הפק הנאה מלימוד אישי של דבר־אלוהים
”והגיתי בכל פועלך, ובעלילותיך אשיחה” (תהלים ע״ז:13).
1, 2. (א) מדוע מן ההכרח שנקדיש זמן להרהורים? (ב) מה פירוש הדבר להרהר?
בתור תלמידיו של ישוע המשיח, עלינו לחשוב לעומק וברצינות על הקשר שלנו עם אלוהים ועל המניע שלנו בשירותו. ואולם רוב האנשים חיים כיום בקצב מסחרר עד כדי כך שהם אינם טורחים להקדיש זמן להרהורים. הם שקועים ראשם ורובם באורח חיים חומרני, בצריכת מוצרים ובביקוש חסר טעם של תענוגות. כיצד נמנע מעצמנו חיי הבלות שכאלה? כשם שבכל יום אנו מקצים זמן מוגדר לפעילויות הכרחיות, כגון אכילה ושינה, כך גם עלינו לקבוע מדי יום זמן להרהורים בפעליו ובמעשיו של יהוה (דברים ח׳:3; מתי ד׳:4).
2 האם אתה מהרהר מדי פעם? מה פירוש הדבר להרהר? להרהר משמעו למקד את המחשבה בדבר מה, להגות, להעלות דבר על לב, לשקול משהו, לחשוב — בעיקר בשקט, בכובד ראש ולעומק. מה משמע הדבר לגבינו?
3. במה תלויה במישרין התקדמותנו הרוחנית?
3 קודם כול, יש בכך כדי להזכיר לנו את מה שאמר השליח פאולוס לטימותיאוס, עמיתו לשירות: ”שקוד על קריאה בציבור של כתבי הקודש, על ההטפה ועל ההוראה — עד שאבוא. ... שים לבך אל הדברים האלה [”שיתה כל הגיונך ומעייניך בדברים האלה”, גינ׳], התמד בהם, למען תיראה התקדמותך לכול”. כן, טימותיאוס היה צריך להוסיף ולהתקדם, ודבריו של פאולוס מעידים על הקשר ההדוק בין הרהורים בדברים רוחניים להתקדמות. הדבר נכון גם בימינו. כדי לטעום מחדוות ההתקדמות הרוחנית, גם עלינו ’לשית כל הגיוננו ומעייננו’ בדברים הקשורים לדבר־אלוהים (טימותיאוס א׳. ד׳:13–15).
4. באילו כלי עזר תוכל להשתמש כדי להרהר דרך קבע בדברו של יהוה?
4 הזמן המתאים ביותר בשבילך להרהר תלוי בך ובשגרה של משפחתך. רבים מקדישים בבוקר זמן להרהורים בקטע מקראי מתוך הספרון בחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו. למעשה, כ־000,20 מתנדבים המשרתים בבתי־אל ברחבי העולם מתחילים את היום בדיון בן 15 דקות בפסוק היומי. אומנם רק מעטים במשפחת בית־אל מגישים דברי הסבר מדי בוקר, אך שאר הנוכחים חושבים על מה שנאמר ועל הכתוב. עדים אחרים הוגים בדברו של יהוה בדרכם לעבודה. הם מאזינים לקלטות־שמע של המקרא ושל חוברות המצפה ועורו!, אשר ניתן להשיגן בכמה שפות. עקרות בית רבות נוהגות לעשות זאת בשעה שהן עוסקות בעבודות הבית. עדים אלה בעצם מחקים את אסף המשורר, אשר כתב: ”אזכור מעללי יה, כי אֶזְכְּרָה מקדם פִּלְאֶךָ. והגיתי בכל פועלך, ובעלילותיך אָשִׂיחָה” (תהלים ע״ז:12, 13).
גישה נכונה מובילה לתוצאות טובות
5. מדוע הלימוד האישי צריך להיות חשוב לנו?
