הישמע לרועי יהוה
”הישמעו למי שמנהיגים אתכם והיכנעו להם כי משגיחים הם על נפשותיכם” (עב׳ י״ג:17).
1, 2. מדוע ראויה לציון העובדה שיהוה מדמה את עצמו לרועה?
יהוה מדמה את עצמו לרועה (יח׳ ל״ד:11–14). עובדה זו ראויה לציון, משום שהיא עוזרת לנו להבין את אישיותו של יהוה. רועה אוהב חש שיש לו אחריות מלאה להישרדותו ולרווחתו של העדר שבהשגחתו. הוא מוליך אותם אל שדות מרעה ואל מקורות מים (תהל׳ כ״ג:1, 2), משגיח עליהם יומם ולילה (לוקס ב׳:8), מגן עליהם מפני טורפים (שמ״א י״ז:34, 35), נושא בחיקו את הטלאים (יש׳ מ׳:11), מחפש את הכבשים התועים ומטפל היטב בכבשים הפצועים (יח׳ ל״ד:16).
2 הואיל ועַם יהוה חיו בחברה שעסקה ברובה ברעיית צאן ובחקלאות, הם הבינו בנקל את משמעות ההשוואה בין יהוה אלוהים לבין רועה אוהב. הם ידעו שכדי שהכבשים ישגשגו הם זקוקים לטיפול ולתשומת לב. והוא הדין במובן הרוחני לגבי בני אדם (מר׳ ו׳:34). בהיעדר דאגה רוחנית טובה ומנהיגות נאותה, הם סובלים. הם נעשים פגיעים ומאבדים את דרכם מבחינה מוסרית — ”כצאן אשר אין להם רועה” (מל״א כ״ב:17). אלא שיהוה דואג באהבה לצורכי עמו.
3. במה נדון במאמר זה?
3 תיאור יהוה כרועה נושא משמעות גם בימינו. יהוה עדיין דואג למשרתיו המשולים לכבשים. הבה נראה כיצד הוא מדריך כיום את כבשיו ומספק את צורכיהם. עוד נבחן מה צריכים הכבשים לעשות בתגובה לדאגתו האוהבת של יהוה כלפיהם.
הרועה הטוב מספק רועי משנה
4. איזה תפקיד ממלא ישוע בדאגה לכבשיו של יהוה?
4 יהוה מינה את ישוע לראש הקהילה המשיחית (אפ׳ א׳:22, 23). בתור ”הרועה הטוב”, פועל ישוע בהתאם לרצונותיו ולמטרותיו של אביו ומשקף את תכונותיו. ישוע אף ’נתן את נפשו בעד הצאן’ (יוח׳ י׳:11, 15). קורבן הכופר של המשיח הוא אכן ברכה גדולה עבור האנושות (מתי כ׳:28). מטרת יהוה היא ש”לא יאבד כל המגלה אמונה בו [בישוע], אלא ינחל חיי עולם”! (יוח׳ ג׳:16).
5, 6. (א) את מי מינה ישוע לדאוג לכבשיו, ומה נדרש מן הכבשים כדי להפיק מכך תועלת? (ב) מה צריכה להיות הסיבה העיקרית לכניעתנו מרצון לזקני־הקהילה?
5 כיצד מגיבים הכבשים לרועה הטוב, ישוע המשיח? ”כבשיי מקשיבים לקולי”, אמר ישוע, ”ואני מכיר אותם והם הולכים אחריי” (יוח׳ י׳:27). להקשיב לקולו של הרועה הטוב משמעו לפעול בכל דבר על־פי הדרכתו. הדבר כולל שיתוף פעולה עם רועי המשנה הרוחניים שהוא מינה. ישוע הבהיר ששליחיו ותלמידיו ימשיכו במלאכה שבה התחיל. היה עליהם ’ללמד’ ו’להאכיל את כבשיו הקטנים’. (מתי כ״ח:20; קרא יוחנן כ״א:15–17.) עם התפשטות הבשורה הטובה ועם הגידול במספר התלמידים, דאג ישוע שיהיו משיחיים בוגרים אשר ירעו את הקהילות (אפ׳ ד׳:11, 12).
