האם המדע ירפא את העולם?
האם המדע המודרני ירפא את העולם? האם נבואות המקרא בישעיהו ובההתגלות מצביעות על תקופה שבה האדם עצמו יביא סוף לחולי? לאור ההישגים הרבים בתחום הרפואה יש הסבורים שאין זה רעיון מופרך.
ממשלות ונדבנים יוצאים ביחד עם האומות המאוחדות במבצע חסר תקדים למאבק במחלות. אחד המאמצים המשותפים מתמקד בחיסון ילדים במדינות מתפתחות. לדברי קרן החירום של האו״ם למען הילד, אם המדינות ישיגו את מטרותיהן, ”עד 2015 כבר יהיו למעלה מ־70 מיליון ילדים במדינות העניות ביותר בעולם, אשר יקבלו מדי שנה חיסונים מצילי חיים נגד המחלות הבאות: שחפת, קָרֶמֶת (דיפתריה), צַפֶּדֶת (טטנוּס), שעלת, חצבת, אדמת, קדחת צהובה, הֶמוֹפִילוּס אינפלואנצה מסוג B, הפאטיטיס B, פוליו, נגיף רוטה, פנוימוקוקוס, מנינגוקוקוס ודלקת מוח יפנית”. מאמצים רבים מופנים גם להשגת אמצעי בריאות בסיסיים כגון נגישות למים נקיים, תזונה טובה יותר וחינוך להיגיינה.
אולם המדענים שואפים לספק הרבה מעבר לשירותי בריאות בסיסיים. טכנולוגיות חדישות מחוללות מהפיכה בעולם הרפואה. אומרים כי כל שמונה שנים בקירוב, מכפילים המדענים את הידע הרפואי שלהם. האמצעים הבאים הינם רק דוגמה לכמה מהמטרות ומההישגים הטכנולוגיים האחרונים במאבק נגד מחלות.
◼ דימות רנטגן רופאים ובתי־חולים משתמשים זה למעלה מ־30 שנה בסריקות סי.טי. ראשי התיבות סי.טי מציינים טומוגרפיה ממוחשבת. סורקי הסי.טי מייצרים תמונות תלת־ממדיות של פנים גופנו. תמונות אלו מסייעות באבחון מחלות ופגמים פנימיים.
על אף הדעות החלוקות בנוגע לסכנות הכרוכות בחשיפה לקרינה, מומחי רפואה אופטימיים באשר לתועלת העתידית שטכנולוגיה מתקדמת זו מקפלת בתוכה. מייקל וניר, פרופסור לרדיולוגיה במרכז הרפואי של אוניברסיטת שיקאגו, אומר: ”ההתקדמות שהושגה בשנים האחרונות גורמת לך להסתחרר”.
סורקי הסי.טי כיום מהירים יותר, מדויקים יותר ויקרים פחות. אחד היתרונות החשובים של שיטות הסריקה החדישות היא המהירות. הדבר נכון במיוחד כאשר סורקים את הלב. מאחר שהלב פועם ללא הפסקה, תמונות רנטגן רבות יצאו מטושטשות והקשו על אבחון מדויק. כתב העת ניו סיינטיסט מסביר: לסורקים החדשים נדרש ”רק שליש השנייה להסתובב סביב הגוף, שזה מהר יותר מפעימת לב אחת”. כך נוצרות תמונות חדות יותר.
הסורקים החדשים מאפשרים לרופאים לראות לא רק את האנטומיה הפנימית של הגוף לפרטי פרטים, אלא גם לבחון את הפעילות הביוכימית באזורים מסוימים. יישום זה מאפשר לגלות סרטן בשלביו המוקדמים.
