אנשים פשוטים מתרגמים את המקרא

בשנת 1835 הגיעו הנרי נוט,‏ בנאי אנגלי,‏ וג׳ון דייוויס,‏ חנווני וֶלשי מתחיל,‏ לסיומו של פרויקט עצום.‏ אחרי שעמלו במשך יותר מ־30 שנה,‏ השלימו בסופו של דבר תרגום של המקרא כולו בשפה הטהיטית.‏ אילו קשיים ניצבו בפני שני אנשים פשוטים אלה,‏ ואילו תוצאות הניבה מלאכתם האוהבת?‏

‏”‏ההתעוררות הגדולה”‏

במחצית השנייה של המאה ה־18,‏ אנשי תנועה פרוטסטנטית הנקראת ”‏ההתעוררות הגדולה”‏,‏ או בקיצור,‏ ”‏ההתעוררות”‏,‏ הטיפו בכיכרות הכפרים ובקרבת מִכרות ומפעלים בבריטניה.‏ הם כיוונו ללבם של בני מעמד הפועלים ועודדו בלהט את הפצת המקרא.‏

מקים התנועה,‏ בפטיסט ששמו ויליאם קרי,‏ נטל חלק בייסוד ’‏החברה המיסיונרית של לונדון’‏ (‏LMS)‏. חברה זו הכשירה אנשים שהיו מוכנים ללמוד שפות ולשרת כמיסיונרים בדרום האוקיינוס השקט.‏ מטרתם של אותם מיסיונרים היתה להפיץ את הבשורה בשפתם של אנשי המקום.‏

האי טהיטי,‏ אשר באותם ימים היה שטח שבדיוק התגלה,‏ הפך למקום הראשון שאליו הגיעו המיסיונרים של ה־‏LMS.‏ לדידם של אנשי ”‏ההתעוררות”‏,‏ איים אלה היו ’‏משכנות החושך’‏ של עבודת אלילים,‏ שדות המוכנים לקציר.‏

אנשים פשוטים נענים לאתגר

לשם איסוף הקציר נבחרו די בפזיזות 30 מיסיונרים דלי הכשרה והועלו על אונייה שנרכשה על־ידי ה־LMS, הדאף.‏ אחד הדוחות מונה ”‏ארבעה כמרים מוסמכים [‏ללא הכשרה רשמית]‏,‏ שישה נגרים,‏ שני סנדלרים,‏ שני בנאים,‏ שני אורגים,‏ שני חייטים,‏ חנווני,‏ עושה אוכפים,‏ משרת בית,‏ גנן,‏ רופא,‏ נפח,‏ בונה חביות,‏ יצרן כותנה,‏ כובען,‏ יצרן בדים,‏ יצרן רהיטים,‏ חמש נשים ושלושה ילדים”‏.‏

כלי העזר היחידים שהיו ברשות אותם שליחים להתמצאות בשפות המקוריות שבהן נכתב המקרא היו מילון יווני־־אנגלי ומקרא שכלל בתוכו מילון לשפה העברית.‏ במהלך שבעת חודשי ההפלגה שיננו המיסיונרים כמה מילים בטהיטית שרשמו מבקרים קודמים,‏ רובם ממורדי ספינת הבאונטי.‏ לבסוף הגיעה הדאף לטהיטי,‏ ובשבעה במרס 1797 דרכה רגלם של המיסיונרים על אדמת האי.‏ ואולם,‏ כעבור שנה רובם אמרו נואש ועזבו.‏ רק שבעה נותרו.‏

הנרי נוט,‏ בנאי במקצועו,‏ היה אחד מן השבעה,‏ ובאותה עת היה בשנה ה־23 לחייו.‏ אם נשפוט לפי המכתבים הראשונים שכתב,‏ השכלתו היתה בסיסית למדי.‏ אף־על־פי־כן,‏ כבר מן ההתחלה ניכר עליו שהיה מוכשר מאוד בלימוד השפה הטהיטית.‏ אמרו עליו שהיה אדם כן,‏ נינוח ונעים הליכות.‏

