שבעה רועים, שמונה נסיכים — מה הם מסמלים בימינו
”והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם” (מיכה ה׳:4).
1. מדוע המזימה שרקחו ארם וישראל נידונה לכישלון?
במועד כלשהו בין 762 לפה״ס ל־759 לפה״ס הכריזו מלך ישראל ומלך ארם מלחמה נגד ממלכת יהודה. מה הייתה מטרתם? לפלוש לירושלים, להדיח את המלך אחז מכיסאו ולהחליפו באדם אחר, שככל הנראה לא היה משושלת דוד המלך (יש׳ ז׳:5, 6). מלך ישראל צריך היה לדעת שמזימה זו לא תצלח. יהוה הרי קבע שעל כיסאו תמיד ישב אחד מצאצאי דוד, ודברו של אלוהים לעולם אינו מכזיב (יהו׳ כ״ג:14; שמ״ב ז׳:16).
2–4. הסבר כיצד הכתוב בישעיהו ז׳:14, 16 התגשם (א) במאה השמינית לפה״ס (ב) במאה הראשונה לספירה.
2 בתחילה נדמה היה שידן של ארם וישראל על העליונה. בקרב אחד בלבד איבד אחז 000,120 גיבורי חיל! מעשיהו, בן המלך, נהרג (דה״ב כ״ח:6, 7). אבל יהוה צפה במתרחש. הוא זכר את ההבטחה שנתן לדוד, ועל כן שלח את נביאו ישעיהו כשבאמתחתו מסר מעודד ביותר.
3 ישעיהו אמר: ”הנה העלמה הרה ויולדת בן, וקראת שמו עמנו אל. ... בטרם יֵדע הנער מאוס ברע וּבָחֹר בטוב, תֵעזב האדמה [של ארם וישראל] אשר אתה קָץ מפני שני מלכיה” (יש׳ ז׳:14, 16). החלק הראשון של הנבואה מיוחס לרוב ללידת המשיח, ובצדק (מתי א׳:23). אבל הואיל ו’שני המלכים’ — מלך ארם ומלך ישראל — לא היוו עוד איום על יהודה במאה הראשונה לספירה, המסקנה המתבקשת היא שלנבואה על ”עמנו אל” הייתה התגשמות ראשונית בימי ישעיהו.
4 זמן קצר לאחר שיצא ישעיהו בהצהרה יוצאת דופן זו, הרתה אשתו וילדה בן ששמו ”מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז”. אחת האפשרויות היא שילד זה היה אותו ”עמנו אל” שהזכיר ישעיהו.a בימי המקרא נתנו לעיתים לתינוק שם מסוים בלידתו אולי לזכר אירוע מיוחד, ועם זאת הוא היה מזוהה על־ידי הוריו וקרוביו בשם אחר (שמ״ב י״ב:24, 25). אין כל ראיה לכך שאי פעם פנו לישוע בשם עמנואל (קרא ישעיהו ז׳:14; ח׳:3, 4).
5. איזו החלטה טיפשית החליט המלך אחז?
5 בשעה שישראל וארם מיקדו את מאמציהן ביהודה, גם לאומה צבאית אחרת היו שאיפות כיבוש כלפי אזור זה. הייתה זו ממלכת אשור שהלכה והתעצמה. לפי ישעיהו ח׳:3, 4, אשור ”תישא את חיל [אוצרות] דמשק ואת שלל שומרון” בטרם תתקוף את ממלכת יהודה. במקום לבטוח בדברו של אלוהים ביד ישעיהו כרת אחז חסר האמונה ברית הרת אסון עם האשורים, אשר הובילה בסופו של דבר לדיכויה של יהודה תחת אשור (מל״ב ט״ז:7–10). עד כמה כשל אחז בתפקידו כרועה יהודה! נוכל לשאול את עצמנו, ’כאשר אני עומד בפני החלטות חשובות, האם אני בוטח באלוהים או בבני אדם?’ (מש׳ ג׳:5, 6).
רועה חדש — גישה חדשה
6. השווה בין שלטון אחז לשלטון חזקיהו.
