ערוכים להינצל אל תוך אלף שנות המלכות
”ויהיה עדר אחד ורועה אחד.” — יוחנן י׳:16.
1. בעיני אלהים החי לתמיד, מה הן אלף שנים?
יהוה יצר את הזמן למען האנושות. בעיני אלהים שקיומו אינסופי, אשר הוא ”מעולם עד עולם”, אלף שנים אינן אלא כמו יום החולף ועובר לו ביעף, או אפילו פחות מזה, כאשמורה אחת באחד מלילותינו. — תהלים צ׳:2, 4; פטרוס ב׳. ג׳:8.
2. איזו תקופת־זמן יעד יהוה לבירכת האנושות כולה?
2 אלהים קבע ”יום” סימלי בן אלף שנים, אשר במרוצתו יברך את ”כל משפחות האדמה”. (בראשית י״ב:3; כ״ב:17, 18; מעשי־השליחים י״ז:31) הבטחה זו כוללת גם את אלה שמתו וגם את אלה שעודם בחיים. כיצד יבצע זאת אלהים? ובכן, באמצעות מלכותו שבידי ישוע המשיח, ה”זרע” של ’אשתו’ הסימלית! — בראשית ג׳:15.
3. (א) כיצד נפגע ה”עקב” של ”זרע” אשת אלהים, אך כיצד נרפא הפצע? (ב) בתום תקופת אלף־השנים של שלטון ישוע המשיח, מה הוא יעשה ל”נחש” הסימלי?
3 ה”עקב” הסימלי של ”זרע” אשת אלהים (כלומר, אירגונו השמימי) נפגע, כאשר ישוע המשיח הומת על־קידוש־השם, והוחזק בכבלי המוות במשך חלקים של שלושה ימים, מ־י״ד עד ט״ו בניסן, שנת 33 לספירה. אך ביום השלישי למותו, ריפא האל העליון, נותן החיים הנשגב, את הפגיעה, בכך שהקים לתחייה את בנו הנאמן, לחיי אלמוות בתחום הרוחני. (פטרוס א׳. ג׳:18) מאחר שישוע לעולם שוב לא ימות, הרי שמעמדו מאפשר לו למלוך על האנושות למשך אלף שנים, ו’לשוף’ את ראש ה”נחש” הסימלי, בהכחדתו לאחר תום אלף השנים. איזו ברכה תהיה זו לאנושות הנאמנה המשוקמת!
4. איזו תכנית ביצע אלהים למען משרתיו?
4 היערכות נרחבת נעשתה בקרב משרתיו של יהוה ברחבי העולם כולו במרוצת ”סיום סדר־הדברים” הנוכחי, מאז תום ”עתות הגויים” ב־1914. (מתי כ״ד:3, ע״ח; לוקס כ״א:24) תכנית אירגונית זו, הנערכת קודם לתקופת אלף־השנים של המלכות, מתבצעת בתואם עם רצונו, ותחת הכוונתו של המארגן הגדול, יהוה אלהים. באמצעות ’אשתו’ הסימלית, אירגונו השמימי דמוי־האשה, התחוללה ’לידת’ מלכותו המובטחת שבידי ישוע המשיח, בשנת 1914, כפי שאישרה זאת התגשמות נבואות מקראיות.
5. ה’לידה’ של מה נחזתה מראש בהתגלות י״ב:5, ומתי זה הוסבר לראשונה בחוברת המצפה?
5 כך זכו להתגשמות מפוארת מלים אלה שבהתגלות י״ב:5: ”לאחר שילדה בן זכר, אשר עתיד לרעות את כל הגויים בשבט ברזל, נחטף בנה אל האלהים ואל כיסאו.” הולדת מלכות יהוה שבידי המשיח, כפי שסומלה על־ידי הילד שזה עתה נולד, הוסברה לראשונה בחוברת המצפה (באנגלית) מן ה־1 במרס, 1925. הולדתה של מלכות המשיח בשמים ב־1914, שונה מהולדת ה”גוי” המורכב מ”בניה” הארציים של ”ציון” השמימית ב־1919. — ישעיהו ס״ו:7, 8.
