”ציים כיתים” במרחבי הים
האגן המזרחי של הים התיכון היה עד לאינספור קרבות ימיים. נסה לראות בדמיונך קרב שהתחולל חמש מאות שנה לפני הספירה. ספינה נוחה מאוד לתמרון מדגם טרירֶמה מפליגה במהירות מרבית. כ־170 חותרים הפרושים בשלושה טורים, מאמצים את שריריהם החזקים, כשהם מחליקים קדימה ואחורה על מצעי עור הרתומים לעכוזם.
במהירות של שבעה עד תשעה קשרים, מפלחת הספינה את הגלים ונעה בזריזות לכיוון ספינת האויב. הספינה המותקפת מנסה להימלט. אולם ברגע המכריע היא נעה בכבדות, ואחת מדופנותיה נחשפת לפגיעה. איל הניגוח המותקן בטרירמה מנגח את גוף הספינה. התנפצות לוחות העץ ושאון מי הים הפורצים פנימה דרך החור הפעור לרווחה, מפילים אימה על החותרים. על גבי סיפונה של הטרירמה דרך כבש אמצעי שועטת חבורת לוחמים חמושים היטב ומסתערת על ספינת האויב. בהחלט ניתן לומר שחלק מן הספינות הקדומות היו אימתניות.
מאז ומתמיד בחנו חוקרי המקרא בעיון רב התייחסויות שונות, חלקן נבואיות, ל”כיתים” ול”ציים כיתים” (במדבר כ״ד:24; דניאל י״א:30; ישעיהו כ״ג:1). היכן שכנה כיתים? מה אנו יודעים על ספינות הכיתים? ומדוע התשובות צריכות לעניין אותך?
ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו זיהה את כיתים עם קפריסין. העיר כיתיוֹן בדרום מזרח האי היא עדות נוספת לקשר בין כיתים לקפריסין. קפריסין שכנה במיקום אידיאלי, בצומת של נתיבי סחר קדומים, ותודות לכך יצאה נשכרת מקרבתה לנמלים הראשיים במזרח הים התיכון. בשל מעמדה הגיאופוליטי נאלצה קפריסין לנקוט עמדה במלחמות שניטשו באזורה, וכך הפכה או לבעלת ברית חזקה או למכשול טורדני.
הקפריסאים והים
לפי ממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו בחפירות תת־ימיות ובקברים ולפי כתובות וציורים קדומים על גבי כלי חרס, ניתן לדמיין איך נראו הספינות הקפריסאיות. הקפריסאים הקדומים היו בוני ספינות מיומנים. קפריסין הייתה מכוסה ביערות צפופים, ומפרציה המוגנים יצרו נמלים טבעיים. העצים בה נכרתו לא רק לבניית ספינות, אלא גם כדי לשמש כחומר בערה להתכת נחושת — משאב טבעי שבזכותו נודעה קפריסין למרחוק בעולם העתיק.
היצוא הרב מקפריסין לא נעלם מעיני הפניקים, אשר הקימו מושבות לאורך נתיבי הסחר שלהם. אחת המושבות הייתה כיתיון שבקפריסין (ישעיהו כ״ג:10–12).
לאחר נפילת צור מצאו כמה מאנשיה מחסה בכיתים. סביר להניח שהמתיישבים הפניקים בעלי הניסיון הימי תרמו תרומה רבה לטכנולוגיה הימית של הקפריסאים. בנוסף לכך, הספינות הפניקיות נהנו מהגנה מעולה בזכות מיקומה האסטרטגי של כיתיון.
סחר בינלאומי נמרץ
הסחר הקדום במזרח הים התיכון התנהל בעת ההיא בדרכים מורכבות. סחורות יקרות מקפריסין הועברו בספינות אל כרתים, סרדיניה וסיציליה ואל איי הים האגאי. כדים ואגרטלים מקפריסין נתגלו באתרים אלה, וכלי חרס מיקניים (יווניים) מרהיבי עין נמצאו בכמויות גדולות בקפריסין. חוקרים בדקו מטילי נחושת שנמצאו בסרדיניה, ולהערכתם מקורם בקפריסין.
בשנת 1982 נמצאה מול חופי דרום טורקיה ספינה טרופה, משלהי המאה ה־14 לפה״ס. בחפירות תת־ימיות התגלה אוצר רבגוני — מטילי נחושת (שעל־פי הערכות מוצאם מקפריסין), ענבר, כדים כנעניים, עצי הוֹבְנֶה, חיטי פילים, אוסף של תכשיטי זהב וכסף כנעניים, וכן חרפושיות וחפצים אחרים ממצרים. מניתוח החרסים שעל סיפונה, הגיעו מספר מומחים למסקנה שהייתה זו כנראה ספינה קפריסאית.
מעניין לציין שבערך בזמנה המשוער של הספינה, דיבר בלעם על ספינות כיתים ב”משלו” (במדבר כ״ד:15, 24). סביר להניח שהספינות הקפריסאיות היו מוכרות מאוד במזרח התיכון. איך נראו הספינות הללו?
ספינות סוחר
כמות גדולה של דגמי ספינות מחרס נתגלו בתאי קבורה בעיר העתיקה אַמַתוּס שבקפריסין. אלה הם כלי עזר חשובים בזיהוי סוגי כלי השיט הקפריסאיים, וחלקם מוצגים לראווה במוזיאונים.
הדגמים מראים בבירור שהספינות הקדומות שימשו לסחר בעתות שלום. כלי השיט הקטנים יותר הושטו בדרך כלל בעזרת 20 חותרים. גוף הספינה הרחב והעמוק נועד להעברת סחורות ונוסעים בהפלגות קצרות לאורך חופי קפריסין. פְּלִינִיוּס הזקן מספר שהקפריסאים בנו ספינות קטנות וקלות שהונעו במשוטים ושיכלו לשאת עד 90 טון.
