בחיפוש אחר החיים הטובים

‏”‏הקידמה המדעית והטכנולוגית.‏.‏.‏ שחלה במאה העשרים שינתה ברבות הזמן את חייהם של רבים”‏ ‏(‏תולדות המאה העשרים בהוצאת אוקספורד ]The Oxford History of the Twentieth Century[)‏.‏

אחת התמורות הגדולות בתקופה הנוכחית קשורה לאוכלוסין.‏ בשום מאה אחרת לא נרשמה עלייה כה תלולה במספר התושבים.‏ בראשית המאה ה־19 מנתה אוכלוסיית העולם כמיליארד איש,‏ בשנת 1900 כ־6.‏1 מיליארד.‏ בשנת 1999 היא מונה שישה מיליארד איש!‏ ובאוכלוסייה גדלה זו,‏ יותר ויותר אנשים רוצים ליהנות מן הטוב שבחיים.‏

לגידול באוכלוסין תורמים גם הקידמה הרפואית וגם העובדה שקל יותר לקבל טיפול רפואי.‏ בארצות כגון אוסטרליה,‏ ארצות־הברית,‏ גרמניה ויפן חלה עלייה בתוחלת החיים הממוצעת,‏ שעמדה בראשית המאה על פחות מ־50 שנה וכיום היא יותר מ־70 שנה.‏ אך מגמה חיובית זו פחות ניכרת במקומות אחרים.‏ יש לפחות 25 ארצות שבהן תוחלת החיים הממוצעת של האדם עדיין עומדת על פחות מ־50 שנה.‏

‏’‏איך הסתדרת קודם?‏’‏

צעירים מתקשים לעתים להבין כיצד אבות אבותיהם הסתדרו ללא מטוסים,‏ מחשבים וטלוויזיות — דברים הנחשבים בימינו למובנים מאליהם ואפילו לחיוניים בארצות העשירות יותר.‏ חשוב,‏ למשל,‏ כיצד שינתה המכונית את חיינו.‏ היא הומצאה בסוף המאה ה־19,‏ וכתב־העת טיים ציין לאחרונה:‏ ”‏המכונית היא אחת ההמצאות שעיצבו את פני המאה ה־20 מתחילתה ועד סופה”‏.‏

אומדן מ־1975 ציין כי אחד מכל עשרה מכוח העבודה האירופי יאבד את משרתו,‏ אם לפתע ייעלמו מן העולם כלי הרכב הממונעים.‏ פרט להשפעה הברורה שתהיה לכך על תעשיית כלי הרכב,‏ ייסגרו מסעדות ”‏דרייב־אין”‏,‏ בנקים,‏ מרכזי קניות ומוסדות אחרים התלויים בלקוחות ממונעים.‏ אם החוואים לא יוכלו להוביל את מרכולתם לשווקים,‏ תקרוסנה מערכות הפצת המזון.‏ תושבי הפרברים ינותקו ממקום עבודתם בעיר.‏ כבישים מהירים החוצים את הארץ לאורכה ולרוחבה יצאו מכלל שימוש.‏

כדי לייצר יותר ויותר מכוניות ולהקטין את עלויות הייצור,‏ הונהגו ברוב התעשיות שנפתחו מראשית המאה קווי ייצור.‏ (‏קווי יצור אלה איפשרו ייצור המוני של מוצרים נוספים,‏ כגון כלי מטבח.‏)‏ בראשית המאה היתה ’‏העגלה ללא סוס’‏ צעצוע לעשירים במדינות מעטות,‏ ואילו כיום היא כלי התחבורה הנפוץ ביותר של אדם מן השורה ברוב חלקי העולם.‏ סופר אחד כתב על כך פעם:‏ ”‏בשלהי המאה ה־20 כמעט לא נוכל לתאר לעצמנו חיים ללא כלי רכב ממונעים”‏.‏

בחיפוש אחר הנאות

בעבר,‏ נסעו האנשים לאן שחייבים להגיע.‏ אך במאה ה־20 השתנו פני הדברים — במיוחד במדינות המפותחות.‏ נעשה קל למצוא עבודות מכניסות ושבוע העבודה הצטמצם ל־40 שעות ואף פחות מכך.‏ בעקבות זאת נותרו בידי האנשים גם הפנאי וגם הכסף לטייל.‏ כעת נוסעים לאן שרוצים להגיע.‏ בזכות המכוניות,‏ האוטובוסים והמטוסים קל יותר לבלות במקומות רחוקים.‏ תיירות המונית הפכה לעסק ראשי.‏