6. (א) איזו פעילות, שנחזתה מראש על־ידי ישוע, באה בעיקבות הולדת המלכות? (ב) מה נדרש מצד משרתי יהוה כדי לבצע פעילות זו, ואיזו חזית מציגים הם עתה?
6 הולדתה של מלכות יהוה, אשר באמצעותה יוכיח את צידקת ריבונותו על היקום כולו, היוותה מאורע שהיה ראוי לפירסום ברחבי תבל! והגיע המועד להגשמת דברי ישוע, שציין בין הראיות לנוכחותו הסמויה: ”ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ.” (מתי כ״ד:3, 14) פעילות הטפה מאוחדת ומתואמת, בקנה־מידה בינלאומי וכלל־עולמי, דרשה היערכות מצד החלק הגלוי־לעין של אירגונו האוניברסלי של יהוה. חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים, כפי שיוצגה על־ידי נשיאה דאז, ג׳. פ. רותרפורד, צידדה בזה. לכן, מן השנה שלאחר־המלחמה, 1919, התקדמה היערכותם של התומכים הנאמנים של החברה, בתור ”גוי” משוקם, תוך החלטה נחושה, ובתפילות לקבלת הדרכתו ובירכתו של המארגן העליון, יהוה אלהים. במהלך מלחמת־העולם השנייה, הציגו עדי־יהוה בעולם כולו חזית מאוחדת בפני העולם העוין, חרף התנגדות חריפה מצד הפשיסטים, התנועה הנאצית ההיטלרית, ותנועת הפעולה הרומית־קתולית.
7. (א) השמירה על אילו יחסים זה עם זה נחוצה כדי שמשרתי יהוה יינצלו מן ’הצרה הגדולה’? (ב) כיצד הצליחו ניצולי המבול לעבור את האסון הכלל־עולמי, ולמי היוו הם צל מראש?
7 רק לעדי־יהוה, חברי השארית המשוחה וחברי ה”המון רב” כאחד, המהווים אירגון מאוחד, בחסות המארגן העליון, יש תקווה מקראית להישרד מהקץ הממשמש ובא על סדר־דברים נדון־לכלייה זה, שבו שולט השטן. (ההתגלות ז׳:9–17; קורינתים ב׳. ד׳:4) הם יהוו את ה”בשר”, אשר לדברי ישוע המשיח, יינצל מן ’הצרה הגדולה’ ביותר בתולדות אנוש. ישוע אמר שבדומה לימי נוח, כך יהיה ביום בו הוא יתגלה. התיבה, שדרשה מאמצים רבים במיבצע מאורגן במשך שנים רבות, סיפקה מקלט לשמונה נפשות־אנוש בלבד במבול הכלל־עולמי. הם שרדו בתור קבוצה משפחתית מאוחדת. (מתי כ״ד:22, 37–39; לוקס י״ז:26–30) אשתו של נוח מקבילה ל’כלת המשיח’, ובניו וכלותיו לחברי ’הצאן האחרות’ בני־ימינו של ישוע, אשר מספרם גדל ל”המון רב” מתרבה והולך; מספרם הסופי אינו ידוע לנו עדיין. (יוחנן י׳:16) כדי להישרד אל תוך תקופת אלף־השנים שבחסות ”נוח” הגדול יותר, ישוע המשיח, עליהם להישאר במצב מאורגן, יחד עם השארית המשוחה, ”הבחירים”, אשר בזכותם תקוצר אותה ”צרה גדולה”. — מתי כ״ד:21, 22.
הישרדות אל תוך אלף־השנים
8. בסיום נבואתו בנוגע לנוכחותו, איזה משל פירט ישוע, וכיצד היווה התאריך, ה־1 ביוני, 1935, חשוב בהבנת משמעות המשל?