6 השליח פאולוס פנה במאה הראשונה אל משגיחי הקהילה באפסוס וציין שרוח הקודש מינתה אותם למשגיחים כדי ”לרעות את קהילת אלוהים” (מה״ש כ׳:28). וכך הוא לגבי המשגיחים המשיחיים בימינו, שכן גם הם מתמנים על בסיס הדרישות המקראיות שנכתבו ברוח הקודש. מכאן שציותנו למשגיחים המשיחיים מעיד על כבוד מצדנו כלפי יהוה וישוע, שני הרועים הגדולים ביותר (לוקס י׳:16). אין ספק שזו צריכה להיות הסיבה העיקרית לכניעתנו מרצון לזקנים. עם זאת, ישנם גורמים נוספים לכך שהציות לזקנים הוא קו פעולה נבון.
7. כיצד עוזרים לך הזקנים לשמור על יחסים טובים עם יהוה?
7 כאשר הזקנים מדריכים את אחיהם לאמונה, הם מעניקים להם עידוד ועצות מתוך כתבי־הקודש עצמם או על סמך עקרונות מקראיים. במתן הדרכה זו אין מטרתם להכתיב לאחים כיצד לחיות את חייהם (קור״ב א׳:24). למעשה, מטרתם היא להעניק לאחיהם לאמונה קווים מנחים מקראיים שיעזרו להם להחליט החלטות נבונות ושיתרמו לסדר ולשלום השוררים בקהילה (קור״א י״ד:33, 40). הזקנים ’משגיחים על נפשותינו’ במובן זה שהם רוצים לעזור לכל חבר קהילה לשמור על יחסים טובים עם יהוה. על כן הם ימהרו להושיט עזרה אם יבחינו שאח או אחות עומדים לנקוט ”צעד מוטעה” או כבר נקטו צעד כזה (גל׳ ו׳:1, 2; יהד׳ 22). האין אלו סיבות טובות ’להישמע למי שמנהיגים אותנו’? (קרא עברים י״ג:17).
8. כיצד מגנים הזקנים על עדר אלוהים?
8 השליח פאולוס, שהיה בעצמו רועה רוחני, כתב אל אֶחיו בקולוסה: ”היזהרו שאיש לא ייקח אתכם בשבי על־ידי פילוסופיה ורעיונות מתעים וריקים מתוכן, לפי מסורות של בני אדם, לפי יסודות העולם ולא לפי המשיח” (קול׳ ב׳:8). אזהרה זו מבליטה סיבה נוספת לכך שעלינו לשים לב לעצותיהם המקראיות של הזקנים. הם מגנים על העדר על־ידי כך שהם עוזרים לאחים להישמר מפני כל מי שמנסה לערער את אמונתם. השליח פטרוס הזהיר מפני ”נביאי שקר” ו”מורי שקר” אשר ינסו ’לפתות נפשות בלתי יציבות’ לעשות את הרע (פט״ב ב׳:1, 14). הזקנים בני זמננו חייבים לספק אזהרות דומות בשעת הצורך. בתור משיחיים בוגרים, יש להם ניסיון בחיים. בנוסף לכך, בטרם מונו לתפקידם, הם הראו שהם מבינים בבירור את המקרא ושהם כשירים ללמד את האמת (טימ״א ג׳:2; טיט׳ א׳:9). הבגרות, האיזון והחוכמה המקראית שמאפיינים אותם מאפשרים להם להדריך במיומנות את העדר.
כפי שהרועה מגן על צאנו, כך מגנים הזקנים על הכבשים שהופקדו בידיהם (ראה סעיף 8)
הרועה הטוב מאכיל את הכבשים ומגן עליהם
9. כיצד ישוע מדריך ומאכיל כיום את הקהילה המשיחית?
