‏”‏קמתי אֵם בישראל”‏

לאור הבוקר הביטה דבורה סביב בחיילים שהתקבצו על פסגת הר תבור.‏ התרגשות אחזה בלבה.‏ היא הרהרה באומץ לבם ובאמונה שגילה מנהיגם ברק.‏ אף שהם מנו 000,‏10 איש,‏ אמונתם ועוז לבם עתידים היו לעמוד במבחן קשה באותו היום.‏ היה עליהם להילחם באויב אכזרי,‏ והם סבלו מנחיתות מספרית והיו דלים בנשק.‏ אך בכל זאת הם התייצבו לקרב,‏ ואחד הגורמים העיקריים לכך היה העידוד שקיבלו מדבורה.‏

ראה בעיני רוחך את בגדיה של דבורה מתבדרים ברוח בשעה שהיא וברק מביטים בנוף הנפרש לעיניהם.‏ צורתו של הר תבור היא ככיפה גדולה בעלת פסגה מישורית.‏ ההר מתנשא לגובה של כ־400 מטר מעל עמק יזרעאל הנמתח לכיוון דרום־מערב.‏ נחל הקישון מתפתל לאורך מישורי העשב ונשפך לים הגדול בקרבת הר הכרמל.‏ ייתכן שאפיק הנחל היה יבש באותו בוקר.‏ אולם משהו אחר נצנץ בעמק רחב הידיים.‏ צבאו מטיל האימה של סיסרא עשה דרכו לכיוונם ונראה כגוש ברזל מבריק.‏ האור הבוהק נבע מ־900 מרכבות המלחמה של סיסרא — עטרת תפארת צבאו.‏ ייתכן שצירי הגלגלים של המרכבות היו מצוידים בלהבי ברזל בולטים.‏ סיסרא חפץ לקצור את שורות החיילים דלי הנשק כשעורים בשדה.‏

דבורה ידעה שברק ואנשיו מחכים למוצא פיה,‏ לסימן כלשהו ממנה.‏ האם היא הייתה האישה היחידה בקרבם?‏ אילו רגשות התעוררו בה לנוכח האחריות הכבדה שהוטלה על כתפיה?‏ האם היא שאלה את עצמה מה היא עושה שם?‏ כלל וכלל לא!‏ יהוה אלוהים הורה לה לפתוח במלחמה זו;‏ הוא גם גילה שבכוונתו להשתמש באישה כדי להנחיל להם ניצחון (‏שופטים ד׳:‏9‏)‏.‏ מה אנו יכולים ללמוד מאמונתם של דבורה והלוחמים עזי הרוח?‏

‏”‏לך ומשכת בהר תבור”‏

כשדבורה מוזכרת לראשונה במקרא,‏ נאמר עליה שהיא ”‏נביאה”‏.‏ תיאור זה הופך אותה לדמות מקראית יוצאת דופן,‏ אך היא לא הייתה האישה היחידה שזכתה לכינוי זה.‏a מלבד זאת,‏ לדבורה הייתה אחריות נוספת.‏ היא ככל הנראה יישבה סכסוכים על־ידי כך שהודיעה מהי פסיקתו של יהוה כשהתעוררו בעיות (‏שופטים ד׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏

דבורה התגוררה בהר אפרים,‏ בין הערים בית אל ורמה.‏ היא נהגה לשבת תחת עץ תמר ולעזור לבני העם בהתאם להנחיותיו של יהוה.‏ אין ספק שתפקידה היה מאתגר,‏ אך היא לא נתנה לכך להרתיע אותה.‏ העם נזקק עד מאוד לשירותיה.‏ היא נטלה חלק בחיבור שיר בהשראת אלוהים,‏ ובו נאמרו הדברים הבאים לגבי עמה הממרה:‏ ”‏יבחר [‏לו]‏ אלוהים חדשים.‏ אז לָחֶם שערים”‏,‏ כלומר הייתה מלחמה בשערי הערים (‏שופטים ה׳:‏8‏)‏.‏ הואיל ועם ישראל עזב את יהוה והחל לעבוד אלילים,‏ הוא סר מעליהם ונתן אותם ביד אויביהם.‏ המלך הכנעני יבין רדה בהם בעזרת שר צבא אימתני ששמו סיסרא.‏

