מחדשות העולם
הרגלי שינה טובים יותר
”נדודי־שינה עשויים להיחשב כמועילים בעיני רבים, אולם ההשלכות של מחסור בשעות־שינה הנן חוסר יעילות”, מציין כתב־העת הברזילאי אקסאמי. הנוירולוג רובינז רמיו מסביר: ”הגוף לא ישכח את שעות השינה שהאדם חייב לו. אדרבה, הוא תמיד יזכור ולפתע ’יגיש חשבון’ שיבוא לידי ביטוי בשכחה, בבעיות ריכוז וכן בקשיי תפיסה”. כדי להימנע מדאגות מופרזות, ד״ר רמיו ממליץ: ”פתור את בעיות העבודה וחשוב עליהן בעת שהותך בעבודה”. לשם הרפיה ושינה ערבה, אקסאמי מציע התעמלות קבועה, מוסיקה קלה, אור מעומעם ומחשבות בריאות.
ילדים באי ללא־טלוויזיה
סנט הלנה, אי קטן הממוקם בשליש הדרך שבין מערב־אפריקה לדרום־אמריקה מתרברב כי ילדיו הם ”בין המאוזנים ביותר בעולם”, מצהיר העיתון הלונדוני טיימס, בצטטו דו״ח מכתב־עת חינוכי נפוץ Support for Learning (תמיכה בלימודים). ד״ר טוני צ׳ארלטון, מחבר הדו״ח, גילה כי ל־4.3 אחוזים בלבד מן הילדים שגילם נע בין 9 ל־12 שנים היו בעיות התנהגות חמורות. טיימס מציין כי שיעור זה הנו ”הנמוך ביותר שנרשם אי־פעם לכל טווח גילאים בעולם כולו”. מדוע הילדים כה מאוזנים? אחד ההסברים האפשריים הוא רמתה הגבוהה של ההשכלה במקום וזמינותה לילדים. אולם צ׳ארלטון עומד לבדוק גורם אפשרי נוסף. עד לאחרונה, בטרם נעשה חיבור ללוויין, מעולם לא היו באי שידורי טלוויזיה. משערים כי תוך שלוש שנים, 300,1 מקרב 500,1 בתי־האב שבאי ירכשו טלוויזיה. צ׳ארלטון יחל בקרוב לחקור אי־אלו שינויים יתחוללו בילדי האי כתוצאה מכך.
כיצד להתייחס לנהגים עוינים
נהג חולף על פניך במהירות ופונה בתוקפנות לנתיבך, או מהבהב באורות הקדמיים כדי שתסור מדרכו ותוך כדי עקיפה הוא מפנה כלפיך תנועות גסות. המומחים אומרים, שאם תגיב באורח מוטעה עלול הדבר לעלות בחייך. לדברי המהדורה הדרום־אפריקנית של רידרס דיג׳סט, המלצת המומחים היא כדלקמן: אמץ גישה נינוחה ובלתי תחרותית. התרכז בנהיגתך והימנע מקשר־עין עם הנהג האחר. הבט במראות מדי שלוש עד עשר שניות. הבחן בנהג המסוכן בטרם יגיע, ופנה לו דרך. האט כדי לאפשר לנהג לעקוף אותך, או אותת ועבור לנתיב פנוי. ”אופן תגובתך לנהג העוין הבא”, מסכם המאמר, ”עשוי להיות המפתח לביטחונך או אף להישארותך בחיים”.
אין עשן בלי אש
בין סכנות העישון הידועות, נמנית אחת שלעתים קרובות למדי חומקת מן התודעה: אש. על־פי האגודה הלאומית של ארצות־הברית להגנה מפני אש, גרמו מוצרי טבק דולקים לכ־000,187 דליקות בארצות־הברית בשנת 1991 לבדה, שהביאו למותם של 951 איש (לא כולל הכבאים). בשנה ההיא היה העישון אחראי ל־25 אחוז ממספר הנספים בדליקות שפרצו בבתי־מגורים — שיעור מקרי מוות גבוה משל דליקות שנגרמו בשל כל גורם אחר. דליקות כתוצאה מעישון גרמו באותה שנה לפציעתם של 381,3 ולנזק לרכוש בסך 552 מיליון דולר. התברר, כי חפצי הבית הדליקים השכיחים ביותר היו רהיטים מרופדים, מזרונים וכלי־מיטה.
