דיווחים ממבשרי המלכות
”פקחת את עיניי!”
דורותה, עדת־יהוה בפולין המבשרת בשירות מלא, התלוותה לבנה בן ה־14 לבדיקה שגרתית במרפאת בית־הספר. במהלך הבדיקה שאלה הרופאה, יאנינה שמה,a את דורותה אם בנה עוזר לה בבית.
”כשאין לי אפשרות לבשל, בני מכין ארוחה לכל ששת בני המשפחה”, השיבה דורותה. ”הוא גם מנקה את הבית ומתקן כל מיני דברים. הוא אוהב לקרוא; הוא תלמיד חרוץ”.
”לא יאומן”, אמרה יאנינה. ”אני עובדת כאן כבר 12 שנה, ומעולם לא שמעתי דבר כזה”.
דורותה הבינה שזו שעת כושר להעיד בפניה על האמת והגיבה: ”הרבה הורים היום לא מחנכים את הילדים כמו שצריך. בגלל זה ילדים רבים סובלים מדימוי עצמי נמוך”.
”מאיפה את יודעת את כל זה?” שאלה יאנינה. ”לרוב ההורים אין בכלל מושג בנושאים האלו”.
”המקרא הוא מקור הדרכה יקר ערך בנושאים האלו”, השיבה דורותה. ”לדוגמה, לפי דברים ו׳:6–9, ההורים צריכים לחנך את עצמם לפני שהם מחנכים את ילדיהם. תסכימי איתי שקודם כול אנחנו צריכים להחדיר את הערכים הנכונים ללבנו ולשכלנו ואז להנחיל אותם לילדים”.
”מדהים”, העירה יאנינה. ”זה פשוט מדהים!” אחר כך שאלה את דורותה כיצד המקרא עוזר לה לגדל וללמד את ילדיה.
”אנחנו כל שבוע לומדים את המקרא עם הילדים”, הסבירה דורותה. ”אנחנו נעזרים בספר שנקרא צעירים שואלים — תשובות מעשיות”.b בהמשך תיארה את הספר והזכירה חלק מהנושאים הנידונים בו.
”פקחת את עיניי!” קראה יאנינה. ”אפשר לראות את הספר?”
כעבור שעה חזרה דורותה והספר בידה.
”מהי הדת שלך?” שאלה יאנינה, בעודה מעיינת בספר.
”אני עדת־יהוה”.
”איך עדי־יהוה מתייחסים לאנשים מדתות אחרות?”
”כמו שאני מתייחסת אלייך — בכבוד”, השיבה דורותה והוסיפה: ”כמובן, אנחנו רוצים שגם הם ידעו את האמת שבמקרא”.
”אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב”, הודתה יאנינה.
בתום הביקור, עודדה דורותה את יאנינה לקרוא במקרא. ”זה יתן לך משמעות בחיים ויעזור לך בעבודתך”.
”בהחלט נתת לי השראה להתחיל לקרוא במקרא”, אמרה יאנינה.
בטקט ומתוך דבקות במטרה, הפכה דורותה ביקור שגרתי במרפאה להזדמנות נאותה לתת עדות על יהוה (פטרוס א׳. ג׳:15).
[הערות שוליים]
a לא שמה הפרטי.
b יצא לאור מטעם עדי־יהוה.