”תבונה תנצרכּה”
”מזימה תשמור עליך, תבונה תנצרכּה” (משלי ב׳:11).
1. מפני מה יכולה התבונה לנצור אותנו?
יהוה חפץ שתגלה תבונה. מדוע? כי הוא יודע שהיא תנצרכּה מפני סכנות שונות. משלי ב׳:10–19 פותח במילים: ”כי תבוא חוכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם, מזימה תשמור עליך, תבונה תנצרכּה”. תנצרכּה מפני מה? מִדברים כגון ’דרך הרע’, מהעוזבים אורחות יושר ומהנלוזים במעגלותם, בדרכם.
2. מהי תבונה, ובאיזה סוג תבונה המשיחיים מעוניינים במיוחד?
2 בוודאי זכור לך כי תבונה היא הכושר השכלי להבחין בין דבר למשנהו. איש תבונה מבחין בהבדלים שבין רעיונות או דברים באמצעות השכל הישר. כמשיחיים, אנו מעוניינים במיוחד בתבונה רוחנית המבוססת על ידע מדויק מדבר־אלוהים. אנו לומדים את כתבי־הקודש, וכאילו חוצבים את אבני הבניין של התבונה הרוחנית. החומר הנלמד יכול לעזור לנו להחליט החלטות רצויות בעיני יהוה.
3. כיצד נוכל לזכות לתבונה רוחנית?
3 אלוהים שאל את שלמה, מלך ישראל, באיזו ברכה הוא חפץ, והַשליט הצעיר אמר: ”ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע”. שלמה ביקש תבונה ויהוה העניק לו תבונה במידה יוצאת מגדר הרגיל (מלכים א׳. ג׳:9; ה׳:10). כדי לזכות לתבונה, עלינו להתפלל וללמוד את דבר־אלוהים בעזרת פרסומים רוחניים מאירי עיניים, שמטעם ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45–47, דל׳). הדבר יעזור לנו לפתח תבונה רוחנית כדי ש’נהיה מבוגרים בהבנתנו’ ונוכל ”להבחין בין טוב לרע” (קורינתים א׳. י״ד:20; עברים ה׳:14).
צורך מיוחד בתבונה
4. מה משמע הדבר שתהיה לנו עין ”פשוטה”, וכיצד ביכולתה להועיל לנו?
4 בזכות תבונה הולמת, נוכל לפעול על־פי דברי ישוע המשיח: ”אתם בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו [של אלוהים], וכל [הדברים החומריים ה]אלה ייווספו לכם” (מתי ו׳:33). ישוע גם אמר: ”מנורת הגוף היא העין. כאשר עינך טובה [”פשוטה”, ע״ח], גם כל גופך מואר” (לוקס י״א:34). העין משולה למנורה. עין ”פשוטה” משמעה עין כנה, ממוקדת. בעזרת עין כזו, נוכל לגלות תבונה ולהתהלך מבלי להיכשל רוחנית.
5. בנוגע לעסקים, מה עלינו לזכור באשר למטרת הקהילה המשיחית?
5 יש שבמקום לשמור על עין פשוטה, סיבכו את חייהם ואת חייהם של אחרים בעסקים מפתים. אך מן הראוי שנזכור כי הקהילה המשיחית היא ”עמוד האמת ויסודה” (טימותיאוס א׳. ג׳:15). כעמודי בניין, הקהילה נועדה לשאת את אמת אלוהים ולא יוזמות עסקיות של אדם כלשהו. קהילות עדי־יהוה לא נוסדו כמקומות לקידום ענייני מסחר, למכירת מוצרים או למתן שירותים. אין לקדם עסקים אישיים באולם־המלכות. תבונה עוזרת לנו להבין כי אולמי־המלכות, שיעורי־הספר והכינוסים של עדי־יהוה הם מרְכזים להתרועעות משיחית ולדיונים רוחניים. אם אנחנו מנצלים קשרים רוחניים לקידום עניין עסקי כלשהו, האין זה מעיד לפחות במידה מסוימת על חוסר הערכה לערכים רוחניים? בשום פנים ואופן אין לנצל קשרים קהילתיים להפקת רווח כספי.