5 כיום, בעידן המודרני של הטלוויזיה, מכשירי הווידיאו והמחשבים, נראה כי תמו ימי הזוהר של הקריאה. אך אין זה צריך להיות המצב בקרב עדי־יהוה. אחרי הכול, קריאת המקרא היא כמו עורק חיים המחבר אותנו ליהוה. לפני אלפי שנים נעשה יהושע למנהיג ישראל אחרי מות משה. כדי לזכות לברכת יהוה היה על יהושע לקרוא אישית בדבר־אלוהים (יהושע א׳:8; תהלים א׳:1, 2). דרישה זו כוחה יפה גם בימינו. עם זאת, יש המתקשים לקרוא, וזאת משום שלא רכשו השכלה רבה. מה יכול לעזור לנו לרצות לקרוא וללמוד את דבר־אלוהים? התשובה נמצאת בדברי שלמה המלך במשלי ב׳:1–6. פתח את המקרא שלך וקרא את הפסוקים הללו. לאחר מכן נדון בהם ביחד.
6. איזו גישה צריכה להיות לנו כלפי דעת אלוהים?
6 תחילה אנו מוצאים את דברי העידוד שלהלן: ”בני, אם תיקח אמריי ומצוותיי תצפון איתָךְ, להקשיב לחוכמה אוזנך, תטה לבך לתבונה...” (משלי ב׳:1, 2). מה אנו למדים ממילים אלה? שכל אחד אחראי בעצמו ללמוד את דבר־אלוהים. שים לב לתנאי ”אם תיקח אמריי”. זהו ”אם” מאוד משמעותי, משום שרוב בני האדם אינם מקשיבים לדבר־אלוהים. כדי שניהנה מלימוד דבר־אלוהים, עלינו לקבל בשמחה את אמריו של יהוה ולראות בהם אוצר שבשום פנים ואופן איננו רוצים לאבד. לא נרצה שהשגרה היומיומית שלנו תגרום לנו להיות כה עסוקים וטרודים עד שנאבד עניין בדבר־אלוהים או אפילו נטיל בו ספק (רומים ג׳:3, 4).
7. מדוע עלינו להשתדל לנכוח באסיפות הקהילה ולהקשיב היטב?
7 האם אנחנו באמת ’מקשיבים’ ושמים לב להסברים של דבר־אלוהים באסיפות הקהילה? (אפסים ד׳:20, 21) האם אנו ’מטים לבנו’ כדי לרכוש תבונה? יכול להיות שהנואם אינו מנוסה כל כך, אבל מן הראוי שנקדיש לו את מלוא תשומת הלב כאשר הוא מלמד מתוך דבר־אלוהים. כמובן, כדי להקשיב לחוכמתו של יהוה, עלינו להשתדל לנכוח באסיפות הקהילה (משלי י״ח:1). תאר לעצמך עד כמה התאכזבו מי שאולי החמיצו את האסיפה שהתקיימה בעליית הגג בירושלים בחג השבועות של 33 לספירה! ייתכן שהאסיפות שלנו אינן מרעישות ומרגשות כמו אותה אסיפה, אבל במהלכן אנו דנים במקרא, שהוא ספר הלימוד הבסיסי שלנו. לכן כל אסיפה יכולה להיות ברכה עבורנו אם נקשיב ונפתח את הפסוקים המוסברים (מעשי השליחים ב׳:1–4; עברים י׳:24, 25).
8, 9. (א) מה נדרש מאיתנו במסגרת הלימוד האישי? (ב) מה ההבדל בין ערכו של הזהב ובין הבנת דעת אלוהים?
8 המלך החכם המשיך ואמר: ”כי אם לבינה תקרא, לתבונה תיתן קולך...” (משלי ב׳:3). איזו גישה או הלך רוח ניכרים במילים אלה? משתקפים כאן רצון עז להבין את דברו של יהוה ונכונות ללמוד במטרה לרכוש תבונה, להבין מהו רצונו של יהוה. הדבר כמובן דורש מאמצים, ומכאן אנו מגיעים לדברים הבאים של שלמה ולדוגמה שהביא (אפסים ה׳:15–17).
