9 שפרה, פועה, עמרם, יוכבד ומרים
”בזכות אמונה הוסתר משה”
חלפו יותר מ־60 שנה מאז מותו של יוסף, והמצרים כבר הספיקו לשכוח שבעזרת יהוה יוסף הציל אותם מרעב. כעת עלה לשלטון פרעה חדש. הוא שנא את בני ישראל ופחד מהם משום שיהוה בירך אותם ומספרם רק הלך וגדל. לכן המצרים הפכו אותם לעבדים ונהגו בהם באכזריות. אבל למרות הכול בני ישראל המשיכו להתרבות.
הצעד הבא של פרעה היה מרושע במיוחד. הוא קרא לשתי מיילדות עבריות, שפרה ופועה, להתייצב בפניו. דמיין לעצמך איך הן הרגישו כשהשליט הנורא הזה ציווה עליהן להמית כל בן זכר שייוולד. אך לאותן נשים אמיצות היה חשוב יותר לציית ליהוה. הן ידעו שלאף אדם, חזק ככל שיהיה, אין את הזכות לכפות עליהן להמרות את פי יהוה, ריבון היקום. יראת אלוהים היא שהפיחה בהן אומץ. שפרה ופועה הצילו כמה שיותר תינוקות ו”לא עשו כדברו של מלך מצרים”. פרעה רתח מזעם וזימן אליו את המיילדות. אך הן נהגו בחוכמה והסתירו את מעשיהן. יהוה שם לב לכך, והוא ”היטיב עם המיילדות”. מאוחר יותר הוא העניק לשפרה ופועה משפחות משלהן.
מה היה קורה למשה אם הוריו, המיילדות ואחותו לא היו נוהגים באומץ?
כשפרעה ראה שבני ישראל סיכלו את מזימתו, הוא הוציא צו אכזרי נוסף: להשליך את כל התינוקות הזכרים אל היאור. בתקופה חשוכה זו עמרם ויוכבד, זוג מבני ישראל, נאלצו לקבל החלטה קשה. כבר היו להם שני ילדים, מרים ואהרון. אבל כשיוכבד נכנסה להיריון בפעם השלישית, הם ידעו שאם ייוולד להם בן, חייו יהיו בסכנה. כשבנם נולד, הם התאמצו להסתיר אותו זמן רב ככל האפשר, אבל זה כלל לא היה פשוט. כשמלאו לו שלושה חודשים, יוכבד לקחה תיבה קטנה, ציפתה אותה בחֵמר וזפת והניחה את התינוק הרך בתוכה. היא החביאה את התיבה בין קני הסוף ליד שפת היאור. מרים, בתה הקטנה, הסתתרה במקום בטוח והשגיחה מרחוק על אחיה.
ואז בת פרעה ירדה להתרחץ ביאור. היא הבחינה בתיבה ושלחה את אחת המשרתות שלה להביא אותה אליה. כשבת פרעה פתחה את התיבה, היא ראתה תינוק יפהפה בוכה וליבה יצא אליו. היא החליטה לאמץ אותו, אך הבינה שהוא זקוק למישהי שתוכל להניק אותו. מרים הנבונה פעלה במהירות וניגשה אליה באומץ. היא הציעה למצוא עבורה מינקת, ובת פרעה הסכימה להצעתה. מרים הביאה מייד את אימא שלה לבת פרעה. תאר לעצמך כמה גדולה הייתה שמחתה של יוכבד כשהבינה שהיא תוכל להניק את בנה האהוב ולטפל בו ללא חשש. ובת פרעה אפילו הציעה לשלם לה על כך! אין ספק שהיא ועמרם עשו ככל יכולתם כדי ללמד את בנם הקטן על יהוה. עם זאת, לבסוף הגיע היום שבו היה עליהם למסור אותו לבת פרעה, שהעניקה לו את השם משה.
האם יהוה גמל לעמרם, יוכבד ומרים על אמונתם ואומץ ליבם? ודאי שכן. עמרם ויוכבד גידלו שני ילדים, מרים ואהרון, שהפכו למשרתי יהוה נאמנים. הם גם זכו לראות איך יהוה הגן על משה. המקרא אינו מציין אם הם עדיין היו בחיים כשמשה הפך למנהיג שהושיע את עם ישראל (שמ׳ ו׳:20). אבל מרים ואהרון כן זכו לראות איך יהוה משתמש בו כדי לעשות דברים נפלאים. שלושת ילדיהם של עמרם ויוכבד גילו אמונה ואומץ יוצאים מגדר הרגיל. בפרק הבא נתמקד במשה ונלמד על שנות חייו המוקדמות ועל החלטתו לשרת את יהוה.
קרא מתוך המקרא:
שאלה לדיון:
כיצד המיילדות ומשפחתו של משה גילו אומץ?
למחקר מעמיק
1. אילו ממצאים ארכיאולוגיים מראים שהמקרים המתוארים בפרק זה אכן התרחשו? (ע04 4/8 4 §4 עד 5 §1)
2. אילו הוכחות תומכות בתיאור המקראי של תיבה מפפירוס ושל הצו של פרעה להרוג את התינוקות העבריים? (ע04 4/8 5 §2 עד 6 §1) א
Christine Osborne Pictures/Alamy Stock Photo
תמונה א: גם בימינו משתמשים בפפירוס לבניית סירות
3. מה ידוע לנו לגבי המיילדות העבריות, ואיך יהוה בירך אותן? (מ03 11/1 8 §3–4; בנ ”מיילדת”) ב
תמונה ב
4. איך מרים הוכיחה שיש לה אמונה חזקה גם בגיל מבוגר? (אעילב מאמר 7 §14–18)
למד מדוגמתם
מה הורים יכולים ללמוד מעמרם ויוכבד?
מה אחים ואחיות ביולוגיים יכולים ללמוד ממרים הצעירה? ג
תמונה ג
איך נוכל לחקות את אומץ הלב של שפרה ופועה?
ראה את התמונה הגדולה
מה הפרק הזה מלמד אותי על יהוה?
איך הפרק הזה משתלב עם מטרתו של יהוה?
מה הייתי רוצה לשאול את הדמויות בסיפור המקראי הזה לאחר שיקומו לתחייה?
למד עוד
ראה מה נוכל ללמוד מדוגמתן של שתי נשים שסירבו לציית לפרעה.
למה אנחנו בטוחים שיהוה תמיד ידאג למי שממשיכים לציית לו כשליט ולא לבני אדם?