6. מדוע אין למכור מוצרים או לקדם שירותים מסחריים באסיפות הקהילה?
6 יש שהשתמשו בקשרים תיאוקרטיים למכירת מוצרי בריאות או קוסמטיקה, ויטמינים ומוצריהם, שירותי טלקומוניקציה, חומרי בניין, תוכניות תיור, תוכנות וציוד למחשבים וכן הלאה. אך אסיפות הקהילה אינן המקום למכירת מוצרים או לקידום שירותים מסחריים. נוכל להבחין בעיקרון הבסיסי אם נזכור שישוע ”גירש את כולם מבית המקדש יחד עם הצאן והבקר; כן גם פיזר את מטבעות החלפנים והפך את השולחנות, ולמוכרי היונים אמר: ’קחו את אלה מכאן. אל תעשו את בית אבי לבית מסחר’”! (יוחנן ב׳:15, 16).
מה באשר להשקעות?
7. מדוע דרושות תבונה וזהירות בהשקעות כספיות?
7 השקעה בתוכנית עסקית הכרוכה בסיכון דורשת תבונה וזהירות כאחת. נניח שאדם המעוניין לִלוות כסף מבטיח הבטחות כגון: ”אני מבטיח לך שתרוויח מזה”. ”אין סיכוי שתפסיד, זו השקעה בטוחה”. היזהר למשמע ערבויות מעין אלה. אדם זה אינו מציאותי או אינו הגון, שהרי השקעה היא אך לעתים נדירות דבר בטוח. למעשה, קרה שדוברי חלקלקות חסרי מצפון הונו חברי קהילה. הדבר מזכיר את ’אנשי הרשע’ שהתגנבו לקהילה במאה הראשונה, ו’הפכו את חסד אלוהינו לזימה’. הם נמשלו לסלעים משוננים מתחת לפני המים היכולים לקרוע לגזרים את השחיינים ולהורגם (יהודה 4, 12, ע״ח). אומנם, לנוכלים מניעים אחרים, אך גם הם משחרים לטרף בין חברי הקהילה.
8. מה אירע בקשר לכמה עסקאות רווחיות לכאורה?
8 אפילו משיחיים בעלי כוונות טובות, הפיצו בין האחים מידע על עסקאות רווחיות לכאורה, ובסוף הפסידו את הכסף שלהם ושל יתר המשקיעים. עקב כך, כמה משיחיים איבדו זכויות שירות בקהילה. כשמתברר שהעסקאות להתעשרות מהירה הן הונאה או תרמית, הנשכר הבלעדי הוא הנוכל, ולא אחת הוא מסתלק במהירות. כיצד התבונה עוזרת לאדם להימנע מלהיקלע למצבים כאלה?
9. מדוע דרושה תבונה כדי להעריך נכונה המלצות על השקעות?
9 מובן המילה תבונה הוא היכולת להבין את המופשט. יכולת זו נחוצה כדי להעריך נכונה המלצות על השקעות. משיחיים בוטחים זה בזה, ויש המניחים שאחים ואחיות רוחניים לא ייכנסו לעסקאות מסוכנות, שישימו את כספם של אחיהם לאמונה על קרן הצבי. אך העובדה שאיש עסקים הוא משיחי אינה מהווה ערובה להצטיינותו בעסקים או להצלחת העסק שלו.
10. מדוע יש משיחיים המבקשים ללוות כספים למטרות עסקיות מאחיהם לאמונה, ומה עלול לקרות להשקעות מעין אלה?
10 יש משיחיים המבקשים לִלוות כספים למטרות עסקיות מאחיהם לאמונה, משום שחברות הלוואה מכובדות לעולם לא יסכימו להלוות להם כספים ליוזמותיהם המפוקפקות. רבים התפתו להאמין שיוכלו פשוט להשקיע את כספם ולהרוויח רווח מהיר וקל מבלי לעבוד קשה או מבלי לעבוד כלל. יש שהשקעות קוסמות ללבם עקב הזוהר הנלווה אליהן, אך מפסידים את כל חסכונותיהם! משיחי אחד השקיע סכום נכבד וציפה לקבל תשואה בשיעור של 25 אחוז בתוך שבועיים בלבד. הוכרזה פשיטת רגל וכל כספו ירד לטמיון! בעסקה אחרת, יזם לפיתוח מקרקעין לָווה סכומי כסף נכבדים מאחים בקהילה. הוא הבטיח להם רווחים גדולים ולא־מציאותיים, אך פשט רגל והפסיד את כל כספי ההלוואות.
