הטה לבך לתבונה
”כי יהוה יתן חוכמה, מפיו דעת ותבונה” (משלי ב׳:6).
1. כיצד נוכל להטות לבנו לתבונה?
יהוה הוא מורינו (ישעיהו ל׳:20, 21). אך מה עלינו לעשות כדי להפיק תועלת מ”דעת אלוהים” הנגלית בדברו? בין היתר, עלינו ’להטות לבנו לתבונה’ — בלבנו צריך לקנן רצון עז לקנות תבונה ולגלות תכונה זו. לשם כך, עלינו לפנות לאלוהים, שהרי האיש החכם אמר: ”כי יהוה יתן חוכמה, מפיו דעת ותבונה” (משלי ב׳:1–6). מה הן דעת, חוכמה ותבונה?
2. (א) מהי דעת? (ב) כיצד תגדיר חוכמה? (ג) מהי תבונה?
2 דעת היא בקיאות בעובדות הנרכשת על־ידי ניסיון, התבוננות ולימוד. חוכמה היא היכולת ליישם את הדעת כראוי (מתי י״א:19). שלמה המלך גילה חוכמה כששתי נשים טענו שהן אמהות של אותו ילד, וניצל את הדעת שהיתה לו לגבי מסירות האֵם לבנה ליישוב המחלוקת (מלכים א׳. ג׳:16–28). תבונה היא ”חדות השיפוט”. היא ”הכושר או היכולת של השכל להבחין בין דבר אחד למשנהו” (המילון האוניברסלי מאת וובסטר). אם נטה לבנו לתבונה, יהוה יעניק לנו אותה באמצעות בנו (טימותיאוס ב׳. ב׳:1, 7). אך כיצד יכולה התבונה להשפיע על היבטים שונים בחיים?
תבונה ומוצא פינו
3. כיצד תסביר את הנאמר במשלי י״א:12, 13, ומה משמע הדבר להיות ’חסרי לב’?
3 תבונה מסייעת לנו להבין ש”עת לחשות ועת לדבר” (קהלת ג׳:7). תכונה זו גורמת לנו לנהוג משנה זהירות במוצא פינו. משלי י״א:12, 13 מציין: ”בז לרעהו חסר לב, ואיש תבונות יחריש. הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר”. איש או אשה שבזים לזולת הם אכן ’חסרי לב’. לדברי המילונאי וילהלם גזניוס, אדם כזה ”נעדר הבנה”. שיפוט נבון הוא ממנו והלאה, והשימוש במילה ”לב” מעיד כי התכונות החיוביות של אישיותו לוקות בחסר. אם פטפוטיו של מישהו הטוען להיות משיחי גובלים ברכילות ובהשמצה, זקני־הקהילה הממונים חייבים לפעול כדי לשים קץ למצב לקוי זה בקהילה (ויקרא י״ט:16; תהלים ק״א:5; קורינתים א׳. ה׳:11).
4. כיצד נוהגים משיחיים נבונים ונאמנים במידע חסוי?
4 שלא כ’חסרי הלב’, אנשי ”תבונות” מחרישים בשעת הצורך. אין הם מפירי אמון (משלי כ׳:19). הנבונים יודעים כי דיבור לא זהיר עלול להזיק, ולכן הם ’נאמני רוח’. הם נאמנים לאחיהם לאמונה ואינם מגלים סודות העלולים לסכן את רעיהם. אם משיחיים נבונים מקבלים מידע חסוי כלשהו הקשור לקהילה, הם נוצרים זאת בלבבם, עד אשר ארגון יהוה יראה לנכון לפרסם את הדבר באמצעים שלו, בפרסומיו.
תבונה והתנהגותנו
5. מהי השקפת ’כסילים’ באשר להתנהגות נלוזה, ומדוע?
