מטמורפוזה — התאמין למראה עיניך?
מאת כתב עורו! במרכז־אפריקה
רופא האליל מת. אלא שבעיני ההמונים שהתגודדו מחוץ לביתו, הוא פשוט הפך ליצור אחר. הרי ברגע שנפח את נשמתו, נראה פיתון ענק מתפתל אל מחוץ לביתו! היו שראו בזה צירוף מקרים. אבל לגבי השאר, היתה זו הוכחה משכנעת שרופא האליל התגלגל לפיתון — עבר מטמורפוזה!
הרעיון שאדם יכול להפוך (או שאפשר להפוך אותו) לבעל־חיים היכה שורשים במקומות רבים באפריקה. רבים מאמינים שיש למכשפים את הכוח ללבוש דמות נמר או פיתון. נפוץ גם החשש שמכשפים מסוגלים להפוך אחרים לבעלי־חיים. במערב־אפריקה מאמינים שמכשפות יכולות לשלוח רוחות של בני אדם בגוף ציפורים ובעלי־חיים אחרים כדי להזיק ולפגוע. במרכז־אפריקה יש שיימנעו מהריגת פיל או נחש, מחשש שזהו קרוב משפחה מת, שהתגלגל לבעל־חיים.
אמונות מעין אלה זרות ומוזרות לחלק מקוראינו. עם זאת, אפריקנים רבים מאמינים שהתרחשותם של מקרי מטמורפוזה כאלה התאמתה בעדותם של עדי ראייה. לדידם, לא ייתכן שהסיפורים הרבים שסופרו מפי אנשים בעלי שכל ישר הם צירופי מקרים.
עובדה היא, כמו־כן, שאמונות דומות ניתן למצוא בכל רחבי העולם. ביפן, למשל, קיימת אמונה ששועלים, כלבים וגיריות עלולים להיכנס לתוך בני אדם. בפולקלור האירופאי יש מעשיות על אנשי־זאב, בני אדם ההופכים עם רדת הלילה לזאבים טורפים. במקומות אחרים בעולם, יש סיפורים על נמרים, חזירים, תנינים ואפילו חתולים שיכולים להתגלגל לבני אדם וחוזר חלילה.
אמונה בעלת תימוכין מקראיים?
יש שאף טוענים שכתבי־הקודש עצמם תומכים באמונה במטמורפוזה על־טבעית. לראיה, הם מזכירים בדרך כלל ארבעה סיפורים מן המקרא. בסיפור הראשון מגרש ישוע שדים משני גברים, ולאחר סילוקם נכנסים השדים לתוך עדר של חזירים (מתי ח׳:28–33). המקרה השני מתועד בספר במדבר כ״ב:26–35, שם מסופר שאתונו של בלעם מדברת אליו. בסיפור השלישי, שהוא אולי הידוע מבין השלושה, דיבר נחש אל חוה בגן־עדן (בראשית ג׳:1–5).
אולם, בחינת הסיפורים לפרטיהם מלמדת, שבשום פנים ואופן אין מדובר במקרי מטמורפוזה. קח לדוגמה את סיפור החזירים אחוזי השדים. המקרא אינו אומר שאלו חזירים שהיו אנשים והתגלגלו לבעלי־חיים. הכתוב מציין שלפני שהשדים השתלטו עליהם, ’רעה עדר החזירים הגדול’ (מתי ח׳:30). שדיו של השטן, ולא רוחות בני האדם, נכנסו לתוך החזירים.
ומה באשר לאתון של בלעם ולנחש בגן־עדן? במקרה של בלעם, המקרא אומר בפירוש ש’יהוה פתח את פי האתון’, כדי שתוכל לדבר (במדבר כ״ב:28). לא מדובר באדם שעבר שינוי צורה. ובעניין הנחש בגן־עדן, המקרא מזהה את הרוח הרעה המכוּנה שטן בתור ”הנחש הקדמוני” (ההתגלות י״ב:9). הנחש היה לפה לשטן וכך השטן ’הדיח את חוה בעורמתו’ (קורינתים ב׳. י״א:3). מכאן שהן אתונו של בלעם והן הנחש היו בעלי־חיים — לפני שדיברו, בזמן שדיברו ואחרי שדיברו.
הסיפור הרביעי שמרבים להזכירו הוא סיפורו של נבוכדנאצר, מלך בבל היהיר. המקרא אומר שאלוהים השפיל את נבוכדנאצר. ”לבו הושווה ללב חיה ועם הערודים היה מדורו. עשב האכילוהו כבקר ומטל השמים ומן הגשם נרטב, עד שהכיר כי אל עליון הוא השולט בממלכת בני־האדם” (דניאל ה׳:21). שבע שנים היה נבוכדנאצר אחוז טירוף, נראה והתנהג כחיה. לפי דניאל ד׳:30, ”גדלו שערותיו כנוצות נשרים וצפורניו כטפרי עופות”. אף־על־פי־כן, המלך לא הצמיח נוצות או טפרים של ממש. הוא נשאר אדם.