יותר ממיליארד מעשני סיגריות
על־פי אומדנים אחרונים מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO), מספר האנשים ברחבי־העולם המעשנים סיגריות מגיע ל־1.1 מיליארד. הארגון מזהיר שאם המגמה הנוכחית תימשך, ”יחסל הטבק קרוב לחצי מיליארד איש החיים עתה, ומחציתם, היינו 250 מיליון, ימותו בגיל־העמידה”. מאז שנות ה־80’, חלה ירידה קלה בעישון סיגריות במדינות המתועשות, אולם במדינות המתפתחות נסתמנה עלייה. לפיכך, הצריכה העולמית השנתית נותרה 650,1 סיגריות למבוגר. הנס אמבלד, יושב־ראש התוכנית של ארגון הבריאות העולמי בנושא שימוש לרעה בחומרים ממכרים, אומר: ”עד כה, התוצאה הסופית של שיווק הטבק במדינות מתפתחות היתה העברת השימוש הרב בטבק ממדינות מפותחות אל מדינות מתפתחות. העולם טרם השתלט על מגפת הטבק”.
איידס מדם?
מה הם הסיכויים להידבק באיידס מעירוי־דם או ממוצרי דם? על־פי העיתון הסטאר של יוהנסברג, 000,600 אנשים ברחבי־העולם — או 15 אחוז מכלל הנגועים במחלה — נדבקו בנגיף האיידס, מאז גילויו, מדם או ממוצרי דם. בדיקת־הדם כדי לבחון אם הוא מכיל את נגיף הכשל החיסוני הינה יקרה וגוזלת זמן רב. יש הסבורים, כי על הדם לעבור שבע בדיקות שונות. למדינות מתפתחות אין תדירות המימון וההכשרה הדרושים כדי לערוך בדיקות אלו. אפילו במדינות עשירות שבהן הבדיקות מתבצעות, נופלות טעויות. פאול סטרנג׳רס, ראש השירות ההולנדי לעירויי־דם, מודה: ”אין ביכולתנו לומר כי מוצרי הדם מוגנים ב־100 אחוז מפני נגיף הכשל החיסוני או דלקת־הכבד”.
דבש לכיבים?
בכתב־העת הקנדי מדיקל פוסט, ד״ר בסיל י. ס. גרוגונו טוען, כי בכוחה של הדבורה הפשוטה לעשות למען הסובלים מכיב קיבה אף יותר משעשו הרופאים במהלך העשורים האחרונים, כשנהגו לבצע ניתוח קיצוני לעתים קרובות. הוא ציין, כי יותר ויותר מומחים למדו להכיר בתפקיד שממלא המיקרואורגניזם הזעיר, הליקובאקטר פילורי, בגרימת כיבי קיבה. בשעה שאחדים ממליצים על שימוש בתרופות כדי להילחם בחיידק, גרוגונו מציין שלתרופות תופעות־לוואי לא נעימות, ושהחיידקים עלולים לפתח חסינות בפניהן. מאידך, הוא מצטט מחקר חדש שפורסם ב־Journal of the Royal Society Of Medicine (כתב־העת של האגודה המלכותית לרפואה), שבו נבדקו תכונותיו האנטיבקטריות של הדבש. אחד הזנים, שמקורו בדבורים ניו־זילנדיות הניזונות מצמח המכונה מנוקה, נלחם ביעילות בחיידק הגורם לכיב.
