נינוחות

אין זה נדיר שנואם מתרגש וחש מתוח לפני שהוא קם לשאת דברים,‏ במיוחד אם אין הוא נואם לעתים תכופות.‏ ייתכן שמבשר יהיה קצת לחוץ בשיחות הראשונות שלו בכל פעם שהוא יוצא לשירות־השדה.‏ כאשר נתמנה לנביא,‏ הגיב ירמיהו:‏ ”‏הנה לא ידעתי דַבֵּר,‏ כי נער אנוכי”‏ (‏יר׳ א׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ יהוה עזר לירמיהו,‏ והוא יעזור גם לך.‏ עם הזמן תוכל לפתח נינוחות.‏

נואם נינוח הוא נואם שליו ורגוע.‏ שלווה זו מתבטאת בתנועות גופו.‏ יציבתו טבעית ומתאימה לנסיבות.‏ תנועות ידיו נושאות משמעות.‏ קולו מלא הבעה ונמצא תחת שליטה.‏

גם אם אתה חש שהגדרה זו של נואם נינוח אינה מתארת אותך,‏ תוכל להשתפר.‏ כיצד?‏ הבה נראה מדוע נואם מרגיש מתוח ואינו מספיק נינוח.‏ הסיבה לכך יכולה להיות פיסית.‏

כאשר אתה ניצב בפני אתגר שאתה רוצה לעמוד בו אך אינך בטוח שתצליח,‏ אתה חש חרדה.‏ כתוצאה מכך,‏ המוח מורה לגוף להעלות את רמת האדרנלין.‏ זרימתו המוגברת של האדרנלין יכולה להוביל לפעימות לב מהירות יותר,‏ לשינוי בקצב הנשימה,‏ להזעה מוגברת,‏ או אפילו לגרום לידיים,‏ לברכיים ולקול לרעוד.‏ הגוף מנסה לעזור לך להתמודד עם המצב בכך שהוא מעלה את רמת האנרגיה שלך.‏ הבעיה היא לדעת כיצד לנתב את פרץ האנרגיה לחשיבה בונה ולהצגת־דברים נלהבת.‏

כיצד להפחית את החרדה.‏ זכור שטבעי לחוש מידה מסוימת של חרדה.‏ אך כדי להיות נינוח,‏ עליך להוריד את רמת החרדה ולהתמודד עם המצב באופן רגוע ומכובד.‏ כיצד תוכל לעשות זאת?‏

התכונן ביסודיות.‏ השקע זמן כדי להכין את נאומך.‏ ודא שאתה מבין היטב את הנושא.‏ אם אתה תבחר את הנקודות לדיון,‏ קח בחשבון את מה שכבר ידוע לקהל על הנושא ואל תשכח את מטרת הנאום.‏ הדבר יעזור לך לבחור את החומר המועיל ביותר.‏ אם זה קשה לך בהתחלה,‏ שוחח על הבעיה עם נואם מנוסה.‏ הוא יוכל לסייע לך לנתח בצורה בונה את החומר ואת הקהל שלך.‏ כאשר תהיה בטוח שיש בידך מידע שיועיל לקהל ושאתה מבין אותו היטב,‏ רצונך לחלוק אותו יאפיל על החרדה שאולי אתה חש בקשר להצגת־הדברים.‏

הקדש תשומת לב מיוחדת להקדמה.‏ הכר את דברי הפתיחה שלך.‏ לאחר שתתחיל את הנאום,‏ סביר להניח שתהיה פחות מתוח.‏

ניתן לפעול על־פי אותם שלבים בסיסיים כאשר מתכוננים לשירות־השדה.‏ תן דעתך לא רק לנושא שאתה עומד לדון בו,‏ אלא גם לסוג האנשים שתבשר להם.‏ תכנן את דברי הפתיחה שלך בקפידה והיעזר בניסיונם של מבשרים בוגרים.‏

אולי אתה סבור שתהיה יותר נינוח אם הנאום שלך יהיה כתוב מילה במילה.‏ אך למעשה,‏ זה יגביר את החרדה שלך בכל פעם שתנאם.‏ זה אומנם נכון שיש נואמים הנעזרים ברשימות מפורטות בעוד שאחרים מסתפקים ברשימות קצרות.‏ אך מה שיעזור לך להתרכז ולהוריד את רמת החרדה שלך אינו המילים שעל הנייר,‏ אלא שכנוע מעומק הלב שהדברים שהכנת יצמיחו תועלת לקהל.‏

תרגל את הנאום בקול רם.‏ תרגול מעין זה יקנה לך ביטחון שאתה יכול לבטא את מחשבותיך.‏ התרגול מסייע לפתח דפוסי זיכרון שיעזרו לך במהלך הנאום.‏ על התרגול להיות מציאותי.‏ ראה בעיני רוחך את הקהל.‏ שב ליד שולחן או עמוֹד בדיוק כפי שתעשה כאשר תגיש את הנאום.‏