9 הוא אמר: ”אם תבקשנה [את הבינה] ככסף, וכמטמונים תחפשנה” (משלי ב׳:4). המילים מזכירות לנו את הישגיהם של כּוֹרים אשר לאורך ההיסטוריה חיפשו אחר מתכות יקרות כגון כסף וזהב. אנשים אפילו הרגו בשביל זהב, ואחרים הקדישו את כל חייהם כדי למצוא אותו. אך האם יש לזהב ערך של ממש? אילו היית אבוד במדבר ועל סף התייבשות, מה היית מעדיף: מטיל זהב או כוס מים? והנה, ראה באיזו להיטות רודפים אנשים אחרי זהב, אשר ערכו אינו ממשי וגם אינו קבוע!a מן הראוי שנחפש בלהיטות רבה יותר אחר חוכמה, תבונה והבנה של דרכי אלוהים ושל רצונו. אך איזו טובה תצמח לנו מחיפוש זה? (תהלים י״ט:8–11; משלי ג׳:13–18).
10. מה נוכל למצוא אם נִלמד את דבר־אלוהים?
10 שלמה ממשיך ומסביר: ”אז תבין יראת יהוה, ודעת אלוהים תמצא” (משלי ב׳:5). מדהים לחשוב שבאפשרותנו, בתור בני אדם לא־מושלמים, למצוא את ”דעת אלוהים” — דעת יהוה, ריבון היקום! (תהלים ע״ג:28; מעשי השליחים ד׳:24) הפילוסופים ו”חכמי” העולם הזה מנסים במשך מאות שנים להבין את מסתרי החיים ואת תעלומות היקום, אך את ”דעת אלוהים” הם לא מצאו. מדוע? אף־על־פי שדעת זו נמצאה לכל דורש במשך אלפי שנים בתוך דבר־אלוהים, המקרא, הם מבטלים אותה בטענה שהיא פשוטה מדי ולכן הם לא מקבלים אותה או עומדים על משמעותה (קורינתים א׳. א׳:18–21).
11. איזו תועלת ניתן להפיק מלימוד אישי?
11 הנה עוד גורם מדרבן שמדגיש שלמה: ”כי יהוה יתן חוכמה; מפיו דעת ותבונה” (משלי ב׳:6). יהוה נותן ברצון ובנדיבות חוכמה, ידע ותבונה לכל מי שמבקשם. יש לנו כל סיבה להוקיר את הלימוד האישי של דבר־אלוהים, אפילו אם נדרשים מאיתנו מאמצים, משמעת עצמית והקרבות שונות. לפחות יש לנו ספרי מקרא מסודרים ואיננו צריכים להכין עותקים במו ידינו כפי שנעשה בימי קדם! (דברים י״ז:18, 19).
להתהלך כיאות לפני יהוה
12. מה צריך להיות המניע שלנו בחיפוש אחר דעת אלוהים?
12 מה צריך להניע אותנו ללמוד באופן אישי? האם נעשה זאת כדי להיחשב טובים מאחרים, כדי להפגין ידע רב או כדי להפוך לאנציקלופדיות מקראיות מהלכות? לא. כוונתנו היא ליישם כמשיחיים את מה שאנו לומדים ותמיד להיות מוכנים לעזור לאחרים בגישה המרעננת שגילה ישוע (מתי י״א:28–30). השליח פאולוס הזהיר: ”דעת מביאה לידי גאווה, אך האהבה בונה” (קורינתים א׳. ח׳:1). לכן עלינו לפתח את הענווה שביטא משה באומרו ליהוה: ”הודיעני נא את דרכיך, ואדעך, למען אמצא חן בעיניך” (שמות ל״ג:13). כן, עלינו לבקש דעת על מנת להשביע את רצון אלוהים ולא בשביל להרשים בני אדם. אנו רוצים להתהלך כיאות לפני אלוהים ולשרתו בענווה. כיצד נוכל להשיג מטרה זו?
13. מה עלינו לעשות כדי להתהלך כיאות לפני אלוהים?