8 בהתאם לספר הבשורה של מתי, חתם ישוע את נבואתו לגבי האות לנוכחותו, במשל. משל זה, הנקרא משל הכבשים והעיזים, מתייחס לימינו אנו, במרוצת ”סיום סדר־הדברים” הנוכחי, אשר החל בתום ”עתות הגויים” ב־1914. (מתי כ״ה:31–46) יום שבת, ה־1 ביוני, 1935, הוכח כמועד משמעותי באשר להבנת זהותם של אותם ”כבשים” שבמשל זה, בתור חברי ’ההמון הרב’. באותו יום, בכינוס של עדי־יהוה שנערך בוואשינגטון, ארה״ב, נטבלו 840 כאות להקדשת חייהם ליהוה אלהים, באמצעות ישוע המשיח. מרביתם נקטו צעד זה, תוך היענות מיידית לנאום מפי ג׳. פ. רותרפורד, בו דן בהתגלות ז׳:9–17. הכל גילו את רצונם להימנות עם ’ההמון הרב’ של ’הצאן האחרות’ של הרועה הטוב, עם התוחלת להינצל מן ”הצרה הגדולה” הממשמשת ובאה, ולהישאר בחיים, ממש דרך קיצו של סדר־הדברים הנוכחי, והלאה אל תוך אלף שנות שלטון המלך־הרועה, ישוע המשיח. בסופו־של־דבר, ייזכו הם בחיי־נצח בארץ גן־עדנית. — מתי כ״ה:46; לוקס כ״ג:43.
9. מדוע מוזמנים ה”כבשים” לרשת ’את המלכות המוכנה להם’, וכיצד נמצאים הם במצב הנאות ביותר להיטיב עם ’אחי’ המלך?
9 מדוע מזמין המלך אנשים דמויי־כבש אלה, ”בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל”? הוא מסביר להם שאין זה אלא משום שהיטיבו עם ’אחיו’, ובכך היטיבו בעצם עימו. בביטוי ’אחיו’, מתכוון המלך לשארית אחיו הרוחניים, החיים עדיין עלי־אדמות, בעת הזאת של סיום סדר־הדברים. באיחודם ל”עדר אחד” עם אחים אלה של המלך־הרועה, ישוע המשיח, שומרים הם על התרועעות הדוקה ביותר עם השארית, ולכן נמצאים הם במצב הטוב ביותר להיטיב עימם. אפילו בדרכים חומריות, עוזרים הם ל’אחיו’ של המשיח לבשר את הבשורה על המלכות המיוסדת, בעולם כולו, בטרם יקיץ הקץ. בהקשר זה, ה”כבשים” מוקירים את זכותם להיות מאורגנים יחד עם השארית, בתור עדר אחד תחת הרועה האחד.
10. מה משמע לגבי ה”כבשים” ההזמנה ”רשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל”?
10 ההזמנה ”רשו את המלכות המוכנה לכם”, אין משמעה שאותם ”כבשים” ימלכו יחד עם ישוע המשיח ואחיו בשמים למשך אלף השנים. אלא, הובטח להם שממש מתחילת אלף־השנים, יירשו את התחום הארצי של המלכות. מאחר שהם צאצאי אדם וחוה, התחום הארצי אשר תשגיח עליו מלכות אלהים שבידי המשיח, הוכן להם ”מאז היווסד תבל”, היינו, ייסוד עולם של בני־אדם הראויים לישועה. זאת ועוד, כיון שה”כבשים” נעשים לבניו הארציים של המלך, אשר נעשה לגביהם ”אבי עד”, הם יורשים תחום או נחלה עלי־אדמות, בחסות מלכות אלהים. — ישעיהו ט׳:5, 6.
11. כיצד מראים ה”כבשים” שהם מצדדים במלכות, ובזכות זה, איזו ברכה היא נחלתם?