◼ ניתוחים רובוטיים רובוטים מתוחכמים אינם עוד נחלת המדע הבדיוני — לפחות בעולם הרפואה. אלפי ניתוחים כבר מבוצעים בעזרת רובוטים. במקרים מסוימים נעזרים המנתחים במערכת הנשלטת מרחוק המאפשרת להם להפעיל מספר זרועות רובוטיות. זרועות אלו מצוידות באזמלים, במספריים, במצלמות, במצרבים ובכלי ניתוח נוספים. הטכנולוגיה מאפשרת למנתחים לבצע ניתוחים מורכבים מאוד בדיוק שלא ייאמן. ”מנתחים הנעזרים במערכת מצאו שהחולים מאבדים פחות דם וסובלים מפחות כאבים וסיבוכים. הם נזקקים לאשפוז קצר יותר ומתאוששים מהר יותר לעומת חולים שעברו ניתוח פתוח”, מדווח כתב העת ניוזוויק.
◼ ננו־רפואה ננו־רפואה משמעה רתימת הננו־טכנולוגיה לשירות הרפואה. ננו־טכנולוגיה היא המדע העוסק בהפעלה ויצירה של עצמים מיקרוסקופיים. יחידת המידה המשמשת בטכנולוגיה זו נקראת ננומטר והיא שווה למיליארדית המטר.a
הנה מספר דוגמאות הממחישות עד כמה מזערית יחידת מידה זו: עוביו של העמוד שאתה קורא עכשיו הוא כ־000,100 ננומטר ושל שיער אדם הוא כ־000,80 ננומטר. קוטרה של כדורית דם אדומה הוא כ־500,2 ננומטר. אורכו של חיידק הוא כ־000,1 ננומטר ושל נגיף כ־100 ננומטר. קוטרו של הדנ״א שלך הוא כ־5.2 ננומטר.
חסידי הטכנולוגיה מאמינים שלא ירחק היום והמדענים יבנו מכשירים זעירים שיבצעו הליכים רפואיים בתוך גוף האדם. רובוטים קטנים אלה, הנקראים בדרך כלל ננו־מכונות, יצוידו במחשבים מיקרוסקופיים המתוכנתים לפי הוראות מדויקות. המדהים הוא שמכשירים מורכבים אלה ייבנו מרכיבים שגודלם אינו עולה על 100 ננומטר — כלומר, קטנים פי 25 מקוטרה של כדורית דם אדומה!
בשל זעירותם, התקווה היא שביום מן הימים יוכלו ננו־מכשירים אלה לעבור דרך נימים זעירים ולהוביל חמצן לרקמות אנמיות, לפתוח חסימות בכלי דם ולהסיר פלאק מתאי מוח ואף למצוא ולהשמיד נגיפים, חיידקים וגורמי זיהום אחרים. ננו־מכונות עשויות לשמש גם להחדרת תרופות היישר לתוך תאים ספציפיים.
מדענים חוזים שבעזרת הננו־רפואה יחול שיפור דרמאטי באבחון הסרטן. ד״ר סמואל ויקליין, פרופסור לרפואה, פיזיקה והנדסה ביו־רפואית, אמר: ”קיימות אינספור אפשרויות לאתר גידולים סרטניים קטנים מוקדם מאי פעם, ולטפל בהם בעזרת תרופות חזקות באזור הגידול בלבד ובה בעת להפחית תופעות לוואי מזיקות”.
אף שהדבר נשמע כמו פנטזיה עתידנית, הננו־רפואה נתפסת מציאותית מאוד בעיניהם של מספר מדענים. חוקרים מובילים בתחום משערים שבעשור הקרוב, תסייע הננו־טכנולוגיה בתיקון וארגון מחדש של המבנה המולקולרי של תאים חיים. אחד מהם טוען: ”הננו־רפואה תעלים למעשה את כל המחלות הנפוצות של המאה ה־20, ואת כל הכאב והסבל הרפואיים ותשפר את יכולות האדם”. כבר היום מדענים מדווחים על הצלחה בשימוש בננו־רפואה בחיות מעבדה.
