צוהר אל העבר

ג׳נג חה

‏”‏הפלגנו מרחק של למעלה ממאה אלף ליa במרחבים העצומים של האוקיינוס וחזינו בגלים אדירים שהתנשאו לגובה רב כמו הרים.‏ נגלו לעינינו מחוזות ברבריים רחוקים,‏ .‏.‏.‏ כשמפרשינו פרושים לרווחה כמו עננים ואנו ממשיכים במסלולנו יום וליל (‏במהירות של)‏ כוכב וצולחים גלים עזים כאילו פסענו ברחובות העיר”‏ (‏כתובת מן המאה ה־15 המיוחסת לגֶ’‏נְג חֶה;‏ נמצאת כיום בצ׳נגלה,‏ מחוז פוג׳יאן,‏ סין)‏.‏

סין מתאפיינת בדברים גדולים.‏ אוכלוסייתה היא הגדולה בעולם,‏ והיא אחת המדינות הגדולות ביותר בשטחה.‏ העם הסיני בנה את החומה הגדולה,‏ אחד ממפעלי הבנייה האדירים ביותר בהיסטוריה.‏ הקיסרים יונְג־לֶה ושׂואנדה משושלת מינג הקימו צי ספינות עצומות ממדים,‏ ורק כעבור חמש מאות שנה הוקם צי בהיקף דומה.‏ האדמירל של הצי של שושלת מינג היה מוסלמי מדרום־מערב סין,‏ גֶ’‏נְג חֶה שמו.‏

עוצמה,‏ מסחר ומסים

על־פי הכתובת שצוטטה בחלקה בפתיח המאמר,‏ משימתו של ג׳נג חה הייתה ”‏להמחיש לכול את עוצמת הערכים (‏הקיסריים)‏ הנעלים ולנהוג בעמים מרוחקים בטוב לב”‏.‏ בעקבות המסעות,‏ נאמר בכתובת,‏ ”‏מדינות מעבר לאופק ומקצות הארץ קיבלו כולן את מרותה [‏של סין]‏.‏ .‏.‏.‏ ברברים השוכנים מעבר לים.‏.‏.‏ הגיעו [‏לחצר הקיסר]‏ ועמם חפצים יקרים ומנחות”‏.‏

‏[‏מפה בעמוד 15]‏ — **חלק מן הנמלים שאליהם הגיע הצי של ג׳נג חה**

המטרה שלשמה הורו קיסרי מינג לערוך את המסעות הללו שנויה במחלוקת.‏ יש הרואים בג׳נג חה שגריר תרבותי ובעל רצון טוב שנשלח מטעם אומה רבת־עוצמה ושוחרת שלום.‏ אחרים חושבים שמשלחותיו היו בעלות אופי פוליטי תוקפני ושמטרתן הייתה לשעבד מדינות אחרות.‏ ואכן,‏ ג׳נג חה העניק מתנות יקרות ותמיכה פוליטית לשליטים שקיבלו את פניו בברכה,‏ ואילו את אלה שסירבו להיכנע ולתת מס לקיסר מינג הוא הביס ולקח בשבי.‏ כתוצאה ממסעותיו המרשימים של ג׳נג חה שיגרו עשרות שליטים ממדינות האוקיינוס ההודי שגרירים לסין כדי לחלוק כבוד לקיסר.‏

ספינות הצי של ג׳נג חה גם הובילו כלי נוי מעץ,‏ כלי חרסינה ובדי משי איכותיים שהוכנו על־ידי בעלי מלאכה מחצר מינג למטרות מסחר בנמלים מרוחקים.‏ הצי שב כשבאמתחתו אבני חן,‏ שנהב,‏ תבלינים,‏ קורות עצים טרופיים וחפצים יוקרתיים אחרים שנחשבו לרבי־ערך בעיני הסינים.‏ הוא אף הביא עמו ג׳ירפה,‏ אשר על־פי המסופר עוררה מהומה לא קטנה בסין.‏ בזכות חילופי הסחורות והרעיונות,‏ העולם שמחוץ לסין קיבל מושג מה על תרבותה המרשימה של סין במאה ה־15.‏

אולם המסעות הייחודיים הללו הגיעו בסופו של דבר לקצם.‏ עשרות שנים בודדות לאחר מסעותיו של ג׳נג חה,‏ חדלה סין לעסוק בסחר חוץ ובדיפלומטיה.‏ לימים קם קיסר חדש,‏ והוא ויועציו הקונפוציאנים לא ראו צורך לתור מעבר לגבולות סין,‏ והם פעלו כדי לבודד את המדינה מהשפעות חיצוניות.‏ הם ניסו למחות כל זכר לצי,‏ וככל הנראה השמידו רישומים המתארים את מסעותיו הכבירים ואף את הספינות עצמן.‏ רק בשנים האחרונות למדו אנשים בסין ומחוצה לה על התקופה המזהירה שבה הפליג הצי האדיר של ג׳נג חה במרחבי האוקיינוס.‏

a לי — יחידת אורך סינית,‏ אשר ערכה השתנה מספר פעמים במרוצת הדורות.‏ על־פי הסברות,‏ בימי ג׳נג חה יחידת לי הייתה שווה לכחצי קילומטר.‏

עובדות קצרות

הצי של שושלת מינג יצא בפיקודו של גֶ’‏נְג חֶה לשבעה מסעות כבירים בין השנים 1405 ל־1433.‏
ייתכן שהצי מנה 200 כלי שיט או יותר,‏ לרבות אוניות מלחמה,‏ ספינות אספקה,‏ מכליות מים וספינות שהובילו סוסים.‏ כלל הספינות נשאו למעלה מ־000,‏27 מלחים,‏ נציגי ממשל,‏ חיילים,‏ סוחרים,‏ אנשי תחזוקה ועוד.‏
עד מלחמת העולם הראשונה אף אומה לא הצליחה להקים צי שדמה לזה של ג׳נג חה.‏ הצי הגיע לנמלים במזרח הרחוק,‏ הפליג באוקיינוס ההודי ואף הרחיק עד מזרח אפריקה.‏
שלושה מכפופיו של ג׳נג חה אשר היו חלק מהמשלחות הימיות תיעדו בנפרד את המאורעות,‏ וכתביהם מספקים לנו מידע רב לגבי מסעותיו.‏

ספינות האוצר של ג׳נג חה — גודלן ומספרן

ברישומים ההיסטוריים של שושלת מינג נאמר כי ספינות האוצר של ג׳נג חה היו גדולות בצורה יוצאת דופן — 136 מטר אורכן ו־56 מטר רוחבן.‏ החוקרים סבורים שהנתונים הללו בעייתיים ובלתי ניתנים לאימות,‏ היות שספינות מפרש מעץ אשר אורכן עולה על 90 מטר אינן יציבות.‏

‏”‏כל הראיות מצביעות על כך שהנתונים ברישומים המתארים את גודלן האדיר של הספינות מוגזמים”‏,‏ נאמר במאמר הדן בנושא.‏ ”‏הרבה יותר הגיוני להניח שאורכן של הספינות היה בין 60 ל־75 מטר ולא 135 מטר”‏.‏ כך או כך,‏ במאה ה־15 כלי שיט שאורכם עלה על 60 מטר היו ללא ספק יוצאים מגדר הרגיל,‏ ובצי של ג׳נג חה היו כפי הנראה 62 ספינות כאלה!‏