6 אחז מת בשנת 746 לפה״ס, ובנו חזקיהו קיבל לידיו את ממלכת יהודה שסבלה מעוני חומרי ומפשיטת רגל רוחנית. מה יעמוד בראש סדר העדיפויות שלו כמלך צעיר? האם ינסה להבריא את כלכלתה החולה של יהודה? לא. חזקיהו היה אדם רוחני, שהיה ראוי לרעות את עמו. הצעד הראשון שנקט היה להשיב על כנה את עבודת אלוהים הטהורה ולפעול לחיזוק יחסיו הרעועים של עמו החוטא עִם יהוה. משהבין מהו רצון אלוהים לגביו, פעל חזקיהו נחרצות. איזו דוגמה טובה הציב לנו! (דה״ב כ״ט:1–19).
7. מדוע חשוב היה ללוויים לדעת בביטחון שהמלך תומך בהם?
7 הלוויים נועדו למלא תפקיד חיוני במלאכה החשובה של שיקום עבודת אלוהים הטהורה. לפיכך חזקיהו נועד עמם כדי להבטיח להם את תמיכתו. דמיין לעצמך את הלוויים הנאמנים שנכחו באסיפה זו. דמעות שמחה זלגו על לחייהם עת ששמעו את מלכם אומר: ”בכם בחר יהוה לעמוד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים” (דה״ב כ״ט:11). כן, ניתנה בידי הלוויים סמכות ברורה לקדם את עבודת אלוהים הטהורה!
8. אילו צעדים נוספים נקט חזקיהו להבראת רוחניות העם, ומה הייתה התוצאה?
8 חזקיהו הזמין את כל אנשי יהודה וישראל לחגיגת פסח גדולה, אשר לאחריה חגגו במשך שבעה ימים את חג המצות. העם נהנה עד כדי כך שהחג הוארך בעוד שבעה ימים. המקרא מוסר: ”ותהי שמחה גדולה בירושלים, כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלים” (דה״ב ל׳:25, 26). מה רב העידוד ששאב העם כולו ממשתה רוחני זה! בדברי הימים ב׳. ל״א:1 נאמר: ”וככלות כל זאת, ... וַיְשַׁבְּרוּ המצבות וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ את הבמות ואת המזבחות”. יהודה החלה לשוב אל יהוה במלוא המרץ, ולאור מה שאירע בהמשך התברר שטיהור רוחני זה היה בעל חשיבות עליונה.
המלך נערך לצרה
9. (א) כיצד סוכלה מזימתה של ממלכת ישראל? (ב) איזו הצלחה נחל סנחריב בתחילת כיבושיו ביהודה?
9 כפי שניבא ישעיהו, האשורים כבשו את ממלכת ישראל הצפונית והגלו את תושביה, וכך סיכלו את מזימתה של ממלכת ישראל להושיב מלך בלתי חוקי על כיסא דוד. אך מה באשר לתוכניותיה של אשור? כעת לטשו האשורים את עיניהם אל יהודה. ”בארבע עשרה שנה למלך חזקיה, עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצורות ויתפשם”. ממקורות שונים עולה כי סנחריב כבש 46 ערים ביהודה. דמיין לעצמך מה היית מרגיש אילו חיית אז בירושלים כאשר בזו אחר זו נפלו ערי יהודה בפני צבא אשור שהלך והתקדם (מל״ב י״ח:13).
10. איזה עידוד יכול היה חזקיהו לשאוב מן המילים שבמיכה ה׳:4, 5?
10 כמובן, חזקיהו היה מודע לסכנה המתקרבת, אבל במקום לשקוע בייאוש ולגייס את עזרתם של עמים פגאניים, כפי שעשה אביו הכופר אחז, שם חזקיהו את מבטחו ביהוה (דה״ב כ״ח:20, 21). ייתכן שידע מה אמר מיכה, נביא בן דורו, על אודות אשור: ”והקימונו עליו [על אשור] שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם. ורעו את ארץ אשור בחרב” (מיכה ה׳:4, 5). מילים אלו שנאמרו ברוח אלוהים חיזקו מן הסתם את ידי חזקיהו, משום שלפיהן יקום על האשורים צבא יוצא דופן וכוחות האויב העוינים בסופו של דבר יובסו.
11. מתי תתרחש התגשמותה העיקרית של הנבואה על שבעת הרועים ושמונת הנסיכים?
