שינה — מותרות או דבר הכרחי?
יש הסבורים שהשינה היא בזבוז זמן. הם מעדיפים לוח זמנים יומי עמוס בפעילויות עסקיות וחברתיות ונכנעים לשינה רק כשהם ממש עייפים. בניגוד לכך, יש אשר מתגלגלים ומתהפכים מצד לצד עד לשעות הבוקר המוקדמות, והם מוכנים לתת כל דבר רק כדי לזכות בשנת ישרים.
מדוע יש המתקשים להירדם ואילו אחרים נואשים רק כדי להישאר ערים? האם עלינו להתייחס לשינה כאל מותרות או כאל דבר הכרחי? בכדי לענות על שאלות אלה, עלינו להבין מה מתרחש בזמן שאנו ישנים.
תעלומות ההירדמות
הגורם המדויק המוליך את האדם למצב של חוסר תודעה ולהירדמות נותר בגדר תעלומה. למרות זאת, החוקרים מבינים כי שינה היא תהליך מורכב המווּסת על־ידי המוח לפי שעון ביולוגי בן 24 שעות.
ככל שאנו מתבגרים, הרגלי השינה שלנו משתנים. רך שזה עתה נולד, ישן כ־18 שעות ביממה בפרקי זמן קצרים. לפי מומחי שינה, למרות שיש מבוגרים המסתפקים בשלוש שעות שינה ביממה, יש כאלה הנזקקים לעשר שעות שינה.
מחקר שנערך לאחרונה העלה ששינויים בשעון הביולוגי שלנו מסבירים גם מדוע חלק מבני הנוער נאבקים כדי לצאת מהמיטה בבוקר. ככל הנראה, השעון הביולוגי נע קדימה בתקופת ההתבגרות המינית, מה שגורם לצעירים לרצות לאחר לישון ולאחר לקום. עיכוב שינה זה נפוץ ונוטה לחלוף בין אמצע שנות הנעורים לסופן.
השעון הביולוגי שלנו מווּסת בעזרת חומרים כימיים, שרובם כבר זוהו. אחד מהם הוא מֶלָטוֹנין, ההורמון שנחשב למחולל השינה. המלטונין מיוצר במוח, וכמה מדענים מאמינים שהוא אחראי להאטת תהליך חילוף החומרים של הגוף המתרחש מעט לפני שנרדמים. כשהמלטונין מופרש, חום הגוף וזרימת הדם למוח פוחתים, ומתח שרירינו יורד בהדרגתיות והם נעשים רופסים ורפויים. מה קורה בשלב הבא כשהפרט שוקע בעולם השינה המסתורי?
’עיקר המזון של סעודת החיים’
קרוב לשעתיים לאחר שאנו שוקעים בשינה, העיניים שלנו מתחילות לרטוט במהירות. מעקב אחר תופעה זו הוביל את המדענים לחלק את השינה לשני מצבים בסיסיים: שנת תנועות עיניים מהירות (תע”מ) ושינה נטולת תע”מ. שינה נטולת תע”מ יכולה להתחלק לארבעה שלבים שבמהלכם השינה נעשית עמוקה יותר באופן הדרגתי. במהלך שנת לילה בריאה, שנת תע”מ מתרחשת מספר פעמים ומופיעה לסירוגין עם שינה נטולת תע”מ.
אנו חולמים את רוב החלומות בשלב שנת תע”מ. הגוף גם נהנה מהרפייה מקסימלית של השרירים, וכך האדם מקיץ משנתו בתחושת רעננות. בנוסף לכך, יש חוקרים הסבורים כי מידע חדש שנלמד מתגבש בזיכרון ארוך הטווח במהלך שלב זה של השינה.
בשינה עמוקה (שינה נטולת תע”מ שלבים 3 ו־4), לחץ הדם וקצב פעימות הלב מגיעים לשיעורים נמוכים יותר, וכך מספקים מנוחה למערכת מחזור הדם ועוזרים למנוע מחלות לב וכלי דם. זאת ועוד, ייצור הורמון הגדילה מגיע לשיאו במהלך שינה נטולת תע”מ. אצל חלק מבני הנוער, ייצור הורמון הגדילה בלילה גדול בשיעור של פי 50 משיעורו בשעות היום.