◼ חקר הגנום גנומיקה היא חקר המבנה הגנטי. כל תא בגוף האדם גדוש ברכיבים רבים החיוניים לחיים. אחד הרכיבים הוא הגנים. לכל אחד מאיתנו יש כ־000,35 גנים הקובעים את צבע השיער ומרקמו, את גוון העור והעיניים, את הגובה, ומאפיינים נוספים של המראה הגופני הייחודי לנו. הגנים שלנו גם ממלאים תפקיד חשוב בקביעת איכות תפקודם של איברינו הפנימיים.
גנים פגומים עלולים להזיק לבריאותנו. למעשה, יש חוקרים המאמינים שכל המחלות נובעות מליקוי גנטי. חלק מהגנים הפגומים הם ירושה מהורינו. לגנים אחרים נגרם נזק כתוצאה מחשיפה לגורמים מזיקים בסביבתנו.
המדענים מקווים שבקרוב יהיה בידם לזהות את הגנים האחראים לנטייה למחלה כלשהי. הדבר יאפשר לרופאים להבין, למשל, מדוע יש הנוטים יותר לחלות בסרטן לעומת אחרים או מדוע סוג מסוים של סרטן אגרסיבי יותר אצל אנשים מסוימים. הגנומיקה עשויה גם לחשוף מדוע תרופה יעילה לחלק מהחולים ואינה מועילה לאחרים.
מידע גנטי מפורט כזה עשוי ליצור את מה שמכונה רפואה אישית. כיצד תוכל להפיק תועלת מטכנולוגיה זו? רעיון הרפואה האישית מציע את האפשרות לתפור טיפול רפואי שיתאים לפרופיל הגנטי הייחודי לך. לדוגמה, אם בדיקת הגנים שלך תצביע על נטייה לפתח מחלה מסוימת, יוכלו הרופאים לחשוף את המחלה הרבה לפני הופעת הסימפטומים. תומכי השיטה טוענים שבמקרים שבהם המחלה עדיין לא התפרצה, טיפול מתאים, תזונה נכונה ושינויים בהתנהגות אולי ימנעו אותה לחלוטין.
הגנים שלך יכולים גם להביא לידיעת הרופאים שאתה עלול לפתח תגובה שלילית לתרופות. מידע זה יאפשר לרופאים לרשום את התרופה והמינון המתאימים ביותר. העיתון בוסטון גלוב מדווח: ”סביר להניח שעד 2020 תהיה [לרפואה האישית] השפעה נרחבת בהרבה ממה שאנו יכולים לשער כיום. תרופות חדשות מבוססות גנים יפותחו עבור סוכרת, מחלות לב, אלצהיימר, סכיזופרניה ועבור מחלות רבות אחרות הגובות מחיר כבד מהחברה שלנו”.
הטכנולוגיות שהוזכרו עד כה הן רק טעימה ממה שהמדע מבטיח לחולל בעתיד. ידע רפואי מוסיף להצטבר בקצב חסר תקדים. אך המדענים אינם מצפים לחסל כליל את המחלות בעתיד הקרוב. עדיין קיימים מכשולים בלתי עבירים רבים.
מכשולים בלתי עבירים
התנהגות האדם עשויה להאט את ההתקדמות במיגור המחלות. לדוגמה, מדענים מאמינים שהנזק שגרם האדם למערכות אקולוגיות מסוימות יוצר מחלות מסוכנות חדשות. בריאיון שערך השבועון ניוזוויק, הסבירה מרי פרל, נשיאת הקרן לשימור חיות הבר: ”מאז אמצע שנות ה־70, התגלו למעלה מ־30 מחלות חדשות, וביניהן איידס, אֶבּוֹלָה, מחלת לַיים וסארס. מעריכים כי מרביתן עברו מחיות הבר לאוכלוסיית האדם”.
בנוסף, אנשים אוכלים פחות פירות וירקות טריים וצורכים יותר סוכר, מלח ושומן רווי. כל הדברים הללו, ביחד עם ירידה בפעילות הגופנית והרגלים לא־בריאים נוספים, מולידים יותר מחלות לב וכלי דם. העלייה בעישון טבק גורמת לבעיות בריאות חמורות ולמותם של מיליונים בעולם כולו. מדי שנה נפצעים קשה או נהרגים כ־20 מיליון איש בתאונות דרכים. מלחמות וצורות נוספות של אלימות גורמות למותם ולנכותם של אינספור אחרים. מיליונים סובלים מבעיות בריאות בשל שימוש מופרז באלכוהול וצריכת סמים.