5 משלי המקרא עוזרים לנו לנהוג בתבונה ולהימנע מהתנהגות בלתי הולמת. למשל, במשלי י׳:23 נאמר: ”כשחוק לכסיל עשות זימה, וחוכמה לאיש תבונה”. מי שהתנהגות נלוזה היא ”כשחוק” בעיניהם, עיוורים לעוולתם ואינם רואים באלוהים את האחד שהכל יתנו לפניו דין וחשבון (רומים י״ד:12). חשיבתם של ’כסילים’ אלה כה מעוותת, עד כי הם סבורים שאלוהים אינו רואה את התנהגותם הפסולה. במעשיהם הם אומרים בעצם: ”אין אלוהים [תיקון סופרים, יהוה]” (תהלים י״ד:1–3; ישעיהו כ״ט:15, 16). מאחר שעקרונות אלוהים אינם מנחים את חייהם, חסרה להם תבונה והם אינם מסוגלים להעריך מצבים כהלכה (משלי כ״ח:5).
6. מדוע התנהגות נלוזה היא סכלות, ומה תהא השקפתנו לגביה אם יש לנו תבונה?
6 ”איש תבונה” מבין כי התנהגות נלוזה אינה ”שחוק”, כלומר משחק. הוא יודע כי הדבר אינו נושא חן בעיני אלוהים ועלול להרוס את קשריו עימו. התנהגות מעין זו היא סכלות, היות שהיא גוזלת מאנשים את כבודם העצמי, גורמת לנישואין לעלות על שרטון, מזיקה הן לגוף והן לרוח, ומובילה לאובדן הרוחניות. אם כן, הבה נטה לבנו לתבונה ונימנע מהתנהגות נלוזה או מאי־מוסריות מכל סוג (משלי ה׳:1–23).
תבונה ושליטה ברוחנו
7. מה הן כמה מהתופעות הגופניות הנובעות מכעס?
7 אם נטה לבנו לתבונה יעזור לנו הדבר גם לשלוט ברוחנו. ”ארך אפיים רב תבונה”, נאמר במשלי י״ד:29, ”וקצר־רוח מרים איוולת”. אחת הסיבות שאדם נבון משתדל להימנע מכעס משולח רסן היא שהכעס מזיק לנו מבחינה גופנית. הוא עלול להעלות את לחץ־הדם שלנו ולגרום לקשיי נשימה. רופאים מציינים כי כעס ורוגז הם רגשות הגורמים ומחריפים מחלות כגון קצֶרֶת, מחלות־עור, בעיות עיכול וכיבים.
8. לְמה עלול להוביל קוצר־רוח, אך כיצד תבונה עוזרת לנו בנושא?
8 הימנעות מפגיעה בבריאותנו אינה הסיבה היחידה שעלינו לנהוג בתבונה ולהיות ’קשים לכעוס’. קוצר־רוח עלול להוביל אותנו להתנהגות טיפשית שעליה נתחרט. תבונה מדרבנת אותנו לשקול את התוצאות האפשריות של דיבור משולח רסן או התנהגות פזיזה, וכך מגינה עלינו מ’להרים איוולת’ ולעשות שטות. תבונה עוזרת לנו במיוחד להבין שכעס יכול לפגוע בשיקול הדעת שלנו, עד כי השיפוט שלנו לא יהיה מהימן. הדבר יפגום ביכולתנו לעשות את רצון אלוהים ולחיות על־פי עקרונות הצדק שלו. הנטייה לתת פורקן לכעס בלתי מבוקר אכן מזיקה לרוחניותנו. למעשה, התפרצויות ”כעס” נמנות עם ”מעשי הבשר” המתועבים, אשר ימנעו מאיתנו לרשת את מלכות אלוהים (גלטים ה׳:19–21). אם כן, כמשיחיים נבונים, הבה יהא כל איש מאיתנו ”מהיר לשמוע, בלתי נחפז לדבר וקשה לכעוס” (יעקב א׳:19).
9. כיצד תבונה ואחווה יכולות לעזור לנו ליישב מחלוקות?
