ליהוה הישועה
”האל לנו אל למושָעות” (תהלים ס״ח:21).
1, 2. (א) מדוע ניתן לומר שיהוה הוא מקור הישועה? (ב) כיצד תסביר את הכתוב במשלי כ״א:31?
יהוה מושיע את אוהביו (ישעיהו מ״ג:11). דוד, מלך ישראל המהולל, ידע זאת מניסיונו האישי ושר מכל הלב: ”ליהוה הישועה” (תהלים ג׳:9). הנביא יונה התפלל בעוז במילים דומות מבטן הדג הגדול (יונה ב׳:10).
2 גם שלמה בן דוד ידע שיהוה הוא מקור הישועה, שכן אמר: ”סוס מוכן ליום מלחמה, וליהוה התשועה” (משלי כ״א:31). במזרח התיכון הקדום שימשו השוורים למשיכת מחרשות, החמורים לנשיאת משאות, הפרדים לרכיבה והסוסים למלחמה. אולם, בשערי הארץ המובטחת ציווה אלוהים על בני ישראל שהמלך שימלוך עליהם בעתיד ”לא ירבה לו סוסים” (דברים י״ז:16). לא יהיה צורך בסוסי מלחמה כי יהוה יושיע את עמו.
3. אילו שאלות ראויות לדיון?
3 אדני יהוה הוא ”אל למושעות” (תהלים ס״ח:21). איזו מחשבה מעודדת! אילו ”מושעות” עשה יהוה? ואת מי הושיע?
יהוה מושיע את הצדיקים
4. מניין לנו שיהוה מושיע את יראיו?
4 כל משרתי אלוהים המוקדשים הדבקים בדרך הישר יכולים להתנחם מדברי השליח פטרוס: ”יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון ועם זאת לחשוך את הרשעים ליום הדין כדי להענישם”. להוכחת הנקודה ציין פטרוס שאלוהים ’לא חס על העולם הקדום, ובהביאו מבול על עולם של רשעים שמר את נוח, מטיף הצדק, והשבעה אשר עימו’ (פטרוס ב׳. ב׳:5, 9).
5. באילו תנאים שירת נוח כ’מטיף צדק’?
5 דמיין שאתה חי בימי נוח. בארץ משוטטים שדים שלבשו גוף בשר ודם. יוצאי חלציהם של מלאכים מורדים אלו מתאכזרים אל בני האדם, ’והארץ מלאה חמס [אלימות]’ (בראשית ו׳:1–12). אך את נוח לא ניתן להפחיד עד כדי כך שיפנה עורף לעבודת יהוה. תחת זאת, הוא משמש כ’מטיף צדק’. הוא ומשפחתו בונים תיבה בביטחון גמור שהרשע ימוגר עוד בחייהם. באמונתו מרשיע נוח את העולם (עברים י״א:7). ימינו מקבילים לימי נוח ומעידים שאנו חיים באחרית ימיו של סדר־דברים מרושע זה (מתי כ״ד:37–39; טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). האם גם אתה, כדוגמת נוח, מוכיח שאתה מטיף צדק נאמן ומשרת עם עַם אלוהים בציפייה לישועת יהוה?
6. כיצד מוכיח הכתוב בפטרוס ב׳. ב׳:7, 8 שיהוה מושיע את הצדיקים?
6 פטרוס מציג הוכחות נוספות שיהוה מושיע את הצדיקים. השליח מציין ש”[אלוהים] הציל את לוט הצדיק, אשר נדכאה נפשו בגלל התנהגות הרשעים שטופי זימה; כי הצדיק הזה, אשר בשבתו בקרבם ראה ושמע את הנעשה, יום יום התענה בנפשו הישרה על מעשי רשעתם” (פטרוס ב׳. ב׳:7, 8; בראשית י״ט:1–29). אי־מוסריות מינית היא דרך החיים של מיליונים בתקופה זו של אחרית הימים. האם גם נפשך, כמו נפשו של לוט, ’נדכאת בגלל ההתנהגות שטופת הזימה’ המאפיינת רבים? אם תשובתך חיובית, ומעשיך מעשי צדקה, אתה עשוי להימנות עם מי שיושיע יהוה בקץ סדר־דברים מרושע זה.
