שמואל א׳
יז וְהַפְּלִשְׁתִּים אָסְפוּ אֶת צִבְאוֹתֵיהֶם* לְמִלְחָמָה. הֵם נֶאֶסְפוּ בְּשׂוֹכֹה, הַשַּׁיֶּכֶת לִיהוּדָה, וְהֵקִימוּ מַחֲנֶה בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים. 2 שָׁאוּל וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וְהֵקִימוּ מַחֲנֶה בְּעֵמֶק הָאֵלָה וְהִתְיַצְּבוּ בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּים. 3 הַפְּלִשְׁתִּים עָמְדוּ עַל הָהָר בְּצַד אֶחָד, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ עַל הָהָר בַּצַּד הַשֵּׁנִי, וְהַגַּיְא הָיָה בֵּינֵיהֶם.
4 אָז יָצָא לוֹחֵם* מִמַּחֲנוֹת הַפְּלִשְׁתִּים; שְׁמוֹ הָיָה גָּלְיָת, מִגַּת, וְגָבְהוֹ הָיָה שֵׁשׁ אַמּוֹת וְזֶרֶת.* 5 עַל רֹאשׁוֹ הָיְתָה קַסְדַּת נְחֹשֶׁת, וְהוּא לָבַשׁ שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים. מִשְׁקַל שִׁרְיוֹן הַנְּחֹשֶׁת הָיָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים.* 6 הָיוּ לוֹ מָגִנֵּי שׁוֹקַיִם מִנְּחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת תָּלוּי בֵּין כְּתֵפָיו. 7 מוֹט הָעֵץ שֶׁל חֲנִיתוֹ הָיָה כְּמוֹט נוּל הָאוֹרְגִים, וְלַהַב הַבַּרְזֶל שֶׁל חֲנִיתוֹ שָׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים;* וְנוֹשֵׂא מָגִנּוֹ צָעַד לְפָנָיו. 8 אָז עָמַד וְקָרָא אֶל קַו הַחֲזִית שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: ”לָמָּה יְצָאתֶם לְהִתְיַצֵּב בְּמַעֲרָךְ קְרָבִי? הֲלֹא אֲנִי הַפְּלִשְׁתִּי, וְאַתֶּם עַבְדֵי שָׁאוּל? בַּחֲרוּ לָכֶם אִישׁ, וְהוּא יֵרֵד אֵלַי. 9 אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם בִּי וּלְהָרְגֵנִי, נִהְיֶה לָכֶם לַעֲבָדִים. אֲבָל אִם אֲנִי אֶגְבַּר עָלָיו וְאֶהֱרֹג אוֹתוֹ, תִּהְיוּ אַתֶּם לַעֲבָדִים לָנוּ וּתְשָׁרְתוּ אוֹתָנוּ”. 10 וְהַפְּלִשְׁתִּי אָמַר: ”מְחָרֵף אֲנִי אֶת* חֲזִית יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה. תְּנוּ לִי אִישׁ, וְנִלָּחֵם יַחַד!”
11 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ שָׁאוּל וְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַפְּלִשְׁתִּי, נִתְקְפוּ אֵימָה וּפָחֲדוּ מְאוֹד.
12 וְדָוִד הָיָה בְּנוֹ שֶׁל הָאֶפְרָתִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה שֶׁשְּׁמוֹ יִשַׁי, אֲשֶׁר הָיוּ לוֹ שְׁמוֹנָה בָּנִים וַאֲשֶׁר בִּימֵי שָׁאוּל כְּבָר הָיָה אִישׁ זָקֵן. 13 שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל יִשַׁי הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל לַמִּלְחָמָה. שְׁמוֹת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו אֲשֶׁר הָלְכוּ לַמִּלְחָמָה הָיוּ אֱלִיאָב הַבְּכוֹר, בְּנוֹ הַשֵּׁנִי אֲבִינָדָב, וְהַשְּׁלִישִׁי שַׁמָּה. 14 דָּוִד הָיָה הַקָּטָן בְּיוֹתֵר, וּשְׁלֹשֶׁת הַגְּדוֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל.
15 וְדָוִד נָהַג לָלֶכֶת וְלָשׁוּב מִשָּׁאוּל כְּדֵי לְטַפֵּל בְּצֹאן אָבִיו בְּבֵית לֶחֶם. 16 בֵּינְתַיִם הָיָה הַפְּלִשְׁתִּי נִגָּשׁ וּמִתְיַצֵּב כָּל בֹּקֶר וְכָל עֶרֶב בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם.
