‏”‏יהוה יתן חוכמה”‏

אילו עניינים מכלים את זמנך וכוחך?‏ האם חשוב לך לעשות שם טוב לעצמך או לקשור קשרים טובים עם אחרים?‏ האם אתה שקוע ראשך ורובך בצבירת הון?‏ מה באשר לרדיפה אחר קריירה בענף מסוים או התמחות אקדמית בתחום כלשהו?‏ האם בריאותך עומדת בראש מעייניך?‏

דומה כי לכל העניינים שהוזכרו לעיל יש ערך מסוים.‏ אך מהו הדבר החשוב מכל?‏ המקרא משיב:‏ ”‏ראשית חוכמה,‏ קנה חוכמה”‏ (‏משלי ד׳:‏7‏)‏.‏ כיצד ניתן לרכוש חוכמה?‏ איזו תועלת מביאה החוכמה?‏ את התשובות תמצא בפרק ב׳ של ספר משלי‏.‏

‏’‏הקשב לחוכמה’‏

כאב אוהב הפונה לבנו אמר שלמה החכם מלך ישראל:‏ ‏”‏בני,‏ אם תיקח אמריי ומצוותיי תצפון איתָך,‏ להקשיב לחוכמה אוזנך,‏ תטה לבך לתבונה,‏ כי אם לבינה תקרא ולתבונה תיתן קולך,‏ אם תבקשנה ככסף,‏ וכמטמונים תחפשנה,‏ אז תבין יראת יהוה,‏ ודעת אלוהים תמצא”‏ (‏משלי ב׳:‏1–5‏)‏.‏

האם שמת לב על מי מוטלת האחריות לרכוש חוכמה?‏ בפסוקים אלו מופיעה שלוש פעמים מילת התנאי ”‏אם”‏ בלווית פועל בגוף שני.‏ ברור אפוא,‏ שעל כל אחד מאיתנו לבקש את החוכמה ואת אחיותיה — התבונה והבינה.‏ ראשית,‏ צריך ’‏לקחת’‏ את דברי החוכמה שבמקרא ו’‏לצפון’‏ אותם בזיכרוננו.‏ לשם כך,‏ יש ללמוד את המקרא.‏

החוכמה היא היכולת למצוא שימוש חיובי בידע שמאת אלוהים.‏ ומה נפלאה הדרך שבה המקרא מאפשר לנו לרכוש חוכמה!‏ יש בו דברי חוכמה,‏ שחלקם מתועדים בספרים משלי וקהלת,‏ ועלינו לשים לב אליהם.‏ דפי המקרא מכילים גם דוגמאות רבות המעידות על התועלת שביישום עקרונות אלוהים ועל הסכנות האורבות למתעלמים מהם (‏רומים ט״ו:‏4;‏ קורינתים א׳.‏ י׳:‏11‏)‏.‏ למשל,‏ תן דעתך לסיפורו של גיחזי החמדן,‏ נערו של אלישע הנביא (‏מלכים ב׳.‏ ה׳:‏20–27‏)‏.‏ האין בפרשה זו כדי ללמד אותנו את החוכמה שלא להיות חמדן?‏ ומה באשר לטרגדיה שפקדה את דינה בת יעקב בעקבות ביקוריה התמימים לכאורה אצל ’‏בנות ארץ’‏ כנען?‏ (‏בראשית ל״ד:‏1–31‏)‏.‏ האין אנו מבחינים בנקל עד כמה אווילי להתרועע עם אנשים רעים?‏ (‏משלי י״ג:‏20;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏

מי שמקשיב לחוכמה קונה תבונה ובינה.‏ התבונה היא היכולת השכלית להבחין בין דבר אחד למשנהו.‏ התבונה שמעניק אלוהים היא הכושר להבחין בין טוב לרע ולבחור בדרך הנכונה.‏ אם לא ’‏נטה לבנו’‏ לתבונה ולא נשתוקק לרוכשה,‏ כיצד נוכל להמשיך ללכת ”‏בדרך המוליכה לחיים”‏?‏ (‏מתי ז׳:‏14‏;‏ השווה דברים ל׳:‏19,‏ 20‏)‏ לימוד דבר־אלוהים ויישום הכתוב בו הם המפתח לרכישת תבונה.‏