13 פאולוס הנחה את טימותיאוס כיצד להתהלך כיאות לפני אלוהים ואמר לו: ”הייה שקוד להתייצב נאמן לפני אלוהים — פועל לא יבוש, המחלק נכונה את דבר האמת” (טימותיאוס ב׳. ב׳:15). הביטוי ”מחלק נכונה” נגזר מפועל מורכב ביוונית שמשמעותו המקורית היא ”לחתוך ישר” (תרגום אינטרליניאר המלכות [אנג׳]). לפי כמה פרשנים, מונח זה מרמז על חייט הגוזר בד לפי דוגמה או על איכר החורש תלמים בשדה וכן הלאה. בכל אופן, התוצאה הסופית חייבת להיות מדויקת, ישרה. המסר הוא שכדי להתייצב נאמן וראוי לפני אלוהים, טימותיאוס היה צריך ’לשקוד’, לעשות כמיטב יכולתו, כדי לוודא שהוראתו והתנהגותו עולות בקנה אחד עם דבר האמת (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
14. כיצד צריך הלימוד האישי להשפיע על מעשינו ועל מוצא פינו?
14 פאולוס הדגיש את אותה נקודה כאשר עודד את המשיחיים בקולוסה ’להתהלך כיאות לפני האדון, ככל חפצו’, על־ידי כך ש’יניבו פרי בכל מעשה טוב ויגדלו בדעת אלוהים’ (קולוסים א׳:10). פאולוס מראה שקיים קשר בין היותנו רצויים לפני יהוה לבין ’הנבת פרי בכל מעשה טוב’ וגם ל’גדילה בדעת אלוהים’. במילים אחרות, מה שחשוב בעיני יהוה אינו רק עד כמה אנו מעריכים את הידע, אלא עד כמה מעשינו ומוצא פינו תואמים את דברו (רומים ב׳:21, 22). משמע הדבר שכדי להשביע את רצון אלוהים, הלימוד האישי צריך להשפיע על חשיבתנו ועל אורח חיינו.
15. כיצד נוכל להגן על שכלנו ולרסן את מחשבותינו?
15 השטן נחוש בדעתו להרוס את הרוחניות שלנו והוא תוקף את שכלנו (רומים ז׳:14–25). לכן אנו חייבים להגן על שכלנו ועל מחשבותינו ולרסן אותן כדי להתהלך כיאות לפני יהוה אלוהינו. הנשק העומד לרשותנו הוא ”דעת אלוהים”, שביכולתה ’להכניע כל מחשבה לשם ציות למשיח’. זה רק מלמד אותנו עד כמה חשוב להקדיש מדי יום זמן לקריאה במקרא כדי לטהר את שכלנו ממחשבות תאווה אנוכיות (קורינתים ב׳. י׳:5).
עזרי הבנה
16. כיצד נוכל להפיק תועלת מן הדברים שיהוה מלמד אותנו?
16 הוראתו של יהוה מניבה תועלת רוחנית ופיזית. היא אינה תורה תיאולוגית יבשה ותיאורטית. הכתוב אומר: ”אני יהוה אלוהיך, מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך” (ישעיהו מ״ח:17). כיצד מדריך אותנו יהוה להתהלך בדרך מועילה? ראשית, ברשותנו כתבי־הקודש אשר נכתבו בהשראתו. המקרא הוא ספר הלימוד הבסיסי שלנו, ועליו אנו מסתמכים תמיד. זאת הסיבה שכדאי שנפתח את המקרא כשאנו מקשיבים לנאמר באסיפות הקהילה. מה שנכתב על הסריס האתיופי, במעשי השליחים פרק ח׳, מבליט את התוצאות הטובות הנובעות מכך.
17. מה התרחש בסיפור המעשה על הסריס האתיופי, ומה אנו למדים מכך?
17 הסריס האתיופי היה גֵר. הוא האמין באדיקות באלוהים ולמד את כתבי־הקודש. בעת שנסע במרכבתו, קרא קטע מספר ישעיהו. פיליפוס רץ לצד המרכבה ושאל אותו: ”האם אתה מבין מה שאתה קורא?” ומה השיב לו הסריס? ”’ואיך אוכל אם לא ידריך אותי איש?’ הוא ביקש מפיליפוס שיעלה וישב איתו”. ואז, בהדרכת רוח הקודש, עזר פיליפוס לסריס להבין את נבואת ישעיהו (מעשי השליחים ח׳:27–35). מה כל זה מלמד אותנו? שאין די בקריאה אישית במקרא. יהוה, באמצעות רוחו, משתמש בכיתת העבד הנאמן והנבון כדי לעזור לנו להבין את דברו בעת המתאימה. כיצד זה נעשה? (מתי כ״ד:45–47; לוקס י״ב:42).
