תבונתה של קופה
בסיֶירה ליאונֶה, שבמערב אפריקה, ישנה אימרה: ”הקופה אינה רק מצווה על גוּרה, ’החזק היטב!’ היא אומרת לו: ’הבט למטה!’”
הדבר מזכיר קוף צעיר על צמרת־עץ, הנצמד לגב־אמו. כוונת האימרה היא, שאם האֵם רק תצווה על פעוטָה להחזיק היטב, הוא אולי יתמיד בכך זמן־מה, אך מאחר שאין הוא מבין את הסיבה לכך, הוא ישכח וישחרר את אחיזתו.
אך, אם הפעוט מביט למטה, הוא ייווכח עד כמה רחוק הוא מן הקרקע, ויבין שחייו כרוכים באחיזתו האיתנה. הוא עלול להיפגע קשות, ואף להיהרג! מאחר שהוא מוּדע לסכנה, יש לו מניע חזק להחזיק באמו היטב. הוא יכבד, איפוא, כל אזהרה או הוראה נוספת.
עד כמה נכון עיקרון זה כשמדובר בהדרכת הזולת, ובמיוחד בחינוך ילדים. מוסר־ההשכל הוא, שבמקום להסתפק במתן הוראות, חשוב להבהיר את הסיבות לכך.
כמובן, לעתים אין שהות מספקת לעשות כן תחילה. למשל, אם ילדך מתחיל לחצות כביש סואן, בלא להביט ימינה ושמאלה, ודאי תורה לו מיד לעצור ולפסוע אחורנית. חיוני לצוות עליו לעשות כן תחילה. אך, בהסבירך לו אחר־כך את הסכנה שנשקפה לו, הוא יבין מדוע.
התועלת שבגישה זו — לא רק לצוות, אלא גם להקנות הבנה — מופיעה במשלי כ״ח:7: ”נוצֵר [כלומר, שומר] תורה בן מבין”.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 32]
Zoological Society of San Diego ©