הבינה היא היכולת להבין כיצד היבטיו השונים של נושא כלשהו קשורים זה לזה וכיצד כל אחד מהם קשור לנושא עצמו.‏ כיצד נוכל ’‏לקרוא לבינה’‏?‏ הגיל והניסיון הם,‏ כמובן,‏ גורמים העשויים לעזור לנו לגדול בבינה — אך אין זה תמיד כך (‏איוב י״ב:‏12;‏ ל״ב:‏6–12‏)‏.‏ ”‏מזקנים אתבונן”‏,‏ כלומר,‏ אהיה נבון יותר מזקנים,‏ אמר מחבר המזמור אל יהוה,‏ ”‏כי פיקודיך נצרתי”‏.‏ עוד אמר:‏ ”‏פֵּתח דבריך יאיר,‏ מבין [‏יתן בינה]‏ פתיים [‏לחסרי הניסיון]‏”‏ (‏תהלים קי״ט:‏100,‏ 130‏)‏.‏ יהוה הוא ”‏עתיק יומין”‏,‏ ובינתו עולה עד לאין־שיעור על בינת כל בני האדם (‏דניאל ז׳:‏13‏)‏.‏ אלוהים יכול להקנות בינה לאדם חסר ניסיון,‏ ותודות לכך יתעלה האיש בתכונה זו אפילו על הקשישים.‏ לפיכך,‏ עלינו ללמוד וליישם בשקידה את דבר־אלוהים,‏ המקרא.‏

למילה ”‏אם”‏,‏ שחוזרת על עצמה בפסוקים הראשונים בפרק ב׳ של משלי‏,‏ נלווים פעלים שונים כגון ”‏תיקח”‏,‏ ”‏תצפון”‏,‏ ”‏תקרא”‏,‏ ”‏תבקש”‏ ו”‏תחפש”‏.‏ מדוע מציין המחבר פעלים בצורה המצביעה על עוצמה הולכת וגוברת?‏ בספר עיון אחד נאמר:‏ ”‏החכם [‏כאן]‏ מטעים שצריך לבקש חוכמה בכובד ראש”‏.‏ כן,‏ עלינו לרדוף חוכמה ואת התכונות הקשורות אליה — תבונה ובינה — במלוא הרצינות.‏

האם תשקיע את המאמצים הדרושים?‏

אחד הגורמים המרכזיים ברדיפת חוכמה הוא לימוד שקדני של המקרא.‏ אך לא די לקרוא ולצבור ידע.‏ הקדשת מחשבה תכליתית לנקרא היא בין המרכיבים החיוניים של לימוד המקרא.‏ כדי לקנות חוכמה ותבונה צריך לחשוב על הדרכים שבהן ניתן ליישם את הנלמד בפתרון בעיות ובקבלת החלטות.‏ לרכישת בינה יש צורך להבין כיצד המידע החדש משתלב עם מה שאנו כבר יודעים.‏ אין עוררין על כך שלימוד כזה המלוּוה בחשיבה מעמיקה תובע זמן וכוחות.‏ את השקעת הזמן והמאמצים ניתן לדמות לזמן ולמאמצים שמשקיעים כש’‏מבקשים כסף ומחפשים מטמונים’‏.‏ האם תשקיע את המאמצים הדרושים?‏ האם ’‏תנצל כל הזדמנות’‏ לעשות כן?‏ (‏אפסים ה׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏

חשוב על האוצרות יקרי הערך שנמצא אם נעמיק לחפור במקרא.‏ אנו נמצא את ”‏דעת אלוהים”‏ — את הידע היציב,‏ הבלתי משתנה והמחיֵה של בוראנו!‏ (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏ גם ”‏יראת יהוה”‏ נמנית עם האוצרות הנכספים.‏ יראת כבוד זו כלפי אלוהים יקרה לאין־ערוך!‏ החשש הבריא שמא נעציב אותו צריך לכוון כל דבר ודבר בחיינו ולהוסיף מימד רוחני לכל מה שאנו עושים (‏קהלת י״ב:‏13‏)‏.‏

צריך לבעור בקרבנו רצון עז לחפש ולחפור למציאת אוצרות רוחניים.‏ כדי להקל עלינו,‏ סיפק לנו יהוה כלי חפירה מעולים — כתבי־העת המצפה ועורו!‏ העונים על צורכי השעה,‏ ופרסומים מקראיים נוספים (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏ כאמצעי נוסף ללמדנו את דברו ואת אורחותיו מספק לנו יהוה את אסיפות הקהילה.‏ עלינו לנכוח בהן בקביעות,‏ להטות אוזן קשבת לנאמר,‏ להשתדל להתרכז ברעיונות העיקריים ולחרות אותם במוחנו,‏ לצפון את הרעיונות המרכזיים ולהרהר עמוקות בקשר שלנו עם יהוה (‏עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏

