גְדל בידע מדויק ”בכל לב”
בתור משרתיו של יהוה חשוב לנו לשאת חן בעיניו. לכן, אנו משתוקקים לחזק את אמונתנו ולעובדו בקנאות. עם זאת, השליח פאולוס מפנה את תשומת ליבנו לסכנה שנשקפה לכמה מן היהודים בימיו: ”יש להם קנאה לאלוהים, אבל קנאה שאין עימה דעת [”ידע מדויק”, ע״ח]” (רומ׳ י׳:2). ברור אפוא כי אמונתנו ביהוה ועבודתנו אותו אינן צריכות להתבסס על רגשות גרידא. אנחנו זקוקים לידע מדויק על בוראנו ועל רצונו.
במקום אחר קָשר פאולוס בין התנהגות המשביעה את רצון אלוהים לבין השתוקקות לרכישת ידע. הוא התפלל שתלמידי המשיח ’יימלאו בידע מדויק’ (ע״ח) אודות רצונו של אלוהים ’למען יתהלכו כיאות לפני האדון [יהוה], ככל חפצו’, כשהם ’מניבים פרי בכל מעשה טוב וגדלים [’בידע מדויק על אלוהים’, ע״ח]’ (קול׳ א׳:9, 10). מדוע יש לנו צורך כה רב ב”ידע מדויק”? ומדוע עלינו לגדול בידע זה?
המפתח לאמונה
ידע מדויק מתוך המקרא אודות אלוהים ורצונו הוא הבסיס לאמונתנו. ללא ידע מהימן זה, אמונתנו ביהוה הייתה כמגדל קלפים המאיים להתמוטט עם כל משב רוח קל. פאולוס מעודד אותנו לעבוד את אלוהים ’מכוח ההיגיון שלנו’ (ע״ח) וב”התחדשות הדעת” (רומ׳ י״ב:1, 2). לימוד קבוע של המקרא יסייע לנו לעשות זאת.
אווה, חלוצה רגילה מפולין, מודה: ”אם לא הייתי לומדת בקביעות את דבר־אלוהים הייתי מפסיקה לגדול בידע מדויק על יהוה. זהותי המשיחית הייתה עד מהרה הולכת ומיטשטשת ואמונתי באלוהים הייתה נחלשת — הייתי מוצאת את עצמי על סף פשיטת רגל רוחנית”. חלילה שיקרה לנו כדבר הזה! הנה דוגמתו של אדם שרכש ידע מדויק רב יותר על יהוה וכך נשא חן בעיניו.
”מה אהבתי תורתך!”
מזמור קי״ט מתאר את תחושות המשורר לגבי תורותיו, עדותיו, פיקודיו, מצוותיו ומשפטיו של יהוה. המשורר כתב: ”בחוקותיך אשתעשע [ארחש להם חיבה]. ... עדותיך שעשועיי [חביבי נפשי]”. עוד כתב: ”מה אהבתי תורתֶך! כל היום היא שיחתי [מעסיקה את מחשבותיי]” (תהל׳ קי״ט:16, 24, 47, 48, 77, 97).
המילים ”אשתעשע” ו”שיחתי” רומזות על הרהורים בדבר־אלוהים ולמעשה על ההנאה שבהם. מילים אלו מדגישות עד כמה אהב המשורר ללמוד את חוקי אלוהים. אהבתו לא נבעה אך ורק מתוך שטף של רגשות שגאו בו. הוא רצה בכל מאודו להעסיק את מחשבותיו בחוקי אלוהים ולהבין לעומק את דבריו של יהוה. מגישתו ניתן לראות שהוא רצה לדעת את אלוהים ואת רצונו באופן המדויק ביותר.
נהיר כי מחבר המזמור אהב את דבר־אלוהים מעמקי נשמתו. כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם זה נכון גם לגביי? האם אני נהנה לקרוא במקרא ולנתח את הכתוב יומיום? האם אני קורא את דבר־אלוהים בשקידה ומתפלל לפני הקריאה?’ אם אנו יכולים להשיב בחיוב על שאלות אלו, כי אז סביר להניח שאנו ’גדלים בידע מדויק’ על אלוהים.
אווה מציינת: ”אני תמיד מנסה לשפר את איכות הלימוד האישי שלי. מאז שקיבלנו את החוברת ’ראה את הארץ הטובה’, אני משתמשת בה כמעט בכל פעם שאני לומדת. אני מנסה יותר ויותר לחפש דברים בהבנה מכתבי־הקודש ובספרי עזר אחרים לפי הצורך”.