אטלס המאה ה־20 בהוצאת טיימס מציין שלתיירות ”‏השפעה דרמתית גם על הארצות המתוירות וגם על הארצות שמהן באים התיירים”‏.‏ השפעה זו שלילית בחלקה.‏ לא אחת יש לתיירים יד בהשחתת מוקדי המשיכה שאותם באו לראות.‏

כעת בידי האנשים זמן רב יותר לספורט.‏ רבים הם ספורטאים,‏ אחרים מסתפקים בתפקיד האוהדים המעריצים,‏ ואולי גם המתפרעים,‏ של הקבוצות והספורטאים האהודים.‏ בזכות הטלוויזיה הפכו אירועי הספורט כמעט לנחלת הכלל.‏ אירועי ספורט מקומיים ובינלאומיים הפכו מוקד משיכה עבור מאות מיליוני צופי טלוויזיה.‏

‏”‏ספורט וסרטים מאפיינים את תעשיית הבידור להמונים.‏ זו הפכה למעסיק,‏ מן הגדולים ביותר,‏ ולעסק,‏ מן המכניסים ביותר”‏,‏ מציין אטלס המאה ה־20 בהוצאת טיימס.‏ אנשים מוציאים מדי שנה מיליארדי דולרים על בילויים,‏ לרבות הימורים,‏ הנחשבים לבילוי מועדף.‏ ממחקר שנערך ב־1991 עולה,‏ למשל,‏ שלהימורים מחזור שנתי של לפחות 57 מיליארד דולר,‏ וברשימת התעשיות הגדולות ביותר בקהיליה האירופית הם במקום ה־12.‏

היות שבילוי מעין זה הפך שגרתי,‏ החלו אנשים לחפש ריגושים חדשים.‏ הם ניסו,‏ למשל,‏ להשתמש בסמים,‏ ותופעה זו כה נפוצה,‏ עד כי הסחר הלא־חוקי בסמים באמצע שנות ה־90’‏ הוערך ב־500 מיליארד דולר לשנה,‏ מה שהופך אותו,‏ לדברי אחד המקורות,‏ ל”‏מגזר העסקי הרווחי ביותר בעולם כולו”‏.‏

‏”‏מתבדרים למוות”‏

הטכנולוגיה עזרה לעולם להפוך לכפר גלובאלי.‏ תמורות פוליטיות,‏ כלכליות ותרבותיות משפיעות היום על אנשי העולם כמעט מיידית.‏ ”‏אמת,‏ גם בעבר ידעה האנושות פרקי חיים סוערים והתפרצויות תקופתיות”‏,‏ אמר פרופסור אלבין טופלר,‏ מחבר הספר הלם העתיד שיצא לאור ב־1970.‏ והוסיף:‏ ”‏אך זעזועים וסערות אלו התרחשו בתחומה של חברה אחת או בכמה חברות סמוכות.‏ דורות ולעתים מאות שנים חלפו בטרם נודעה לזעזועים אלו השפעה כלשהי מעבר לאותם גבולות.‏.‏.‏ מארג הקשרים החברתיים הוא כה הדוק [‏בפרק החיים שלנו]‏,‏ עד שמאורעות זמננו זוכים במהירות הברק להשלכות חובקות עולם”‏.‏ גם לערוצי הלוויין של הטלוויזיה ולאינטרנט נודעת השפעה על אנשים בעולם כולו.‏

טוענים שמכל אמצעי התקשורת היתה לטלוויזיה ההשפעה הגדולה ביותר על המאה ה־20.‏ סופרת אחת כתבה:‏ ”‏אף שיש המותחים ביקורת על תוכנן של תוכניות הטלוויזיה,‏ איש אינו מתווכח על גודל השפעתה”‏.‏ אך הטלוויזיה כמוה כאנשים המציגים בה תוכניות,‏ ולכן בד בבד עם השפעתה החיובית,‏ יש לה השפעה שלילית.‏ תוכניות רדודות,‏ גדושות אלימות ואי־מוסריות,‏ סיפקו לצופים את מה שחלקם רוצים לראות.‏ הללו לא הצליחו לשפר את היחסים בין בני האדם,‏ ולא אחת אף הזיקו להם.‏