העובדה היא שלמרות הגורמים וחרף כל הקידמה בטכנולוגיה הרפואית, ישנן מחלות הממשיכות לגבות מחיר כבד. על־פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ’למעלה מ־150 מיליון איש סובלים מדיכאון בכל רגע נתון, כ־25 מיליון מסכיזופרניה ו־38 מיליון מאפילפסיה’. מיליונים נדבקים באיידס, שלשולים, מלריה, חצבת, דלקת ריאות ושחפת וכתוצאה מכך מתים אינספור ילדים וצעירים.
ישנם מכשולים בלתי עבירים נוספים בדרך למיגור המחלות. עוני וממשלות מושחתות הם שני מכשולים גדולים. בדו״ח שהוכן לאחרונה, ציין WHO שמיליונים המתים ממחלות מידבקות יכלו להינצל אלמלא מחדלי הממשלות וחוסר מימון.
האם הידע המדעי והשיפור הניכר בטכנולוגיה הרפואית יעזרו לצלוח מכשולים אלו? האם נראה בקרוב עולם ללא מחלות? לאמיתו של דבר, הגורמים שהוזכרו לעיל אינם מספקים תשובות ברורות. לעומת זאת, שאלה זו זוכה למענה במקרא. המאמר הבא ידון במה שיש למקרא לומר בנוגע לעתיד ללא מחלות.
[הערת שוליים]
a התחילית ”ננו” נגזרת מהמילה היוונית שפירושה גמַד ומשמעה ”מיליארדית”.
[תיבה/תמונות בעמוד 7]
דימות רנטגן
צילומים ברורים ומדויקים יותר של גוף האדם יוכלו לסייע באבחון מחלות בשלביהן המוקדמים
[שלמי תודה]
Philips ©
Siemens AG
ניתוחים רובוטיים
רובוטים המצויידים בכלי ניתוח עוזרים לרופאים לבצע ניתוחים מסובכים מאוד בדיוק שלא ייאמן
[שלמי תודה]
.2006 Intuitive Surgical, Inc ©
ננו־רפואה
מכשירים מיקרוסקופיים מעשי ידי אדם יאפשרו לרופאים לטפל במחלות ברמה התאית. תמונה בעיני אומן של ננו־מכשיר אשר יחקה את תפקודם של תאי דם אדומים
[שלמי תודה]
אומן: (vik@diamondage.co.nz) Vik Olliver/מעצב: Robert Freitas
גנומיקה
מדענים מקווים שבעזרת חקר המבנה הגנטי של כל אדם ואדם הם יוכלו לאבחן מחלות ולטפל בהן אפילו לפני שהחולה יחוש בסימפטומים
[שלמי תודה]
כרומוזומים: .Phanie/Photo Researchers, Inc ©
[תיבה בעמודים 8, 9]
שישה אויבים בלתי מובסים
הידע והטכנולוגיה הרפואיים ממשיכים להתקדם בקצב חסר תקדים. למרות זאת, מחלות מידבקות מגיעות לממדי מגיפה ועושות שמות בעולם. המחלות הקטלניות שלהלן נותרו בלתי מובסות.
איידס
כ־60 מיליון איש נדבקו בנגיף האיידס וכ־20 מיליון מתו מהמחלה. במהלך 2005 היו חמישה מיליון מקרי הידבקות חדשים ולמעלה משלושה מיליון מקרי מוות הקשורים לאיידס. בין הקורבנות למעלה מ־000,500 ילדים. לרובם המכריע של קורבנות האיידס אין גישה לטיפול הולם.