11 בניגוד ל”עיזים” הסמליות, מגלים ה”כבשים”, בצורה ברורה ביותר, שהם מצדדים במלכות. כיצד? לא במלים בלבד, אלא במעשים. מאחר שהמלך הינו סמוי־מן־עיניהם בתחום השמימי, אין הם יכולים להיטיב עימו ישירות תוך תמיכה במלכותו. מכך שהם מיטיבים עם ’אחיו’ הרוחניים הנמצאים עדיין על הארץ. אף־על־פי שכרוכות בדבר שינאה, התנגדות ורדיפות מצד ה”עיזים”, עקב תמיכתם ב’אחיו’ של המלך, הוא אומר ל”כבשים” שהם ”ברוכי אבי”.
12. פניהם של מי ייזכו ה”כבשים” שיינצלו מן הקץ לקבל, ובהקשר זה, מה סברו חברי השארית?
12 ”המון רב” זה של דמויי־כבש, המיטיבים עם ’אחיו’ הרוחניים של המלך, יבורכו בזכות המשמחת של הישרדות אל תוך תקופת אלף־השנים. בבוא המועד, יישתתפו בקידום בברכה את פני מתי האנושות, כשיוקמו מקבריהם. (יוחנן ה׳:28, 29; י״א:23–25) אלה ייכללו את האבות והנביאים הנאמנים, אשר סבלו רבות למען ריבונותו הצודקת של יהוה, ”למען ישיגו תחייה טובה יותר,” כנראה תחייה מוקדמת יותר. (עברים י״א:35) אנשי אמונה אלה, גברים ונשים כאחד, אשר יוקמו לתחייה, ששמותיהם של כמה מהם רשומים בעברים פרק י״א, ייכללו את יוחנן המטביל. (מתי י״א:11) יש מקרב חברי השארית המשוחה, שסברו שיישרדו בחיים עלי־אדמות עד שיוכלו לקדם בברכה את פני נאמנים אלה, אשר מתו לפני חג־השבועות של ה־33 לספירה, כשיוקמו לתחייה. האם יזכו המשוחים לעשות כן?
13. מדוע לא יהיה צורך לחברי השארית להיות נוכחים, כדי לקדם בברכה את אלה שיוקמו עלי־אדמות ולדאוג לצרכיהם?
13 דבר זה לא יהיה נחוץ. ”המון רב” הניצולים מן ”הצרה הגדולה” שיימצאו שם יספיקו לדאוג לצרכי המוקמים לתחייה ולהבהיר להם מהי ’הארץ החדשה’ שבחסות ’השמים החדשים’. (פטרוס ב׳. ג׳:13) אפילו עתה, ערוּך ’ההמון הרב’ למשימה זאת. כיום, כשמספר ’אחיו’ הרוחניים של ישוע, על־פי הדו״חות, מונה פחות מ־000,9, יהיו הניצולים מקרבם, בכל מקרה, מעטים מדי מכדי לדאוג לכל העבודה שתהיה כרוכה בהכשרת הקרקע לתחייה הכללית. (יחזקאל ל״ט:8–16) פעילות זו, אם כן, תתבצע בצורה מצוינת על־ידי ’ההמון הרב’, שמספרם מגיע כבר למיליונים. ללא ספק, זכות זו נשמרת להם.
14. (א) לקראת מה רוכשים רבים מקרב ’ההמון הרב’ ניסיון, ומדוע חיוני שמספר מתוכם נוטלים תפקידי אחריות עתה? (ב) אילו מאורעות חייבים להתרחש בקרוב, ואיזו פעילות מצפה ל’צאן האחרות’?
