‏’‏התמורות הגדולות ביותר’‏

‏”‏במאה העשרים חלו תמורות גדולות ומרחיקות לכת יותר מבכל תקופה בתולדות האדם”‏ (‏אטלס המאה ה־20 בהוצאת טיימס ]The Times Atlas of the 20th Century[)‏.‏

רבים,‏ העומדים על דמותה של המאה ה־20,‏ יסכימו עם דברי וולטר אייזקסון,‏ העורך הראשי של כתב־העת טיים,‏ שאמר:‏ ”‏בהשוואה למאות אחרות היתה המאה ה־20 המדהימה ביותר.‏ היא היתה מלהיבה,‏ לפעמים מזעזעת אך אף פעם לא משעממת”‏.‏

גם גרו הרלם ברונטלנט,‏ שהיתה ראש ממשלת נורבגיה,‏ אומרת כי המאה הנוכחית נקראת ”‏המאה של הקיצוניות,‏ .‏.‏.‏ מאה שבה הגיעו מעללי האדם לשפל חדש ולא מובן”‏.‏ היא מציינת שזו ”‏מאה של קידמה אדירה [‏ובמקומות מסוימים]‏ של צמיחה כלכלית שלא היתה כדוגמתה”‏.‏ אלא שבמקביל,‏ צופים לפרברי העוני עתיד קודר של ”‏צפיפות ושכיחות של מחלות ההולכות יד ביד עם העוני והסביבה הלא־בריאה”‏.‏

מהפכים פוליטיים

כשזרחה השמש על המאה ה־20 היה רוב העולם נתון לשליטתם של שושלת מַנְצ׳וּ בסין,‏ האימפריה העות’‏מאנית וכמה מעצמות אירופיות נוספות.‏ המעצמה הבריטית לבדה השתרעה על כרבע משטח העולם ושלטה על רבע מאוכלוסיית העולם.‏ אך הרבה לפני סיומה של המאה כבר היו אותן מעצמות נחלת העבר.‏ לדברי אטלס המאה ה־20 בהוצאת טיימס,‏ ”‏ב־1945 כבר תם עידן האימפריאליזם”‏.‏

התמוטטות הקולוניאליזם העבירה את גל הלאומנות,‏ ששטף את אירופה במאות ה־17 וה־19,‏ גם לאזורים אחרים בעולם.‏ האנציקלופדיה בריטניקה החדשה מציינת כי ”‏הקנאות הלאומנית דעכה בארצות אירופיות רבות בעקבות מלחמת העולם השנייה.‏.‏.‏ אך באסיה ובאפריקה גאתה הלאומנות במהירות,‏ בעיקר במחאה על הקולוניאליזם”‏.‏ אטלס לתולדות האנושות בהוצאת קולינס (‏The Collins Atlas of World History)‏ מציין ש”‏בזירת העולם הופיעו מדינות העולם השלישי,‏ ועידן,‏ שהחל חמש מאות שנה קודם לכן עם התפשטות מדינות אירופה,‏ הגיע אל קצו”‏.‏

מעצמות נפלו,‏ וקמו אומות עצמאיות,‏ שלחלק נכבד מהן ממשל בסגנון דמוקרטי.‏ השלטון הדמוקרטי נתקל לא אחת בהתנגדות חריפה,‏ כמו למשל מצד משטרים טוטליטריים באירופה ובאסיה בימי מלחמת העולם השנייה.‏ הללו הגבילו את חופש הפרט ושלטו ביד רמה בכלכלה,‏ באמצעי התקשורת ובצבא.‏ ניסיונותיהם להשתלט על העולם אומנם סוכלו,‏ אך במחיר כבד — גם בכסף וגם בחיי אדם.‏

מאה של מלחמות

מה שמאפיין את המאה ה־20 יותר מכל מאה אחרת הן המלחמות.‏ ההיסטוריון הגרמני גידו קנופּ כתב על מלחמת העולם הראשונה:‏ ”‏איש לא העלה על דעתו שהמאה ה־19,‏ שבה ידעה אירופה תקופת שלום ארוכה,‏ תסתיים ביום אחד — ב־1 באוגוסט 1914;‏ ואיש לא שם לב שהמאה ה־20 החלה בעצם רק באותה עת — בימי מלחמה שנמשכו שלושים שנה ושגילו מה יכול האדם לעולל לרעהו”‏.‏

יוּ ברויגן,‏ פרופסור להיסטוריה,‏ הזכיר ש”‏למלחמה היתה השפעה עצומה ומזעזעת על ארצות־הברית,‏ והשפעה זו מורגשת עד עצם היום הזה [‏נכון ל־1998]‏”‏.‏ אקירה אירייֶה,‏ פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת הרוורד,‏ כתב:‏ ”‏מלחמת העולם הראשונה היתה,‏ מבחינות רבות,‏ ציון דרך בתולדות מזרח אסיה וארצות־הברית”‏.‏

