הידעת?
מדוע היו היהודים בימי ישוע פזורים בארצות רבות?
כאשר אמר ישוע למאזיניו שלא יוכלו לבוא למקום שאליו הוא הולך, שאלו היהודים איש את אחיו: ”אנה ילך זה...? הכי ילך אל [היהודים] הנפוצים בין היוונים?” (יוחנן ז׳:32–36, דל׳) זמן קצר לאחר מכן בישרו המשיחיים את הבשורה הטובה ליהודים שהיו פזורים ברחבי אגן הים התיכון (מעשי השליחים ב׳:5–11; ט׳:2; י״ג:5, 13, 14; י״ד:1; ט״ז:1–3; י״ז:1; י״ח:12, 19; כ״ח:16, 17).
הפזורה היהודית נוצרה בעקבות כך שעמים כובשים הגלו את היהודים ממולדתם — תחילה האשורים, ב־740 לפה״ס, ומאוחר יותר הבבלים, ב־607 לפה״ס. רק שארית הגולים שבו לישראל (ישעיהו י׳:21, 22). רובם נותרו בתפוצות.
משום כך, במאה החמישית לפה״ס היו קהילות יהודיות ב־127 מדינות האימפריה הפרסית (אסתר א׳:1; ג׳:8). היהודים פעלו לגיור בני הנֵיכר, וכך ברבות הימים זכו רבים להכיר במידה זו או אחרת את יהוה ואת התורה (מתי כ״ג:15). בשנת 33 לספירה הגיעו לירושלים יהודים מארצות רבות לרגל חג השבועות ושמעו את הבשורה על ישוע. לפיכך, העובדה שהיהודים היו פזורים ברחבי האימפריה הרומית היא מבין הגורמים שתרמו להתפשטותה המהירה של דת האמת המשיחית.
מהי כמות הזהב שהייתה לשלמה המלך?
במקרא נאמר שחירם מלך צור שלח לשלמה ארבעה טון זהב. כמו כן אנו קוראים שמלכת שבא נתנה לו כמות זהב דומה ושצי שלמה הביא מאופיר יותר מ־15 טון זהב. הכתוב אומר: ”משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת, שש מאות שישים ושש כיכר זהב”, כמות השווה ליותר מ־25 טון (מלכים א׳. ט׳:14, 28; י׳:10, 14). האם נתונים אלה מתקבלים על הדעת? מה היה גודלן של עתודות הזהב של מלכי קדם?
בכתובת עתיקה, הנחשבת בעיני החוקרים למקור מהימן, נכתב כי פרעה תחותמס ה־3, מלך מצרים (מן האלף השני לפה״ס), הביא למקדש אמון־רע שבכרנךּ כ־5.13 טון זהב. במאה השמינית לפה״ס העלתה צור מס של יותר מ־4 טון זהב לתגלת פלאסר ה־3 מלך אשור, וסרגון ה־2 הגיש כמות זהב זהה כמנחה לאלוהי בבל. מסופר שפיליפוס ה־2 מלך מקדוניה (359–336 לפה״ס) הפיק ממכרות פּאנגיאוּס שבתְּרַקְיָה יותר מ־28 טון זהב בשנה.
ממקור אחד עולה כי לאחר שלכד בנו של פיליפוס, אלכסנדר הגדול (336–323 לפה״ס), את העיר הפרסית שושן, הוא נטל משם כ־180,1 טון זהב, ומפרס כולה לקח כמעט 000,7 טון זהב. לפיכך, בהשוואה לנתונים אלה כמות הזהב שהייתה לשלמה כמתואר במקרא אינה מוגזמת.