מחדשות העולם
חוק חדש בנושא עירויי־הדם באיטליה
על־פי החוקה האיטלקית, אי אפשר לכפות טיפול רפואי כלשהו על אדם בניגוד לרצונו. הצהרה שיצאה לאחרונה מטעם משרד הבריאות האיטלקי מאשרת, שתקנה זו מתייחסת גם לעירויי־דם. הצהרה זו, מה־15 בינואר 1991, מציינת ש”עירוי של דם, מרכיבי־דם או מוצרי־דם, הינו טיפול רפואי הכרוך בסכנות; נחוץ, איפוא, שהחולה יסכים לו ביודעין”. במלים אחרות, על החולה לדעת מה הם הסיכונים הכרוכים בעירוי־דם, ויש לו הזכות לסרב לקבלו. הנספח להצהרה זו מכיר בעובדה שעירויי־דם יכולים להעביר ”מחלות מדבקות, כגון דלקת־הכבד ואיידס”, וכי ”בדיקות מעבדתיות אינן מזהות תמיד אנשים שנדבקו זה לא מכבר”.
מתיחות וערכי־מוסר
מחקר שנערך לאחרונה העלה, שעשוי להיות קשר בין הגינות לבין האושר, בעוד שאי־הגינות עלולה ליצור מתחים. כתבה בעיתון וול סטריט ג׳ורנאל מציינת, שחברת יועצים בשם ’לונדון הָאוס’ ערכה סידרת מבחנים בקרב 111 אנשי־מינהל ובעלי־מקצוע אחרים, כדי לבדוק את בריאותם הרגשית הכללית. על הנבחנים היה להסכים או שלא להסכים להצעות הקשורות לערכי־מוסר, כגון: ”אין זה הכרחי להתרועע עם אנשים לא־הגונים כדי להתקדם בעסקים”, ו”יש להתייחס בפחות חומרה לעבירות של בעלי הצווארון הלבן... מאשר לפושעים הגונבים ושודדים ברחוב”. המבחנים העלו, שמנהלים שדבקו בערכי־מוסר נעלים יותר היו בריאים יותר מבחינה רגשית. הם היו מאושרים יותר, אחראים יותר, ונטו פחות למתיחוּת, לדאגנוּת, לעוינות ולפחדים בהשוואה לעמיתיהם הפחות הגונים.
אורכו כאורך מטוס בואינג–737
”לא משנה מי היה יצור זה, שרידיו עצומים — רוחב חוליות־הצוואר שלו 5.1 מטר ואורך צלעותיו 3 מטרים. המדענים משערים שאורך גופו הגיע ל־27 עד 30 מטר”, מסר העיתון הקנדי ונקוּור סַן. משמע הדבר, שאורכו של בעל־חיים זה היה כאורכו של מטוס בואינג–737! בשנת 1986 גילה צוות של חופרים קנדים וסינים, באתר במונגוליה הפנימית, את צווארה המאוּבן של מיפלצת זו. כעבור ארבע שנים, חשפו גם את גולגולתה הענקית. ”גילוי הגולגולת מאפשר עתה לראשונה לקבוע אם קיים קשר כלשהו בין דינוזאור זה לבין הדינוזאורים המוכרים שנתגלו באמריקה הצפונית”, אמר פיליפּ קַרי מן המוזיאון הממלכתי לפליאונטולוגיה ע”ש טיראל, שבדרַמהֶלר, אלברטה, קנדה.
הפרעות שינה
כתב־העת הרפואי הגרמני ארזטליך פרָקסיס דיווח: ”שנתם של הרווקים היא הטובה ביותר, זו של הנשואים טובה למדי, בעוד שאלמנים, אלמנות וגרושים החיים בגפם סובלים מהפרעות שינה”. מחקר שנערך בקרב 500,1 חולים בגילאים 18 עד 65, העלה ש־19 אחוזים מהם התנסו דרך־קבע בהפרעות שינה שהותירו אותם תשושים במשך היום, 31 אחוזים סבלו מבעיות שינה, אם כי פחות רציניות, ורק כמחצית מהם מסרו על שינה טובה. שיעור ההפרעות בשינה היה גבוה בין הגימלאים, המובטלים, המופרעים מבחינה נפשית והחולים הכרוניים. לרוב, ”הגברים ישנים טוב יותר מהנשים, והצעירים מהקשישים”, ציין כתב־העת.
