לימוד — פעילות מהנה הנושאת גמול

‏”‏אם תבקשנה.‏.‏.‏ דעת אלוהים תמצא”‏ (‏משלי ב׳:‏​4,‏ 5‏)‏.‏

1.‏ כיצד הקריאה בשעות הפנאי עשויה להסב לנו הנאה רבה?‏

רבים קוראים רק לשם הנאה.‏ אם מדובר בחומר קריאה טוב,‏ מהווה הקריאה התרגעות בריאה.‏ מלבד תוכנית קבועה של קריאה במקרא,‏ יש משיחיים אשר נהנים מאוד לקרוא באופן אקראי בתהלים,‏ במשלי,‏ בספרי הבשורה ובחלקים אחרים של המקרא.‏ היופי של השפה ושל התוכן מסב להם עונג רב.‏ אחרים קוראים בשעות הפנאי את ספר השנה של עדי־יהוה,‏ את כתב־העת עורו!‏ וכן גם ביוגרפיות המתפרסמות בכתב־עת זה,‏ או חומר בנושאים שונים כגון היסטוריה,‏ גיאוגרפיה וחקר הטבע.‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ באיזה מובן ניתן להמשיל את המידע הרוחני העמוק למזון מוצק?‏ (‏ב)‏ מה כרוך בלימוד?‏

² קריאה לשם הנאה היא צורה של התרגעות.‏ הלימוד,‏ לעומת זאת,‏ מצריך מאמץ שכלי.‏ הפילוסוף האנגלי,‏ פרנסיס בייקון,‏ כתב:‏ ”‏יש ספרים שצריך לטעום,‏ יש ספרים שצריך לבלוע ויש ספרים מעטים שצריך ללעוס ולעכל”‏.‏ המקרא שייך ללא ספק לקטגוריה האחרונה.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏על זאת [‏על כך שהמלך והכהן,‏ מלכי־צדק,‏ סימל את המשיח]‏ יש לנו לומר דברים רבים,‏ אך קשה להסבירם מפני שכבדו אוזניכם.‏ .‏.‏.‏ המאכל המוצק הוא למבוגרים,‏ אלה אשר חושיהם הורגלו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע”‏ (‏עברים ה׳:‏​11,‏ 14‏)‏.‏ לפני שבולעים ומעכלים מזון מוצק צריך קודם כל ללעוס אותו.‏ באותו אופן,‏ כדי לספוג מידע רוחני עמוק ולא לאבדו יש להשקיע בו מחשבה.‏

³ המילה ”‏לימוד”‏ מוגדרת במילון אחד כ”‏קניית ידיעות,‏ עיון,‏ חקירה”‏.‏ יוצא מכך שכדי ללמוד,‏ לא די לקרוא באופן שיטחי ואולי לסמן כמה מילים תוך כדי קריאה.‏ לימוד משמעו מלאכה,‏ מאמץ שכלי ושימוש בחושי התפיסה.‏ אך למרות המאמצים הנדרשים אין משמע הדבר שהלימוד אינו יכול להיות מהנה.‏

הפוך את הלימוד לפעילות מהנה

4.‏ כיצד לימוד דבר־אלוהים מהווה,‏ לדברי מחבר התהלים,‏ פעילות מרעננת ונושאת גמול?‏

⁴ קריאה ולימוד של דבר־אלוהים עשויים להיות פעילויות מרעננות ומחזקות.‏ מחבר התהלים אמר:‏ ”‏תורת יהוה תמימה,‏ משיבת נָפש.‏ עדות [‏תזכורת]‏ יהוה נאמנה,‏ מחכימת פתי.‏ פיקודי יהוה ישרים,‏ משמחי לב;‏ מצוות יהוה ברה,‏ מאירת עיניים”‏ (‏תהלים י״ט:‏​8,‏ 9‏)‏.‏ חוקי יהוה ועדותיו מפיחים בנו רוח חיים,‏ בונים את רוחניותנו,‏ מסבים לנו שמחה פנימית ומאירים את עינינו בתמונה ברורה של מטרות יהוה הנהדרות.‏