9 אם אנו מתרגזים, התבונה תלמדנו לחשות פן נאמר דברים שיציתו אש. במשלי י״ז:27 נאמר: ”חושך אמריו יודע דעת, וקר־רוח איש תבונה”. תבונה ואחווה יעזרו לנו להבין את הצורך להשתלט על הדחף להתפרץ ולומר דבר־מה פוגע. אם כבר התפרצנו בזעם, אהבה וענווה יניעונו להתנצל ולכפר על כך. אך נניח שמישהו פגע בנו. אזי, הבה נשוחח עימו ביחידות, במתינות ובענווה, בעיקר במטרה להשכין שלום (מתי ה׳:23, 24; י״ח:15–17).
תבונה ומשפחתנו
10. מהו תפקיד החוכמה והתבונה בחיי־משפחה?
10 מן הראוי שבני־משפחה יגלו חוכמה ותבונה, משום שתכונות אלה בונות בית. במשלי כ״ד:3, 4 נאמר: ”בחוכמה ייבנה בית, ובתבונה יתכונָן. ובדעת חדרים יימלאו כל הון יקר ונעים”. חוכמה ותבונה הן כאבני בניין טובות לחיי־משפחה מוצלחים. תבונה מסייעת להורים משיחיים לדלות מילדיהם את תחושותיהם ואת הדאגות המציקות להם. אדם נבון יהיה מסוגל לדבר וגם להקשיב וכך לקבל מושג ברור על רגשותיו ומחשבותיו של בן־זוגו לנישואין (משלי כ׳:5).
11. כיצד רעיה נבונה ’בונה ביתה’?
11 חוכמה ותבונה חיוניות בהחלט לחיי־משפחה מאושרים. למשל, במשלי י״ד:1 נאמר: ”חַכמות נשים בנתה ביתה, ואיוולת בידיה תהרסנו”. רעיה חכמה ונבונה הנכנעת כניעה הולמת לבעלה, תעמול לטובת ביתה וכך תתמוך בבניית משפחתה. אחד הדברים שבעזרתו ’תבנה ביתה’ הוא שתקפיד לדבר אך ורק טובות על בעלה, ובכך תגדיל את הכבוד שרוחש לו הזולת. כמו־כן, אשת חיל נבונה הרוחשת יראת כבוד ליהוה, תזכה אישית להלל (משלי י״ב:4; ל״א:28, 30).
תבונה ואורח־חיינו
12. מהי השקפת ’חסרי הלב’ לגבי איוולת, ומדוע?
12 תבונה מסייעת לנו לשמור על התנהגות נאותה בכל תחום. זאת מציין הכתוב במשלי ט״ו:21: ”איוולת שִמחה לחסר־לב, ואיש תבונה יְיַשר־לכת”. כיצד אנו אמורים להבין משל זה? דרך אווילית או טיפשית משמחת גברים, נשים וצעירים סכלים. הם ’חסרי לב’, נעדר מהם המניע הטוב והם כה חסרי תבונה, עד כי הם שמחים באיוולת.
13. מה הבין שלמה באשר לשחוק וקלות דעת?
13 שלמה, המלך הנבון של עם־ישראל, למד כי קלות דעת כמוה כהבל. הוא הודה: ”אמרתי אני בלבי: ’לכה נא אֲנַסְכָה בשמחה וראה בטוב’. והנה, גם הוא הבל. לשחוק אמרתי: ’מהוֹלָל!’ ולשמחה: ’מה זֹה עושה?’” (קהלת ב׳:1, 2) כאיש תבונה, שלמה מצא כי שמחה ושחוק כשלעצמם אינם מסבים סיפוק, היות שאין הם מניבים אושר אמיתי וממושך. צחוק עשוי לעזור לנו לשכוח זמנית את בעיותינו, אך לאחר מכן הללו עלולות לצוץ על פני־השטח כשהן אפילו חמורות יותר. בצדק יכול היה שלמה לדבר על שחוק כעל ”מהוֹלָל”, משוגע. מדוע? משום שצחוק טיפשי מעיב על שיפוט הגיוני. הוא עלול לגרום לנו לנהוג קלות־ראש בעניינים רציניים. סוג השמחה הקשור להתלוצצות ומעשי ליצנות אינו יכול להיחשב למשהו שמניב דבר בעל־ערך. הבנת חשיבותה של התנסות שלמה בשחוק ושמחה יכולה לעזור לנו לא להימנות עם מי ש”אוהבים תענוגות יותר משהם אוהבים את אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 4).
