מנקודת המבט המקראית
שנת 2000 — עד כמה משמעותית היא?
רוב האנשים אינם מייחסים שום משמעות דתית לשנה שתיחשב במדינות המערב ובמדינות רבות אחרות לשנת 2000. למשל, ליהודים, למוסלמים ולהינדים יש לוחות שנה דתיים משלהם, שאינם תואמים את לוח השנה של המערב. הסינים קובעים מועדים דתיים ומסורתיים על־פי לוח שנה ירחי. לפיכך, מיליארדי אנשים כיום, אולי מרבית אוכלוסיית העולם, אינם מייחסים חשיבות מיוחדת לשנת 2000.a
מאידך, רבים, במיוחד בארצות המערב, מצפים בסקרנות לפתיחתו הקרובה של האלף הבא, על־פי הלוח הגרגוריאני. אצל חלקם, אין זו רק סקרנות. הם רואים בשנת 2000 את תחילתו של עידן חדש, נקודת מִפנה היסטורית. רבים המתיימרים להאמין בכתבי־הקודש, מקשרים התגשמות נבואות לשנת 2000. יש המצפים להתגלות רוחנית רחבת היקף. אחרים חוששים משואה איומה — קץ העולם. היש בסיס מקראי לציפיות אלה?
יהוה נאמן ללוח הזמנים שלו
אלוהי המקרא מכוּנה ”עתיק יומין” (דניאל ז׳:9). הוא שולט בזמן בדיוק מושלם, עובדה המתבטאת בתפקודם של חלק ניכר ממעשי כפיו, החל בתנועת כוכבי־הלכת וכלה בתנועת חלקיקים תת־אטומיים. יש לו לוח זמנים משלו, והוא דבֵק בו בדייקנות. הוא ”יעד זמנים קבועים וקבע את גבולות מושבם” של בני האדם, אומר המקרא (מעשי־השליחים י״ז:26). יהוה עומד בזמנים בדייקנות.
בהתאם לכך, המקרא מקדיש תשומת לב מיוחדת לכרונולוגיה. ניתן למצוא בו השתלשלות מאורעות היסטורית, המאפשרת לערוך חישוב שיטתי של מניין הימים עד לראשית דברי ימי האדם. החישוב מצביע על שנת 4026 לפה״ס כשנה שבה ברא אלוהים את אדם. כ־000,2 שנה לאחר מכן, נולד אברהם. עוד 000,2 שנה חלפו להן, וישוע נולד.
כמה מחוקרי הכרונולוגיה המקראית חיברו משוואות שרירותיות, המצביעות על תאריכים בעתיד. למשל, יש הרואים בַּתקופות בנות 000,2 שנה בערך, שבאו בזו אחר זו בין אדם לאברהם ובין אברהם לישוע, בסיס לתחזית של מאורע מבשר רעות, שיתרחש 000,2 שנה לאחר לידת ישוע. זו רק דוגמה אחת מכמה נוסחאות לחישובי זמנים, המבוססות כביכול על הכרונולוגיה המקראית.
מובן שהמקרא מדבר על העת שבה יתערב יהוה אלוהים בענייני האדם, ימגר את הרשע ויכונן עולם חדש. נבואות המקרא עוסקות ב”עת קץ”, ”סיום סדר־הדברים”, ”אחרית הימים” ו”יום האלוהים” (דניאל ח׳:17; מתי כ״ד:3, ע״ח; טימותיאוס ב׳. ג׳:1; פטרוס ב׳. ג׳:12). עם זאת, אין קשר בין ה”קץ” המנובא במקרא לבין שנת 2000. אין רמז במקרא, המעיד שיש חשיבות מיוחדת לסוף האלף השני בלוח השנה הגרגוריאני.
”מתי יהיו דברים אלה?”
שליחי ישוע גילו עניין רב בלוח הזמנים של אלוהים כששאלו את ישוע: ”מתי יהיו דברים אלה, ומה יהיה האות לנוכחותך ולסיום סדר־הדברים?” (מתי כ״ד:3, ע״ח) לרבים כיום סקרנות דומה לגבי העתיד. אין זה אלא טבעי לגלות עניין רב בנבואות מקראיות חשובות כאלה ובמועד התגשמותן. עם זאת, מן החוכמה להכיר בעמדתו של אלוהים בעניין ולכבדה.