9 באמצעות ארגונו מספק יהוה שפע של מזון רוחני לכל אגודת האחים ברחבי תבל. הספרות שלנו טומנת בחובה עצות מקראיות רבות. יתרה מזו, לעיתים הארגון מספק הדרכות אל זקני־הקהילה ישירות, על־ידי מכתבים או על־ידי משגיחים נודדים. בדרכים אלו זוכים הכבשים להדרכה ברורה.
10. באיזו אחריות נושאים הרועים הרוחניים באשר לאחים שהתרחקו מן העדר?
10 המשגיחים נושאים באחריות להגן על חברי הקהילה, לדאוג להם ולהשגיח עליהם כדי שיהיו בריאים מבחינה רוחנית. עליהם במיוחד לעזור לאחים שגרמו נזק לעצמם או שחלו מבחינה רוחנית. (קרא יעקב ה׳:14, 15.) חלקם התרחקו מן העדר וחדלו להיות מעורבים בפעילויות המשיחיות. האם זקן־קהילה אכפתי לא יעשה כל שבכוחו כדי למצוא כל כבש אובד ולעודד אותו לשוב אל המכלא, כלומר, אל הקהילה? מובן שכן! ”אבי שבשמיים אינו חפץ שאפילו אחד מן הקטנים האלה יאבד את חייו”, הסביר ישוע (מתי י״ח:12–14).
כיצד עלינו להתייחס אל מגרעותיהם של רועי המשנה?
11. מדוע יש שמתקשים להיכנע להדרכת הזקנים?
11 יהוה וישוע הם רועים מושלמים. אך לא כן רועי המשנה, אשר בידם הופקדה האחריות לדאוג לקהילות. עובדה זו מקשה על אחדים להיכנע להדרכת הזקנים. הם אולי טוענים: ’הזקנים הם אנשים לא־מושלמים כמונו. למה אנחנו צריכים לשמוע בעצתם?’ זה נכון שהזקנים לא־מושלמים. אבל עלינו לראות את מגרעותיהם ואת חולשותיהם באור נכון.
12, 13. (א) מה ניתן לומר על טעויותיהם של האנשים שקיבלו מטעם יהוה תפקידים אחראיים? (ב) מדוע תועדו במקרא מגרעותיהם של אנשים בעלי תפקידים אחראיים?
12 כתבי־הקודש מציגים בגילוי לב את טעויותיהם של אנשים מימי קדם שבהם השתמש יהוה להנהיג את עמו. לדוגמה, דוד נמשח למלך ולמנהיג ישראל. אבל הוא נכנע לפיתוי והיה אשם בניאוף וברצח (שמ״ב י״ב:7–9). תן דעתך גם לשליח פטרוס. אף שהופקדה בידיו אחריות כבדה בקהילה המשיחית במאה הראשונה, הוא עשה טעויות חמורות (מתי ט״ז:18, 19; יוח׳ י״ג:38; י״ח:27; גל׳ ב׳:11–14). למעט ישוע, מאז אדם וחוה לא קם בתולדות האנושות אדם מושלם.
13 מדוע דאג יהוה שכותבי המקרא יתעדו את מגרעותיהם של האנשים שמילאו תפקידים מטעמו? אלוהים עשה כן בין היתר כדי להראות שהוא יכול להשתמש בבני אדם לא־מושלמים כדי להנהיג את משרתיו. למעשה, כך עשה מאז ומתמיד. אם כן, אל לנו לראות בחולשותיהם של האחים המנהיגים אותנו כיום תירוץ להלין עליהם או להתעלם מסמכותם. יהוה מצפה מאתנו לכבד את האחים הללו ולהישמע להם (קרא שמות ט״ז:2, 8).
14, 15. מה נוכל ללמוד מן האופן שבו תִקשר יהוה עם עמו בימי קדם?