5.‏ באילו דרכים יכול הלימוד להסב לנו עונג רב?‏

⁵ האדם נוטה ליהנות ממלאכה אם הוא רואה פרי בעמלו.‏ אם כן,‏ כדי ליהנות מן הלימוד עלינו להשתמש מייד בידע החדש שרכשנו.‏ יעקב כתב:‏ ”‏המשקיף בתורה השלימה,‏ תורת החירות,‏ ועומד בה מבלי להיות שומע־ושוכח,‏ אלא עושה בפועל — איש זה מבורך [‏”‏מאושר”‏,‏ ע״ח‏]‏ יהיה במעשהו”‏ (‏יעקב א׳:‏25‏)‏.‏ יישום מיידי של הנלמד מסב סיפוק רב.‏ עשיית מחקר כדי להשיב על שאלה שנשאלנו במסגרת פעילות ההטפה או ההוראה גם תעניק לנו שמחה רבה.‏

טיפוח חיבה כלפי דבר־אלוהים

6.‏ כיצד ביטא מחבר מזמור קי״ט את חיבתו כלפי דבר יהוה?‏

⁶ במזמור קי״ט‏,‏ שנכתב כנראה בידי חזקיהו עוד בהיותו נסיך צעיר,‏ ביטא המחבר את חיבתו כלפי דבר יהוה.‏ הוא אמר בשפה פיוטית:‏ ”‏בחוקותיך אשתעשָע.‏ לא אשכח דברֶך.‏ גם עדותיך שעשועָי.‏.‏.‏ ואשתעשַע במצוותיך אשר אהבתי.‏ יבואוני רחמיך ואחיה;‏ כי תורתך שעשועָי.‏ תאבתי לישועתך,‏ יהוה,‏ ותורתך שעשועָי”‏ (‏תהלים קי״ט:‏​16,‏ 24,‏ 47,‏ 77,‏ 174‏)‏.‏

7,‏ 8.‏ (‏א)‏ מה משמע הדבר ’‏להשתעשע’‏ בדבר־אלוהים על־פי אחד המילונים?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל לגלות את אהבתנו לדבר־אלוהים?‏ (‏ג)‏ כיצד הכין את עצמו עזרא לפני שקרא את תורת יהוה?‏

⁷ הפועל ”‏אשתעשע”‏ משמעו ”‏אגלה חיבה”‏.‏ לביאור המילה במזמור קי״ט מציין אחד המילונים:‏ ”‏השימוש במילה בפס’‏ 16 מקביל [‏לפעלים]‏ ’‏ששתי’‏ .‏.‏.‏ ו’‏אשיחה’‏ [‏אהגה]‏.‏ .‏.‏.‏ התהליך הוא:‏ לשוש,‏ להגות,‏ להתענג ב.‏.‏.‏ שילוב זה רומז שהרהורים תכליתיים הם האמצעי שדרכו לומד האדם להתענג בדבר יהוה.‏ .‏.‏.‏ המשמעות מקפלת בתוכה אלמנט רגשי”‏.‏

⁸ אהבתנו לדבר יהוה צריכה לנבוע מן הלב,‏ מושב הרגשות.‏ טוב נעשה אם מדי פעם נעצור לרגע ונחשוב בהנאה על קטעים מסוימים שאנו קוראים.‏ עלינו להגות במושגים רוחניים עמוקים,‏ להתעמק בהם ולהשקיע בהם מחשבה.‏ לשם כך יש צורך בהרהורים ובתפילות.‏ מן הראוי שנכין את לבבנו לקריאה וללימוד של דבר־אלוהים,‏ כפי שעשה עזרא.‏ הכתוב מוסר:‏ ”‏עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט”‏ (‏עזרא ז׳:‏10‏)‏.‏ הוא הכין את לבבו משלוש סיבות:‏ ללמוד,‏ ליישם את הנלמד וללמד.‏ עלינו לנהוג כדוגמתו.‏

לימוד כחלק מעבודת אלוהים

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ באילו דרכים היו מחשבותיו של מחבר התהלים נתונות לדבר יהוה?‏ (‏ב)‏ מה משמע הדבר ”‏אשיחה”‏?‏ (‏ג)‏ מדוע חשוב לראות בלימוד המקרא חלק מעבודת אלוהים?‏