יהוה מושיע את משרתיו מיד מדכאיהם
7. כיצד מגעיו של יהוה עם בני ישראל במצרים מוכיחים שהוא מושיע את משרתיו מעול מדכאיהם?
7 כל עוד יתקיים סדר־דברים זה, יירדפו משרתי יהוה וידוכאו בידי אויביהם. אך הם יודעים בביטחון מלא שיהוה יושיעם, כי בעבר הושיע את עמו מיד נוגשיו. נניח שאתה אחד מבני ישראל שעינו המצרים בימיו של משה (שמות א׳:1–14; ו׳:8). אלוהים מכה את מצרים מכה אחר מכה (שמות ח׳:1 עד י׳:29). כאשר המכה העשירית הקטלנית מקפדת את חייהם של כל בכורות מצרים, מרשה פרעה לבני ישראל לעזוב, אלא שאחר כך מגייס את כוחותיו ודולק אחריהם. ואולם, לא חולף זמן רב והוא וחייליו טובעים בים סוף (שמות י״ד:23–28). אתה שר עם משה ועם כל ישראל: ”יהוה איש מלחמה. יהוה שמו. מרכבות פרעה וחילו ירה בים, ומבחר שלישיו טובעו בים־סוף. תהומות יְכַסְיֻמוּ. יָרדו במצולות כמו אבן” (שמות ט״ו:3–5). אסון דומה צפוי לכל מדכאי משרתי אלוהים באחרית ימים זו.
8, 9. הבא דוגמה מספר שופטים המוכיחה שיהוה מושיע את משרתיו מידי מדכאיהם.
8 במשך שנים אחרי שנכנסו בני ישראל אל הארץ המובטחת כיהנו שופטים שהופקדו על שמירת הצדק. לעתים סבל העם מאויבים מבחוץ, ואולם אלוהים הושיעם דרך שופטים נאמנים. אולי גם אנחנו ’נאנקים מפני לוחצים ודוחקים’, אך יהוה יושיע את נאמניו (שופטים ב׳:16–18; ג׳:9, 15). לאמיתו של דבר, ספר שופטים מחזק את אמונתנו בדבר ובישועה הגדולה יותר שיעניק לנו אלוהים באמצעות השופט מטעמו, ישוע המשיח.
9 נתמקד בימיו של ברק השופט. בשל מעורבותם של בני ישראל בפולחן כזב, כעס עליהם אלוהים ונתנם בידי יבין מלך כנען, אשר לחצם בחוזקה עשרים שנה. על הצבא הכנעני הגדול פיקד סיסרא. אף שאוכלוסיית העם מנתה קרוב לארבעה מיליון איש, ’לא נראה מגן ורומח בארבעים אלף בישראל’ (שופטים ה׳:6–8). בני ישראל צעקו בחרטה אל יהוה. כפי שהורה אלוהים בפי דבורה הנביאה, כינס ברק 000,10 איש בהר תבור, ויהוה משך את האויב אל העמק שלמרגלות ההר. צבא סיסרא ובתוכו 900 רכב מלחמה שעט בעמק וחצה את נחל קישון החרב. ואולם, גשם שוטף ניתך ארצה והציף את הקישון במי אדירים. ברק ואנשיו ירדו במדרון ההר בחסות הסערה ולפתע נגלתה לעיניהם המהומה שהטיל יהוה ברוב זעמו. אנשי ברק חיסלו את הכנענים שנסו בבהלה ולא הותירו מהם שריד. איזו אזהרה לכל מדכאינו המעזים להילחם באלוהים! (שופטים ד׳:3–16; ה׳:19–22).
10. מניין לנו הביטחון שאלוהים יושיע את משרתיו בני זמננו מידי כל מדכאיהם?