מספר האסונות ילך ויגדל
”עקב הפגיעה באיכות הסביבה, יגדל עד לשנת 2000 מספר אסונות הטבע במידה ניכרת”, ציין העיתון הגרמני שוויינפוּרטר טגבלאט, על־יסוד הצהרה מטעם אירגון הבריאות העולמי. לדברי האירגון, ”עתה פוקדים אותנו יותר ויותר אסונות אקולוגיים מידי האדם עצמו”. הוא הביא לדוגמה את האסונות הכימיים שאירעו בבופאל (הודו) ובסווסו (איטליה), התאונה בכור הגרעיני בצ׳רנוביל (ברה”מ), שפך־הנפט בחוף אלסקה ובעירת שדות־הנפט בכוויית. הכתבה מוסיפה: ”זיהום האוויר, המים והאדמה, דילדול שיכבת האוזון ו’תופעת החממה’, מוכיחים שהקידמה התעשייתית היא הרסנית. ... למעלה מ־50 מיליון איש איבדו את בתיהם באסונות טבע מתחילת המאה העשרים”.
קביעת תאריכים מביכה
לפני אחת־עשרה שנה ציירה ג׳ואן אהרנס, סבתא דרום־אפריקנית בעלת כושר אומנותי, מספר ציורים יפים על־גבי סלעים, בסיגנון הציירים המסורתיים ילידי־אפריקה. מאוחר יותר, נלקח אחד מציורי הסלע שלה שנמצא בקרבת ביתה הקודם בעיר פייטרמריצבורג, והתגלגל לידי מנהל המוזיאון העירוני. מאחר שלא ידע מה מקורו, שלח את הסלע המצויר לאנגליה, למכון לקביעת תאריכים בשיטת הרדיו־פחמן, באוניברסיטת אוקספורד. המומחים שיערו שגיל הציור 200,1 שנה! כיצד אירע המישגה המביך? ”הסתבר”, מסר העיתון הדרום־אפריקני סַנדיי טיימס, ”שצבע השמן בו השתמשה הגברת אהרנס הכיל שמנים טבעיים שהכילו פחמן — החומר היחיד שהמומחים באוקספורד בדקו”.
יותר מחנות צבאיים מאשר בתי־חולים
הממשלות בעולם מקדישות 4.5 אחוזים מהכנסתן הלאומית לפעולות צבאיות, אך רק 2.4 אחוזים לצרכי בריאות, מוסר הידיעון דימוֹס היוצא לאור מטעם המכון הדמוגרפי הבין־אוניברסיטאי ההולנדי. היחס בארצות המתפתחות נוטה עוד יותר לצד אחד: 6.5 אחוזים לאמצעי ביטחון, לעומת 6.1 לטיפול רפואי. הממשלות בדרום־מזרח אסיה עומדות בראש הרשימה, כשהן מבזבזות פי שיבעה על הוצאות צבאיות בהשוואה לסכומים המוקדשים לענייני בריאות.
תיאוריית האבולוציה על דוכן־הנאשמים
הדרכים בהן מגֵנים הביולוגים על תיאוריית האבולוציה, הפליאו זה מכבר את פיליפּ ג׳ונסון, פרופסור לחוק הפלילי באוניברסיטת קליפורניה. עמדת ההתגוננות שלהם כה דוֹגמטית, כך שג׳ונסון החליט לחשוף את ”נקודות התורפה שעליהן הם מנסים להגן”. תוצאות מחקרו פוּרסמו בספר Darwin on Trial (דארווין על דוכן־הנאשמים), שלדברי העיתון סקרמנטו ביי מהווה ”בחינה מדוקדקת של עורך־דין לגבי ההיגיון והראיות שמאחורי תיאוריית האבולוציה”. העיתון סיכם: ”דארווין נכשל”. ג׳ונסון טוען כי נתקל בחוקרים כה רבים, כולל ביולוגיים, החוששים לצאת בגלוי נגד האבולוציה. ”אחד הדברים שלמדתי מניסיון זה”, סיפר לסאן־פרנציסקו קרוניקל, ”הוא שכדי ליצור דעה אינטלקטואלית, ולשמור עליה מפני כל ביקורת, אין צורך במחנות־ריכוז ובמשטרה חשאית. כל מה שנחוץ הוא לומר שאנשים ילעגו לך ושתאבד מיוּקרתך. יש לכך השפעה עצומה על החיים במימסד האקדמי”.