14. כיצד איש תבונה ”יְיַשר־לכת”?
14 כיצד איש תבונה ”יְיַשר־לכת”? תבונה רוחנית ויישום עקרונות אלוהים מובילים את האנשים נכוחה, בדרך הישרה. תרגום בַּייִנְגְטוֹן אומר חד־משמעית: ”איוולת היא אושר עילאי לשוטה, אך איש נבון יישיר דרכו”. ”איש תבונה” מכונן נתיבות ישרות לרגליו ומסוגל להבחין בין טוב ורע, מאחר שהוא מיישם את דבר־אלוהים בחייו (עברים ה׳:14; י״ב:12, 13).
פנה תמיד ליהוה לקבלת תבונה
15. מה אנו למדים ממשלי ב׳:6–9?
15 כדי להישיר לכת בחיינו, כולנו צריכים להכיר באי־שלימות שלנו ולפנות ליהוה לקבלת תבונה רוחנית. במשלי ב׳:6–9 נאמר: ”כי יהוה יתן חוכמה; מפיו דעת ותבונה. יצפון לישרים תושייה; מגן להולכי תום. לנצור אורחות משפט, ודרך חסידיו ישמור. אז תבין צדק ומשפט ומֵישרים כל מעגל טוב”. (השווה יעקב ד׳:6.)
16. מדוע אין חוכמה, אין תבונה ואין עצה לנגד יהוה?
16 אם אנו מכירים בתלותנו ביהוה, הבה נבקש בענווה להבין את רצונו וזאת על־ידי חקר מעמיק בדברו. יש לו החוכמה המוחלטת, ועצתו תמיד מועילה (ישעיהו מ׳:13; רומים י״א:34). למעשה, כל עצה הנוגדת את דברו היא חסרת־ערך. משלי כ״א:30 מציין: ”אין חוכמה, ואין תבונה, ואין עצה לנגד יהוה”. (השווה משלי י״ט:21.) רק תבונה רוחנית, הנרכשת על־ידי לימוד דבר־אלוהים בעזרת פרסומי ”העבד הנאמן והנבון”, תעזור לנו לנהל אורח־חיים הולם (מתי כ״ד:45–47, דל׳). אם כן, הבה נכונן את נתיבותינו על־פי עצת יהוה, בידיעה שאין עצה, סבירה ככל שתיראה, שביכולתה להשתוות לדברו.
17. מה עלול להיגרם ממתן עצה מוטעית?
17 משיחיים נבונים המשיאים עצה מבינים כי על עצתם להיות מעוגנת היטב בדבר־אלוהים, וכי יש ללמוד את המקרא ולהרהר בו לפני שמשיבים על שאלה (משלי ט״ו:28). אם המענה לשאלות בנושאים כבדי־משקל מוטעה, עלול להיגרם נזק רב. לפיכך, זקני־קהילה משיחיים זקוקים לתבונה רוחנית, ועליהם להתפלל להדרכת יהוה, כשהם משתדלים לעזור מבחינה רוחנית לאחים לאמונה.
עתירי תבונה רוחנית
18. אם מתעוררת בעיה בקהילה, כיצד יכולה תבונה לעזור לנו לשמור על האיזון הרוחני שלנו?