לא תיכשל

לא פעם קורה שחיפושים אחר אבני חן וזהב וכסף הטמונים באדמה אינם נושאים פרי.‏ זה לא חייב לקרות בחיפוש אחר אוצרות רוחניים.‏ מדוע?‏ ‏”‏כי יהוה יתן חוכמה”‏,‏ מבטיח שלמה,‏ ‏”‏מפיו דעת ותבונה”‏ (‏משלי ב׳:‏6‏)‏.‏

שלמה המלך נודע ברבים בשל חוכמתו (‏מלכים א׳.‏ ה׳:‏10–12‏)‏.‏ כתבי־הקודש מציינים שהיה בקי במגוון רב של תחומים כמו:‏ עולם החי והצומח,‏ טבע האדם ודבר־אלוהים.‏ התבונה שהפגין בהיותו מלך צעיר ביישוב הסכסוך בין שתי נשים,‏ שכל אחת טענה להיות אמו של אותו ילד,‏ תרמה לתהילתו הבינלאומית (‏מלכים א׳.‏ ג׳:‏16–28‏)‏.‏ מניין שאב את ידיעותיו המרובות?‏ שלמה התפלל ליהוה שיתן לו ”‏חוכמה ומדע”‏ ושיעניק לו את היכולת ”‏להבין בין טוב לרע”‏,‏ ויהוה נתן לו את מבוקשו (‏דברי הימים ב׳.‏ א׳:‏10–12;‏ מלכים א׳.‏ ג׳:‏9‏)‏.‏

גם אנו חייבים להתפלל לעזרת יהוה עת שאנו לומדים בשקדנות את דברו.‏ מחבר התהלים התפלל:‏ ”‏הוריני יהוה דרכֶּך אהלך באמיתך.‏ יחֵד לבבי ליראה שמך”‏ (‏תהלים פ״ו:‏11‏)‏.‏ תפילה זו נשאה חן מלפני יהוה,‏ שהרי הוא דאג שתתועד בדברו.‏ אין ספק שתפילותינו הכנות והתכופות שיהוה יעזור לנו למצוא אוצרות רוחניים במקרא יפלו על אוזניים קשובות (‏לוקס י״ח:‏ 1–8‏)‏.‏

עוד אמר שלמה:‏ ‏”‏יצפון לישרים תושייה,‏ מגן להולכי תום.‏ לנצור אורחות משפט,‏ ודרך חסידיו ישמור.‏ אז תבין צדק ומשפט ומישרים,‏ כל מעגל טוב”‏ (‏משלי ב׳:‏7–9‏)‏.‏ איזו הבטחה מרגיעה!‏ יהוה לא רק נותן חוכמה אמיתית למבקשים זאת בכנות,‏ אלא גם מגן על הישרים מפני שהם מגלים חוכמה אמיתית ועומדים נאמנה בדרישותיו הצודקות.‏ מי יתן וגם אנו נימנה עם אלה שיהוה עוזר להם להבין ”‏כל מעגל טוב”‏.‏

‏”‏דעת לנפשך ינעם”‏

לימוד אישי של המקרא — דרישה בסיסית מן המבקשים חוכמה — אינה משימה נעימה לרבים.‏ למשל,‏ לורנס בן ה־58 מספר:‏ ”‏תמיד עסקתי במלאכת כפיים.‏ קשה לי ללמוד”‏.‏ ומייקל בן ה־24,‏ שלא אהב ללמוד בבית־הספר,‏ אומר:‏ ”‏הייתי צריך להכריח את עצמי לשבת וללמוד”‏.‏ ואולם,‏ תאוות הלמידה היא דבר שניתן לפתח.‏

ראה מה עשה מייקל.‏ הוא מספר:‏ ”‏הכרחתי את עצמי ללמוד חצי שעה ביום.‏ בתוך זמן קצר חל שינוי בגישה שלי,‏ בתשובות שנתתי באסיפות ובשיחות עם אחרים.‏ היום אני מצפה בכיליון עיניים לשעת הלימוד,‏ ומצטער מאוד אם מתעורר דבר שמפריע לי ללמוד”‏.‏ הלימוד האישי הוא מסוג הדברים שלומדים לאהוב כשמבחינים בהתקדמות.‏ גם לורנס לא חסך במאמצים כדי ללמוד את המקרא,‏ וברבות הימים החל לשרת כזקן בקהילה של עדי־יהוה.‏