כאשר יוזמות עסקיות נכשלות
11. איזו עצה יעץ פאולוס לגבי חמדנות ואהבת כסף?
11 כישלונות עסקיים גרמו למפח נפש ואפילו לאובדן הרוחניות של כמה משיחיים, אשר נחפזו להצטרף ליוזמות עסקיות מפוקפקות. מי שלא הניחו לתבונה לנצור אותם סבלו את כאב הלב והמרירות הנובעים מכך. החמדנות לכדה רבים. ”וכיאה לקדושים, אף לא תעלו על דל שפתיכם... תאוותנות [”חמדנות”, ע״ח]”, כתב פאולוס (אפסים ה׳:3). הוא אף הזהיר: ”אבל השואפים להתעשר נלכדים בניסיון ובמלכודת וברוב תאוות אוויליות ומזיקות, המורידות את האדם אלי הרס ואבדון. הלא שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף, ויש להוטים אחריו שסטו מן האמונה וגרמו לעצמם מכאובים רבים” (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10).
12. אם משיחיים עושים עסקים איש עם רעהו, מה עליהם לזכור במיוחד?
12 אם משיחי מפתח בלבו אהבת כסף, הוא יסב לעצמו נזק רוחני כבד. הפרושים היו אוהבי כסף, וזה אחד המאפיינים של מי שחיים באחרית ימים זו (לוקס ט״ז:14; טימותיאוס ב׳. ג׳:1, 2). בניגוד לכך, מן הראוי שאורח־חייו של המשיחי יהיה ’רחוק מאהבת כסף’ (עברים י״ג:5). משיחיים יכולים כמובן לעשות עסקים איש עם רעהו או לפתוח עסקים משותפים. אך אם הם בוחרים לעשות כן, עליהם להפריד בין דיונים ומיקח וממכר לבין ענייני הקהילה. וזכור: אפילו כשמדובר באחים רוחניים, העלה תמיד הסכמים עסקיים על הכתב. דיון מועיל מאוד בנושא מופיע במאמר ”אחדות משיחית ביחסי עסקים” שיצא לאור בחוברת המצפה מ־1 ביוני 1987, עמ׳ 11–13.
13. כיצד תוכל לייחס את הכתוב במשלי כ״ב:7 ליוזמות עסקיות הכרוכות בסיכון?
13 במשלי כ״ב:7 נאמר לנו: ”עבד לוֹוה לאיש מלווה”. בדרך־כלל, אין זה מן התבונה להשתעבד אישית או לשעבד את אחינו. כשמישהו מבקש מאיתנו הלוואה לתוכנית עסקית, מומלץ לבדוק אם יש באפשרותו להחזירה. האם הוא ידוע כאדם מהימן וישר? כמובן, יש להבין שהלוואה מעין זו עלולה להסתיים בהפסד כספי, מפני שעסקאות רבות נכשלות. חוזה כשלעצמו אינו מהווה ערובה להצלחת העסקה. כמו־כן, ודאי שאדם אינו נוהג בתבונה ובזהירות, אם הוא מלווה לאחר כספים לתוכנית עסקית, כספים שאינו יכול להרשות לעצמו להפסידם.
14. מדוע עלינו לגלות תבונה אם הלווינו כסף למשיחי, ועסקיו נכשלו?
14 עלינו לגלות תבונה אם הלווינו למשיחי כסף למטרות עסקיות והכסף ירד לטמיון, אף־על־פי שלא היו כרוכים בכך מעשי מרמה. אם העסקה נכשלה שלא באשמת הלוֹוה, אחינו לאמונה, היש מקום לומר שנעשה לנו עוול? לא, מאחר שהלווינו לו מרצוננו החופשי, וייתכן שגבינו ריבית על ההלוואה, ולא נעשָׂה דבר בלתי הוגן. ומאחר שאין מדובר ברמאות, אין לנו כל יסוד לנקיטת צעד משפטי נגד הלווה. איזה טובה תצמח לנו אם נתבע לדין את אחינו המשיחי ההגון, שנאלץ להכריז על פשיטת רגל, משום שהיוזמה העסקית שנקט מתוך כוונות טובות נכשלה? (קורינתים א׳. ו׳:1).