10 יהוה יושיע את משרתיו בני זמננו מכל מדכאיהם, כשם שהושיע את עם ישראל יראי האלוהים בעתות סכנה (ישעיהו מ״ג:3; ירמיהו י״ד:8). את דוד הציל אלוהים ”מכף כל אויביו” (שמואל ב׳. כ״ב:1–3). לכן, גם אם מדכאים או רודפים אותנו בשל היותנו משרתי יהוה, אל תיפול רוחנו, מפני שהמלך המשיח יחלצנו. כן, ”נפשות אביונים יושיע. מתוך [עושק] ומחמס יגאל נפשם” (תהלים ע״ב:13, 14). הגאולה בפתח.
אלוהים מושיע את הבוטחים בו
11. כיצד שימש דוד הצעיר דוגמה בהישענותו על יהוה?
11 כדי לראות את תשועת יהוה יש לבטוח בו באומץ לב. דוד נשען על אלוהים בעוז רוח בצאתו לקראת גולית הענק. שווה בנפשך את הפלישתי הענק מתייצב מול דוד הצעיר, ודוד קורא לעברו: ”אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון, ואנוכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלוהי מערכות ישראל אשר חירפת. היום הזה יְסַגֶרְך יהוה בידי, והכיתיך והסירותי את ראשך מעליך, ונתתי פגר מחנה פלישתים היום הזה לעוף השמים ולחיית הארץ; וידעו כל הארץ כי יש אלוהים לישראל. וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה, כי ליהוה המלחמה”. בתוך רגעים מספר נהרג גולית, והפלישתים הוכו שוק על ירך. ברור אפוא, שיהוה הושיע את עמו (שמואל א׳. י״ז:45–54).
12. מדוע כדאי לזכור את אלעזר, אחד מגיבוריו של דוד?
12 בהיתקלנו ברדיפות, עלינו אולי ’להתאושש’, כלומר לאזור אומץ, ולבטוח באלוהים ביתר שאת (ישעיהו מ״ו:8–13; משלי ג׳:5, 6). ראה מה אירע בפס דמים. עם ישראל נסו מפני הפלישתים. אך הפחד לא שיתק את אלעזר, אחד משלושת גיבוריו הבולטים של דוד. הוא התייצב בגפו בשדה שעורים והיכה בפלישתים בחרבו. ”ויעש יהוה תשועה גדולה” לישראל (דברי־הימים א׳. י״א:12–14; שמואל ב׳. כ״ג:9, 10). איש אינו מצפה מאיתנו להילחם בגפנו בכוח צבאי. אבל, לפעמים אנו עלולים למצוא את עצמנו נלחצים לבד בידי אויבים. האם נתפלל ליהוה, אל למושעות, ונישען עליו? האם נבקש את עזרתו לבל נסגיר את אחינו לאמונה?
יהוה מושיע את נאמניו
13. מדוע היה קשה לשמור אמונים לאלוהים בממלכת ישראל בת עשרת השבטים?
13 כדי שיהוה יושיענו עלינו לשמור לו אמונים בכל מחיר. על עם אלוהים בימי קדם ניחתו ניסיונות שונים. תאר לעצמך עם מה היה עליך להתמודד אילו חיית בממלכת ישראל בת עשרת השבטים. בגלל מדיניות היד הקשה שנקט רחבעם, נטשו אותו עשרה שבטים והקימו את ממלכת ישראל הצפונית (דברי־הימים ב׳. י׳:16, 17; י״א:13, 14). מבין כל מלכיה הרבים, היה יהוא הטוב מכולם, אבל גם הוא ’לא הלך בתורת יהוה בכל לבבו’ (מלכים ב׳. י׳:30, 31). אף־על־פי־כן, היו בממלכת עשרת השבטים ששמרו על נאמנותם ליהוה (מלכים א׳. י״ט:18). הם האמינו באלוהים, והוא עמד לצדם. האם אתה שומר אמונים ליהוה חרף מבחני אמונה?
14. איזו ישועה עשה יהוה בימי המלך חזקיהו, ומה הוביל לכיבוש יהודה בידי הבבלים?