בשנת 1801 נבחר נוט ללמד תשעה מיסיונרים חדשים את השפה הטהיטית.‏ ביניהם היה ג׳ון דייוויס,‏ ולשי בן 28,‏ שנעשה לתלמיד מוכשר ביותר ועובד חרוץ.‏ איש זה היה בעל מזג נוח ולב נדיב.‏ לא חלף זמן רב ושניהם גמרו אומר לתרגם את המקרא לטהיטית.‏

משימה מורכבת ביותר

התרגום לטהיטית היה משימה מורכבת ביותר,‏ משום שבאותו זמן לא היה כתב לשפה זו.‏ המיסיונרים נאלצו ללמוד טהיטית אך ורק משמיעה.‏ גם לא היה בידם מילון או ספר דקדוק.‏ קולות הנשיפה של השפה הנעצרים בבית הקול,‏ התנועות הרצופות הרבות (‏לעתים חמש במילה)‏ והעיצורים המעטים הביאו את המיסיונרים אל סף ייאוש.‏ ”‏במילים רבות ישנן תנועות בלבד ולכל תנועה יש גם צליל”‏,‏ קוננו.‏ הם התוודו שלא הצליחו ”‏לתפוס את צלילי המילים ברמת הדיוק הנדרשת”‏.‏ הם אפילו חשבו שהם שומעים צלילים שכלל לא היו קיימים!‏

ומה שהחמיר עוד יותר את המצב היה שמדי פעם חל איסור על שימוש במילים מסוימות בטהיטית והיה צריך להשתמש במילים חלופיות.‏ מילים נרדפות הציבו קושי נוסף למתרגמים.‏ למילה ”‏תפילה”‏ היו יותר מ־70 מונחים בטהיטית.‏ התחביר הטהיטי,‏ השונה לחלוטין מן התחביר האנגלי,‏ היווה אתגר נוסף.‏ אך למרות כל הקשיים,‏ אט אט חיברו המיסיונרים רשימות מילים אשר דייוויס פרסם 50 שנה מאוחר יותר בתוך מילון שהכיל 000,‏10 ערכים.‏

משוכה נוספת שהיה צריך לעבור היתה כתיבת השפה הטהיטית.‏ המיסיונרים ניסו לכתוב את השפה באמצעות האלפבית האנגלי.‏ אלא שהאותיות הלטיניות לא התאימו לצלילים של השפה הטהיטית.‏ לפיכך,‏ מאז התחילו דיונים אינסופיים על הפונטיקה והאיות.‏ לעתים קרובות המציאו המיסיונרים שיטת כתיב חדשה לגמרי,‏ הואיל והיו הראשונים באגנים הדרומיים אשר יצקו שפה מדוברת אל תוך תבנית של כתב.‏ לא היה להם שמץ של מושג שמלאכתם תשמש מודל לשפות אחרות בדרום האוקיינוס השקט.‏

כלים מעטים אך תושייה למכביר

לרשות המתרגמים עמדו מעט מאוד ספרי עזר.‏ ה־LMS הורו להם להיעזר ב־‏Textus Receptus (‏הטקסט המקובל)‏ ובתרגום המלך ג׳יימס בתור כתבי־היד הבסיסיים.‏ נוט ביקש מה־LMS לשלוח מילונים נוספים בעברית וביוונית וכן גם ספרי מקרא בשתי השפות הללו.‏ לא ידוע אם ספרים אלה אכן הגיעו לידיו.‏ דייוויס,‏ לעומת זאת,‏ קיבל כמה ספרי עיון מחבריו בוויילס.‏ לפי רישומים שונים,‏ היו ברשותו לכל הפחות מילון יווני,‏ מקרא בעברית,‏ ברית חדשה ביוונית ואת תרגום השבעים.‏

בינתיים,‏ הטפתם של המיסיונרים לא נשאה כל פרי.‏ הם אומנם כבר חיו 12 שנה בטהיטי,‏ אך אפילו תושב מקומי אחד עדיין לא הוטבל.‏ לבסוף,‏ מלחמות אזרחים בלתי פוסקות אילצו את כל המיסיונרים לנוס לאוסטרליה,‏ מלבד נוט,‏ שהיה נחוש בדעתו להישאר.‏ במשך זמן מה היה נוט המיסיונר היחיד באיי וִינְדְווֶרְד שב’‏איי החברה’‏,‏ אך לבסוף נאלץ להצטרף למלך פוֹמַרֶה השני כאשר הלה נמלט לאי הקרוב מוּרֶאה.‏