15. אילו גורמים יש לשקול אם מוכרזת פשיטת רגל?
15 אנשים שנכשלו בעסקים מסתייעים לעתים בהכרזה על פשיטת רגל. מאחר שהמשיחיים אינם מקלים ראש בחובותיהם הכספיים, יש ששוחררו על־פי החוק מחובות מסוימים, ולמרות זאת חשו חובה מוסרית לנסות לפרוע חובות אבודים, בהסכמת בעלי־החוב לשעבר. אך מה קורה אם הלוֹוה הפסיד את כספו של אחיו, ולאחר מכן החל לחיות חיי־מותרות? או אם הלווה הצליח לגייס מספיק כסף כדי לשלם למלווה, אך מתעלם מחובתו המוסרית להשיב לאחיו את כספו? אז יצוצו סימני־שאלה באשר לכשירותו של הלוֹוה לשרת בתפקיד אחראי בקהילה (טימותיאוס א׳. ג׳:3, 8; ראה המצפה מ־1 בינואר 1995, עמ׳ 30–31).
מה קורה אם מדובר בהונאה?
16. אילו צעדים ניתן לנקוט אם נראה שנפלנו קורבן להונאה בענייני עסקים?
16 התבונה עוזרת לנו להבין שלא כל ההשקעות נושאות רווחים. אך, מה קורה אם מדובר בהונאה? הונאה מוגדרת כ”שימוש מכוון בהתעיה, בעורמה ובסילוף האמת כדי לשדל אדם לתת מנכסיו היקרים או לוותר על זכות חוקית”. ישוע המשיח הגדיר צעדים שאדם יכול לנקוט כשהוא סבור שאחיו לאמונה הונה אותו. על־פי הכתוב במתי י״ח:15–17, אמר ישוע: ”אם יחטא לך אחיך, לך והוכח אותו בינך ובינו לבד. אם ישמע לך, קנית לך את אחיך. ואם לא ישמע, קח איתך עוד אחד או שניים, כדי שעל־פי שניים או שלושה עדים יקום כל דבר. אם לא ישמע להם, הגד לקהילה; ואם לא ישמע גם לקהילה, שיהיה לך כגוי וכמוכס”. המשל שסיפר ישוע בהמשך, מראה שדבריו דנו בחטאים כדוגמת אלה הקשורים לענייני כספים, לרבות הונאות (מתי י״ח:23–35).
17, 18. אם אדם המתיימר להיות משיחי אכן רימה אותנו, כיצד התבונה יכולה לנצור אותנו?
17 כמובן, אין כל בסיס מקראי לנקיטת הצעדים המוגדרים במתי י״ח:15–17 אם אין כל עדות ואף לא רמז להונאה. עם זאת, כיצד יש לנהוג אם אדם המתיימר להיות משיחי אכן הונה אותנו? התבונה תנצרנו מנקיטת פעולה העלולה להעיב על שמה הטוב של הקהילה. פאולוס יעץ לאחיו המשיחיים לבכר להיות מקופחים ואפילו נעשקים, ולא לתבוע את אחיהם למשפט (קורינתים א׳. ו׳:7).