רעיון המטמורפוזה העל־טבעית סותר לחלוטין את עיקרי האמונה המקראיים. ראשית, המקרא מראה שאין באדם נפש כיחידה נפרדת, היכולה לשכון בבעל־חיים. לאמיתו של דבר, האדם עצמו הוא ”נפש חיה”! (בראשית ב׳:7) המטמורפוזה מנוגדת לדרך הטבע שקבע יהוה אלוהים. כל חיה נועדה להתרבות ”למינה” (בראשית א׳:24, 25). חוקי הגנטיקה שקבע אלוהים אינם מאפשרים שבעלי־חיים ממינים שונים (או מקבוצות מיון בסיסיות יותר) יזדווגו ויתרבו. פער נרחב אף יותר קיים בין החיה והאדם, אשר נברא ’בצלם אלוהים’ (בראשית א׳:26). ברור שאלוהים לא ישים ללעג את חוקיו הוא ויעניק לאדם את הכוח להפוך לבעל־חיים חסר תבונה.
אמת, המטמורפוזה קיימת בטבע. זחל הופך לפרפר, וראשן הופך לצפרדע. אך אם נבחן זאת לעומק, ניווכח שדוגמאות גלגול אלה אינן כרוכות בשינוי ’מינים’, אלא פשוט בשלבי התפתחות בתחום אותו ’מין’. כשיגיע היצור לשלב הבגרות, יתרבה ”למינהו”.
מראה עיניים עלול להטעות
אבל יש הטוענים שראו במו־עיניהם מטמורפוזה על־טבעית. מה נאמר על כך? אין ספק, שזוהי עוד דוגמה ”לפעולת השטן, [ה]מלוּוה בכל גבורה, באותות ובמופתי שקר ובכל תרמית רֶשע המיועדים לבני האבדון” (תסלוניקים ב׳. ב׳:9, 10).
כמו כל בריון, השדים מעוניינים להצטייר כחזקים יותר מכפי שהם באמת. הם מבצעים ”אותות” משכנעים, שאינם אלא מעשי מרמה של גנבים ונוכלים.
מרמתם מזכירה נוכלים המרמים בקלפים בשווקים באפריקה. הם מפתים ללא שמץ בושה עקרות בית אפריקניות להפסיד את כספן, שהושג בעמל ויזע, במשחקי קלפים מבוימים. הם מראים לאשה שלושה קלפים — שני אדומים ושחור — ואומרים לה שתוכל להכפיל את כספה אם תבחר בקלף השחור. היא מהססת להשתתף במשחק — עד שהיא רואה אדם אחר מנצח לכאורה בקלות. היא אינה יודעת שה”מנצח” משתף פעולה עם הקלפן הרמאי. היא שמה כסף ועוקבת אחר הקלף השחור, כשהקלפן הופך את הקלפים ומשנה במהירות את סדרם. אך לבושתה ולחרדתה, מתחוור לה שבחרה בקלף אדום. היא הפסידה את הכסף שבו היתה אמורה להאכיל את משפחתה — נפלה קורבן לחמדנותה שלה ולזריזות ידיו של נוכל ערמומי! עקרת הבית הבינה מאוחר מדי שאפשר לראות ולא להאמין.
כך גם השטן ושדיו נהנים להוליך בני אדם שולל ולגרום להם לחשוב שאנשים יכולים להפוך לבעלי־חיים. השטן מומחה בהטעיה. אחרי הכל, הוא השקרן הראשון. הוא ולא אחר אמר לחוה: ”לא מות תמותון... והייתם כאלוהים” (בראשית ג׳:4, 5). שקר זה הוליד מגוון רחב של עיקרי אמונה הזורעים פחדים בלב בני האדם, אמונות כגון הישארות הנפש, גיהינום ומטמורפוזה. לפיכך, יש אפריקנים שישלמו סכום נכבד כדי לקבל ”חיסון” שיגן עליהם מהפיכה לחיה. למעשה, הללו משועבדים ”לתורות של שדים”, המונעות מהם לבצע את רצון אלוהים (טימותיאוס א׳. ד׳:1; יעקב ד׳:7).
ההשתנות האמיתית
אולי תמיד האמנת במטמורפוזה או אף חששת מפניה. אם כן, תן דעתך לְמה שאומר המקרא ברומים י״ב:2. בנוסח המקורי, מוזכרת בפסוק הטיה של המילה היוונית מטמורפו. נאמר שם: ”השתנו [מטמורפוסטה] על־ידי התחדשות הדעת”. מילים אלה מדברות על מטמורפוזה מציאותית — שינוי האישיות מן הקצה אל הקצה!
מי שחפצים להשביע את רצון אלוהים נדרשים לחולל שינוי זה, שכן המקרא אומר: ”פשטתם את האדם הישן [”האישיות הישנה”, ע״ח] עם מעשיו ולבשתם את האדם החדש [”האישיות החדשה”, ע״ח], ההולך ומתחדש בדעת לפי צלם בוראו” (קולוסים ג׳:9, 10).
כיצד תוכל לחולל את השינוי? על־ידי רכישת ידע מדויק מן המקרא. הידע עשוי להביאך לנטוש את הרעיונות והתפיסות שהיו קרובים ללבך. אך כפי שאמר ישוע, ”תדעו את האמת והאמת תשחרר אתכם” (יוחנן ח׳:32). כן, אתה יכול להשתחרר מהאמונה השקרית במטמורפוזה ומהחששות הנלווים אליה.
[תמונה בעמוד 17]
לא תמיד מה ש”רואות” עינינו הוא מציאות
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 15]
Witch doctor: Courtesy Africana Museum, Johannesburg