מתח — ”‏הרעל המצטבר”‏

‏”‏אנשים אומרים לנו תמיד,‏ ’‏אל תילחץ יותר מדי,‏ זה מזיק לבריאות שלך’‏.‏הם כנראה אינם מודעים לכך שמבחינה ביולוגית,‏ יש תימוכיןלדבריהם”‏ (‏ד״ר דיוויד פלטן‏)‏.‏

לג׳יל,‏ אם חד־הורית לבן בגיל העשרֵה,‏ היו סיבות רבות לחוש לחוצה.‏ חשבון הבנק שלה כמעט שהתרוקן‏,‏ ויחסיה עם הוריה היו מתוחים.‏ לפתע,‏ החלה להתפשט על זרועה פריחה מגרדת וצורבת.‏ היא ניסתה להקל על הגרד בטיפול אנטיביוטי,‏ מרחה משחות המכילות קורטיזון ונטלה טבליות אַנְטִיהִיסְטָמִינִיוֹת.‏ אך ללא הועיל.‏ הפריחה התפשטה על כל גופה ועל פניה של ג׳יל.‏ המתח ממש ’‏חדר לה מתחת לעור’‏.‏

ג׳יל הופנתה למרפאה דרמטולוגית הבודקת את מצבם הרגשי של החולים.‏ ”‏אנו מנסים לברר מה מתרחש בחייהם”‏,‏ אומר ד״ר תומס גרג,‏ אחד ממייסדי המרפאה.‏ לעתים קרובות הוא מגלה כי נוסף על הטיפול הרפואי שמקבלים אנשים הסובלים מבעיות עור עקשניות,‏ הם זקוקים לסיוע כדי שילמדו לשלוט במתחים.‏ ”‏אם נאמר שהגורמים למחלות עור הם תחושותינו והתנהגותנו,‏ ניתן הסבר פשטני מדי”‏,‏ מודה ד״ר גרג.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏אך נוכל לומר שהפרעות עור תלויות במידה ניכרת במצבו הנפשי של החולה.‏ לכן אל לנו להמשיך לרשום משחות המכילות סְטֶרוֹאִידִים מבלי לנסות לעזור למטופלת להשתלט על המתחים שבחייה”‏.‏

ג׳יל סבורה שהלימוד כיצד לשלוט במתחים הציל את עורה,‏ תרתי משמע.‏ ”‏עדיין יש לי פריחה לפעמים,‏ אבל אין מה להשוות בין המצב הנוראי הקודם של העור שלי למצבו היום”‏,‏ היא אומרת.‏ האם המקרה של ג׳יל יוצא דופן?‏ בהחלט לא.‏ לדעת רופאים רבים,‏ המתח גורם לא אחת למחלות עור שונות כגון סִרְפֶּדֶת,‏ ספחת (‏פסוריאזיס)‏,‏ אקנֶה ואקזמה.‏ אך המתח פוגע לא רק בעורך.‏

מתחים והמערכת החיסונית

מחקרים אחרונים מלמדים כי מתחים עלולים לדכא את התגובה החיסונית של הגוף,‏ ואולי לחשוף את גופך למחלות זיהומיות.‏ ”‏המתח כשלעצמו אינו גורם לך לחלות”‏,‏ מציין הווירולוג רונלד גלסר,‏ ”‏אך פגיעתו במערכת החיסונית שלך מגדילה את הסיכון שתחלה”‏.‏ קיימות ראיות מוצקות לקשר שבין הדחק להצטננות,‏ לשפעת ולהֶרְפֶּס.‏ על אף היותנו חשופים ללא הרף לווירוסים אלה,‏ המערכת החיסונית שלנו בדרך כלל הודפת אותם.‏ בני־סמכא טוענים שאצל אדם השרוי במצוקה נפשית,‏ מנגנוני הגנה אלה עלולים להכזיב.‏