בקש את עזרתו של יהוה בתפילה.‏ האם הוא יענה לתפילה כזו?‏ ”‏ובטחוננו בו שאם נבקש דבר כרצונו,‏ ישמע אותנו”‏ (‏יוח״א ה׳:‏14‏)‏.‏ אם אתה משתוקק להסב כבוד לאלוהים ולעזור לאנשים להפיק תועלת מדברו הכתוב,‏ אין ספק שהוא יענה לתפילתך.‏ ביטחון זה יכול לחזק אותך מאוד במילוי תפקידך.‏ בנוסף לכך,‏ כאשר תטפח את פירות הרוח ‏— אהבה,‏ שמחה,‏ שלום,‏ ענווה וריסון עצמי — תפתח את הגישה הדרושה כדי להתמודד בנינוחות עם מצבים שונים (‏גל׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏

רכוש ניסיון.‏ ככל שתשתתף יותר בשירות־השדה,‏ כך תהיה פחות מתוח.‏ ככל שתיתן יותר תשובות באסיפות הקהילה,‏ כך ייקל עליך לדבר לפני אחרים.‏ ככל שתגיש נאומים רבים יותר בקהילה,‏ סביר להניח שתהיה פחות מתוח לפני כל נאום.‏ האם אתה רוצה לדבר פעמים רבות יותר לפני קהל?‏ התנדב למלא מקום בבית־הספר כאשר לא מתאפשר לתלמידים אחרים להגיש את השיחות שלהם.‏

לאחר שתנקוט בצעדים שהוזכרו לעיל,‏ טוב תעשה אם תבחן את הסימנים המצביעים בבירור על חוסר נינוחות.‏ זיהוי התסמינים הללו והידיעה כיצד להתמודד איתם יסייעו לך לדבר בצורה נינוחה.‏ התסמינים יכולים להיות גופניים או לבוא לידי ביטוי בקולך.‏

תסמינים גופניים.‏ ניתן לדעת אם אתה נינוח או חסר נינוחות לפי תנועות הגוף והידיים שלך.‏ תן דעתך תחילה לידיים.‏ ידיים לפותות מאחורי הגב,‏ צמודות בנוקשות לצידי הגוף או אוחזות בחוזקה בדוכן הנואמים;‏ תחיבת ידיים לכיסים שוב ושוב,‏ כיפתור והתרת הכפתורים בג׳קט,‏ נגיעות חסרות תכלית בלחי,‏ באף,‏ במשקפיים;‏ התעסקות חסרת מנוחה בשעון,‏ בעיפרון,‏ בטבעת או ברשימות;‏ תנועות ידיים פתאומיות וחלקיות — כולם מעידים על חוסר נינוחות.‏

יש דברים נוספים שמסגירים חוסר ביטחון.‏ לדוגמה,‏ תזוזות תכופות של הרגליים,‏ התנועעות מצד אל צד,‏ יציבה קפואה,‏ תנוחה מרושלת,‏ לחלוח השפתיים שוב ושוב,‏ בליעת רוק פעם אחר פעם ונשימה מהירה ושטחית.‏

אפשר להשתלט על גילויי המתח האלה בעזרת מאמצים מכוונים.‏ התרכז כל פעם בתופעה אחת.‏ בחר בסימן אחד המעיד על חוסר נינוחות,‏ וחשוב מראש מה לעשות כדי להתגבר עליו.‏ אם תעשה את המאמץ הזה,‏ תנועות גופך יעידו על נינוחות.‏

תסמינים הניכרים בקול.‏ מתח יכול להתבטא בצליל גבוה מן הרגיל או בקול רועד.‏ אולי אתה מכחכח שוב ושוב בגרונך או מדבר מהר מדי.‏ ניתן להתגבר על הבעיות וההרגלים הללו בעזרת מאמץ שקדני לשלוט בקול.‏

אם אתה מתוח,‏ השתהה מעט ונשום מספר נשימות עמוקות לפני שתעלה לבמה.‏ השתדל להרפות את כל גופך.‏ במקום לחשוב על המתח שלך,‏ התמקד בסיבה לכך שאתה רוצה לחלוק עם הקהל את החומר שהכנת.‏ בטרם תתחיל לדבר,‏ התבונן לרגע בקהל.‏ נסה למצוא הבעת פנים ידידותית וחייך.‏ אמור לאט את ההקדמה שלך ואז התרכז כל כולך בנאום.‏

ציפיות סבירות.‏ אל תצפה שכל המתח שלך יתפוגג.‏ נואמים בעלי שנות ניסיון רבות עדיין מתרגשים כשהם עומדים לדבר לפני קהל.‏ עם זאת,‏ הם למדו לשלוט במתח שלהם.‏

אם תעשה מאמצים נמרצים להתגבר על תסמיני המתח,‏ היושבים בקהל יראו בך נואם נינוח.‏ אולי עדיין תרגיש מתוח,‏ אך הם לא יבחינו בכך כלל ועיקר.‏

זכור,‏ זרימת האדרנלין המוגברת הגורמת לכל תסמיני המתח גם מעלה את רמת האנרגיה שלך.‏ נצל אותה כדי לדבר עם רגש.‏

אינך צריך לחכות עד שתעלה לבמה כדי לתרגל את כל הדברים האלה.‏ למד להיות נינוח,‏ מאוזן ולדבר עם רגש מתאים בחיי היומיום.‏ בעשותך כן,‏ תוכל לטפח ביטחון רב יותר בדיבור מעל הבמה וגם בתחום שבו הוא נחוץ מאוד — בשירות־השדה.‏