14 זלזול משווע בתורת אלוהים המיט אסון על ממלכת ישראל. כאשר כבשוה האשורים ב־740 לפה״ס, היו מעשרת השבטים שללא ספק ברחו אל ממלכת יהודה בת שני השבטים, שם יכלו לעבוד את יהוה במקדשו. ארבעה מתוך 19 מלכי יהודה משושלת דוד — אסא, יהושפט, חזקיהו ויאשיהו — בלטו במסירותם לאלוהים. בימי חזקיהו הנאמן עלו האשורים על יהודה בצבא גדול. כמענה לתחינותיו של חזקיהו, שלח אלוהים מלאך אחד בלבד שחיסל 000,185 אשורים בִּן לילה והושיע את עובדיו! (ישעיהו ל״ז:36–38) לימים, עקב אי־קיום התורה והתעלמות מאזהרותיהם של נביאי אלוהים, כבשו הבבלים את יהודה והחריבו את ירושלים בירתה ואת בית המקדש ב־607 לפה״ס.
15. מדוע נדרש כוח סבל מגולי בבל, וכיצד הושיעם יהוה?
15 מן הגולים היהודים נדרש כוח סבל כדי לשמור על נאמנותם לאלוהים קרוב ל־70 שנים נוגות בשבי הבבלי (תהלים קל״ז:1–6). אחד הנאמנים הבולטים היה הנביא דניאל (דניאל א׳:1–7; ט׳:1–3). תאר לעצמך עד כמה שמח כשיצא ב־537 לפה״ס הצו של כורש מלך פרס מן הכוח אל הפועל, והיהודים הורשו לשוב ליהודה ולבנות את בית המקדש! (עזרא א׳:1–4) דניאל ואחרים החזיקו מעמד שנים, ולבסוף חזו בנפילת בבל ובישועת עם יהוה. יש בזה כדי לסייע לנו לגלות כוח סבל בעודנו מחכים להשמדת ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות הכזב (ההתגלות י״ח:1–5).
יהוה תמיד מושיע את משרתיו
16. איזו ישועה חולל אלוהים בימי אסתר המלכה?
16 יהוה מושיע את משרתיו אם הם נאמנים לשמו (שמואל א׳. י״ב:22; ישעיהו מ״ג:10–12). היזכר בימי אסתר המלכה — המאה החמישית לפה״ס. המלך אחשוורוש (כְּסֶרְכְּסֶס ה־1) שם את המן על כל השרים. בזעמו הרב על מרדכי היהודי שמיאן להשתחוות לו, זמם המן להשמיד אותו ואת כל היהודים בכל מלכות פרס. הוא תיארם כמפירי חוק והוסיף תמריץ כספי. כתוצאה מכך, הותר לו להשתמש בטבעת המלך כדי לחתום על צו להשמדתם. באומץ לב סיפרה אסתר למלך שהיא יהודייה, וחשפה את מזימתו הרצחנית של המן. לא חלף זמן רב והמן נתלה על העץ אשר הכין למרדכי. מרדכי התמנה למושל, וליהודים הותר להגן על עצמם. הם נחלו ניצחון גדול על אויביהם (אסתר ג׳:1 עד ט׳:19). פרשה זו מחזקת את אמונתנו שיהוה יעשה תשועות למען עושי רצונו בימינו.
17. איזה תפקיד מילאה הצייתנות בהינצלותם של המשיחיים ממוצא יהודי שחיו ביהודה במאה הראשונה?
