עלייתן ונפילתן של ”אוניות תרשיש”
”אוניות תרשיש שָרוֹתַייך מערבך” (יחזקאל כ״ז:25).
אוניות תרשיש תרמו להתעשרותו של המלך שלמה. בוניהן השפיעו על התפתחותו של האלפבית היווני והלטיני. הם אף ייסדו את בִּיבְּלוֹס, עיר שעל שמה קרוי הספר המשפיע ביותר בכל הזמנים.
מי בנה את אוניות תרשיש והפליג בהן? מאין קיבלו את שמן? וכיצד מאורעות הקשורים לאנשים אלו ולספינותיהם מעידים על דיוקו של המקרא?
אדוני הים התיכון
כלי השיט שנודעו לימים כאוניות תרשיש נבנו בידי הפניקים. הפניקים הפכו ליורדי ים מנוסים כאלף שנה לפני הספירה. ארצם הייתה רצועת חוף צרה אשר פחות או יותר מקבילה בשטחה לשטח של לבנון בת זמננו. בצפונה, במזרחה ובדרומה ישבו עמים אחרים. במערב נמצא הים התיכון רחב המימדים. לצבירת עושר השליכו הפניקים את יהבם על הים.
יורדי הים הפניקים בנו בהדרגה צי סוחר מצליח. ככל שגדלו הרווחים והטכנולוגיה התקדמה, הם בנו אוניות גדולות יותר שהיו כשירות למסעות ארוכים יותר. לאחר שהגיעו לקפריסין, לסרדיניה ולאיים הבליאריים, המשיכו הפניקים מערבה לאורך קו החוף הצפון אפריקאי עד הגיעם לספרד (ראה מפה מצורפת).
הפניקים בנו אוניות שאורכן כ־30 מטר. כלי שיט אלו שיכלו לעמוד בהפלגה בים הפתוח נקראו ”אוניות תרשיש” כנראה כיוון שיכלו לצאת למסע בן 000,4 הקילומטר מפניקיה עד דרום ספרד, מיקומה האפשרי של תרשיש.a
ייתכן כי הפניקים לא שאפו לשלוט בעולם אלא רק להפיק ממנו רווחים, ולשם כך הקימו תחנות מסחר. אולם בזכות היותם סוחרים הפכו לאדוני הים התיכון.
הרחק מעבר לים התיכון
בחיפוש אחר הון הגיעו הפניקים לאוקיינוס האטלנטי. אוניותיהם המשיכו לשייט לאורך חופה הדרומי של ספרד עד הגיען לאזור הקרוי טַרְטֶסוס. בערך בשנת 1100 לפה״ס ייסדו עיר נמל ששמה גדיר המוכרת כיום כקַדיס שבספרד, מראשוני הערים הגדולות שבמערב אירופה.
הפניקים סחרו במלח, ביין, בדגים מיובשים, בעצי ארז ואורן, בכלי מתכת, בזכוכית, באריגים רקומים, בפשתן משובח ובאריגים צבועים בצבע הארגמן הצורי המפורסם. איזה הון היה לספרד להציע בתמורה?
דרום ספרד הפכה למקור הפורה ביותר באגן הים התיכון של מרבצי כסף ושל מתכות יקרות נוספות. אודות צור, עיר הנמל הראשית של הפניקים, אמר הנביא יחזקאל: ”תרשיש סוחרתך מרוב כל הון. בכסף, ברזל, בדיל ועופרת נתנו עזבונייך” (יחזקאל כ״ז:12).
הפניקים מצאו מה שנדמה היה כמקור בלתי נדלה של מתכות אלו בקרבת הנהר גווַדַלְכִּיבִיר, לא הרחק מקַדיס. אותן מתכות עדיין מופקות מאזור זה, הקרוי כיום ריו טינטו. ממכרות אלו מפיקים זה כשלושת אלפים שנה מחצבים באיכות גבוהה.
עם התבססות הסחר הימי בין ספרד לפניקיה, שלטו הפניקים שליטה מלאה על מרבצי הכסף של ספרד. הכסף זרם בכמויות גדולות לפניקיה ואף לארץ ישראל. המלך שלמה קשר קשרי מסחר עם המלך הפניקי חירם. מסיבה זו נחשב הכסף בימיו של שלמה ”למאומה” (מלכים א׳. י׳:21).b
לצד הצלחתם במסחר נודעו הפניקים גם באכזריותם. ממקורות שונים עולה כי הם פיתו לפעמים אנשים לעלות על סיפון אוניותיהם, בהעמידם פנים שהם רוצים להציג בפניהם את מרכולתם ואז שיעבדו אותם. ברבות הימים הם אף בגדו בשותפיהם לשעבר למסחר, בני ישראל, ומכרו אותם לעבדות. בשל כך, חזו הנביאים את חורבנה של העיר הפניקית צוֹר. נבואות אלו התגשמו לבסוף בשנת 332 לפה״ס בידי אלכסנדר הגדול (יואל ד׳:6; עמוס א׳:9, 10). חורבן זה ציין את סופו של עידן הפניקים.
המורשת הפניקית
בדומה לכל איש עסקים טוב, העלו הסוחרים הפניקים את הסכמיהם על הכתב. הם השתמשו באלפבית הדומה מאוד לעברית הקדומה. עמים אחרים עמדו על יתרונות הכתב הפניקי. בשינויים קלים הפך כתב זה בסיס לאלפבית היווני, ואב־טיפוס לאלפבית הלטיני, שהוא אחד מסוגי האלפבית הנפוצים ביותר בימינו.
בנוסף לכך, העיר הפניקית החשובה בִּיבְּלוֹס הפכה מרכז להפצת הפפירוס, שהקדים את הנייר של ימינו. השימוש בפפירוסים כחומר כתיבה עודד את התפתחות הספרים. למעשה, המילה ”בייבל”, שמו הלועזי של הספר בעל התפוצה הרחבה ביותר בעולם, נגזר מ”ביבלוס”. ההיסטוריה של הפניקים ושל אוניותיהם נוטעת בנו ביטחון כי המקרא אכן מבוסס על עובדות.
[הערות שוליים]
a ברבות הימים הפך המושג ”אוניות תרשיש” כינוי לסוג של אונייה הבנויה להפלגות ארוכות בים.
b צי ’אוניות התרשיש’ של המלך שלמה חבר לצי של חירם, והם ככל הנראה הפליגו מעציון גבר וסחרו בים האדום ומעבר לו (מלכים א׳. י׳:22).
[מפה בעמוד 27]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
נתיבי הסחר הפניקיים
ספרד
טַרְטֶסוס
נהר גווַדַלְכִּיבִיר
גדיר
קורסיקה
האיים הבליאריים
סרדיניה
סיציליה
כרתים
קפריסין
ביבלוס
צור
הים התיכון
עציון גבר
הים האדום
אפריקה
[תמונה בעמוד 27]
מטבע ועליו אונייה פניקית, המאה השלישית או הרביעית לפה״ס
[תמונה בעמוד 27]
שרידים מיישוב פניקי בקדיס, ספרד
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 26]
Museo Naval, Madrid
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 27]
מטבע: Museo Arqueológico Municipal. Puerto de Sta. María, Cádiz; שרידים: Yacimiento Arqueológico de Doña Blanca, Pto. de Sta. María, Cádiz, España