רק אזכור השם סיסרא עורר פחד ובהלה ברחבי ישראל.‏ הדת והתרבות של הכנענים התאפיינו באכזריות,‏ והם הקריבו ילדים ועסקו בזנות פולחנית.‏ כיצד נראו החיים בארץ תחת שליטתם של שר הצבא הכנעני וכוחותיו?‏ משירת דבורה עולה שהיה זה כמעט בלתי אפשרי להתהלך ברחבי הארץ ושהכפרים הפכו שוממים (‏שופטים ה׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ תאר לעצמך את המצב ששרר בישראל:‏ בני העם הסתתרו ביערות ובגבעות,‏ פחדו לעבד את אדמתם או לגור בכפרים שאינם מוקפים חומות וחששו ללכת בנתיבים הראשיים פן יתקיפו אותם,‏ יחטפו את ילדיהם או יאנסו את נשיהם.‏b

שלטון האימים נמשך 20 שנה עד שהבחין יהוה שעמו קשה העורף מוכן להשתנות,‏ ואז ’‏קמה דבורה,‏ אֵם בישראל’‏,‏ כנאמר בשירת דבורה וברק שנכתבה בהשראת אלוהים.‏ איננו יודעים אם דבורה,‏ אשת לפידות,‏ אכן הייתה אם לילדים.‏ אולם לכינוי זה יש משמעות סמלית.‏ יהוה מינה את דבורה לספק לעמו הגנה אימהית.‏ הוא אמר לה לקרוא לשופט ברק,‏ אדם חזק בעל אמונה איתנה,‏ ולהורות לו לצאת למתקפה נגד סיסרא (‏שופטים ד׳:‏3,‏ 6,‏ 7;‏ ה׳:‏7‏)‏.‏

‏”‏לך ומשכת בהר תבור”‏,‏ הורה יהוה ביד דבורה.‏ ברק נדרש לאסוף 000,‏10 גברים מתוך שני שבטים בישראל.‏ אלוהים הבטיח לו בפי דבורה שהם יביסו את צבא סיסרא האדיר על 900 מרכבותיו!‏ הבטחה זו ודאי הדהימה את ברק.‏ לבני ישראל לא היה צבא,‏ וכמעט לא היו ברשותם כלי לחימה.‏ למרות זאת,‏ ברק הסכים לצאת לקרב — אך רק בתנאי שדבורה תתלווה אליו להר תבור (‏שופטים ד׳:‏6–8;‏ ה׳:‏6–8‏)‏.‏

יש אומרים שבקשתו של ברק הסגירה חוסר אמונה,‏ אך אין זה כך.‏ אחרי הכול,‏ הוא לא ביקש מאלוהים עוד נשק.‏ אדרבה,‏ כאיש אמונה הוא ידע שנוכחותה של נציגה מטעם יהוה תתרום רבות לחיזוק ידיו וידי אנשיו (‏עברים י״א:‏32,‏ 33‏)‏.‏ יהוה נענה לבקשתו והרשה לדבורה להצטרף אליו.‏ אולם יהוה גם ניבא באמצעותה שתפארת הניצחון במלחמה לא תיזקף לזכותו של גבר (‏שופטים ד׳:‏9‏)‏.‏ אלוהים החליט שסיסרא האכזר ימצא את מותו בידי אישה!‏

בעולם של ימינו נשים נאלצות להתמודד עם כל כך הרבה אי־צדק,‏ אלימות והתעללות.‏ מעטות מהן זוכות ליחס המכובד שאלוהים חפץ שיקבלו.‏ אולם בעיני אלוהים גברים ונשים שווים בערכם ובמעמדם (‏רומים ב׳:‏11;‏ גלטים ג׳:‏28‏)‏.‏ דוגמתה של דבורה מזכירה לנו שגם נשים יכולות לקבל מאלוהים תפקידים מיוחדים ולזכות באמונו ובחסדו.‏ אל לנו לאמץ את הדעות הקדומות הרווחות בעולם הזה.‏

‏”‏ארץ רעשה.‏.‏.‏ שמיים נטפו”‏

ברק החל להרכיב את צבאו.‏ הוא אסף 000,‏10 גברים אמיצים דיים כדי להילחם בצבאו מעורר האימה של סיסרא.‏ בשעה שהוביל את אנשיו להר תבור,‏ הוא שמח שיש בקרבם מישהו שיכול לנסוך בהם אומץ.‏ אנו קוראים:‏ ”‏ותעל עמו דבורה”‏ (‏שופטים ד׳:‏10‏)‏.‏ תאר לעצמך עד כמה התרוממה רוחם של החיילים בראותם אישה אמיצה זו צועדת עמם לעבר ההר ומוכנה לסכן את חייה לצדם בשל אמונתה ביהוה אלוהים!‏