18 אחינו ואחיותינו האמיתיים אינם ’מלאים כל מרמה וכל רֶשע’, כמו המכשף בר־ישוע (מעשי־השליחים י״ג:6–12). לכן, הבה ננהג בתבונה כשנגרם הפסד כספי עקב יוזמות עסקיות שבהן מעורבים עמיתינו לאמונה. אם אנחנו שוקלים להגיש תביעה משפטית, עלינו לשאול את עצמנו כיצד הדבר ישפיע עלינו, על הנתבע או הנתבעים, על הקהילה ועל מי שאינם חלק מהקהילה. רדיפה אחר פיצוי כספי עלולה לגזול חלק ניכר מזמננו, מכוחנו וממשאבינו האחרים. בעצם, סביר בהחלט שהיחידים שיֵצאו נשכרים מכך הם עורכי־הדין ואנשי מקצוע אחרים. למרבה הצער, יש משיחיים שוויתרו על זכויות תיאוקרטיות משום ששקעו ראשם ורובם בעניינים אלה. אין ספק שהסחת דעתנו מן העיקר בדרך זו משמחת את השטן, אך אנו מעוניינים לשמח את לב יהוה (משלי כ״ז:11). מאידך, אם נספוג את ההפסד, אפשר שכך יימנעו מאיתנו כאבי־לב, וייחסכו לזקני־הקהילה ולנו אין ספור שעות. הדבר יעזור לשמור על שלום הקהילה, ויאפשר לנו להמשיך לבקש תחילה את ענייני המלכות.
תבונה והחלטת החלטות
19. כיצד תבונה רוחנית ותפילה יכולות לעזור לנו כשאנו עומדים לפני החלטות קשות?
19 החלטת החלטות בענייני כספים או בעסקים יכולה להלחיץ ולהדאיג. אך בכוחה של תבונה רוחנית לעזור לנו לשקול את כל הגורמים ולהחליט החלטות נבונות. יתרה מזו, הישענות על יהוה באמצעות תפילה יכולה להביא לנו את ”שלום אלוהים” (פיליפים ד׳:6, 7). מדובר בשלווה וברוגע הנובעים מקשר אישי הדוק עם יהוה. ללא ספק, שלום מעין זה עשוי לעזור לנו לשמור על האיזון בעומדנו לפני החלטות קשות.
20. במה עלינו להיות נחושים בדעתנו, כשמדובר בענייני עסקים ובקהילה?
20 הבה נהא נחושים בדעתנו שלא להניח לסכסוכים בענייני עסקים להפר את שלומנו או את שלום הקהילה. עלינו לזכור שהקהילה המשיחית פועלת כדי לעזור לנו רוחנית, ואין היא משמשת מרכז לעיסוקים מסחריים. יש להפריד תמיד בין ענייני עסקים ובין פעילויות הקהילה. עלינו לנהוג תבונה וזהירות כשאנו מצטרפים ליוזמות עסקיות הכרוכות בסיכון. כמו־כן, הבה נשמור תמיד על גישה מאוזנת בנושאים אלה, ונבקש תחילה את ענייני המלכות. במקרה שהעִסקה שבה מעורבים עמיתינו לאמונה נכשלת, הבה נבקש את טובת כל הנוגעים בדבר.
21. כיצד נוכל לגלות תבונה ולפעול בהתאם לכתוב בפיליפים א׳:9–11?
21 במקום להיות טרודים מדי בענייני כספים ובדברים נוספים שהם פחות חשובים, מוטב שכל איש מאיתנו יטה לבו לתבונה, יתפלל להדרכת אלוהים ויבקש תחילה את ענייני המלכות. בהתאם לתפילת פאולוס, מי יתן ו’אהבתנו תרבה יותר ויותר ותלווה בדעת ובכל תבונה, למען נבחין מה הם הדברים המצוינים [”החשובים יותר”, ע״ח]’ למען לא ניכשל ולא נכשיל את הזולת. כעת, כשהמלך המשיח יושב על הכס השמימי, הבה נגלה תבונה רוחנית בכל תחומי החיים. וכן, הבה נהא ”מלאים פרי צדקה שמניב ישוע המשיח, לכבודו ותהילתו של אלוהים”, אדֹני יהוה (פיליפים א׳:9–11).
מה תשיב?
◻ מהי תבונה?
◻ מדוע יש צורך מיוחד לגלות תבונה באשר לעסקים בין משיחיים?
◻ כיצד יכולה התבונה לעזור לנו אם אנו חשים שאחִינו לאמונה הונה אותנו?
◻ איזה תפקיד צריכה למלא התבונה בהחלטת החלטות?
[תמונה בעמוד 18]
תבונה תעזור לנו למלא אחר עצת ישוע ולבקש תחילה את המלכות
[תמונות בעמוד 20]
העלה תמיד הסכמים עסקיים על הכתב