שיעור 17
משה בחר לשרת את יהוה
כאשר משפחתו של יעקב הייתה במצרים, התחילו לקרוא להם בני ישראל. אחרי שיעקב ויוסף מתו, עלה לשלטון מלך חדש במצרים. הוא פחד שבני ישראל יהיו חזקים יותר מהמצרִים. לכן הוא הפך את בני ישראל לעבדים. הוא הכריח אותם להכין לְבֵנִים ולעבוד מאוד קשה בשדות. אבל לא משנה כמה קשה המצרִים העבידו אותם, המספר של בני ישראל רק הלך וגדל. המלך פרעה לא היה מרוצה מהמצב, והוא ציווה להרוג כל בן שנולד לעם ישראל. האם אתה יכול לתאר לעצמך עד כמה הם פחדו?
יוֹכֶבֶד, אחת מבנות ישראל, ילדה תינוק יפה. כדי להגן עליו, היא הניחה אותו בתוך תיבה קטנה והחביאה אותה בין קני הסוף ליד שפת היאור. מרים אחותו נשארה קרוב לשם כדי לראות מה יקרה לתינוק.
ואז בת פרעה הגיעה להתרחץ בנהר והבחינה בתיבה. כשהיא פתחה אותה, היא ראתה תינוק בוכה וריחמה עליו. מרים ניגשה אליה ושאלה: ’האם תרצי שאחפש מישהי שתניק עבורך את הילד?’ היא הסכימה ומרים הלכה להביא את יוכבד, אימו של התינוק. בת פרעה אמרה לה: ’קחי את התינוק, תניקי אותו עבורי, ואני אשלם לך’.
כשהילד גדל, יוכבד הביאה אותו לבת פרעה. היא קראה לו משה וגידלה אותו כאילו הוא הבן שלה. משה גדל בתור נסיך, והיה יכול לקבל את כל מה שהוא רוצה. אבל הוא לא שכח את יהוה! הוא ידע שהוא לא מצרי אלא אחד מבני ישראל, והוא בחר לשרת את יהוה.
בגיל 40 משה החליט לעזור לעם שלו. כשהוא ראה מצרי מכה עבד מבני ישראל, משה היכה את המצרי כל כך חזק עד שהוא מת. הוא החביא את הגופה בחול. אבל כשפרעה גילה על כך, הוא ניסה להרוג אותו. משה נאלץ לברוח לארץ מדיין, אבל גם שם יהוה דאג לו.
”בזכות אמונה סירב משה... להיקרא בנה של בת פרעה ובחר להתענות עִם עַם אלוהים” (עברים י״א:24, 25)