגנות ירושלים ‎(‏דה״ב כ״ו:‏6–15‏)‎‏.‏ אין ספק שהוא שמח שיהוה עזר לו לעשות את כל הדברים האלה ‎(‏קהלת ג׳:‏12,‏ 13‏)‎‏.‏ המלך עוזיהו היה רגיל שאחרים מצייתים לפקודותיו.‏ האם זה גרם לו לחשוב שהוא יכול לעשות כל מה שעולה בדעתו?‏ ובכן,‏ יום אחד עוזיהו החליט להיכנס למקדש יהוה ובעזות מצח ניסה להקטיר קטורת על המזבח,‏ דבר שהיה אסור למלכים לעשות ‎(‏דה״ב כ״ו:‏16–18‏)‎‏.‏ הכוהן הגדול עזריהו ניסה לתקן אותו,‏ אבל עוזיהו התמלא זעם.‏ למרבה הצער,‏ עוזיהו הרס את המוניטין שלו כמשרת אלוהים נאמן ונענש בצרעת ‎(‏דה״ב כ״ו:‏19–21‏)‎‏.‏ אם הוא היה נשאר עניו,‏ החיים שלו היו יכולים להיות הרבה יותר טובים!‏ מ23.‏09 10 §9,‏ 10

גם אחרי שהשליח פטרוס הפך למשיחי משוח הוא היה צריך להתמודד עם החולשות שלו.‏ ב־36 לספירה פטרוס ראה איך קורנליוס,‏ נוכרי לא־נימול,‏ נמשח ברוח הקודש,‏ מה שהראה בבירור ש”‏אלוהים אינו נושא פנים”‏ ושנוכרים יכולים להיות חלק מהקהילה המשיחית ‎(‏מה״ש י׳:‏34,‏ 44,‏ 45‏)‎‏.‏ אחרי המקרה הזה פטרוס הרגיש חופשי לסעוד עם הנוכרים,‏ דבר שהוא לא היה מוכן לעשות קודם לכן.‏ אבל חלק מהמשיחיים שהיו מרקע יהודי חשבו שיהודים ונוכרים לא צריכים לאכול יחד.‏ כשאנשים שחשבו כך הגיעו לאנטיוכיה,‏ פטרוס הפסיק לאכול עם אחיו הנוכרים,‏ ככל הנראה כי הוא לא רצה לפגוע במשיחיים מרקע יהודי.‏ השליח פאולוס שם לב לצביעות הזאת והוכיח את פטרוס בפומבי ‎(‏גל׳ ב׳:‏13,‏ 14‏)‎‏.‏ למרות הטעות הזאת פטרוס לא ויתר.‏ מ23.‏09 22 §8

אם תבחן את עצמך בכנות,‏ יכול להיות שתגלה שיש לך חולשות מסוימות.‏ אבל זה לא צריך לייאש אותך.‏ ’‏האדון טוב’‏,‏ והוא יעזור לך להשתפר ‎(‏פט״א ב׳:‏3‏)‎‏.‏ השליח פטרוס אמר לנו:‏ ”‏[‏אלוהים]‏ עצמו ישלים את הכשרתכם.‏ הוא יסייע לכם להיות איתנים”‏.‏ באחת הפעמים פטרוס הרגיש לא ראוי להיות בקרבת בן אלוהים ‎(‏לוקס ה׳:‏8‏)‎‏.‏ אבל בזכות התמיכה והאהבה של יהוה ושל ישוע,‏ פטרוס התמיד ללכת אחרי המשיח וזכה ל”‏כניסה.‏.‏.‏ אל מלכותו הנצחית של אדוננו ומושיענו ישוע המשיח”‏ ‎(‏פט״ב א׳:‏11‏)‎‏.‏ איזה גמול נפלא!‏ אם תגלה התמדה כדוגמת פטרוס ותיתן ליהוה להכשיר אותך,‏ גם אתה תוכל לזכות לגמול חיי הנצח.‏ תוכל ’‏להשיג את תכלית אמונתך,‏ את ישועתך’‏ ‎(‏פט״א א׳:‏9‏)‎‏.‏ מ23.‏09 31 §16,‏ 17