18 כדי להשביע את רצון יהוה, אנו צריכים ”בינה בכל” (טימותיאוס ב׳. ב׳:7). לימוד נלהב של המקרא והיענות להדרכה של רוח אלוהים ושל ארגונו יסייעו לנו להבין כיצד לנהוג כאשר אנו נתקלים במצבים העלולים לגרום לנו להשחית את דרכנו. למשל, נניח שאנו סבורים כי דבר־מה בקהילה אינו מתנהל כשורה. תבונה רוחנית תעזור לנו להבין שאין זו סיבה לחדול להתרועע עם עובדי יהוה ולהפסיק לשרת את אלוהים. חשוב על הזכות שנפלה בחלקנו לשרת את יהוה, על החירות הרוחנית שממנה אנו נהנים ועל השמחה שאנו יכולים להפיק משירותנו כמכריזי המלכות. תבונה רוחנית מקנה לנו זווית־ראייה נכונה והבנה שאנו מוקדשים לאלוהים ושעלינו לנצור את הקשר שלנו עימו, ללא תלות במעשי הזולת. אם אין לאל ידינו לפעול לפתרון הבעיה באופן תיאוקרטי, עלינו להתאזר בסבלנות ולהוחיל ליהוה שיתקן את המצב. במקום שנחדל לשרת או נשתוחח בייאוש, הבה ’נוחיל לאלוהים’ (תהלים מ״ב:6, 12).
19. (א) מהו עיקר תפילת פאולוס למען הפיליפים? (ב) כיצד תבונה יכולה לעזור לנו אם איננו מבינים דבר־מה במלואו?
19 תבונה רוחנית מסייעת לנו להישאר נאמנים לאלוהים ולעמו. פאולוס אמר למשיחיים בפיליפי: ”תפילתי היא שאהבתכם תרבה יותר ויותר ותלוּוה בדעת ובכל תבונה, למען תבחינו מה הם הדברים המצוינים [”החשובים יותר”, ע״ח] ותהיו זכים וללא דופי ליום המשיח” (פיליפים א׳:9, 10). כדי לשקול דברים כיאות, אנו זקוקים ל’דעת ולכל תבונה’. המילה ביוונית שתורגמה כאן ל”תבונה” מרמזת על ”הבחנה מוסרית דקה”. כאשר אנו לומדים דבר־מה, אנו מעוניינים להבחין בקשר שלו לאלוהים ולמשיח ולהרהר בדרך שבה הוא משגֵב את אישיות יהוה ואת אשר סיפק. הדבר מוסיף לתבונתנו ולהערכה שאנו רוחשים לאשר עשו עבורנו יהוה אלוהים וישוע המשיח. אם איננו מבינים דבר־מה במלואו, התבונה תעזור לנו להבין שאל לנו לנטוש את אמונתנו ואת כל הדברים החשובים שלמדנו על אלוהים, על המשיח ועל מטרת אלוהים.
20. כיצד נוכל להיות עתירי תבונה רוחנית?
20 נהיה עתירי תבונה רוחנית אם תמיד נתאים את מחשבותינו ומעשינו לכתוב בדבר־אלוהים (קורינתים ב׳. י״ג:5). עשיית הדבר באופן בונה תעזור לנו להיות ענווים, לא לעמוד על דעתנו ולא למתוח ביקורת על הזולת. בעזרת התבונה נוכל להפיק תועלת מדברי מוסר ולהבחין מה הם הדברים החשובים יותר (משלי ג׳:7). אם כן, מתוך שאיפה להשביע את רצון יהוה, הבה נבקש להימלא בידע מדויק מתוך דברו. בזכותו נוכל להבחין בין טוב לרע, נוכל לקבוע מה חשוב באמת ולדבוק בנאמנות בקשר היקר שיש לנו עם יהוה. כל הדברים הללו יתאפשרו אם נטה לבנו לתבונה. אך דרוש דבר נוסף. עלינו להניח לתבונה לנצור אותנו.
מהי תגובתך?
◻ מדוע עלינו להטות לבנו לתבונה?
◻ כיצד תבונה יכולה להשפיע על מוצא פינו ועל התנהגותנו?
◻ איזו השפעה יכולה להיות לתבונה על השליטה ברוחנו?
◻ מדוע עלינו לפנות תמיד ליהוה לקבלת תבונה?
[תמונה בעמוד 13]
תבונה עוזרת לנו לשלוט ברוחנו
[תמונה בעמוד 15]
המלך הנבון שלמה הבין כי קלות דעת אינה מסבה סיפוק אמיתי