אין תימה אפוא שהאנציקלופדיה בריטניקה החדשה מגדירה את מלחמות העולם הראשונה והשנייה כ”‏נקודות המפנה הגדולות בתולדותיה הגיאופוליטיים של המאה ה־20”‏.‏ היא מציינת ש”‏מלחמת העולם הראשונה הביאה לנפילתן של ארבעה בתי מלוכה אדירים.‏.‏.‏ הובילה לפרוץ המהפכה הבּוֹלשֶביקית ברוסיה.‏.‏.‏ והכינה את הקרקע למלחמת העולם השנייה”‏.‏ האנציקלופדיה מספרת שמבחינת ”‏הטבח,‏ מרחץ־הדמים וההרס,‏ אין אח ורֵעַ”‏ למלחמות העולם.‏ גם גידו קנופּ מציין ש”‏אכזריות האדם ומעשי הזוועה שנעשו היו גרועים מן הסיוט האיום ביותר.‏.‏.‏ בתעלות נזרע זרע הפורענות לעידן שבו נחשב האדם לגוש בשר ולא לפרט”‏.‏

כדי למנוע מלחמות נוראות דומות הוקם ב־1919 חבר הלאומים.‏ אך הוא לא הצליח למנוע מלחמות ולא שמר על השלום בעולם,‏ ולכן קם לו מחליף:‏ ארגון האומות המאוחדות.‏ האו״ם אומנם הצליח למנוע מלחמת עולם שלישית,‏ אך לא עלה בידו למנוע את המלחמה הקרה,‏ שעשרות שנים איימה להסלים לשואה גרעינית.‏ קצרה ידו של האו״ם למנוע גם סכסוכים קטנים יותר,‏ כגון המלחמות בבַּלקן.‏

עם הגידול במספר המדינות בעולם,‏ גדל הקושי לשמור על השלום ביניהן.‏ אם משווים בין מפת העולם שלפני מלחמת העולם הראשונה ובין מפת העולם בימינו,‏ עולה שכיום ישנן לפחות 51 מדינות אפריקניות ו־44 מדינות אסייתיות שלא היו קיימות בראשית המאה.‏ מתוך 185 החברות באומות המאוחדות 116 אומות לא היו מדינות ריבוניות בעת הקמת האו״ם ב־1945!‏

‏”‏מן החזיונות הדרמתיים ביותר”‏

בשלהי המאה ה־19 היתה האימפריה הרוסית המעצמה היבשתית הגדולה בעולם.‏ אך התמיכה בה הלכה ונחלשה במהירות.‏ לדברי הסופר ג׳פרי פונטן,‏ רבים סברו ש”‏נחוצה מהפכה ולא רפורמה”‏.‏ והוסיף:‏ ”‏אך נדרשה מלחמה גדולה,‏ מלחמת העולם הראשונה,‏ וכל האנדרלמוסיה שבעקבותיה,‏ כדי לחולל את המהפכה האמיתית”‏.‏

את השלטון ברוסיה תפסו הבולשביקים והניחו יסוד למעצמה חדשה — קומוניזם עולמי בתמיכת ברית המועצות.‏ המעצמה הסובייטית אומנם נולדה במלחמת העולם,‏ אך לא מתה עם שוך מטח הכדורים.‏ ספרו של מייקל דובס הלאה עם האח הגדול!‏ (‏Down With Big Brother)‏ מציין כי בשלהי שנות ה־70’‏ היתה ברית המועצות ”‏מעצמה רב־לאומית גדולה השוקעת אלי נפילתה הסופית”‏.‏

עם זאת,‏ נפילתה היתה פתאומית.‏ בספר תולדות אירופה (‏Europe—A History)‏ מאת נורמן דיוויס נכתב כי ”‏מן ההתמוטטויות הגדולות בתולדות אירופה זו היתה ההתמוטטות המהירה ביותר”‏,‏ ו”‏היא התחוללה מסיבות טבעיות”‏.‏ צדק פונטן שאמר ש”‏עלייתה,‏ התפתחותה ונפילתה של ברית המועצות היו מן החזיונות הדרמתיים ביותר במאה העשרים”‏.‏

נפילת ברית המועצות היתה למעשה רק מהפך אחד בסדרת תמורות מהותיות ומרחיקות לכת במאה ה־20.‏ מהפכים פוליטיים אינם,‏ כמובן,‏ בגדר חידוש.‏ זה אלפי שנים שמתחוללים מהפכים פוליטיים.‏

אלא שלאחד משינויי השלטון שהתחוללו במאה ה־20 יש חשיבות מיוחדת.‏ בשאלות מהו מהפך זה וכיצד הוא נוגע לך אישית,‏ נדון בהמשך.‏