אשפה בחלל החיצון
מדענים מודאגים מן הכמות ההולכת ומצטברת של אשפה הנעה סביב כדור־הארץ. התנגשות בין חללית לבין עצמים אלה עלולה לגרום למות אנשי־הצוות או לחבל במיבצעי־חלל. חוקרים משערים שכ־000,7 עצמים שגודלם עולה על זה של כדור־טניס, וכ־5.3 מיליון פריטים קטנים יותר צפים בחלל. ”אפילו עצמים זעירים כשבָבי צבע מסוגלים לגרום נזק כשהם נעים בחלל במהירות של 000,60 קמ”ש”, ציין כתב־העת ג׳רמן טריביון, בצטטו מהעיתון סודויטש צייטונג של מינכן. הצטברות חלקי פסולת מעשה־ידי־אדם הנעים סביב כדור־הארץ והמתנגשים זה בזה, עלולה ליצור ”טבעת של אבק קוסמי שתקיף את כדור־הארץ בדומה לטבעות המקיפות את שבתאי”.
הדורות החיים כיום
אילו היית מחלק את האמריקאים שנולדו מאמצע שנות ה־1800 עד לשנות ה־1920 לשלושה דורות, כמה עדיין חיים בארה״ב כיום? סך של 30 מיליון — על־פי דו״ח שפוּרסם בכתב־העת קונסטיטוּשן מהעיר אטלנטה. הדו״ח פירסם את הנתונים הבאים: מתוך אלה שנולדו בשנים 1860 עד 1882, 000,3 עדיין חיים כיום. מאלה שנולדו בשנים 1883 עד 1900, 000,100,1 עדיין חיים. ומהדור שנולד בין 1901 ל־1924, 000,000,29 חיים כיום.
מחלת האיידס במלאווי
על־פי העיתון הלונדוני דיילי טלגראף, אירגון הבריאות העולמי מסר לאחרונה כי 37 אחוזים מכלל תושבי מלאווי נדבקו בנגיף האיידס. משמע הדבר, שקרוב לשלושה מיליון איש נושאים את הנגיף; למעלה מ־000,7 כבר מתו מן המחלה עצמה. כתבת של העיתון דיווחה מהעיר בלנטייר, שבמלאווי, כי 90 אחוזים לערך מכלל היצאניות נדבקו בנגיף, וכמוהן קרוב ל־75 מאנשי הצבא והמשטרה במדינה, וכן כ־60 אחוזים מן היולדות באיזורים כפריים. כתבת העיתון ביקרה באחד מבתי־החולים שבדרום מלאווי, בו מחצית החולים סובלים ממחלות הקשורות באיידס. היא כתבה: ”כשרק אחות אחת מטפלת בכל 100 חולים, על הקרבנות פשוט להתמודד עם המוות בכוחות עצמם”.
שנהב של מַמותות
כשהפילים הוכרזו כבעלי־חיים מוּגנים, התמוטט שוק השנהב בעולם. וכדי שסוחרי השנהב לא יתמוטטו גם הם, מצאו הם מקור חליפי לחומר זה: הממוּתה השעירה. חיה ענקית זו שָפעָה באיזורים הצפוניים, עד שנכחדה לפני אלפי שנים. אך, לדברי הוואל סטריט ג׳ורנאל, המומחים משערים שכעשרה מיליון ממותות קבורות בקרח ובאדמה הקפואה של סיביר; תופעה שכיחה היא שמדי פעם משתחררת ממותה אחת, שנשתמרה שלמה, מאפיק נהר שנשְחק או מקרח שהפשיר. גַלָפי־שנהב חוטפים את ניבי הממותות עם הגיעם לשוק, ומחיר השנהב של הממותה מרקיע שחקים. מגיני הפילים חוששים, שהחייאת סחר השנהב בדרך זו תסכן שוב את הפילים שנותרו בחיים.