17 וְיִשַׁי אָמַר לְדָוִד בְּנוֹ: ”קַח נָא אֶת אֵיפַת* הַדְּגָנִים הַקְּלוּיִים הָאֵלֶּה וְאֶת עֶשֶׂר כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם הָאֵלֶּה וְהָבֵא אוֹתָם בִּמְהִירוּת אֶל אַחֶיךָ בַּמַּחֲנֶה. 18 וְקַח אֶת עֲשֶׂרֶת גּוּשֵׁי הַגְּבִינָה* הָאֵלֶּה לְשַׂר הָאֶלֶף; שְׁאַל גַּם לִשְׁלוֹמָם שֶׁל אַחֶיךָ וְהָבֵא מֵהֶם סִימָן כָּלְשֶׁהוּ”. 19 הֵם הָיוּ עִם שָׁאוּל וְכָל שְׁאַר אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק הָאֵלָה, נִלְחָמִים בַּפְּלִשְׁתִּים.
20 וְדָוִד קָם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִפְקִיד שׁוֹמֵר עַל הַצֹּאן; אָז נָשָׂא אֶת הַדְּבָרִים וְהָלַךְ כְּפִי שֶׁצִּוָּה עָלָיו יִשַׁי. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל מִתְחַם הַמַּחֲנֶה, יָצָא הַצָּבָא אֶל קַו הַחֲזִית וְהֵרִיעַ בִּתְרוּעַת מִלְחָמָה. 21 וְיִשְׂרָאֵל וְהַפְּלִשְׁתִּים הִתְיַצְּבוּ חֲזִית מוּל חֲזִית. 22 דָּוִד מִיָּד הִשְׁאִיר אֶת כֵּלָיו אֵצֶל שׁוֹמֵר הַכֵּלִים וְרָץ אֶל הַחֲזִית. בְּהַגִּיעוֹ הֵחֵל לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹם אֶחָיו.
23 בְּעוֹדוֹ מְדַבֵּר אִתָּם, בָּא הַלּוֹחֵם גָּלְיָת, הַפְּלִשְׁתִּי מִגַּת. הוּא יָצָא מֵחֲזִית הַפְּלִשְׁתִּים וְאָמַר אֶת אוֹתָם הַדְּבָרִים כְּמִקֹּדֶם, וְדָוִד שָׁמַע אוֹתוֹ. 24 כַּאֲשֶׁר רָאוּ כָּל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאִישׁ, נָסוּ מִפָּנָיו בְּבֶהָלָה. 25 אָמְרוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל: ”הַאִם רְאִיתֶם אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אֲשֶׁר יוֹצֵא? הוּא בָּא לְחָרֵף אֶת* יִשְׂרָאֵל. הַמֶּלֶךְ יִתֵּן עֹשֶׁר גָּדוֹל לָאִישׁ אֲשֶׁר יַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְיִתֵּן לוֹ אֶת בִּתּוֹ שֶׁלּוֹ, וּלְבֵית אָבִיו יַעֲנִיק פְּטוֹר בְּיִשְׂרָאֵל”.
26 דָּוִד הֵחֵל לוֹמַר לָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים לְיָדוֹ: ”מָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַהֲרֹג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה שָׁם וְיָסִיר חֶרְפָּה מִיִּשְׂרָאֵל? כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה שֶׁיְּחָרֵף אֶת* מַעַרְכוֹת* אֱלֹהִים חַיִּים?” 27 וְהָעָם אָמַר לוֹ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר כְּמִקֹּדֶם: ”כָּךְ יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַהֲרֹג אוֹתוֹ”. 28 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אוֹתוֹ אֱלִיאָב אָחִיו הַגָּדוֹל מְדַבֵּר אֶל הָאֲנָשִׁים, כָּעַס עַל דָּוִד וְאָמַר: ”לָמָּה יָרַדְתָּ? וְעִם מִי הִשְׁאַרְתָּ אֶת מְעַט הַכְּבָשִׂים הָהֵם בַּמִּדְבָּר? אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב אֶת עַזּוּת הַמֵּצַח שֶׁלְּךָ וְאֶת כַּוָּנוֹת לִבְּךָ הָרָעוֹת; יָרַדְתָּ רַק כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הַקְּרָב”. 29 אָמַר דָּוִד: ”מָה עָשִׂיתִי עַכְשָׁו? רַק שָׁאַלְתִּי שְׁאֵלָה!” 30 לָכֵן הוּא הָלַךְ מִמֶּנּוּ אֶל מִישֶׁהוּ אַחֵר וְשָׁאַל אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר, וְהָעָם הֵשִׁיבוּ לוֹ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר כְּמִקֹּדֶם.