בהמשך נבנו גם ספינות סוחר גדולות יותר, כמו זו שנתגלתה מול חופי טורקיה. חלקן יכלו לשאת עד 450 טון מטען בים הפתוח. בספינות הגדולות היו כנראה 50 חותרים, 25 בכל צד, אורכן היה 30 מטר והתורן התנשא לגובה של יותר מ־10 מטרים.
ספינות מלחמה של ”כיתים” בנבואות המקרא
ברוח יהוה נאמרו המילים: ”וצים מיד [חוף] כיתים, ועינו אשור” (במדבר כ״ד:2, 24). האם התגשמה הנבואה? כיצד היו כלי שיט מקפריסין מעורבים בהתגשמותה? ציים אלו מחוף ”כיתים” לא היו ספינות סוחר ששטו בעתות שלום בים התיכון, אלא ספינות מלחמה שהמיטו סבל וייסורים על בני אדם.
עם השתנות שיטות הלחימה, הותאמו המבנים הבסיסיים ליצירת כלי שיט מהירים יותר וחזקים יותר. ספינות המלחמה הקפריסאיות הקדומות ביותר דמו ככל הנראה לספינה הנראית בציור שהתגלה באמתוס. זוהי ספינה צרה וארוכה שירכתיה מתעקלות מעלה ופנימה, כספינת מלחמה פניקית. היא הייתה מצוידת באיל ניגוח ובמגינים עגולים שהותקנו בשתי דופנותיה מן הירכתיים ועד לחרטום.
במאה השמינית לפה״ס נבנו ביוון ספינות הבּירֶמה הראשונות (ספינות בעלות שני טורי משוטים). אורכן היה כ־24 מטר ורוחבן 3 מטרים. בתחילה שימשו הספינות להעברת לוחמים, והלחימה עצמה התנהלה ביבשה. כעבור זמן קצר, הוסיפו לשיפור הספינה טור משוטים שלישי והותקן בחרטום איל ניגוח מצופה ברונזה. הספינה החדשה נודעה בשם טרירֶמה, כפי שהוזכר בתחילת המאמר. ספינות אלו קנו לעצמן מעמד של כבוד בקרב סלמיס (480 לפה״ס) שבמהלכו הביסו היוונים את הצי הפרסי.
לימים, אלכסנדר הגדול, במאמציו להגיע לגדולה, נע מזרחה בראש צי טרירמות. ספינות אלו היו בנויות למלחמה, אך לא למסעות ארוכים בלב ים, שכן לא היה בהן מקום רב לאחסון מצרכים. לשם כך, היה עליהן לעגון לחניות ביניים באיי הים האגאי כדי להצטייד בציוד ובמצרכים וכדי לבצע תיקונים. אלכסנדר רצה להשמיד את הצי הפרסי. לצורך כך, היה עליו תחילה לכבוש את האי המבוצר צור שהרתיע כל אויב. בדרך לשם עצר לחניית ביניים בקפריסין.
הקפריסאים עשו יד אחת עם אלכסנדר הגדול בכיבוש צור (332 לפה״ס), והעמידו לרשותו צי של 120 ספינות שנעו בניצוחם של שלושה ממלכי קפריסין. במשך שבעה חודשים צרו יחד איתו על העיר. צור נפלה, ונבואות המקרא התגשמו (יחזקאל כ״ו:3, 4; זכריה ט׳:3, 4). לאות הכרת תודה, העניק אלכסנדר סמכות מיוחדת למלכים הקפריסאים.
התגשמות מרשימה
ההיסטוריון סְטְרַבּוֹן בן המאה הראשונה לספירה מספר שאלכסנדר נעזר בספינות מקפריסין ומפניקיה במסעו אל תוך ערב. ספינות אלו היו קלות ונוחות לפירוק, ובתוך שבעה ימים בלבד הועברו לתפסקוס (תפסח) שבצפון סוריה (מלכים א׳. ה׳:4). משם ניתן היה לנוע במורד הנהר אל בבל.
הנה כי כן, פסוק מעורפל לכאורה התגשם להפליא כאלף שנה מאוחר יותר! בהתאם לכתוב בבמדבר כ״ד:24, מכונת המלחמה של אלכסנדר הגדול שעטה ממקדוניה לכיוון מזרח, כבשה את אשור ולבסוף הנחילה תבוסה למעצמת מדי ופרס האדירה.
גם המידע המועט שבידינו על ”ציים כיתים” מורה בבירור על התגשמות מרתקת של נבואות המקרא. עדות היסטורית זו מחזקת את אמוננו בתחזיות המקראיות. מאחר שחלק ניכר מנבואות כתבי־הקודש נוגעות לעתידנו, ראוי שנעיין בהן בכובד ראש.
[מפה בעמודים 16, 17]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
איטליה
סרדיניה
סיציליה
הים האגאי
יוון
כרתים
לוב
טורקיה
קפריסין
כיתיוֹן
צור
מצרים
[תמונה בעמוד 16]
דגם של ספינת מלחמה יוונית, טרירֶמה
[שלמי תודה]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive
[תמונה בעמוד 17]
דגם של ספינת מלחמה פניקית קדומה, בּירֶמה
[שלמי תודה]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive
[תמונה בעמוד 17]
אגרטל ועליו ציור של ספינה קפריסאית
[שלמי תודה]
Published by permission of the Director of Antiquities and the Cyprus Museum
[תמונה בעמוד 18]
ספינות משא קדומות, כמו אלו המוזכרות בישעיהו ס׳:9