שים לב גם לדוגמתם של ווֹיְצֶ׳ך ומאלגוז׳אטה, זוג אשר מחויבויות משפחתיות כבדות רובצות על כתפיהם. כיצד הם מצליחים לשבץ את תוכניתם האישית ללימוד המקרא בלוח הזמנים שלהם? ”אנחנו מפנים זמן רב ככל האפשר ללימוד דבר־אלוהים באופן אישי. אחר כך, במהלך השיעורים המשפחתיים שלנו ובשיחותינו היומיומיות, אנחנו חולקים זה עם זה נקודות שנראו לנו מעניינות או ממריצות לפעולה”. לימוד אישי מעמיק מסב להם שמחה רבה ועוזר להם ’לגדול בידע מדויק’.
לְמד בפתיחות הדעת
כמשיחיים אנו מאמינים שרצון אלוהים הוא ”שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת” (טימ״א ב׳:3, 4). עובדה זו מבליטה את הערך הטמון בקריאת המקרא ובמאמץ ’להבין’ את הכתוב (מתי ט״ו:10). אחד הדברים שיעזרו לנו לעשות כן הוא ללמוד בפתיחות הדעת. זו הייתה גישתם של אנשי בראה כשפאולוס בישר להם: ”[הם] קיבלו את הדבר בכל לב כשהם בודקים יום יום בכתובים אם הדברים האלה אכן כך” (מה״ש י״ז:11).
האם גם אתה צמא לידע כדוגמת אנשי בראה ולא נותן לגורמים מיותרים להסיח את דעתך בשעה שאתה לומד את המקרא? כל משיחי, אפילו אם בעבר לא מצא הנאה בלימוד, יכול לעשות מאמץ לחקות את דוגמת אנשי בראה. זאת ועוד, יש שנוטים לקרוא וללמוד פחות ככל שהם מתבגרים, אך המשיחי האמיתי צריך להישמר מנטייה זו. ללא תלות בגילך, תוכל לעשות מאמצים להימנע ממסיחי דעת, ובמהלך הקריאה לחפש בשקדנות אחר מידע שיהיה באפשרותך לחלוק עם אחרים. למשל, האם תוכל לעשות לך להרגל לספר לבן או לבת זוגך או לידיד משיחי על דברים שקראת או למדת במהלך הלימוד האישי שלך? אם תעשה כן, הם ייחרטו עמוק בשכלך ובליבך, ובו בזמן תהיה לכך השפעה חיובית על אחרים.
בשעה שאתה לומד את המקרא, חקה את דוגמת עזרא הנאמן ש”הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה” (עז׳ ז׳:10). כיצד ניתן לנהוג כמותו? צור סביבה נוחה ללמידה. לאחר מכן, שב והתפלל ליהוה שידריך אותך וייתן לך מחוכמתו (יעקב א׳:5). שאל את עצמך: ’מה אני מצפה ללמוד כעת?’ במהלך הקריאה, חפש אחר הרעיונות המרכזיים. מומלץ לרשום אותם או לסמן קטעים שתרצה לזכור במיוחד. חשוֹב כיצד מידע זה יעזור לך בשירות, בהחלטת החלטות או במתן עידוד לאחים לאמונה. לקראת סוף הזמן שהוקדש ללימוד, חזור בקצרה על החומר שלמדת. כך תוכל לזכור את הנלמד.
אווה מציגה את השיטה שלה: ”בזמן שאני קוראת במקרא, אני משתמשת בהפניות, במפתח הנושאים לפרסומי חברת המצפה ובתקליטור ספריית חברת המצפה. אני רושמת לעצמי נקודות מעניינות כדי להשתמש בהן בשירות”.
יש שנהנים זה שנים רבות להעמיק חקר ולצלול לתוך נושאים רוחניים (מש׳ ב׳:1–5). עם זאת, יש להם תפקידים רבים ולא קל להם להקצות זמן ללימוד אישי. אם נכון הדבר גם לגביך, מה תוכל לשנות בלוח הזמנים שלך?
איך אוכל למצוא את הזמן?
קרוב לוודאי שתסכים שקל לך יותר לפנות זמן לעשיית דברים שמהם אתה נהנה. רבים נוכחו כי הצבת מטרה מציאותית כמו קריאת המקרא כולו סייעה להם לשקע את עצמם בלימוד אישי. אמת, קריאה של אילנות יוחסין ארוכים, של תיאורים מפורטים של בית המקדש העתיק או של נבואות סבוכות שלא נראה שהן קשורות לחיי היומיום, עלולה להיראות קשה מאוד. נסה לעשות צעדים מעשיים שיעזרו לך להתקדם לעבר מטרתך. למשל, לפני שתבחן קטע מקראי שנראה קשה, קרא על הרקע ההיסטורי שלו או על הדרכים שבהן ניתן ליישמו בפועל. מידע כזה ניתן למצוא בספר ”כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים ומועיל”, הזמין בכ־50 שפות.