תחילה נבחן כמה מהישגי המדע במאה ה־20.‏ מהישגים אלה הסיק פרופסור מייקל האוורד ש”‏לעמי אירופה המערבית וצפון אמריקה יש כל סיבה שבעולם לראות במאה העשרים שחר של עידן חדש ומאושר בתולדות האנושות”‏.‏ האם קידמה זו תוביל לחיים הטובים?‏

‏[‏תיבה בעמוד 5]‏

מוקדם מדי או מאוחר מדי?‏

רבות מדברים כיום על ראשיתה של המאה ה־21 ועל תחילת המילניום השלישי מהולדת ישוע המשיח.‏ לדברי כתב־העת ניוזוויק ”‏נראה שהמאה ה־20,‏ שנפתחה כמאה של מלחמות כוללות והפכה לעידן האטום,‏ מסתיימת כתקופת הבידור”‏.‏ בהוצאת ה־22 בינואר 1997 דיווח ניוזוויק ש”‏יש ברחבי העולם מלונות שבהם כל המקומות כבר מוזמנים מראש”‏ לקראת חגיגות הסילבסטר ב־31 בדצמבר 1999.‏

עם זאת,‏ יש סבורים שהחגיגות מוקדמות מדי.‏ הם טוענים שבניגוד לדעתם של רבים,‏ המאה ה־21 והמילניום השלישי לא יתחילו ב־1 בינואר 2000 כי אם ב־1 בינואר 2001.‏ מאחר שלא היתה שנת אפס,‏ החלה המאה הראשונה בשנת 1 ונמשכה עד סוף שנת 100,‏ המאה השנייה החלה בשנת 101 ונמשכה עד סוף שנת 200 וכן הלאה.‏ ולכן,‏ הם סבורים שהמאה ה־20,‏ שראשיתה ב־1 בינואר 1901,‏ והמילניום השני,‏ שראשיתו ב־1 בינואר 1001,‏ לא יסתיימו אלא ב־31 בדצמבר 2000.‏

יש להביא בחשבון דבר נוסף.‏ בלוח־השנה הנהוג כיום נהוגה החלוקה של לפני הולדת המשיח ואחרי הולדתו.‏ למדנים מודים כעת שישוע בעצם נולד לפני המועד שסברו בעבר,‏ ומכאן שהתאריך שעליו מבוסס כל לוח־השנה הזה אינו מדויק.‏ הדעות חלוקות לגבי מועד הולדת ישוע,‏ אך הכרונולוגיה המקראית מצביעה על שנת 2 לפה״ס.‏ לפי חישוב זה כבר החל המילניום השלישי — בסתיו השנה.‏ מידע נוסף בנושא ניתן למצוא בחוברת עורו!‏ מ־22 במאי 1997 בעמוד 28 (‏אנג׳)‏,‏ ומ־22 בדצמבר 1975 עמוד 27 (‏אנג׳)‏.‏a

מכל מקום,‏ מן התבונה שלא לצאת בהצהרות דוגמטיות כאילו המאה ה־21 והמילניום הבא יחלו בעוד שבועות ספורים.‏ עם זאת,‏ חוברת עורו!‏ רואה לנכון,‏ לאור ההשקפות הנפוצות,‏ לדון בשלב זה בנושא ”‏המאה ה־20 — מאה של תמורות”‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏טבלה/‏תמונות בעמודים 2–7]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

1901

מות המלכה ויקטוריה לאחר 64 שנות מלכות

אוכלוסיית העולם מונה 6.‏1 מיליארד איש

1914

רצח הארכידוכס פרדיננד ופרוץ מלחמת העולם הראשונה

הצאר האחרון,‏ ניקולאס ה־2,‏ ומשפחתו

1917

לנין מנהיג מהפכה ברוסיה

1919

הקמת חבר הלאומים

1929

נפילת שוק המניות בארצות־הברית והשפל הגדול

גנדי ממשיך במאבק לעצמאותה של הודו

1939

אדולף היטלר פולש לפולין ופורצת מלחמת העולם השנייה

וינסטון צ׳רצ׳יל מתמנה לראש ממשלת בריטניה ב־1940

השואה

1941

יפן מפציצה את פרל הרבור

1945

ארצות־הברית משליכה פצצות אטום על הירושימה ונגסקי.‏ מלחמת העולם השנייה מסתיימת

1946

עצרת האומות המאוחדות מתכנסת לראשונה

1949

מַאוֹ טְסֶה טונְג מכריז על ייסוד הרפובליקה העממית סין

1960

הקמתן של שבע עשרה מדינות אפריקניות חדשות

1975

מלחמת וייטנאם מסתיימת

1989

הקומוניזם מאבד שליטה וחומת ברלין נופלת

1991

ברית המועצות מתפרקת