כדי להפוך את הלימוד האישי לחוויה מהנה דרושים מאמצים בלתי נלאים,‏ אך הברכות גדולות.‏ ‏”‏כי תבוא חוכמה בלבך ודעת לנפשך יִנעם”‏,‏ אמר שלמה,‏ ‏”‏מזימה [‏כושר החשיבה]‏ תשמור עליך,‏ תבונה תנצרכּה”‏ (‏משלי ב׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏

‏”‏להצילך מדרך רע”‏

באיזו דרך מגינות החוכמה,‏ הדעת,‏ המזימה והתבונה על בעליהן?‏ שלמה אמר:‏ שתפקידן ‏”‏להצילך מדרך רע,‏ מאיש מדבר תהפוכות,‏ העוזבים אורחות יושר ללכת בדרכי חושך,‏ השמחים לעשות רע יגילו בתהפוכות רע,‏ אשר אורחותיהם עיקשים ונלוזים במעגְלותם”‏ (‏משלי ב׳:‏12–15‏)‏.‏

כן,‏ מי שהחוכמה יקרה ללבם לא יתרועעו עם איש ה”‏מדבר תהפוכות”‏,‏ כלומר,‏ דברים שתוכנם הוא ההיפך מן האמת.‏ המזימה והתבונה מגינות עלינו מפני אנשים הדוחים את האמת והולכים בדרכי חושך ומפני הנלוזים השמחים לעשות רע (‏משלי ג׳:‏32‏)‏.‏

עד כמה עלינו להיות אסירי תודה שהחוכמה האמיתית והתכונות הנלוות אליה מגינות עלינו גם מדרכם הרעה של גברים ונשים לא־מוסריים!‏ שלמה מוסיף שתכונות אלו נועדו ‏”‏להצילך מאשה זרה,‏ מנוכרייה אמריה החליקה,‏ העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלוהיה שָכֵחָה.‏ כי שָחָה אל מוות ביתה ואל רפאים מעגלותיה.‏ כל באֶיה לא ישובון,‏ ולא ישיגו אורחות חיים”‏ (‏משלי ב׳:‏16–19‏)‏.‏

‏’‏האשה הזרה’‏,‏ כלומר הזונה,‏ מתוארת כמי שעזבה את ”‏אלוף נעוריה”‏ — כנראה כינוי לבעל שלו נישאה בבחרותה.‏a (‏השווה מלאכי ב׳:‏14‏.‏)‏ היא מתנהגת כמי ששכחה שהתורה קבעה כי אסור לנאוף (‏שמות כ׳:‏14‏)‏.‏ דרכיה מובילות למוות.‏ המבלים בחברתה עלולים לאבד את ’‏אורחות החיים’‏,‏ משום שבמוקדם או במאוחר הם עלולים להגיע לנקודה שאין ממנה חזרה,‏ זאת אומרת,‏ לאבד את חייהם.‏ אדם נבון בעל כושר חשיבה מודע לפיתויי הבשר ונמנע בחוכמה מלהיכנע להם.‏

‏”‏ישרים ישכנו ארץ”‏

לסיכום מטרת עצותיו בנושא החוכמה מציין שלמה:‏ ‏”‏למען תלך בדרך טובים ואורחות צדיקים תשמור”‏ (‏משלי ב׳:‏20‏)‏.‏ איזו מטרה נפלאה משרתת החוכמה!‏ היא מסייעת לנו לחיות חיים מאושרים ומלאי סיפוק המשביעים את רצון אלוהים.‏

חשוב גם על הברכות הנפלאות המצפות לכל ההולכים ”‏בדרך טובים”‏.‏ שלמה ממשיך:‏ ‏”‏ישרים ישכנו ארץ,‏ ותמימים יוותרו בה.‏ ורשעים מארץ ייכרתו,‏ ובוגדים יִסְחו ממנה”‏ (‏משלי ב׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏ אנו תפילה שתהיה בין התמימים,‏ אשר ישכנו לנצח נצחים בעולם החדש רב הצדק של אלוהים (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏ 13‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

שלמה ביקש בתפילותיו חוכמה.‏ עלינו לנהוג כמותו