14 רבים מחברי ’ההמון הרב’ כבר רוכשים ניסיון בנשיאת תפקידים קהילתיים ובתכניות־בנייה אותן עורך אירגון אלהים ברחבי העולם. עד כמה מעודד לראות גברים נוספים, מבוגרים מבחינה רוחנית, מקרב ’ההמון הרב’, המתמנים לתפקידים אחראיים יותר באירגון שאותו הקים יהוה עלי־אדמות. חברי השארית שעדיין חיים עלי־אדמות הולכים ומזדקנים, ולכן אינם מסוגלים לשאת במלוא הנטל. ’אחים’ אלה של המלך מעריכים את העזרה האוהבת שזקני־קהילה ומשרתים־עוזרים, מקרב ’הצאן האחרות’, הכשירים לכך מבחינה רוחנית, מסוגלים לתת במסגרת האירגון. בקרוב מאוד, תסולק ”בבל הגדולה” מן הזירה הארצית. אזי, כפי שמציין הכתוב בהתגלות י״ט:1–8, תיערך בשמים חתונת ה”שה” עם ’כלתו’, המורכבת מכל ה־000,144, וייצגו חברי ’הצאן אחרות’, אשר ישרתו ב”ארץ חדשה” בחסות ”שמים חדשים”, את המלך, בביצוע הפעילות הנפלאה הכרוכה בשיקום כדור־הארץ עד שייהפך כולו לגן־עדן מואכלס, לתהילת יהוה. — ישעיהו ס״ה:17; ישעיהו ס״א:4–6.
15. לאיזה תוחלת מצפה ’ההמון הרב’ לגבי תקופת אלף השנים?
15 במרוצת אלף־השנים של שלטון המשיח, כשמתי האנושות יקומו לתחייה, ייהנו חברי ’ההמון הרב’ שיינצלו מזכויות אדירות ורבות־כבוד ביותר. הם ייעשו אז לבנים ולבנות של המלך. יתאפשר לבנים אלה להתמנות כ”שרים”, ממש כשם שבני המלך דוד זכו לתפקידים רשמיים.a הדבר מזכיר לנו את ההבטחה שבתהלים מ״ה, אשר נכתב תוך התייחסות ל”מלך” המשוח של יהוה.
16. אל מי בעצם מופנה מזמור התהלים מ״ה, וכיצד אפשר להוכיח זאת?
16 אל איזה מלך מופנה בעצם מזמור התהלים מ״ה? ובכן, אל ישוע המשיח! עברים א׳:9 מייחס אותו כך, בצטטו מתהלים מ״ה:8, שם כתוב: ”אהבת צדק ותשנא רשע. על כן, משחך אלהים, אלהיך, שמן ששון מחבריך.” מכאן הכתוב בתהלים מ״ה:17 שמתייחס גם הוא לישוע המשיח שזכה לתפארת: ”תחת אבותיך יהיו בניך. תשיתמו לשרים בכל הארץ.”
17. במה ובמי מתעניין במיוחד המלך, ישוע המשיח?
17 בצדק, איפוא, מעוניין ישוע יותר בעתידו בתור מלך, מאשר בעברו על הארץ. כמובן, אין הוא שוכח אותו עבר, ובמיוחד לא את אבותיו בשר־ודם, שהיו מעורבים בהבטחתו של יהוה לברך את כל המשפחות באמצעות ”זרע אברהם”. אך, כעת התעניינותו העיקרית הינה בעתיד המיידי, כמתוכנן על־ידי יהוה אלהים, ממליך המלכים. מכך שילדיו הארציים של ישוע, במיוחד הבנים שביניהם שהם כשירים לשרת תחתיו במישרות כ”שרים”, יהוו את מוקד ההתעניינות — יותר מאשר אבות אבותיו הארציים.
18. כיצד משקף ניסוח הפסוק בתהלים מ״ה:17 את התעניינותו הגדולה יותר של ישוע בבנים־שרים, מאשר באבותיו הארציים?
18 העובדה שהתעניינותו של ישוע באותם בנים שיתמנו כ”שרים” בעולם החדש, תהיה גדולה מאשר באבותיו בשר־ודם, משתקפת מניסוח הפסוק בתהלים מ״ה:17, האומר: ”תחת [שמשמעו, ’במקום’] אבותיך יהיו בניך, תשיתמו [תשים אותם] לשרים בכל הארץ.”
19. איזו אחריות קהילתית מוטלת עתה על גברים מסוימים מקרב ’ההמון הרב’, ולאיזו מישרה עשוי המלך, ישוע המשיח, למנותם, במרוצת אלף השנים של שלטונו?