כאשר נודע לסיסרא שעם ישראל הרהיב עוז והקים צבא נגדו,‏ הוא פעל ללא דיחוי.‏ מספר מלכים כנענים איחדו כוחות עם המלך יבין,‏ אשר היה ככל הנראה החזק מביניהם.‏ המרכבות האדירות של סיסרא הרעידו את האדמה בזמן שהסתדרו במבנה קרבי בעמק המישורי.‏ הכנענים היו בטוחים שיביסו חיש קל את צבאו העלוב של עם ישראל (‏שופטים ד׳:‏12,‏ 13;‏ ה׳:‏19‏)‏.‏

מה יעשו ברק ודבורה בראותם את האויב הולך ומתקרב?‏ אם הם יישארו על מדרונות הר תבור,‏ זה יקנה להם יתרון על כוחותיהם של הכנענים הקרבים אליהם מכיוון שמרכבות האויב יכולות לשמש כלי מלחמה יעיל רק על קרקע שטוחה.‏ אולם ברק התכוון להילחם על־פי הוראותיו של יהוה,‏ ולכן הוא חיכה למוצא פיה של דבורה.‏ בסופו של דבר הגיע הרגע המכריע.‏ היא אמרה:‏ ”‏קום,‏ כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך.‏ הלוא יהוה יצא לפניך”‏.‏ לאחר מכן אנו קוראים:‏ ”‏וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו”‏ (‏שופטים ד׳:‏14‏)‏.‏c

צבא ישראל שעט במורד ההר אל המישור הפתוח לעבר מרכבות המלחמה המבעיתות.‏ האם יֵצא יהוה לפניהם כפי שהבטיחה דבורה?‏ התשובה לכך התבהרה במהרה.‏ הכתוב מציין:‏ ”‏ארץ רעשה.‏ גם שמיים נטפו”‏.‏ פרצה מהומה בתוך כוחותיו העצומים של סיסרא.‏ ואז החל לרדת גשם!‏ ככל הנראה היה זה גשם זלעפות שהפך במהירות את האדמה לבוצית.‏ עד מהרה הפכו מרכבות הברזל הכבדות לחיסרון במקום ליתרון.‏ הן שקעו בבוץ ולא יכלו להיחלץ (‏שופטים ד׳:‏14,‏ 15;‏ ה׳:‏4‏)‏.‏

הסופה לא עוררה פחד בלבם של ברק ואנשיו.‏ הם ידעו ממי היא נבעה,‏ ולכן הסתערו על הצבא הכנעני.‏ הם הוציאו לפועל את גזר דינו של אלוהים וחיסלו את כל צבאו של סיסרא עד אחרון חייליו.‏ נחל הקישון עלה על גדותיו וגוויותיהם של חיילי האויב נשטפו במורד הזרם אל הים הגדול (‏שופטים ד׳:‏16;‏ ה׳:‏21‏)‏.‏

כיום יהוה אינו שולח את משרתיו למלחמות גשמיות.‏ עם זאת,‏ הוא קורא להם להילחם במלחמה רוחנית (‏מתי כ״ו:‏52;‏ קורינתים ב׳.‏ י׳:‏4‏)‏.‏ אם אנו מתאמצים לציית לאלוהים בעולם של ימינו,‏ אנו למעשה משתתפים במלחמה זו.‏ אנו זקוקים לאומץ לב מכיוון שכל מי שמצדדים כיום באלוהים עלולים להיתקל בהתנגדות חריפה.‏ אבל יהוה לא השתנה.‏ הוא עדיין יוצא להגנתם של מי שמאמינים בו ושמים בו את מבטחם בדומה לדבורה,‏ ברק וחייליו האמיצים.‏

