מתח — ”המחסל השקט”
”חשתי לחץ עצום. זה היה הסימפטום הראשון. הוא התחיל כלחץ קרוב לעצם החזה; אחר כך התפשט בבת־אחת לכתפיים, לצוואר וללסתות; ואז עבר כגל על פני זרועותיי. הרגשתי כאילו עבר עלי מכבש. בקושי הצלחתי לנשום. התחלתי להזיע. אז התחילו העוויתות במעיים והרגשת בחילה איומה ... מאוחר יותר, אני זוכר שכאשר האחיות בבית־החולים עזרו לי לשכב על המיטה, אמרתי מזועזע: ’קיבלתי התקף לב’. הדבר קרה לי בגיל ארבעים וארבע”.
בספרו הסבת המתח לכוח (From Stress to Strength), מתאר ד״ר רוברט ס. אליוט במילים שלעיל כיצד לפני יותר מעשרים שנה, ראה את המוות בעיניים. למרבה האירוניה, מוקדם יותר באותו בוקר השתתף בוועידה והרצה על התקפי לב. לפתע מצא עצמו הקרדְיולוג ד״ר אליוט בבית־החולים. לדבריו היה פתאום ”בצדו השני של המתרס, חולה במקום רופא, ביחידה למחלות לב”. מהי לדעתו הסיבה למשבר הבלתי־צפוי שפקד אותו? ”הרגשתי בתוכי שתגובותיי הפיזיות ללחצים הורסות אותי”, אומר הד״ר.a
מתחים ולחצים עלולים לסכן את חיינו, כפי שמעיד המקרה של ד״ר אליוט. בארצות־הברית, מצאו שיש קשר בינם לבין גורמי המוות העיקריים. מבלי שנשים לב, עלולות במשך הזמן להצטבר אצלנו השפעות הלחצים ואזי לפרוץ החוצה ללא אזהרה מוקדמת. לכן, אין תימה בכך שהמתח זכה לכינוי ”המחסל השקט”.
למרבה הפלא, אנשים המוגדרים כבעלי אישיות מסוג A (חסרי סבלנות, תוקפנים ותחרותיים) אינם היחידים הפגיעים לתוצאות ההרסניות של הדחק. הסיכון קיים גם לגבי אנשים בעלי אישיות רגועה לכאורה. הוא גדול במיוחד כאשר השלווה שהם מקרינים אינה אלא מעטה חיצוני שברירי, הדומה למכסה רופף של סיר־לחץ. לדעתו של ד״ר אליוט הדבר נכון לגביו. כיום הוא מזהיר אחרים: ”אתה עלול למות בחטף — מבלי להיות מודע לכך שבמשך שנים הייתה מחוברת ללבך פצצת זמן”.
פרט להתקף לב ולמוות פתאומי, המתח מזיק בדרכים נוספות, כפי שנראה במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a לחצים ומתחים עשויים להיות אחד הגורמים להתקפי לב. אך ברוב המקרים טרשת העורקים היא הגורם המכריע למחלת העורקים הכליליים. לפיכך, אין זה מן התבונה להקל ראש בסימפטומים של מחלות לב ולחשוב שדי בהפגת המתחים כדי להתרפא. ראה עורו! מ־8 בדצמבר 1996, עמודים 3–13 (אנג׳).