11 התגשמותה העיקרית, או החשובה ביותר, של הנבואה על שבעת הרועים ושמונת הנסיכים נועדה להתרחש זמן רב לאחר לידת ישוע, ’מושל בישראל אשר מוצאותיו מקדם’. (קרא מיכה ד׳:14; ה׳:1.) באותה עת יקום אויב — ”אשור” בת זמננו — אשר יאיים על עצם קיומם של משרתי יהוה. אילו כוחות ישלח יהוה, באמצעות בנו המולך, כדי להתייצב מול אויב אימתני זה? נבחן זאת בהמשך. אבל נראה תחילה מה נוכל ללמוד מקו הפעולה שנקט חזקיהו לנוכח האיום האשורי.
חזקיהו נוקט צעדים מעשיים
12. אילו צעדים נקטו חזקיהו ושותפיו כדי להגן על עם אלוהים?
12 יהוה תמיד מוכן לעשות למעננו את מה שאיננו מסוגלים לבצע בכוחות עצמנו, אך הוא גם מצפה מאתנו לעשות ככל יכולתנו. חזקיהו נועץ ”עם שריו וגיבוריו”, ויחד הם החליטו ”לסתום את מימי העֲיָנות אשר מחוץ לעיר. ... ויתחזק [חזקיהו] וייבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות, ולחוּצה [ובחוץ בנה את] החומה אחרת, ... ויעש שֶׁלַח לרוב ומגינים” (דה״ב ל״ב:3–5). כדי להגן על עמו ולרעותו, השתמש יהוה במספר גברים עזי רוח — חזקיהו, שריו והנביאים שנודעו בחוסנם הרוחני.
13. מהו הצעד החשוב ביותר שנקט חזקיהו כדי להכין את עמו להתקפה הקרבה? הסבר.
13 מה שעשה חזקיהו אחר כך הוא בעל חשיבות רבה אף יותר מסתימת מימי המעיינות או מביצור חומות העיר. בתור רועה אכפתי כינס חזקיהו את העם והעניק להם עידוד רוחני במילים הבאות: ”אל תיראו ואל תחתו מפני מלך אשור..., כי עִמנו רב מעִמו. עִמו זרוע בשר, ועִמנו יהוה אלוהינו לעוזרנו ולהילחם מלחמותינו”. איזו תזכורת מחזקת אמונה — יהוה ילחם בעד עמו! כשומעם זאת החלו אנשי יהודה ’לסמוך [להישען] על דברי יחזקיהו מלך יהודה’. שים לב שהיו אלו ”דברי יחזקיהו” אשר עודדו את העם. הוא ושריו וגיבוריו, וכן גם הנביאים מיכה וישעיהו, הוכיחו עצמם כרועים יעילים, כפי שניבא יהוה ביד נביאו (דה״ב ל״ב:7, 8; קרא מיכה ה׳:4, 5).
דברי חזקיהו חיזקו את ידי העם (ראה סעיפים 12, 13)
14. מה היה תפקידו של רבשקה, וכיצד הגיב העם?
14 מלך אשור חנה בלכיש, דרומית־מערבית לירושלים, ושלח משם שלושה צירים כדי לצוות על העיר להיכנע. דוברו, שתוארו הרשמי היה רבשקה, נקט תכסיסים שונים. הוא פנה אל העם בעברית וקרא להם לבגוד במלך ולהיכנע לאשורים, תוך שהוא מפריח הבטחות שווא להעביר אותם אל ארץ שבה יחיו חיי נוחות. (קרא מלכים ב׳. י״ח:31, 32.) אחר כך טען רבשקה שכפי שלא עלה בידי אלוהי העמים להגן על עובדיהם, כך לא יוכל יהוה לחלץ את היהודים מציפורני אשור. בחוכמתו לא ניסה העם להגיב לתעמולה ולהשמצות שהשמיע רבשקה, כפי שגם משרתי יהוה בימינו נוהגים במקרים רבים (קרא מלכים ב׳. י״ח:35, 36).
15. מה נדרש מתושבי ירושלים, וכיצד הושיע יהוה את העיר?
15 אין פלא שחזקיהו היה מודאג. אבל במקום לבקש את עזרתה של מעצמה זרה פנה אל ישעיהו הנביא. ישעיהו אמר לחזקיהו: ”לא יבוא [סנחריב] אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ” (מל״ב י״ט:32). כל שנדרש מתושבי ירושלים היה לעמוד איתן ולא להיכנע. יהוה יילחם בעד יהודה, וכך אכן קרה! ”ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף” (מל״ב י״ט:35). יהודה נושעה לא בזכות כך שחזקיהו סתם את מימי מעיינות העיר ובנה את חומותיה, אלא תודות להתערבות אלוהים.