המנגנונים הביולוגיים המעורבים בתהליך זה אינם מובנים לחלוטין.‏ יש סוברים כי ההורמונים הממריצים אותך לפעולה בשעת לחץ עלולים להפריע לתפקוד המערכת החיסונית שלך,‏ משום שהם מציפים את זרם הדם.‏ על־פי־רוב אין סיבה לדאגה,‏ שכן הפרשת הורמונים אלה זמנית בלבד.‏ עם זאת,‏ יש אומרים שכאשר האדם נתון במתח עז ומתמשך,‏ ייפגע תפקודה של המערכת החיסונית שלו עד כדי כך שיפתח רגישות למחלות.‏

נתונים אלה מסייעים לנו להבין מדוע רופאים קנדים מעריכים,‏ כי 50 עד 70 אחוז מבעיות הבריאות של המטופלים שלהם קשורות למתח.‏ המתח מתבטא בדרך כלל בכאבי ראש,‏ נדודי שינה,‏ עייפות והפרעות בקיבה ובמעיים.‏ על־פי האומדנים,‏ בארצות־הברית 75 עד 90 אחוז מן הביקורים אצל הרופא נערכים מסיבות אלו.‏ ד״ר ג׳ין קינג סבורה שאין היא מגזימה בדבריה:‏ ”‏מתח כרוני דומה לרעל מצטבר”‏.‏

לא ’‏הגורם’‏ ולא ’‏התרופה’‏

למרות הנאמר לעיל,‏ אין המדענים משוכנעים כי המתח לבדו מסוגל לפגוע במערכת החיסונית עד כדי גרימת בעיות בריאות.‏ לפיכך אין להצהיר בפסקנות שכל מי שסובל מדחק,‏ אף מדחק כרוני,‏ יחלה.‏ לעומת זאת,‏ לא ניתן לומר שהעדר מתחים מבטיח בריאות טובה.‏ כמו כן,‏ אין זה מן התבונה לסרב לטיפול רפואי בשל הדעה המוטעית שניתן להתרפא אך ורק בזכות כוח רצון,‏ אופטימיות וגישה חיובית.‏ ד״ר דניאל גולמן מזהיר:‏ ”‏המליצה הנבובה ש’‏אין דבר העומד בפני הרצון כשמדובר בריפוי’‏,‏ מחריפה את הבלבול והאי־הבנה הנפוצים באשר למידת השפעתו של המצב הנפשי על הבריאות הפיזית.‏ אף גרוע מכך,‏ היא גורמת לאנשים לחוש רגשי אשמה על היותם חולים,‏ כאילו שהמחלה היא סימן להידרדרות מוסרית או לחיסרון”‏.‏

יש להבין אם כן,‏ שלעתים נדירות יש רק גורם אחד למחלות.‏ עם זאת,‏ הקשר שבין המתח למחלות מדגיש כי ננהג בתבונה אם נלמד כיצד לצמצם במידת האפשר את השפעת ”‏הרעל המצטבר”‏.‏

בטרם ניתן דעתנו לאופן שבו נוכל לעשות זאת,‏ הבה נעמוד מקרוב על טיבו של המתח,‏ ונראה כיצד במקרים מסוימים הוא אף עשוי להועיל לנו.‏

‏[‏תיבה בעמוד 5]‏

כמה מחלות הקשורות למתח

‏• אלרגיות

‏• אסתמה

‏• דיכאון

‏• דלקת מפרקים

‏• הפרעות בדרכי העיכול

‏• הפרעות בתפקוד המיני

‏• הצטננות

‏• כאבי גב,‏ כאבים בצוואר ובכתפיים

‏• כאבי ראש

‏• כיב קיבה

‏• מחלות לב

‏• מחלות עור

‏• מיגרנות

‏• נדודי שינה

‏• שלשולים

‏• שפעת

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

מתחים הם הגורם לאחוז ניכר מן הביקורים אצל הרופא