18. כיצד עוזרת לנו כיתת העבד הנאמן והנבון?
18 אף־על־פי שהעבד ככיתה מכונה ”נאמן ונבון”, ישוע לא אמר שאותו עבד אינו מסוגל לטעות. קבוצה זו של אחים משוחים נאמנים מורכבת ממשיחיים לא־מושלמים. חרף כל הכוונות הטובות, הם יכולים לטעות, בדיוק כפי שטעו אנשים כדוגמתם במאה הראשונה (מעשי השליחים י׳:9–15; גלטים ב׳:8, 11–14). עם זאת, המניעים שלהם טהורים ויהוה משתמש בהם כדי לספק לנו כלי עזר ללימוד המקרא אשר בונים את אמונתנו בדבר־אלוהים ובהבטחותיו. כלי העזר הבסיסי ללימוד אישי שסיפקה לנו כיתת העבד הוא תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש. ניתן כיום להשיג תרגום זה ב־42 שפות, בשלמותו או חלק ממנו, ועד כה הודפסו 114 מיליון עותקים במספר מהדורות. כיצד נוכל להפיק ממנו את מלוא התועלת במסגרת הלימוד האישי? (טימותיאוס ב׳. ג׳:14–17).
19. אילו מאפיינים של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש — עם הפניות יכולים לעזור לנו בלימוד האישי?
19 ניקח לדוגמה את תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש — עם הפניות. יש בו עמודות של הערות שוליים, הפניות, קונקורדנציה תמציתית של מילים מקראיות ושל מילים שהוזכרו בהערות השוליים. התרגום מכיל גם נספח נרחב העוסק ב־43 נושאים וכולל מפות ותרשימים. יש בו גם מבוא שמזכיר את המקורות הרבים שנעשה בהם שימוש בהכנת תרגום מיוחד זה. אם הוא יצא לאור בשפה שאתה מבין, עשה כל מאמץ להכיר את מאפייניו השונים ולהיעזר בהם. בכל אופן, המקרא הוא נקודת המוצא של תוכנית הלימודים שלנו, ועומד לרשותנו תרגום, תרגום עולם חדש, אשר מעלה על נס את שמו של אלוהים ומבליט את מלכותו (תהלים קמ״ט:1–9; דניאל ב׳:44; מתי ו׳:9, 10).
20. אילו שאלות בקשר ללימוד אישי תובעות מענה?
20 ניתן להוסיף ולשאול: ’לאיזו עזרה נוספת אנו זקוקים כדי להבין את המקרא? כיצד נוכל לקבוע זמן ללימוד אישי? כיצד נוכל ללמוד ביתר יעילות? כיצד צריך הלימוד שלנו להשפיע על אחרים?’ המאמר הבא יעסוק בהיבטים אלה החיוניים להתקדמותנו כמשיחיים.
[הערת שוליים]
a מאז 1979 נע ערכו של הזהב ממחיר שיא של 850 דולר לאונקיה (31 גרם) ב־1980 עד לשפל של 80.252 דולר לאונקיה ב־1999.
האם אתה זוכר?
• מה פירוש הדבר להרהר?
• איזו גישה צריכה להיות לנו בעניין הלימוד האישי של דבר־אלוהים?
• מה צריך להניע אותנו ללמוד באופן אישי?
• אילו כלי עזר ללימוד המקרא עומדים לרשותנו?
[תמונה בעמוד 15]
חברי משפחת בית־אל פותחים כל יום בדיון בפסוק מן המקרא התורם לחיזוקם הרוחני
[תמונות בעמוד 15]
אפשר להאזין לקלטות של המקרא בזמן הנסיעה וכך לנצל היטב את הזמן
[תמונה בעמוד 16]
המקרא הוא אוצר שיכול להוביל אותנו לחיי נצח
[שלמי תודה]
באדיבות: 2002 ,California State Parks
[תמונות בעמוד 17]
יש שעמלו ויגעו רבות כדי להשיג זהב. כמה מאמצים אתה משקיע בלימוד דבר־אלוהים?