ככל הנראה, השינה משפיעה גם על התיאבון שלנו. מדענים גילו שהשינה היא באמת, אם מצטטים את שיקספיר, ’עיקר המזון של סעודת החיים’. מוחנו מתרגם חוסר שינה כחוסר מזון. כשאנחנו ישנים, גופנו מפריש לפטין, ההורמון שבדרך כלל מיידע את גופנו כי אכלנו די הצורך. כשאנחנו נשארים ערים יותר ממה שצריך, גופנו מייצר פחות לפטין ואנחנו משתוקקים ליותר פחמימות. לכן, חסך בשינה עלול להוביל לצריכת פחמימות מוגברת, שהפועל היוצא שלה הוא שמנוּת. (ראה המסגרת ”תנומת אחר הצהריים” בעמוד 6.)
חיוני לבריאות
אך בזה לא מסתכם הדבר. השינה מקילה על תהליך חילוף החומרים של הרדיקלים החופשיים — מולקולות שעל־פי הדעה הרווחת גורמות להזדקנות התאים ואפילו לסרטן. במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת שיקגו, הורשו 11 בחורים צעירים ובריאים לישון רק ארבע שעות ביממה במשך שישה ימים. בסוף התקופה, תאי גופם תיפקדו כמו תאים של בני 60, ורמת האינסולין בדמם היתה זהה לזו של חולי סוכרת! חסך בשינה עלול אפילו להשפיע על ייצורם של תאי דם לבנים ושל ההורמון קורטיזול, וכתוצאה מכך הפרט נעשה רגיש יותר לזיהומים ולמחלות הקשורות למחזור הדם.
אין צל של ספק שהשינה חיונית לגוף ולנפש בריאים. לדעת החוקר ויליאם דמנט, מייסד המרכז הראשון לחקר השינה, מאוניברסיטת סטנפורד ארה״ב, ”דומה כי השינה היא האינדיקאטור הראשון בחשיבותו שיקבע כמה שנים תחיה”. דבּורה סוּשֶקי, חוקרת במרכז לחקר השינה שבסאו פאולו שבברזיל, אומרת: ”אילו רק ידעו אנשים מה מתחולל בגוף הסובל מחסך בשינה, הם היו חושבים פעמיים לפני שהיו מסיקים שהשינה היא בזבוז זמן או רק עבור עצלנים”. (ראה מסגרת שלעיל.)
אולם, האם כל שינה מחזקת ומבריאה? מדוע יש הישנים כל הלילה ובכל זאת לא חשים רעננות? המאמר הבא יעזור לך לזהות כמה מההפרעות המרכזיות בשינה ויסביר כיצד תוכל להשיג שינה ערבה.
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
ההשפעות של חסך בשינה
השפעות לטווח קצר:
◼ הרגשת נמנום
◼ שינויים פתאומיים במצב הרוח
◼ אובדן זיכרון קצר טווח
◼ אובדן היכולת ליצור, לתכנן ולבצע פעולות שונות
◼ חוסר ריכוז
השפעות לטווח ארוך:
◼ שמנוּת
◼ הזדקנות מוקדמת
◼ עייפות ותשישות
◼ רגישות רבה יותר לזיהומים, לסוכרת, למחלות לב וכלי דם ולמחלות של הקיבה והמעיים
◼ אובדן זיכרון כרוני
[תיבה בעמוד 6]
תנומת אחר הצהריים
האם חשת מעודך שעיניך מתקשרות בשינה לאחר ארוחת הצהריים? אין זה מן ההכרח שאתה סובל מחסך בשינה. תחושת הישנוניות בשעות אחר הצהריים המוקדמות הינה דבר נורמלי עקב הירידה הטבעית שחלה בחום הגוף. זאת ועוד, לאחרונה מצאו המדענים חלבון הנקרא היפוקרטין, או אורקסין, המיוצר במוח ועוזר לנו להישאר ערים. מה הקשר בין היפוקרטין לבין מזון?
כשאנו אוכלים הגוף מייצר לפטין כדי לשדר לנו תחושת שובע. אך הלפטין מדכא את ייצורו של ההיפוקרטין. במילים אחרות, ככל שיש יותר לפטין במוח, כך יש פחות היפוקרטין והרגשת הנמנום עזה יותר. זו אולי הסיבה שבגללה נהוג בכמה מדינות לצאת לסיאסטה — הפסקה במהלך יום העבודה לצורך תנומה קלה לאחר הארוחה.
[גרף בעמוד 5]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
שלבי השינה
תרשים מופשט
שלבי השינה
ערות
תע”מ
ללא תע”מ
1 שינה לא־עמוקה
2
3
4 שינה עמוקה
8 7 6 5 4 3 2 1
שעות שינה
[תמונה בעמודים 4, 5]
שינה מספקת חיונית לגוף ולנפש
[תמונה בעמוד 5]
ייצור הורמון הגדילה מגיע לשיאו במהלך השינה