19 לשמחתנו הרבה, יש בקרבנו כיום ”שרים” מיועדים. הם נמצאים בקרב ’הצאן האחרות’, השומעים את קול הרועה הטוב, ישוע המשיח. במיוחד הקשיבו הם לקולו מאז 1935, כאשר הכתוב בהתגלות ז׳:9–17 הוסבר בכינוס של עדי־יהוה שנערך בוואשינגטון. כיום, משרתים אלפים מקרב ’ההמון הרב’ של ”צאן אחרות”, בתור זקני־קהילה, או משגיחים, בלמעלה מ־000,60 קהילות של עדי־יהוה ב־212 ארצות ברחבי העולם. בכך שהם ממשיכים להיות מאורגנים יחד עם השארית ’אחיו’ הרוחניים של ישוע, הנמצאים עדיין על הארץ, תוחלתם של אותם גברים היא להיעשות בנים ארציים, במלוא מובן המלה, של המלך, ישוע המשיח, במרוצת תקופת אלף־השנים של שלטונו, שיפרוש את כנפיו על ’הארץ החדשה’ המובטחת. (פטרוס ב׳. ג׳:13) בתור שכאלה, יתכן שיתמנו כשרים, כדי שישרתו ב’ארץ החדשה’.
20. (א) איזו גישה תהיה למלך כלפי השרים הממונים שלו בכל הארץ? (ב) את פניהם של מי יקדמו בברכה חברי ’ההמון הרב’, ואיזו הזדמנות תינתן לאלה שיוקמו?
20 המלך, ישוע המשיח, ישמח להכיר במינוים של אותם ”שרים”, ממש כשם שהוא מכיר עתה במעמדם בקהילות הנוכחיות של עדי־יהוה כמשגיחים על ’הצאן האחרות’. לכל חברי ’המון הרב’ של ”צאן אחרות” — נשים כגברים — תעונק הזכות המרגשת לקבל את פני המתים שישובו, אלה שישמעו את קולו של ישוע ויקומו, כשלנגד עיניהם ההזדמנות לזכות לחיי־נצח, תוך שלימות אנושית, על כדור־ארץ מטוהר, אשר ייהפך לגן־עדן כל־עולמי. (יוחנן ה׳:28, 29) בין המוקמים המבורכים יהיו אבות אבותיו הפדויים של ישוע המשיח, אנשי אמונה, שהיו מוכנים להוכיח את מסירותם ליהוה אלהים אפילו עד מוות, בתקווה לזכות ב”תחייה טובה יותר”. (עברים י״א:35) אך, ההתקדמות ההדרגתית לכדי חיי־אנוש מושלמים במרוצת אלף־השנים של המלך־המושיע שלהם, ישוע המשיח, איננה אלא התחלה. בכך שהם יישארו מאורגנים ללא־הפרד, בחסות יהוה אלהים, גם במבחן הסופי של האנושות המשוקמת, בתום אלף השנים, יוכיחו את עצמם ראויים לחיים עד־אין־סוף בגן־עדן בתור החלק הארצי של אירגונו האוניברסלי של יהוה. — מתי כ״ה:31–46; ההתגלות כ׳:1 עד כ״א:1.
[הערת שוליים]
a בשמואל ב׳. ח׳:18 נאמר: ”ובני דוד כהנים היו.” הפרשן ש. ל. גורדון מבאר: ”נושאי־מישרה גבוהים, היושבים ראשונים במלכות.” — ראה דברי־הימים א׳. י״ח:17.
כיצד היית משיב?
◻ איזו תקופת־זמן הועיד יהוה לבירכת האנושות?
◻ השמירה על אילו יחסים זה עם זה חיונית אם ברצוננו להינצל מן ”הצרה הגדולה”?
◻ מה משמע לגבי ה”כבשים” ’לרשת את המלכות המוכנה להם מאז היווסד תבל’?
◻ במרוצת תקופת אלף שנות המלכות, אילו זכויות יוענקו לחברי ’ההמון הרב’?