האם דת צריכה להיות מעורבת בפוליטיקה?
אנשים רבים ברחבי העולם המתיימרים ללכת בדרכו של ישוע מעורבים עד צוואר בפוליטיקה. חלקם מנסים לקדם את אמונתם הדתית ואת ערכי המוסר שהם דוגלים בהם על־ידי תמיכה במועמד פוליטי כלשהו או במפלגה זו או אחרת. פוליטיקאים רבים מצידם מנצלים סוגיות מוסריות ונושאים חברתיים בוערים כדי לזכות בתמיכתם של אנשים דתיים במדינתם. אין זה מחזה נדיר לראות מנהיגים דתיים שמתמודדים על משרה פוליטית. אפילו יש ארצות שבהן זרם נוצרי ספציפי קיבל סטטוס מיוחד בתור הדת הרשמית של המדינה.
האם לדעתך הדת צריכה להיות מעורבת בפוליטיקה? אפשר ללמוד רבות מדוגמתו של ישוע. הוא אמר: ”מופת נתתי לכם כדי שתעשו כפי שעשיתי” (יוחנן י״ג:15). איזו עמדה הוא נקט בכל הנוגע לעניינים פוליטיים?
האם ישוע התערב בפוליטיקה?
לא. ישוע לא התערב בעניינים פוליטיים.
ישוע לא שאף להשיג מעמד פוליטי. כשהשטן הציע לו לשלוט על ”כל ממלכות העולם”, ישוע סירב בכל תוקף (מתי ד׳:8–10).a במקרה אחר, אנשים זיהו בו תכונות של מנהיג אמיתי וניסו לדחוף אותו לכיוון הפוליטיקה. המקרא מספר לנו מה הייתה תגובתו: ”ישוע ידע שהם עומדים לבוא ולתפוס אותו כדי להמליכו, ועל כן הלך שוב אל ההר לבדו” (יוחנן ו׳:15). הוא לא נכנע לדרישות ההמונים, וסירב להתערב בפוליטיקה.
ישוע לא נקט עמדה בסוגיות פוליטיות. למשל, היהודים בתקופתו התרעמו על המיסים שהממשל הרומי הטיל עליהם בטענה שהם כבדים ובלתי מוצדקים. כשניסו לגרום לו לנקוט עמדה בנושא, ישוע לא נגרר לוויכוח פוליטי על השאלה האם המיסים האלה מוצדקים או לא. הוא אמר להם: ”תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים” (מרקוס י״ב:13–17). הוא שמר על עמדה ניטרלית בנושא הפוליטי הזה, אך גם הבהיר שיש לשלם את המיסים שדורשות הרשויות הרומיות בשם הקיסר. יחד עם זאת, הוא הסביר שאין לציית לרשויות השלטון בכל מחיר. אל לאדם לתת למדינה את מה ששייך לאלוהים, כמו מסירות וסגידה (מתי ד׳:10; כ״ב:37, 38).
ישוע תמך אך ורק במלכות אלוהים (לוקס ד׳:43). הוא לא התערב בפוליטיקה מפני שידע שרק מלכותו השמימית של אלוהים, ולא אף ממשלה ארצית, היא זו שתגשים את מטרת אלוהים עבור כדור הארץ (מתי ו׳:10). הוא גם ידע שמלכות אלוהים תחליף את ממשלות האדם, ולא תפעל באמצעותן (דניאל ב׳:44).
האם המשיחיים במאה הראשונה לספירה התערבו בפוליטיקה?
לא. תלמידיו של ישוע צייתו למצוותו שלא להיות ”חלק מן העולם” (יוחנן ט״ו:19). הם חיקו את דוגמתו והתרחקו מהקלחת הפוליטית (יוחנן י״ז:16; י״ח:36). במקום להתערב בעניינים פוליטיים, הם היו עסוקים כל כולם במשימה שהטיל עליהם ישוע: לבשר וללמד אנשים על מלכות אלוהים (מתי כ״ח:18–20; מעשי השליחים י׳:42).
אומנם המשיחיים בני המאה הראשונה הקפידו בראש ובראשונה להישמע לאלוהים, אך הם גם כיבדו את הרשויות (מעשי השליחים ה׳:29; פטרוס א׳. ב׳:13, 17). הם נשמעו לחוק וגם שילמו מיסים (רומים י״ג:1, 7). אף שלא התערבו בפוליטיקה, הם לא היססו לממש את זכותם להשתמש בשירותים שסיפק השלטון להגנתם ולתועלתם של האזרחים (מעשי השליחים כ״ה:10, 11; פיליפים א׳:7).
ניטרליות פוליטית כיום
המקרא מראה בבירור שישוע והמשיחיים הראשונים לא התערבו בפוליטיקה. משום כך, עדי־יהוה ברחבי העולם שומרים על ניטרליות פוליטית מוחלטת. וכמו המשיחיים מהמאה הראשונה, גם הם מבצעים את המשימה שהטיל עליהם ישוע — לבשר את ’הבשורה הטובה על המלכות’ (מתי כ״ד:14).
a מעניין לציין שכאשר ישוע דחה את ההצעה, הוא לא ערער על כך שממשלות העולם אכן נמצאות בשליטת השטן. בשלב מאוחר יותר הוא תיאר את השטן בתור ”שר העולם הזה” (יוחנן י״ד:30).