⁹ מחבר התהלים ציין שמחשבותיו נתונות לחוקי אלוהים,‏ למצוותיו ולעדותיו.‏ הוא שר:‏ ”‏בפיקודיך אשיחה,‏ ואביטה אורחותיך.‏ ואשא כפיי אל מצוותיך אשר אהבתי,‏ ואשיחה בחוקיך.‏ מה אהבתי תורתֶך,‏ כל היום היא שיחתי.‏ מכל מלמדַי השכלתי,‏ כי עדותיך שיחה היא לי”‏ (‏תהלים קי״ט:‏​15,‏ 48,‏ 97,‏ 99‏)‏.‏ מה משמע הדבר ’‏לשוח’‏ בדבר יהוה?‏

¹⁰ הפועל ”‏אשיחה”‏ משמעו להרהר ולהגות.‏ מחבר התהלים הרהר בפעלי אלוהים ובדברו.‏ הוא למד את תורת אלוהים מתוך אהבה לדברו וראה בלימוד חלק מעבודת אלוהים.‏ לימוד דבר־אלוהים נעשה רציני יותר אם רואים בו חלק מעבודת אלוהים.‏ יש ללמוד אפוא במסירות ולהתפלל אל יהוה כדי לבקש את עזרתו.‏ הלימוד הוא חלק מעבודת אלוהים והוא מסייע לנו לעבוד את יהוה בצורה טובה יותר.‏

לחפור עמוק בדבר־אלוהים

11.‏ כיצד מגלה יהוה מחשבות רוחניות עמוקות למשרתיו?‏

¹¹ בלב מלא הערצה והוקרה הצהיר מחבר התהלים:‏ ”‏מה גדלו מעשיך,‏ יהוה!‏ מאוד עמקו מחשבותיך”‏ (‏תהלים צ״ב:‏6‏)‏.‏ השליח פאולוס דיבר על ”‏עמוקות האלוהים”‏,‏ המחשבות העמוקות שמגלה יהוה למשרתיו ”‏על־ידי רוחו”‏ השורה על כיתת העבד הנאמן והנבון (‏קורינתים א׳.‏ ב׳:‏10;‏ מתי כ״ד:‏45‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ כיתת העבד מספקת בשקידה הזנה רוחנית לכל — ”‏חלב”‏ לחדשים ו”‏מזון מוצק”‏ ל”‏מבוגרים”‏ (‏עברים ה׳:‏​11–14‏)‏.‏

12.‏ הבא דוגמה לאחד מ”‏עמוקות האלוהים”‏ שכיתת העבד הסבירה.‏

¹² כדי להבין את ”‏עמוקות האלוהים”‏,‏ יש צורך ללמוד בשקדנות ולהרהר בדבר־אלוהים.‏ למשל,‏ לא מזמן יצא לאור חומר טוב שהראה שיהוה יכול להיות צודק ורחום בו־זמנית.‏ רחמיו אינם לשם המתקת צדקתו;‏ אדרבא,‏ הם ביטוי לצדקתו ולאהבתו.‏ במשפטו של חוטא בודק יהוה תחילה אם יש מקום לנהוג עימו במידת הרחמים על סמך קורבן הכופר של בנו.‏ אם החוטא אינו מתחרט אלא נוהג במרדנות,‏ מפעיל אלוהים את מלוא צדקתו בלי שתמותן על־ידי הרחמים.‏ כך או כך,‏ הוא נאמן לעקרונותיו הנעליםa (‏רומים ג׳:‏​21–26‏)‏.‏ ’‏מה עומק חוכמתו של אלוהים!‏’‏ (‏רומים י״א:‏33‏)‏.‏