הפעלת הדמיון במהלך קריאת המקרא מגרה את החשיבה. הדבר יסייע לך לצייר בדמיונך את הדמויות והאירועים. די ביישום עצות ספורות אלו כדי להפוך את הזמן שאתה מקדיש ללימוד למהנה יותר ולמועיל יותר. בסופו של דבר, יהיה לך רצון עז יותר לפנות זמן ללימוד המקרא, ויהיה לך קל יותר לשמור על שגרה יומיומית של קריאה במקרא.
העצות שניתנו עד כה עשויות להועיל לכל אחד מאיתנו באופן אישי, אך מה באשר למשפחה הטרודה בעניינים רבים? שבו יחד ושוחחו בניחותא על הכדאיות שבקיום שיעורים משפחתיים. אולי בשיחה יועלו רעיונות מעשיים כמו לקום כמה דקות מוקדם יותר בכל בוקר או בבקרים מסוימים כדי לדון יחד בקטע מתוך המקרא. או אולי יתברר שעליכם לערוך שינויים בלוח הזמנים שלכם כמשפחה. לדוגמה, יש משפחות המוצאות זאת למועיל לדון ביחד בפסוק היומי או לקרוא קטע מקראי בתום ארוחה משפחתית. לפני שמישהו מהסועדים מתחיל לפנות את השולחן או פונה לעיסוק אחר, המשפחה כולה דנה בכתבי־הקודש למשך 10 או 15 דקות, או קוראת יחד את פרקי המקרא השבועיים. אולי בהתחלה זה לא יהיה קל, אך במהרה יהפוך הדבר להרגל טבעי ומהנה מאוד עבור בני הבית.
ווֹיְצֶ׳ך ומאלגוז׳אטה מסבירים מה עזר למשפחתם: ”בעבר בזבזנו את הזמן שעמד לרשותנו על עיסוקים תפלים ולא־חשובים. החלטנו להקדיש פחות זמן לשליחת אי־מיילים. קיצצנו גם מהזמן שהוקדש לבילויים והגדרנו יום ושעה ללימוד מעמיק”. משפחה זו ודאי אינה מתחרטת על השינויים שעשתה וגם משפחתכם לא תתחרט אם תעשו שינויים דומים.
גְדל בידע מדויק ותצא נשכר
לימוד מעמיק של דבר־אלוהים עשוי להניב ”פרי בכל מעשה טוב” (קול׳ א׳:10). כשהדבר יבוא לידי ביטוי בחייך, תיראה התקדמותך לכול. אתה תהיה לאדם רוחני בעל הבנה מקיפה של האמת המקראית. ההחלטות שתחליט יהיו מאוזנות יותר ויהיה בכוחך לעזור לאחרים במיומנות רבה יותר, מבלי לגלוש לקיצוניות המאפיינת לרוב את חסרי הדעת. מעל לכול, אתה תהיה קרוב יותר ליהוה. תהיה לך הערכה עמוקה יותר לתכונותיו, והדבר יהיה בולט לעין כשתספר אודותיו לזולת (טימ״א ד׳:15; יעקב ד׳:8).
לא משנה מה גילך וכמה ניסיון צברת, עשה כל שביכולתך כדי למצוא הנאה בדבר־אלוהים וללמוד אותו לעומק בפתיחות הדעת. הייה סמוך ובטוח שיהוה לא ישכח את מאמציך וירעיף עליך שפע ברכות (עב׳ ו׳:10).
[תיבה בעמוד 13]
כשאנו ’גדלים בידע מדויק’...
אנחנו מחזקים את אמונתנו ומתהלכים כיאות לפני יהוה (קול׳ א׳:9, 10).
אנחנו מבינים דברים לעומקם, ותודות לכך יש לנו היכולת לגלות חדות הבחנה ולהחליט החלטות נבונות (תהל׳ קי״ט:99).
אנחנו נהנים יותר לעזור לזולת לקרוב אל יהוה (מתי כ״ח:19, 20).
[תמונות בעמוד 14]
לא תמיד קל למצוא סביבה נוחה ללמידה, אך המאמץ משתלם
[תמונה בעמוד 15]
יש משפחות הקוראות קטע מהמקרא בתום הארוחה