באמצעות בנו, גילה יהוה את כוונותיו ונתן תשובה חד־משמעית בעניין. זמן קצר בטרם עלה ישוע השמיימה, שוב שאלו אותו תלמידיו על מועד התגשמותן של הבטחות אלוהים. ישוע ענה: ”לא לכם לדעת עתים וזמנים שקבע האב בסמכותו שלו” (מעשי־השליחים א׳:7). זמן־מה לפני כן, אמר ישוע לתלמידיו: ”את היום ההוא והשעה אין איש יודע, גם לא מלאכי השמים וגם לא הבן, אלא האב לבדו” (מתי כ״ד:36).
ברור שידיעת ”עתים וזמנים”, במיוחד כשמדובר בהתגשמות העתידית של נבואות המקרא, אינה בסמכות האדם. אלוהים בחר שלא לגלות לנו מידע זה (מתי כ״ד:22–44). הנוכל להשפיע בדרך כלשהי על מטרת אלוהים, אם ננסה לנחש, בניגוד לרצונו, מהו ”היום ההוא והשעה”? אין ספק שזה בלתי אפשרי (במדבר כ״ג:19; רומים י״א:33, 34). במקרא נאמר: ”עצת יהוה לעולם תעמוד” (תהלים ל״ג:11). בתור האל הכל־יכול, הוא לעולם אינו נכשל (ישעיהו נ״ה:8–11).
על אף סמכותו של אלוהים לשמור לעצמו את הזכות ”לדעת עתים וזמנים”, רבים אוהבים לשער השערות. יש מי ששמים עצמם לנביאי זעם. משום כך הזהיר השליח פאולוס מפורשות את התסלוניקים ממתן אוזן קשבת למי שמעלים השערות לגבי תאריכים. הוא כתב: ”אנו מבקשים מכם, אחיי: אל תמהרו לאבד את עשתונותיכם ואל תיבהלו, לא בגלל איזו התבטאות של רוח, לא בגלל איזה דיבור, ולא בגלל איזו איגרת אשר כביכול נשלחה מאיתנו — כאילו הגיע יום יהוה. אל יטעה אתכם איש באיזה אופן שהוא” (תסלוניקים ב׳. ב׳:1–3).
עדי־יהוה מאמינים באמונה שלימה שמטרות אלוהים לעתיד ללא ספק תתגשמנה במועד שקבע מראש, בדיוק ביום ובשעה היעודים (חבקוק ב׳:3; פטרוס ב׳. ג׳:9, 10). כמו־כן, אנחנו מאמינים שמאורעות אלה יתרחשו בעתיד הלא רחוק (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). מכל מקום, אין אנו מעלים השערות ואיננו תומכים בתיאוריות הצצות כיום כפטריות אחרי הגשם.b ללא ספק, אין ללוח הזמנים של יהוה שום קשר לשנת 2000, לשנת 2001 ולכל תאריך מפתח אחר שקבעו בני אדם.
[הערות שוליים]
a טכנית, המילניום השלישי יתחיל ב־1 בינואר 2001. המילניום הראשון לא התחיל בשנת אפס, אלא בשנת 1. אולם, הציבור מייחס את המונח ”המילניום השלישי” לשנת 2000. המאמר עוסק בציפיות הרווחות לגבי שנת 2000.
b הוצאת המצפה מ־1 בספטמבר 1997 מציינת בעמוד 22: ”עדי־יהוה להוטים לדעת מתי יבוא יום יהוה. להיטותם כה רבה שלעתים ניסו לשער מתי הוא עשוי לבוא. אך, כתלמידיו הקדומים של ישוע, בעשותם כן הם לא שעו לאזהרת אדונם שאמר ’אינכם יודעים מתי העת’ (מרקוס י״ג:32, 33). לגלגנים לועגים למשיחיים הנאמנים על ציפיותיהם הנמהרות (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4). למרות זאת, פטרוס מדגיש כי יום יהוה בוא יבוא, במועד שקבע יהוה”.