לקחים לימינו
16. את מי מסמלים כיום (א) תושבי ירושלים (ב) ”אשור” (ג) שבעת הרועים ושמונת הנסיכים?
16 הנבואה על שבעה רועים ושמונה נסיכים מתגשמת בעיקר בימינו. תושבי ירושלים הקדומה הותקפו בידי האשורים. בעתיד הקרוב תתקוף ”אשור” בת ימינו את משרתי יהוה שייראו פגיעים, וזאת מתוך כוונה למחות אותם מעל פני האדמה. כתבי־הקודש מתייחסים למתקפה זו וכן גם למתקפתו של ’גוג ממגוג’, מתקפתו של ”מלך הצפון” ומתקפתם של ”מלכי הארץ” (יח׳ ל״ח:2, 10–13; דנ׳ י״א:40, 44, 45; ההת׳ י״ז:14; י״ט:19). האם מדובר במתקפות שונות? לאו דווקא. ייתכן שהמקרא מתייחס בשמות שונים לאותה מתקפה. איזה ’נשק סודי’ יקים יהוה לפי נבואת מיכה נגד אותו אויב מושבע — ”אשור”? יהיה זה נשק מפתיע: ”שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם”! (מיכה ה׳:4) הרועים והנסיכים (או השרים) בצבא בלתי רגיל זה הם זקני־הקהילה (פט״א ה׳:2). יהוה בהחלט מספק כיום שפע של אחים רוחניים אשר תפקידם לרעות את צאנו היקר ולחזק את משרתיו לקראת המתקפה העתידית של ”אשור” בת זמננו.b נבואת מיכה מציינת כי הם ’ירעו את ארץ אשור בחרב’ (מיכה ה׳:5). ואכן, בין ’כלי מלחמתם’ נמצאת ”חרב הרוח”, שהיא דבר־אלוהים (קור״ב י׳:4; אפ׳ ו׳:17).
17. אילו ארבע מסקנות יכולים הזקנים להסיק מן הפרשה שבה דנו?
17 זקני־קהילה הקוראים את המאמר הזה יכולים להסיק מספר מסקנות מעשיות מן הפרשה שבה דנו: (א) הצעד המעשי ביותר שנוכל לנקוט כדי להיערך לקראת המתקפה הקרבה של ”אשור” הוא לחזק את אמונתנו באלוהים ולעזור לאחינו לעשות כן. (ב) כאשר תתקוף ”אשור”, הזקנים יהיו חייבים להיות משוכנעים לחלוטין שיהוה יושיע אותנו. (ג) באותה עת, ההדרכה מצילת החיים שנקבל מארגון יהוה אולי לא תיראה מעשית מנקודת מבט אנושית. הכרחי שכולנו נהיה מוכנים לציית לכל ההנחיות שיימסרו לנו, בין אם הן ייראו לנו נכונות מבחינה אסטרטגית או מנקודת מבט אנושית ובין אם לאו. (ד) זו העת שכל מי ששמים את מבטחם בהשכלה חילונית, בדברים חומריים או במוסדות אנוש יתקנו את חשיבתם. הזקנים חייבים לעמוד הכן ולעזור לכל מי שאינם יציבים באמונה.
18. איזו תועלת תצמח לנו בעתיד אם נהרהר בפרשה זו?
18 יבוא יום ומשרתי אלוהים בני זמננו ייראו פגיעים כפי שנראו היהודים שהיו לכודים בירושלים בימי חזקיהו. מי ייתן וכולנו נשאב באותה עת כוח מדברי חזקיהו. בל נשכח שעִם אויבינו ”זרוע בשר, ועִמנו יהוה אלוהינו לעוזרנו ולהילחם מלחמותינו”! (דה״ב ל״ב:8).
a המילה ”עלמה” בישעיהו ז׳:14 נושאת שתי משמעויות: אישה נשואה או אישה בתולה. מכאן עולה שמילה זו יכולה להתייחס גם לאשת ישעיהו וגם לבתולה היהודייה מרים.
b המספר שבע מצביע פעמים רבות במקרא על שלמות. המספר הגדול יותר, שמונה, מסמל לעיתים כמות רבה.