17 סיבה נוספת שבגללה מושיע אלוהים את משרתיו היא שהם שומעים בקולו ובקול בנו. שים את עצמך במקום תלמידיו של ישוע במאה הראשונה. ישוע אומר להם: ”כאשר תראו את ירושלים מוקפת מחנות, דעו כי קרב חורבנה. אזי הנמצאים ביהודה — שינוסו אל ההרים” (לוקס כ״א:20–22). השנים עוברות ואתה תוהה מתי יתגשמו דבריו. אז פורץ המרד היהודי ב־66 לספירה. צבאות רומא בפיקודו של צסטיוס גלוס מכתרים את ירושלים ומפלסים דרכם אל חומות המקדש. לפתע פתאום, נסוגים הרומאים ללא שום סיבה נראית לעין. מה יעשו המשיחיים ממוצא יהודי? בספרו דברי ימי הכנסיה ([3 ,Book III, chapter V] Ecclesiastical History) א”ע כרך א׳ עמ׳ 735, מספר אֶאוּזבּיוּס כי הם ברחו מירושלים ומיהודה. חייהם ניצלו כי שעו לאזהרתו הנבואית של ישוע. האם גם אתה מזדרז לפעול בהתאם להדרכה המקראית שמספק ”הסוכן הנאמן”, אשר הופקד על כל ”נכסיו” של ישוע? (לוקס י״ב:42–44).
ישועה לחיי־נצח
18, 19. (א) איזו ישועה מתאפשרת תודות למותו של ישוע, ולמי? (ב) איזו החלטה נחושה החליט השליח פאולוס?
18 המשיחיים ממוצא יהודי שחיו ביהודה שעו לאזהרת ישוע וניצלו. תודות למותו של ישוע מתאפשר ל”כל סוגי בני האדם” לחיות לנצח (טימותיאוס א׳. ד׳:10, ע״ח). הצורך של האנושות בקורבן כופר נולד מפני שאדם חטא, ובזאת איבד את חייו ומכר את הגזע האנושי לעבדות לחטא ולמוות (רומים ה׳:12–19). קורבנות בעלי־החיים שהוקרבו במסגרת תורת משה כיפרו על החטאים רק באופן סמלי (עברים י׳:1–4). מאחר שלא היה לישוע אב בשר ודם ורוח קודשו של אלוהים ’הֵצֵלה’ על מרים מרגע ההתעברות עד הולדתו, נולד הוא ללא שמץ מן החטא או האי־שלימות התורשתיים (לוקס א׳:35; יוחנן א׳:29; פטרוס א׳. א׳:18, 19). כשמת כאדם מושלם ונאמן, הקריב את חייו המושלמים כדי לפדות ולשחרר את בני האדם (עברים ב׳:14, 15). בזאת ”נתן את עצמו כופר בעד הכל” (טימותיאוס א׳. ב׳:5, 6). לא הכל יפיקו תועלת מאמצעי ישועה זה, אבל אלוהים מאפשר לכל המאמינים בקורבן ליהנות מברכותיו.
19 כשהציג את ערך קורבן הכופר לפני אלוהים בשמים, גאל המשיח את צאצאי אדם (עברים ט׳:24). כך זכה ישוע לכלה, המורכבת מ־000,144 תלמידיו המשוחים שתקוותם לקום לתחייה ולחיות בשמים (אפסים ה׳:25–27; ההתגלות י״ד:3, 4; כ״א:9). כמו כן, נעשה ל”אביעד” לכל המקבלים את קורבנו ותוחלתם לחיות לנצח עלי אדמות (ישעיהו ט׳:5, 6; יוחנן א׳. ב׳:1, 2). איזה סידור אוהב! ההערכה שרחש פאולוס לאמצעי זה ניכרת באיגרתו השנייה אל המשיחיים בקורינתוס, ועל כך ידון המאמר הבא. למעשה, פאולוס החליט החלטה נחושה שמאומה לא יעצור בעדו מלעזור לזולת לנצל את אמצעי הישועה הנפלא לחיי־נצח שמאת יהוה.
מהי תשובתך?
◻ אילו ראיות מקראיות מוכיחות שאלוהים מושיע את הצדיקים?
◻ מניין לנו שיהוה מושיע את הבוטחים בו ואת הנאמנים לו?
◻ איזה אמצעי סיפק אלוהים שבזכותו ניתן להיוושע ולזכות בחיי־נצח?
[תמונה בעמוד 12]
דוד בטח ביהוה, ”אל למושָעות”. האם גם אתה עושה כן?
[תמונה בעמוד 14]
יהוה תמיד מושיע את עמו, כפי שהוכיח בימי אסתר המלכה