31 וְהַדְּבָרִים שֶׁאָמַר דָּוִד נִשְׁמְעוּ בְּמִקְרֶה וְדֻוְּחוּ לְשָׁאוּל. עַל כֵּן הוּא שָׁלַח לִקְרֹא לוֹ. 32 אָמַר דָּוִד לְשָׁאוּל: ”אַל יִפֹּל לֵב אִישׁ* בִּגְלָלוֹ. עַבְדְּךָ יֵלֵךְ וְיִלָּחֵם עִם הַפְּלִשְׁתִּי”. 33 אַךְ שָׁאוּל אָמַר אֶל דָּוִד: ”לֹא תּוּכַל לָלֶכֶת לְהִלָּחֵם בַּפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה, כִּי נַעַר אַתָּה, וְהוּא חַיָּל* מִנְּעוּרָיו”. 34 אָמַר דָּוִד אֶל שָׁאוּל: ”עַבְדְּךָ הָיָה לְרוֹעֵה צֹאנוֹ שֶׁל אָבִיו, וּבָא אַרְיֵה, וְגַם דֹּב, וְכָל אֶחָד מֵהֶם נָשָׂא שֶׂה מִן הָעֵדֶר. 35 יָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכֵּיתִי אוֹתוֹ וְהִצַּלְתִּי אוֹתוֹ מִפִּיו. כַּאֲשֶׁר קָם נֶגְדִּי, הֶחְזַקְתִּי אוֹתוֹ בְּפַרְוָתוֹ* וְהִכֵּיתִי אוֹתוֹ וְהָרַגְתִּי אוֹתוֹ. 36 גַּם אֶת הָאַרְיֵה וְגַם אֶת הַדֹּב הָרַג עַבְדְּךָ, וְהַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה יִהְיֶה כְּמוֹ אֶחָד מֵהֶם, כִּי חֵרֵף אֶת* מַעַרְכוֹת* אֱלֹהִים חַיִּים”. 37 וְדָוִד הוֹסִיף וְאָמַר: ”יְהֹוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אוֹתִי מִצִּפָּרְנֵי הָאַרְיֵה וְהַדֹּב, הוּא יַצִּיל אוֹתִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה”. אָמַר שָׁאוּל אֶל דָּוִד: ”לֵךְ, וִיהֹוָה יִהְיֶה עִמְּךָ”.
38 וְשָׁאוּל הִלְבִּישׁ אֶת דָּוִד בְּבִגְדֵי מִלְחַמְתּוֹ. הוּא שָׂם קַסְדַּת נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים. 39 וְדָוִד חָגַר אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל בְּגָדָיו וְנִסָּה לָלֶכֶת אַךְ לֹא הִצְלִיחַ, כִּי לֹא הָיָה רָגִיל אֲלֵיהֶם. אָמַר דָּוִד לְשָׁאוּל: ”לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בְּאֵלֶּה, כִּי אֵינֶנִּי רָגִיל אֲלֵיהֶם”. לָכֵן דָּוִד הֵסִיר אוֹתָם מֵעָלָיו. 40 אָז לָקַח אֶת מַקְּלוֹ בְּיָדוֹ וּבָחַר חֲמִשָּׁה חַלּוּקֵי אֶבֶן מֵאֲפִיק הַנַּחַל וְשָׂם אוֹתָם בַּכִּיס שֶׁבְּיַלְקוּט הָרוֹעִים שֶׁלּוֹ, וְקַלְעוֹ הָיָה בְּיָדוֹ. וְהוּא הֵחֵל לְהִתְקָרֵב אֶל הַפְּלִשְׁתִּי.
41 הַפְּלִשְׁתִּי הָלַךְ וְהִתְקָרֵב אֶל דָּוִד, וְנוֹשֵׂא מָגִנּוֹ הָיָה לְפָנָיו. 42 כַּאֲשֶׁר הִבִּיט הַפְּלִשְׁתִּי וְרָאָה אֶת דָּוִד, בָּז וְלָעַג לוֹ כִּי הָיָה לֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר נַעַר אַדְמוֹנִי וִיפֵה מַרְאֶה. 43 לָכֵן הַפְּלִשְׁתִּי אָמַר לְדָוִד: ”הַאִם כֶּלֶב אֲנִי שֶׁאַתָּה בָּא אֵלַי בְּמַקְּלוֹת?” וְאָז קִלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֶּאֱלֹהָיו.* 44 אָמַר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד: ”בּוֹא אֵלַי וְאֶתֵּן אֶת בְּשָׂרְךָ לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְבַהֲמוֹת הַשָּׂדֶה”.