שלשול
עם קרוב לארבעה מיליארד מקרים מדי שנה, מוגדר השלשול כאחד מגורמי המוות העיקריים בקרב העניים. התופעה נגרמת ממספר מחלות זיהומיות היכולות להתפשט על־ידי מים או מזון מזוהמים או בשל חוסר היגיינה אישית. זיהומים אלה גובים את חייהם של למעלה משני מיליון איש בשנה.
מלריה
קרוב ל־300 מיליון איש נדבקים מדי שנה במלריה. כמיליון איש מתים מדי שנה, רבים מהם ילדים. כל שלושים שניות בערך מת באפריקה ילד ממלריה. לדברי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ”למדע אין עדיין תרופת פלא למלריה ורבים מתקשים להאמין שאי פעם יימצא לה פתרון”.
חצבת
במהלך 2003 קטלה החצבת את חייהם של 000,500 איש. חצבת היא מחלה מידבקת ביותר ואחת מגורמי התמותה העיקריים בקרב ילדים. כ־30 מיליון איש נדבקים מדי שנה בחצבת. למרבה האירוניה, זה 40 שנה שקיים חיסון יעיל ולא־יקר נגד חצבת.
דלקת ריאות
לטענת WHO, יותר ילדים מתים מדלקת ריאות מאשר מכל מחלה זיהומית אחרת. כשני מיליון ילדים מתחת לגיל חמש מקפדים מדי שנה את חייהם עקב דלקת ריאות. רוב מקרי המוות מתרחשים באפריקה ובדרום־מזרח אסיה. באזורים רבים בעולם, נגישות מוגבלת למתקני בריאות מונעת מהחולים טיפול מציל חיים.
שחפת
במהלך 2003 מתו משחפת 000,700,1 איש. מומחי בריאות מודאגים מאוד מהופעת חיידקי שחפת עמידים לתרופות. מספר זנים פיתחו עמידות לכל התרופות העיקריות נגד המחלה. זני שחפת עמידים לתרופות מתפתחים אצל חולים המקבלים טיפול רפואי חלקי או ללא השגחה מספקת.
[תיבה/תמונה בעמוד 9]
שיטות טיפול אלטרנטיביות במגמת עלייה
קיימת קשת רחבה של שיטות טיפול שאינן מקובלות בדרך כלל על אנשי הרפואה הקונבנציונלית. שיטות אלו מוכרות בדרך כלל כרפואה מסורתית וכרפואה אלטרנטיבית. רוב האוכלוסיה במדינות מתפתחות מסתייעת ברפואה המסורתית. רבים באזורים מוכי עוני אינם יכולים להרשות לעצמם טיפולים רפואיים קונבנציונליים, ואחרים פשוט מעדיפים את השיטות המסורתיות.
הרפואה האלטרנטיבית משגשגת גם במדינות עשירות. בין שיטות הטיפול האלטרנטיביות הפופולריות ביותר נמנות אקופונקטורה, כירופרקטיקה, הומואופתיה, נטורופתיה ורפואת עשבים. כמה משיטות אלו נחקרות באופן מדעי ומתבררות במקרים מסוימים כמועילות. אולם, יעילותן של מספר שיטות מוטלת בספק. הפופולריות ההולכת וגוברת של שיטות טיפול אלטרנטיביות מעלה מספר סוגיות הנוגעות לבטיחותן. במדינות רבות שיטות ריפוי אלו אינן מוסדרות. הדבר יוצר קרקע פורייה לטיפול עצמי תרופתי מזיק, למוצרים מזוייפים ולמעשי רמייה. לא אחת קורה שעל אף כוונותיהם הטובות, חברים וקרובי משפחה שלא זכו להכשרה הולמת שמים עצמם לרופאים. כל זה מביא לידי תגובות קשות ולסכנות בריאותיות נוספות.
במספר מדינות שבהן קיים פיקוח הולם, הטיפולים האלטרנטיביים זוכים להכרה בקהילייה הרפואית הקונבנציונלית ומוצעים על־ידי רופאים. אולם נראה כי איש אינו יכול לטעון בתוקף ששיטות אלו יביאו לידי עולם ללא מחלות.