למרות זאת,‏ עזיבתו של נוט לא עצרה את מלאכת התרגום.‏ דייוויס שהה שנתיים באוסטרליה,‏ ולאחר מכן חזר והצטרף לנוט.‏ בינתיים למד נוט יוונית ועברית עד שהתמחה בשפות אלה.‏ בעקבות זאת,‏ הוא התחיל לתרגם כמה חלקים של התנ״ך לטהיטית.‏ הוא בחר קטעי מקרא עם סיפורים שיהיו קרובים ללבם של תושבי המקום.‏

נוט עבד בשיתוף פעולה עם דייוויס והחל לתרגם את ספר הבשורה על־פי לוקס.‏ תרגום זה הושלם בספטמבר 1814.‏ נוט חיבר תרגום שנשמע טבעי בטהיטית ואילו דייוויס בדק את התרגום כנגד הטקסטים המקוריים.‏ בשנת 1817 ביקש המלך פומרה השני להדפיס אישית את העמוד הראשון של ספר הבשורה על־פי לוקס.‏ הוא עשה זאת במכבש דפוס ידני קטן שמיסיונרים אחרים הביאו למוראה.‏ אך סיפור תרגום המקרא לטהיטית לא יהיה שלם מבלי שנזכיר את טוּאַהִין,‏ יליד טהיטי אשר נשאר עם המיסיונרים לאורך כל השנים ועזר להם להבין את הניואנסים של השפה.‏

התרגום נשלם

בשנת 1819,‏ אחרי שש שנות עמל ויזע,‏ נשלמה מלאכת התרגום של ספרי הבשורה,‏ ספר מעשי השליחים ומזמורי התהלים.‏ ספרי מקרא אלה הודפסו במכבש דפוס שהביאו איתם מיסיונרים חדשים שהגיעו אל האי ולאחר מכן גם הופצו.‏

לאחר מכן החלה תקופת פעילות אינטנסיבית של תרגום,‏ הגהה ועריכה.‏ אחרי 28 שנה שבהן התגורר בטהיטי,‏ נפל נוט למשכב ב־1825,‏ וה־LMS הרשתה לו להפליג חזרה לאנגליה.‏ למרבה השמחה,‏ עד אז התרגום של כתבי־הקודש המשיחיים כמעט הושלם.‏ נוט המשיך לתרגם את שאר המקרא במהלך מסעו לאנגליה ובמשך שהותו שם.‏ בשנת 1827 חזר לטהיטי.‏ כעבור שמונה שנים,‏ בדצמבר 1835,‏ הניח נוט את קולמוס המתרגם.‏ אחרי יותר מ־30 שנות עמל מאומץ,‏ תורגם המקרא כולו.‏

בשנת 1836 הפליג נוט בחזרה לאנגליה כדי להדפיס בלונדון את המקרא השלם בטהיטית.‏ ואז,‏ ב־8 ביוני 1838,‏ הציג נוט הנרגש בפני המלכה ויקטוריה את המהדורה המודפסת הראשונה של המקרא בטהיטית.‏ מטבע הדברים,‏ מעמד זה עורר רגשות עזים בלבו של אותו בנאי לשעבר,‏ אשר 40 שנה קודם לכן הפליג על סיפונה של הדאף ושיקע עצמו בתרבות הטהיטית כדי להשלים מפעל חיים בסדר גודל שכזה.‏

כעבור חודשיים יצא נוט בחזרה לדרום האוקיינוס השקט ואיתו 27 ארגזים גדולים עמוסים ב־000,‏3 העותקים הראשונים של המקרא השלם בטהיטית.‏ אחרי עצירה בסידני,‏ חלה שוב,‏ אך סירב להיפרד ממטענו היקר.‏ אחרי שהחלים,‏ הגיע נוט לטהיטי ב־1840,‏ ושם התושבים ממש התנפלו על המטען שלו כדי להשיג עותקים של המקרא בטהיטית.‏ נוט נפטר בטהיטי במאי 1844 בגיל 70.‏

