10 משה
הוא בחר בצד הנכון
משה לא קיבל את שמו מהוריו העברים, אלא מבת פרעה שאימצה אותו. היא בחרה בשם זה כי היא ’מָשְׁתָה אותו מן המים’, וכך הצילה את חייו. היא ודאי קיוותה שהוא יהפוך לאדם מוערך במשפחת המלוכה המצרית. אנו קוראים במקרא ש’משה התחנך על־פי כל חוכמת המצרים’, ובת פרעה ודאי הייתה גאה בו.
ואכן, הוא גדל והפך לגבר מרשים. במקרא נאמר: ”הוא היה בן חיל במוצא פיו ובמעשיו”. משה יכול היה לרדוף עושר, מעמד וחיי תענוגות. אבל הוא ידע שאורח חיים כזה ירחיק אותו מיהוה. הוא ניצב בפני צומת דרכים: במי יבחר לצדד?
כשמשה היה בן 40 הוא הבהיר לכולם באיזה צד הוא בחר. במקרא כתוב: ”בזכות אמונה סירב משה בבגרותו להיקרא בנה של בת פרעה ובחר להתענות עִם עַם אלוהים במקום ליהנות מתענוגות החטא הזמניים”. הוא בחר בצד הנכון והראה שהוא איש אמונה מלא אומץ. אבל למרות שהבחירה שלו הייתה נכונה, הוא לא תמיד פעל בצורה הנכונה.
משה החשיב את בני ישראל לאֶחיו, והוא רצה לעזור להם כי המצרים נהגו בהם ביד קשה. יום אחד הוא יצא כדי לראות מקרוב עם מה הם מתמודדים. ואז הוא ראה מצרי מכה עבד עברי. אותו מצרי היה ככל הנראה אחד האחראים על העבדים. האם משה קרא לעברו וניסה לעצור אותו? איננו יודעים, אבל במקרא כתוב שמשה ”הביט הנה והנה”. כשהוא ראה שאין איש בסביבה, הוא נקט פעולה ו”הרג את המצרי”. האם הוא תכנן להרוג אותו או שבפרץ זעם הוא היכה אותו חזק יותר ממה שהתכוון והביא למותו? גם את זאת איננו יודעים. כך או כך, משה הבין שחייו בסכנה, ולכן הוא טמן את הגופה בחול כדי להחביא אותה.
למוחרת הוא שוב יצא החוצה וראה מריבה בין שני עבדים עברים. הוא ניסה להרגיע את הרוחות, אבל העבד שהיכה את רעהו אמר משהו שזעזע את משה: ”מי שם אותך לשר ולשופט עלינו? האם אתה מתכנן להרוג אותי כפי שהרגת את המצרי?” משה הבין שהסוד שלו נחשף, והוא חשש לחייו.
לא כך משה ציפה שהעניינים יתגלגלו. במקרא נאמר: ”הוא חשב שאֶחיו יבינו שאלוהים עומד להושיעם באמצעותו, אך הם לא הבינו זאת”. נראה שמשה האמין שאלוהים בחר בו כדי להוציא את בני ישראל מעבדות במצרים. אבל הוא לא הבין שזה לא הזמן שיהוה קבע, והוא לא ציפה שכך יגיבו בני עמו. הם לא בטחו באדם שגדל במשפחת המלוכה המצרית אפילו שהוריו היו עברים.
האם משה יבחר בחיי עושר ופאר או שהוא יתמוך בעמו של יהוה?
משה אומנם חשב שהוא מוכן לשחרר את עם ישראל מעבדות, אבל יהוה ידע שהוא זקוק לעוד זמן כדי להיות כשיר לכך. זה נכון שמשה נחשב לאדם אמיץ וחזק וגם היה ”בן חיל במוצא פיו”. אבל הוא עדיין היה צריך לפתח ענווה — תכונה יקרת ערך בעיני יהוה. על כל פנים, הוא הרג איש מצרי בפזיזות, ותוך זמן קצר הדבר נודע לפרעה.
מבלי אפילו לשמוע את הצד של משה בסיפור, פרעה ניסה להרוג אותו. לכן משה החליט לברוח ממצרים. הוא לא ידע מה מצפה לו ונאלץ לוותר על עושר, מותרות ומעמד. הוא היה צריך לאזור אומץ כדי לעזוב את ביתו ולנוס אל מדיין הרחוקה. משה שהה בגלות במדיין הצחיחה במשך עשרות שנים. הוא היה תושב זר ”בארץ נוכרייה”. האם יהיה לו אומץ לתת ליהוה לעצב אותו? האם הוא ישתנה ויהפוך לאדם עניו? את התשובות נגלה בפרק הבא.
קרא מתוך המקרא:
שאלה לדיון:
כיצד משה גילה אומץ בשלב זה בחייו?
למחקר מעמיק
1. אילו הוכחות ארכיאולוגיות תומכות בתיעוד המקראי לפיו בני ישראל היו עבדים במצרים? (מ20.03 30) א
Courtesy Brooklyn Museum, gift of Theodora Wilbour
תמונה א: רשימה מצרית חלקית שמכילה למעלה מ־40 שמות שֵׁמיים, המצביעה על כך שהיו במצרים עבדים מבני ישראל
2. איזה חינוך קיבל משה בבית הוריו ומה למד כשהתחנך ”על־פי כל חוכמת המצרִים”? (מה״ש ז׳:22; מ02 6/15 10 §2–5)
3. איך המצרים נהגו לקבור את המתים? איך הם ודאי הרגישו כשהם גילו שמשה לא רק הרג את המצרי אלא גם הסתיר את גופתו במקום לחנוט ולקבור אותה? (בנ ”מצרי, מצרים” §28) ב
תמונה ב: מומיה מצרית
4. משה ברח למדיין. מה היה משותף בין בני ישראל למדיינים? (בנ ”מדיין” מס׳ 2 §1–2)
למד מדוגמתו
איך המקרה של משה ממחיש לנו עד כמה חשוב לשלוט בתגובות שלנו?
משה היה אמיץ והציב לעצמו מטרות טובות. מה צעירים יכולים ללמוד ממנו? ג
תמונה ג
באילו דרכים נוספות נוכל לחקות את אומץ הלב של משה במקרה הזה?
ראה את התמונה הגדולה
מה הפרק הזה מלמד אותי על יהוה?
איך הפרק הזה משתלב עם מטרתו של יהוה?
מה הייתי רוצה לשאול את משה לגבי תקופה זו בחייו לאחר שיקום לתחייה?
למד עוד
שים לב איך דוגמתו של משה עוזרת לנו לגלות הקרבה עצמית.
חקה את הנאמנים, לא את חסרי האמונה— את משה, לא את פרעה (27:2)
משה ויתר על עתיד מזהיר כדי לשרת את יהוה. האם הבחירה הזו מציאותית כיום?