חקלאים פיקחים, עורבים ערמומיים
ביפן מתחולל בחוות מאבק ממושך על יבול הקציר. עורבים וחקלאים נלחמים זה בזה ללא הרף, בשעה שהעורבים הערמומיים קולטים חיש קל את התכסיסים שהחקלאים ממציאים. אולם עתה חקלאים פיקחים ממחוז נַגַנוֹ מנצלים את האינסטינקטים הגרועים ביותר של ציפורים אלו כדי להפילן בפח, אומר העיתון אסהי איבנינג ניוז. הם הקימו סמוך ליבולים כלוב שאורכו ורוחבו 10 מטרים וגובהו 3 מטרים, והכניסו לתוכו עורבים מאיזור אחר. עורבים מקומיים חמדנים, המתמלאים זעם לנוכח הפולשים שחדרו לשטחם, עפים אל תוך הכלוב כדי לתקוף את העורבים ”הזרים” ונלכדים בעצמם. סוף־סוף הצלחה? חקלאי אחד משיב: ”למען האמת, מרבית העורבים הנופלים בפח הנם עורבים נודדים. העורבים המקומיים כה פיקחים, עד כי עתה הם משטים בנו ועפים הלאה”. וכך, המאבק נמשך.
דיג ללא הגבלה מרוקן את הימים
”’ישנם עוד הרבה דגים בים’, מצהיר הפתגם האנגלי, אולם לא כך הדבר” טוען העיתון אקונומיסט. ”ניצול השפע שבים עבר כל גבול”. למן העת שהגיע לשיאו ב־1989, נסתמנה ירידה בשיעור ציד הדגים ברחבי העולם כולו. הסיבה לכך פשוטה: ”נותרו מעט מדי דגים בים כדי להשריץ רבים נוספים. הדייגים מכלים את מקור פרנסתם בציד הדגים הנחוצים להתרבות הדגה”. על־פי ארגון המזון והחקלאות מטעם האומות־המאוחדות, 13 מתוך 17 אזורי־הדיג הגדולים בעולם שרויים במצוקה — ארבעה מהם מסווגים כבלתי רווחיים. טכנולוגיה מתוחכמת — כגון סונר ותקשורת לוויינים — מאפשרת לדייגים לאתר את הדגים אף באזורים מרוחקים ולשוב לאזורים שבהם הדגה שופעת. ספינות־דיג ענקיות המצוידות במפעל לעיבוד, שגודלן הוא כגודלו של מגרש כדורגל אמריקני ורשתותיהן אף כבירות יותר, לוכדות כמויות מופרזות של דגים. האקונומיסט טוען, כי הממשלות אחראיות לבזבוז כיוון ש־90 אחוז מהדיג בעולם מתבצע עד למרחק של 370 קילומטר מהחוף בשטחי המים הטריטוריאליים של מספר מדינות. המדינות אינן מתירות לציי־דיג זרים לחדור לשטחן, אך מרשות לציי־דיג מקומיים להתרחב והן אף מסבסדות אותם.
הדרך הסלולה העתיקה ביותר נתגלתה במצרים
גיאולוגים גילו במדבר דרך סלולה שאורכה 12 קילומטר, 69 קילומטר מדרום־מערב לקהיר. הדרך העתיקה, העשויה לוחות של אבן־גיר ואבן־חול ואף ממידה מועטה של פחמי־אבן, נסללה בין השנים 2600 ו־2200 לפה״ס בקירוב, בתקופת הממלכה הקדומה. רוחבה הממוצע הוא שני מטרים. הדרך נבנתה במטרה להקל על הובלתן של אבנים כבדות־משקל ממחצבת בזלת אל חופו של אגם עתיק, שהתחבר אל הנילוס בעת שטפונות. האגם אינו קיים עוד. השליטים המצרים הקדמונים העדיפו להשתמש באבנים השחורות להכנת סארקופאגים ולריצוף מקדשי הקבורה בגיזה. ”הנה הישג טכנולוגי נוסף שניתן לייחסו למצרים העתיקה”, אמר הגיאולוג פרופסור ד״ר ג׳ימס א. הרל. לפנים סברו שדרך מרוצפת אחת בכרתים, שנבנתה לכל המוקדם ב־2000 לפה״ס, היתה הדרך הסלולה העתיקה ביותר.