השפעה מרחיקת לכת

עם זאת,‏ פרי עמלו של נוט המשיך לחיות.‏ לתרגומו נודעה השפעה מרחיקת לכת על שפות פולינסיות.‏ המיסיונרים שהמציאו כתב לשפה הטהיטית למעשה שימרו אותה.‏ מחבר אחד כתב:‏ ”‏נוט קיבע את הדקדוק הקלאסי של הטהיטית.‏ תמיד נצטרך לחזור אל המקרא כדי ללמוד את השפה הטהיטית על טהרתה”‏.‏ מלאכתם הבלתי נלאית של אותם מתרגמים הצילה אלפי מילים מאבדון בתהום הנשייה.‏ מאה שנה לאחר מכן כתב מחבר אחד:‏ ”‏המקרא היוצא דופן של נוט בטהיטית הוא יצירת המופת של השפה הטהיטית,‏ ועל כך אין עוררין”‏.‏

התרגום לא רק הועיל לתושבי טהיטי;‏ הוא הניח את היסוד לתרגומים אחרים לשפות המדוברות בדרום האוקיינוס השקט.‏ למשל,‏ מתרגמים באיי קוק ובסמואה השתמשו בו כמודל.‏ ”‏ביסודו של דבר הלכתי בעקבותיו של האדון נוט,‏ אשר את תרגומו בחנתי לעומק”‏,‏ ציין אחד המתרגמים.‏ על מתרגם אחר נאמר כי ’‏הניח לנגד עיניו ספר תהלים בעברית ואת הגירסאות באנגלית ובטהיטית’‏ כאשר ’‏תרגם לשפה הסמואית את אחד ממזמורי התהלים שכתב דוד’‏.‏

בהשראת דוגמתם של חברי תנועת ”‏ההתעוררות”‏ באנגליה,‏ המיסיונרים בטהיטי עודדו בהתלהבות ידיעת קרוא וכתוב.‏ למעשה,‏ במשך יותר ממאה שנה היה המקרא הספר היחיד שהיה זמין לתושבי טהיטי,‏ ולפיכך הפך לגורם חיוני בתרבות הטהיטית.‏

האזכורים הרבים של השם המפורש בתנ״ך ובכתבים המשיחיים הם מן ההיבטים היפים ביותר בתרגום נוט.‏ מתוך כך,‏ שמו של יהוה ידוע מאוד כיום בטהיטי ובאיים שמסביב.‏ שם יהוה אפילו מופיע בכמה כנסיות פרוטסטנטיות.‏ עם זאת,‏ שמו של אלוהים נקשר כיום בעיקרו של דבר עם עדי־יהוה ועם פעילות ההטפה הנמרצת שלהם באי,‏ אשר במהלכה הם נעזרים רבות במקרא הטהיטי שתורגם בידי נוט ושותפיו.‏ המאמצים האדירים של אותם מתרגמים כמו הנרי נוט מזכירים לנו עד כמה עלינו להכיר תודה על כך שדבר־אלוהים נגיש לרוב בני האדם ברחבי העולם.‏

‏[‏תמונות בעמוד 26]‏

התרגומים הראשונים של המקרא בטהיטית,‏ 1815.‏ שמו של יהוה מוזכר בהם

הנרי נוט (‏1774–1844)‏,‏ המתרגם הראשי של המקרא בטהיטית

‏[‏שלמי תודה]‏

המקרא בטהיטית:‏ (‏32.‏a.‏3070)‏ Copyright the British Library;‏ הנרי נוט ומכתב:‏ Tahiti ,‏Punaauia ,‏Collection du Musée de Tahiti et de ses Îles;‏ קטכיזם:‏ New Zealand ,‏Wellington ,‏Alexander Turnbull Library ,‏With permission of the London Missionary Society Papers

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

קטכיזם דו־לשוני בוולשית ובטהיטית משנת 1801,‏ שבו מופיע שם אלוהים

‏[‏שלמי תודה]‏

New Zealand ,‏Wellington ,‏Alexander Turnbull Library ,‏With permission of the London Missionary Society Papers

‏[‏תמונה בעמוד 29]‏

כנסייה פרוטסטנטית באי הוּאַהין,‏ פולינסיה הצרפתית.‏ על שלט החזית מתנוסס שם יהוה

‏[‏שלמי תודה]‏

Avec la permission du Pasteur Teoroi Firipa