13.‏ כיצד עלינו לגלות הוקרה למספרם ’‏העצום’‏ של האמיתות הרוחניות שנגלו עד כה?‏

¹³ בדומה למחבר התהלים,‏ אנו נרגשים מעצם הידיעה שיהוה חולק רבות ממחשבותיו עימנו.‏ דוד כתב:‏ ”‏ולי מה יָקְרוּ רֵעֶיך [‏מחשבותיך]‏!‏ אֵל,‏ מה עצמו ראשיהם [‏כמה עצומים הם]‏!‏ אֶסְפְּרֵם,‏ מחול יִרְבּוּן [‏רבים הם מחול]‏”‏ (‏תהלים קל״ט:‏​17,‏ 18‏)‏.‏ הידע שלנו אומנם מהווה היום קורטוב של המחשבות הרבות מספור שיגלה לנו יהוה לאורך הנצח,‏ אך אנו מוקירים את מספרם ’‏העצום’‏ של האמיתות הרוחניות שנגלו עד כה ומעמיקים חקר בדבר־אלוהים (‏תהלים קי״ט:‏160‏)‏.‏

דרושים מאמצים ועזרי לימוד יעילים

14.‏ כיצד מדגיש הכתוב במשלי ב׳:‏​1–6 את הצורך להשקיע מאמצים בלימוד דבר־אלוהים?‏

¹⁴ לימוד יסודי של המקרא מצריך מאמצים.‏ עובדה זו נראית בבירור אם קוראים בעיון את הכתוב במשלי ב׳:‏​1–6‏.‏ שים לב לפעלים הפעילים ששלמה המלך ציין כדי להדגיש את המאמצים הדרושים לרכישת דעת,‏ חוכמה ותבונה אלוהיות.‏ הוא כתב:‏ ”‏בני,‏ אם תיקח אמריי ומצוותיי תצפון איתָך,‏ להקשיב לחוכמה אוזנך,‏ תטה לבך לתבונה.‏ כי אם לבינה תקרא ולתבונה תיתן קולך,‏ אם תבקשנה ככסף,‏ וכמטמונים תחפשנה,‏ אז תבין יראת יהוה,‏ ודעת אלוהים תמצא.‏ כי יהוה יתן חוכמה,‏ מפיו דעת ותבונה”‏.‏ כדי שהלימוד ישא גמול,‏ יש לחקור ולחפור כמו שמחפשים מטמון.‏

15.‏ איזו דוגמה מקראית מדגישה את הצורך בשיטות לימוד טובות?‏

¹⁵ לימוד שיעשיר את הלומד מבחינה רוחנית מצריך גם שיטות לימוד טובות.‏ שלמה כתב:‏ ”‏אם קהה הברזל והוא לא פנים קִלקַל [‏ואיש לא ליטש פי הברזל,‏ את חודו]‏,‏ וחיילים יְגַבֵּר [‏אז הוא אנוס לאמץ כוחו]‏”‏ (‏קהלת י׳:‏10‏)‏.‏ בעל מלאכה הנעזר בכלי חיתוך שאינו חד או שאין הוא משתמש בו במיומנות,‏ מדלדל את כוחו,‏ ועבודתו באיכות ירודה.‏ באותו אופן,‏ התועלת שנפיק מן הזמן שנקדיש ללימוד עשויה להיות מועטה או רבה,‏ תלוי בשיטות הלימוד שלנו.‏ הצעות מעשיות מעולות לשיפור שיטות הלימוד מצויות בשיעור 7 של הספר המדריך לבית־הספר לשירות התיאוקרטי.‏b

16.‏ אילו הצעות מעשיות ניתנות בסעיף כדי לעזור לנו ללמוד באופן יסודי?‏

¹⁶ כשבעל מלאכה נערך לעבודה,‏ הוא מכין את כלי העבודה הנחוצים לו.‏ בדומה לכך,‏ כשאנו מתחילים ללמוד,‏ עלינו לבחור מתוך הספרייה האישית שלנו את עזרי הלימוד הנחוצים לנו.‏ מוטב גם לאמץ תנוחה נכונה של הגוף וזאת בהתחשב בעובדה שהלימוד הוא מלאכה המצריכה מאמץ שכלי.‏ כדי לשמור על עירנות שכלית,‏ מומלץ לשבת על כיסא ליד שולחן מאשר לשכב במיטה או לשבת בכורסה נוחה.‏ לאחר זמן מה של ריכוז,‏ יהיה זה למועיל לעשות מתיחות או לצאת ולשאוף אוויר צח.‏