ניל פוסטמן מזכיר סכנה נוספת בספרו מתבדרים למוות (‏Amusing Ourselves to Death)‏:‏ ”‏שורש הבעיה אינו שהטלוויזיה מספקת לנו נושאים מבדרים,‏ אלא שהכל מוגש כבידור.‏.‏.‏ לא משנה מה מראים או מאיזו נקודת מבט מציגים את זה,‏ ההנחה הכללית היא שזה נועד לשעשע אותנו ולהסב לנו הנאה”‏.‏

מאז הושם הדגש בהנאות,‏ חלה הידרדרות בערכים הרוחניים ובערכי המוסר.‏ ”‏במאה ה־20 איבדה הדת הממוסדת ברוב המקומות בעולם חלק ניכר מכוחה”‏,‏ מציין אטלס המאה ה־20 בהוצאת טיימס.‏ ככל שהרוחניות הלכה ופחתה,‏ כך תפסה רדיפת ההנאות מקום חשוב יותר בסולם העדיפויות,‏ ללא כל פרופורציה לערכה האמיתי.‏

‏”‏לא כל מה שנוצץ.‏.‏.‏”‏

תמורות חיוביות רבות מאפיינות את המאה ה־20,‏ אך יש לזכור ש”‏לא כל מה שנוצץ הוא זהב”‏.‏ אנשים אומנם נהנים מחיים ארוכים יותר,‏ אך הגידול באוכלוסיית העולם יצר בעיות אדירות חדשות.‏ כתב העת נשיונל ג׳יאוגרפיק ‏[‏אנג׳]‏ ציין לאחרונה:‏ ”‏הגידול באוכלוסין הוא אולי הבעיה הבוערת ביותר העומדת בפנינו על סף המילניום החדש”‏.‏

המכוניות מועילות ומהנות אך גם קטלניות,‏ כפי שעולה מן האומדן של רבע מיליון תאונות דרכים בשנה.‏ הן גם הגורם העיקרי לזיהום.‏ מחברי הספר 5000 יום להצלת כדור־הארץ (‏5000 Days to Save the Planet)‏ אומרים כי הזיהום ”‏בימינו הוא כל־עולמי,‏ הרסני ומערער בהדרגה את יכולת הקיום של המערכות האקולוגיות מן הקוטב הצפוני ועד הקוטב הדרומי”‏.‏ הם מסבירים:‏ ”‏הרחקנו לכת.‏ אנחנו כבר לא זו בלבד שאנו מזיקים למערכות האקולוגיות,‏ אנו משבשים את התהליכים שבזכותם מכלכל כדור־הארץ צורות חיים מורכבות”‏.‏

בעיית הזיהום במאה ה־20 היא בעיה שהמאות הקודמות כמעט לא הכירו.‏ ”‏עד לפני זמן לא רב,‏ איש לא חשב שמעשיו של האדם יוכלו להשפיע על כדור־הארץ בקנה מידה עולמי”‏,‏ מציין נשיונל ג׳יאוגרפיק [‏אנג׳]‏‏.‏ ”‏כעת יש מדענים הסבורים שלראשונה בהיסטוריה,‏ תמורות כאלה מתחוללות”‏.‏ ומזהיר:‏ ”‏ההשפעה הכוללת שיש למין האנושי כה דרמתית,‏ שהכחדה של מינים רבים עלולה להתרחש בתוך דור אחד”‏.‏

המאה ה־20 באמת היתה ייחודית.‏ אנשים,‏ שזכו לאפשרויות חסרות תקדים ליהנות מחיים טובים,‏ מגלים לפתע שהחיים עצמם בסכנה!‏

‏[‏טבלה/‏תמונות בעמודים 8,‏ 9]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

1901

מַרְקוֹנִי משדר לראשונה שידור רדיו טרנס־אטלנטי

1905

איינשטיין מפרסם את תורת היחסות הייחודית שלו

1913

פורד פותח קו ייצור של מכונית ”‏דגם טִי”‏

1941

ראשיתם של שידורי הטלוויזיה המסחרית

1969

האדם הולך על הירח

תיירות המונית הופכת לעסק ראשי

רשת האינטרנט צוברת פופולריות רבה

1999

אוכלוסיית העולם מגיעה לשישה מיליארד