אדם שזכה להשכלה גבוהה
”אחי, ראו מי אתם שנקראתם: לא רבים מכם חכמים מבחינת העולם הזה, לא רבים חזקים ולא רבים רמי־יחש”. (קורינתים א׳. א׳:26) כפי שמלים אלה מורות, טמונה סכנה בשקיעה בחכמת העולם או בהשגת מעמד חברתי גבוה. הללו עלולים להוות מיכשול בקבלת הבשורה הטובה. — משלי ט״ז:5; מרקוס י׳:25.
אף־על־פי־כן, בימי פאולוס היו אחדים מבין אלה שנחשבו חכמים בעיני העולם, אשר קיבלו את האמת. אחד מהם היה פאולוס עצמו. הוא זכה להשכלה גבוהה וכנראה היה בן למשפחה מכובדת, אך שירת את יהוה כמבשר מסור. בכך הוכיח כי גם אלה מקרב המעמד הגבוה בעולם זה יכולים לשרת את יהוה אם מניעי לבם נכונים. הללו אף עשויים להפיק תועלת מכישוריהם החילוניים בשירות יהוה. — לוקס ט״ז:9.
יליד טרסוס
פאולוס נולד בטרסוס, ”עיר לא נחותה”, כפי שתיאר אותה מאוחר יותר. (מעשי־השליחים כ״א:39) יתכן ששם למד שפות — בעיקר שליטה ביוונית — דבר שהועיל לו אחר־כך בפעילותו כשליח. החיים בטרסוס איפשרו לו להיחשף לא רק לאורח־החיים היהודי, אלא אף לתרבויות זרות, ניסיון ממנו הפיק תועלת בשנים מאוחרות יותר כשליח לגויים. הוא ידע כיצד להגיש את האמת בדרך שיוכלו להבינה. (קורינתים א׳. ט׳:21) לדוגמה, בחן את נאומו לאנשי אתונה המתועד במעשי־השליחים פרק י״ז, בו פאולוס שזר במיומנות דברי סימוכין מתוך דתם של אנשי אתונה, ואף ציטט בפניהם את אחד ממשורריהם במהלך הצגתו את האמת.
אזרח רומי
לפאולוס היה יתרון חילוני נוסף. הוא היה אזרח רומי, וניצל אף זאת לקידום הבשורה הטובה. בפיליפי, הוא ועמיתיו הוכו ונכלאו ללא משפט, צעד לא חוקי נגד אזרח רומי. כאשר הסב פאולוס את תשומת־לבם של הרשויות לעובדה זו, הם התירו לו להישאר ולשרת את הקהילה בעיר בטרם המשיך ליעדו הבא. — מעשי־השליחים ט״ז:37–40.
מאוחר יותר, כשהופיע לפני המושל פסטוס, ניצל פאולוס את אזרחותו הרומית, כדי לערער על גזר־דינו בפני הקיסר. עקב כך, נתאפשר לו להעיד על הבשורה הטובה בפני הסמכות העליונה ביותר של המעצמה הרומית. — מעשי־השליחים כ״ה:11, 12; פיליפים א׳:7.
פאולוס זכה להכשרה מעשית מסוג אחר אשר הוכיחה את יעילותה אחר־כך. הוא למד את מלאכת עשיית־אוהלים, ככל הנראה מאביו. הודות לכך, יכול היה לפרנס עצמו במהלך שירותו כל עת שנזקק לכך. (מעשי־השליחים י״ח:1–3) כמו־כן, הוא קיבל השכלה דתית ענֵפה. הוא גדל כ”פרוש בן פרוש”. (מעשי־השליחים כ״ג:6) בעצם, הוא חונך על ברכי רבן גמליאל, אחד המורים הדגולים ביותר ביהדות. (מעשי־השליחים כ״ב:3) השכלה זו, המקבילה, כפי הנראה, לחינוך אוניברסיטאי בימינו, רומזת אף היא שמשפחתו היתה מכובדת למדי.
השקפה נכונה
רקעו והכשרתו של פאולוס הבטיחו לו עתיד מזהיר ביהדות. הוא יכול היה להגיע רחוק. אולם, מהרגע שקיבל את ישוע כמשיח, השתנו יעדיו. בכתבו אל המשיחיים בפיליפי, ציין פאולוס כמה מהיתרונות שהיו מנת־חלקו בעולם טרם הכיר את האמת, והצהיר: ”אבל הדברים שהיו יתרון בעיני, אותם חשבתי להפסד בגלל המשיח; ולא עוד אלא שאני חושב את הכל להפסד בגלל היתרון לדעת את המשיח ישוע אדוני, אשר למענו הפסדתי את כל הדברים; ואני חושבם לפסולת בשאיפתי להרוויח את המשיח”. — פיליפים ג׳:7, 8.
איש משכיל זה לא הביט אחורה בערגה אל מה שיכול היה להשיג בזכות השכלתו החילונית; כן לא השתמש ב”לימוד הרב” שלו כדי להרשים אחרים. (מעשי־השליחים כ״ו:24; קורינתים א׳. ב׳:1–4) נהפוך הוא! בגלותו אמונה מלאה ביהוה אלהים, התייחס ליעדיו הקודמים בזה הלשון: ”אני שוכח את אשר מאחרי ונחלץ קדימה אל מה שלפני. אני רץ אל המטרה כדי להשיג את הפרס שבקריאה־של־מעלה, קריאתו של אלהים במשיח ישוע”. (פיליפים ג׳:13, 14) פאולוס הוקיר את הדברים הרוחניים.
יחד עם זאת, פאולוס ניצל לטובה את הכשרתו הקודמת בשירות יהוה. כאשר ציין לגבי היהודים, ”אני מעיד עליהם שיש להם קינאה לאלהים”, דיבר מתוך נסיונו האישי. (רומיים י׳:2) מעצם עברו כפרוש, היה בוודאי קנאי לאלהים ולכתבי־הקודש. לאחר שפאולוס הפך למשיחי, התמתנה קנאותו בזכות הידע המדויק, והוא יכול היה להשתמש בהשכלתו הקודמת למטרה אמיתית. למשל, באיגרתו אל העברים, השתמש בידע המעמיק שהיה לו בתולדות עם־ישראל ובעבודת בית־המקדש, כדי להמחיש את עליונות סדר־הדברים המשיחי.
אף כיום נענים אחדים שהינם משכילים מבחינת העולם בחיוב לבשורה הטובה. אנשים בעלי מומחיות בתחומים שונים, וכן אנשים הנמנים על כל סוגי המקצועות והאומנויות, קיבלו את האמת ומנצלים את הכשרתם הקודמת למען שירות יהוה. עם זאת, תהא אשר תהא השכלתו החילונית, המשיחי לעולם אינו שוכח את העובדה כי הכישורים הרוחניים הם החיוניים. אלה הם ”הדברים החשובים ביותר במעלה”, שכן ביכולתם להובילנו לחיי־נצח. — פיליפים א׳:10, ע״ח.
(מקור המאמר: 1992/11/1)