14 הציות למי שמנהיגים אותנו כיום חיוני. חשוֹב כיצד תִקשר יהוה עם עמו בזמנים מכריעים בעבר. כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, מסר להם אלוהים את מצוותיו דרך משה ואהרון. כדי לשרוד את המכה העשירית, היה על בני ישראל להישמע להנחיות: לערוך ארוחה מיוחדת ולהתיז על המזוזות ועל המשקופים של בתיהם את דם השה ששחטו. הנחיה זו לא הגיעה אליהם באמצעות קול משמיים. היה עליהם להקשיב לזקני ישראל, אשר קיבלו הנחיות ספציפיות מפי משה (שמ׳ י״ב:1–7, 21–23, 29). בנסיבות אלו שימשו משה והזקנים בתפקיד של מוסרי הדרכות יהוה אל העם. זקני־הקהילה כיום ממלאים תפקיד חיוני דומה.
15 סביר להניח שאתה יכול להיזכר במקרים רבים אחרים בהיסטוריה המקראית שבהם סיפק יהוה הדרכות מצילות חיים ביד נציגים שונים — בני אדם או מלאכים. בכל המקרים הללו ראה אלוהים לנכון להאציל סמכויות. אותם שליחים דיברו בשמו, והם אמרו לעם את מה שעליהם לעשות כדי לצלוח משברים שונים. האם קשה לדמיין שיהוה יעשה דבר דומה בהר מגידון? הזקנים, שמוטלת עליהם האחריות לייצג את יהוה או את ארגונו, חייבים מטבע הדברים להיזהר עד מאוד שלא לנצל לרעה את הסמכות שהופקדה בידיהם.
”עדר אחד תחת רועה אחד”
16. לאיזה ”דבר” עלינו להיות קשובים?
16 עם יהוה מהווים ”עדר אחד” תחת ”רועה אחד”, ישוע המשיח (יוח׳ י׳:16). ישוע הבטיח שהוא יהיה עם תלמידיו ”כל הימים עד אחרית הסדר העולמי” (מתי כ״ח:20). בתור מלך שמימי, הוא שולט שליטה מלאה בכל ההתפתחויות שיובילו לביצוע משפטו של עולם השטן. כדי להישאר מאוחדים ובטוחים בתוך עדר אלוהים, עלינו להקשיב ל’דבר מאחורינו’ המורה לנו לאן ללכת. ”דבר” זה כולל בתוכו את מה שאומרת רוח קודשו של אלוהים במקרא ואת מה שאומרים יהוה וישוע ביד רועי המשנה שהתמנו על־ידיהם (קרא ישעיהו ל׳:21; ההתגלות ג׳:22).
הזקנים עושים מאמץ להגן על משפחות חד־הוריות מפני חברה רעה (ראה סעיפים 17, 18)
17, 18. (א) איזו סכנה אורבת לעדר, אך במה נוכל להיות בטוחים? (ב) במה ידון המאמר הבא?
17 השטן מתואר כ’אריה שואג המשוטט ומחפש לטרוף מישהו’ (פט״א ה׳:8). בדומה לחיית פרא רעבתנית, הוא אורב לעדר ומחכה להזדמנות להתנפל על הלא־זהירים או על אלה שתעו והתרחקו מהעדר. זו בהחלט סיבה טובה לכך שעלינו להישאר קרובים מאוד לעדר וליהוה, ’הרועה והמשגיח של נפשותינו’ (פט״א ב׳:25). על אודות ניצולי הצרה הגדולה נאמר בההתגלות ז׳:17: ”השה [ישוע]... ירעה אותם ויובילם אל מעיינות מי חיים. ואלוהים ימחה כל דמעה מעיניהם”. היש הבטחה טובה מזו?
18 לאחר שדנו בתפקידם החשוב מאוד של זקני־הקהילה המשיחיים כרועי משנה, עולה השאלה: כיצד יכולים אותם אחים ממונים להתייחס כראוי לכבשיו של ישוע? התשובה לכך תידון במאמר הבא.