‏”‏תבורך מנשים”‏

אחד האויבים הכנענים הצליח לחמוק מידיהם של בני ישראל,‏ והיה זה האויב הגרוע מכולם!‏ סיסרא,‏ גדול מתנגדיו של עם אלוהים,‏ נמלט בריצה משדה הקרב.‏ הוא הותיר את אנשיו למות ברפש וחמק מחיילי ישראל.‏ הוא הצליח להגיע לקרקע יבשה והתקדם לעבר בעלי הברית הקרובים ביותר שהכיר באזור.‏ הוא רץ קילומטרים בשטח הפתוח אחוז בהלה שמא חיילי ישראל יעלו על עקבותיו.‏ לבסוף הוא הגיע לאוהלי חבר הקיני,‏ אדם שהתנתק מבני עמו הנוודים ששכנו בדרום וכונן יחסי שלום עם המלך יבין (‏שופטים ד׳:‏11,‏ 17‏)‏.‏

סיסרא הגיע מותש למחנה של חבר הקיני,‏ אך האיש לא היה בביתו.‏ יעל אשתו הייתה שם.‏ סיסרא ודאי הניח שיעל תכבד את ההסכם בין בעלה למלך יבין.‏ הוא ודאי לא העלה בדעתו שאישה תפעל או תחשוב בצורה שונה מבעלה.‏ אך סיסרא כלל לא הכיר את יעל!‏ היא הבינה עד כמה אכזרי היה הדיכוי הכנעני בארץ וידעה שניצבת בפניה בחירה.‏ היא יכלה לעזור לאותו אדם רע לב או לצדד ביהוה ולהנחית מכה על האויב של עמו.‏ מה היה בכוחה לעשות?‏ כיצד יכולה אישה להביס לוחם רב־עוצמה ולמוד קרבות?‏

יעל הייתה צריכה לפעול מהר.‏ היא הציעה לסיסרא מקום לנוח.‏ הוא הורה לה לא לחשוף את מיקומו במקרה שיבואו לחפשו.‏ כאשר הוא שכב לנוח,‏ היא כיסתה אותו בשמיכה.‏ הוא ביקש ממנה לשתות מים,‏ והיא הגישה לו חלב.‏ עד מהרה שקע סיסרא בשינה עמוקה.‏ אז לקחה יעל שני כלים שנשים יושבות אוהלים ידעו להשתמש בהם במיומנות — יתד אוהל ופטיש.‏ היא רכנה מעל ראשו של סיסרא,‏ וכעת ניצבה בפניה משימה מרתיעה:‏ להוציא לפועל את משפטו של יהוה.‏ ההיסוס הקל ביותר עלול היה להוביל לתוצאות הרות אסון.‏ האם היא חשבה באותם רגעים על עם אלוהים ועל היחס הנורא שהם ספגו מסיסרא במשך עשרות שנים?‏ האם היא חשבה על הזכות לנקוט עמדה לצד יהוה?‏ המקרא אינו משיב על כך.‏ אולם אנו יודעים שהמעשה נעשה — סיסרא מת!‏ (‏שופטים ד׳:‏18–21;‏ ה׳:‏24–27‏)‏.‏

בהמשך הגיע לשם ברק בחיפושיו אחר סיסרא.‏ כאשר הראתה לו יעל את הגופה,‏ הבחין ברק ביתד הנעוץ ברקותיו של סיסרא והבין שנבואתה של דבורה התגשמה.‏ ואכן,‏ הייתה זו אישה שהביאה למותו של סיסרא,‏ הלוחם הדגול!‏ מבקרי מקרא וספקנים הצמידו ליעל כינויי גנאי רבים,‏ אך ברק ודבורה ראו את מעשיה באור נכון.‏ בשירת הניצחון שלהם שנכתבה ברוח אלוהים הם היללו את יעל על המעשה האמיץ שעשתה באמרם:‏ ”‏תבורך מנשים”‏ (‏שופטים ד׳:‏22;‏ ה׳:‏24‏)‏.‏ שים לב לרוחב לבה של דבורה.‏ היא לא קינאה ביעל על כך שזכתה להלל,‏ אלא שמחה שדבר יהוה התגשם.‏

עם מותו של סיסרא,‏ יבין לא היווה עוד איום על עם ישראל.‏ סוף כל סוף הוסר הדיכוי הכנעני.‏ בעקבות זאת משל השלום בכיפה במשך 40 שנה (‏שופטים ד׳:‏24;‏ ה׳:‏31‏)‏.‏ דבורה,‏ ברק ויעל זכו לשפע ברכות בזכות אמונתם ביהוה אלוהים!‏ אם נחקה את אמונתה של דבורה,‏ נצדד באומץ ביהוה ונעודד אחרים לעשות כן,‏ יהוה ינחיל גם לנו ניצחונות — ושלום אין קץ.‏