45 הֵשִׁיב דָּוִד לַפְּלִשְׁתִּי וְאָמַר: ”אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וַאֲנִי בָּא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת* יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.* 46 בַּיּוֹם הַזֶּה יַסְגִּיר אוֹתְךָ יְהֹוָה לְיָדִי, וְאֶהֱרֹג אוֹתְךָ וְאָסִיר אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ; וּבַיּוֹם הַזֶּה אֶתֵּן אֶת פִּגְרֵי מַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְחַיּוֹת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ אַנְשֵׁי כָּל הָאָרֶץ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל. 47 וְכָל הַנִּקְהָלִים כָּאן* יֵדְעוּ שֶׁלֹּא בְּחֶרֶב אוֹ בַּחֲנִית מוֹשִׁיעַ יְהֹוָה, כִּי הַקְּרָב שַׁיָּךְ לִיהֹוָה, וְהוּא יִתֵּן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ”.
48 אָז קָם הַפְּלִשְׁתִּי וְהָלַךְ לִקְרַאת דָּוִד וְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אַךְ דָּוִד רָץ בִּמְהִירוּת אֶל הַחֲזִית לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי. 49 דָּוִד שָׁלַח אֶת יָדוֹ אֶל תּוֹךְ יַלְקוּטוֹ וְלָקַח מִשָּׁם אֶבֶן וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ בְּאֶמְצָעוּת הַקֶּלַע. הוּא פָּגַע בַּפְּלִשְׁתִּי בְּמִצְחוֹ, וְהָאֶבֶן שָׁקְעָה בְּמִצְחוֹ וְהוּא נָפַל עַל פָּנָיו אַרְצָה. 50 וְדָוִד גָּבַר עַל הַפְּלִשְׁתִּי בְּקֶלַע וּבְאֶבֶן; הוּא הִכָּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְהֵמִית אוֹתוֹ, אַף שֶׁלֹּא הָיְתָה חֶרֶב בְּיַד דָּוִד. 51 דָּוִד הִמְשִׁיךְ לָרוּץ וְעָמַד מֵעָלָיו. אָז לָקַח אֶת חַרְבּוֹ שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּי וְשָׁלַף אוֹתָהּ מִנְּדָנָהּ וּוִדֵּא שֶׁהוּא מֵת בְּכָרְתוֹ בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאוּ הַפְּלִשְׁתִּים שֶׁמֵּת גִּבּוֹרָם, נָסוּ.
52 בִּתְגוּבָה קָמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְהֵחֵלּוּ לְהָרִיעַ וְרָדְפוּ אַחֲרֵי הַפְּלִשְׁתִּים מִן הַגַּיְא וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן, וְחַלְלֵי הַפְּלִשְׁתִּים הָיוּ מוּטָלִים לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ מִשַּׁעֲרַיִם וְעַד גַּת וְעֶקְרוֹן. 53 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ לְאַחַר שֶׁדָּלְקוּ אַחֲרֵי הַפְּלִשְׁתִּים, וְהֵם בָּזְזוּ אֶת מַחֲנוֹתֵיהֶם.
54 וְדָוִד לָקַח אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וְהֵבִיא אוֹתוֹ לִירוּשָׁלַיִם, אַךְ אֶת כְּלֵי נִשְׁקוֹ שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּי שָׂם בְּאָהֳלוֹ שֶׁלּוֹ.
55 בָּרֶגַע שֶׁרָאָה שָׁאוּל אֶת דָּוִד יוֹצֵא לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי, אָמַר לְאַבְנֵר, שַׂר הַצָּבָא: ”בֶּן מִי הוּא הַנַּעַר הַזֶּה, אַבְנֵר?” וְאַבְנֵר הֵשִׁיב: ”חֵי נַפְשְׁךָ, הַמֶּלֶךְ, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ!” 56 אָמַר הַמֶּלֶךְ: ”בָּרֵר בֶּן מִי הוּא הָעֶלֶם”. 57 לְפִיכָךְ מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁב דָּוִד לְאַחַר שֶׁהָרַג אֶת הַפְּלִשְׁתִּי, לָקַח אוֹתוֹ אַבְנֵר וְהֵבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי שָׁאוּל כְּשֶׁרֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי בְּיָדוֹ. 58 אָמַר אֵלָיו שָׁאוּל: ”בֶּן מִי אַתָּה, נַעַר?” וְדָוִד אָמַר: ”בֶּן עַבְדְּךָ יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי”.