17,‏ 18.‏ הבא דוגמאות לשימוש בעזרי הלימוד העומדים לרשותך.‏

¹⁷ עומדים לרשותנו הרבה עזרי לימוד טובים לאין ערוך.‏ הבולט שבהם הוא תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש,‏ המצוי כיום בשלימותו או בחלקו ב־37 שפות.‏ המהדורה הסטנדרטית של תרגום עולם חדש מצוידת בהפניות וב”‏טבלת ספרי המקרא”‏ המכילה את שם הכותב,‏ מקום הכתיבה ואת פרק הזמן שהספר סוקר.‏ יש בו גם אינדקס של מילים מקראיות,‏ נספחים ומפות.‏ תרגום זה מודפס בכמה שפות במהדורה גדולה,‏ הידועה בשם המקרא עם הפניות (‏Reference Bible)‏,‏ ובה כל המאפיינים שהוזכרו לעיל ועוד מאפיינים רבים נוספים,‏ כולל הערות שוליים מפורטות אשר ערוכות אף הן באינדקס.‏ האם אתה מפיק את מלוא התועלת מן החומר המצוי בשפתך כדי לחקור לעומק בדבר־אלוהים?‏

¹⁸ עזר לימוד נוסף שערכו לא יסולא בפז הוא האנציקלופדיה המקראית בת שני הכרכים הבנה מכתבי־הקודש (‏אנג׳)‏.‏ אם אנציקלופדיה זו מצויה בשפה שאתה מבין,‏ השתמש בה ככלי עזר צמוד בשעה שאתה לומד.‏ היא תספק לך תמונת רקע על רוב הנושאים המקראיים.‏ כלי עזר מועיל דומה הוא הספר כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים ומועיל (‏אנג׳)‏‏.‏ לפני שמתחילים לקרוא ספר חדש במקרא,‏ מוטב לקרוא את השיעור המתאים בספר זה כדי לקבל את הרקע הגיאוגרפי וההיסטורי,‏ וכן גם סיכום של תוכן הספר והתועלת שניתן להפיק ממנו.‏ לא מזמן נוספה לעזרי הלימוד הרבים המודפסים ספריית המצפה הממוחשבת המצויה כיום בתשע שפות.‏

19.‏ (‏א)‏ מדוע מספק לנו יהוה עזרים טובים ללימוד המקרא?‏ (‏ב)‏ במה יש צורך כדי לקרוא וללמוד את המקרא?‏

¹⁹ יהוה מספק את כל העזרים הללו באמצעות ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ כדי שמשרתיו הארציים יוכלו ’‏לבקש ולמצוא את דעת אלוהים’‏ (‏משלי ב׳:‏​4,‏ 5‏)‏.‏ הרגלי לימוד טובים מאפשרים לנו להכיר את יהוה יותר לעומק ולהדק את הקשר עימו (‏תהלים ס״ג:‏​2–9‏)‏.‏ כן,‏ הלימוד משמעו מלאכה,‏ אך זו מלאכה מהנה ונושאת גמול.‏ יש צורך בזמן,‏ ואולי אתה חושב לעצמך,‏ ’‏איך אוכל למצוא את הזמן להקדיש תשומת לב מספקת לקריאת המקרא וללימוד אישי?‏’‏ עניין זה יידון במאמר האחרון שבסדרה.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

שאלות חזרה

‏• כיצד נוכל להפוך את הלימוד האישי לפעילות מרעננת ונושאת גמול?‏

‏• כיצד נוכל לגלות חיבה לדבר יהוה ולהרהר בו,‏ כמו מחבר התהלים?‏

‏• כיצד מראה הכתוב במשלי ב׳:‏​1–6 שיש צורך להשקיע מאמצים בלימוד דבר־אלוהים?‏

‏• אילו עזרי לימוד יעילים מספק לנו יהוה?‏

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

הרהורים ותפילות יעזרו לנו לפתח אהבה לדבר־אלוהים

‏[‏תמונות בעמוד 17]‏

האם אתה מפיק את מלוא התועלת מעזרי הלימוד הקיימים כדי לחקור לעומק את דבר־אלוהים?‏