אפשר לחזות מראש את העתיד!
מה היתה משמעות הדבר לבבל?
מה משמעות הדבר עבורך?
המעוניין אתה לדעת את הטמון בחיק העתיד? מרבית האנשים רוצים בזאת – אך האמנם אפשרי הדבר?
לא מעטים פונים אל האסטרולוגיה, שיטה של ניבוי העתיד על־פי הכוכבים, שאת שורשיה תמצא בבבל הקדומה. בארה״ב בלבד קיימים, לפי האומדן, כ־000,200 אסטרולוגים המפיקים רווחים של מאה ביליון דולר לשנה. סקרים שנערכו שם העלו, שבאי־כנסיות נוטים להתייעץ עם אסטרולוגים באותה מידה כמו אלה המדירים את רגלם מן הכנסיה.
ומה באשר לך? היכן משיג אתה את המידע שלך על העתיד?
דוגמה אירונית
מדובר באחת הפרשיות ההיסטוריות, שיש בה משום אירוניה; דווקא כאשר נכבשה העיר בבל הקדומה בשנת 539 לפה״ס, לא ידעו החוזים־בכוכבים הבבליים, בעלי המוניטין העולמי, לחזות מראש את מפלתה ולא עלה בידם למנעה.
אולם, גורם אחר ידע לנבא את כיבושה הגורלי, וזאת קרוב למאתיים שנה מראש! למרבה הפלא, הוא ציין מראש אפילו את שמו של כובש בבל, זמן רב טרם לידתו. אותו מקור יודע גם לנבא מה צופן העתיד לדורנו אנו, ומה שאירע לבבל יש לו שייכות לכך. המעוניין אתה לדעת?
צריך שתהיה, הואיל והכוחות שתרמו למפלתה של בבל, עודם פועלים במלוא אונם כיום. רעיונות ומוסדות הפורחים במאה העשרים, נוסדו בבבל הקדומה. למפלתה יש, איפוא, משמעות עבורנו.
כובשים שזוהו בשמם
המקור של נבואות מדויקות רבות על בבל, הוא המקרא. ספר ישעיהו מכיל תחזיות על נפילתה, שנכתבו 193 שנים לפחות לפני התרחשותה. אך, מי נועדו להיות הכובשים? המקרא זיהה אותם בשמם, באמרו:
”משא בבל ... ’הנני מעיר עליהם את מדי, אשר כסף לא יחשובו, וזהב לא יחפצו בו.’” – ישעיהו י״ג:1, 17.
בימי ישעיהו היו המדים קבוצה של שבטים מפולגים, ששכנו בשולי ממלכת אשור האדירה. (המונח ”מדים” התייחס תדירות הן למדים והן למקורביהם הפרסים). בשנים שבאו אחרי נבואת ישעיהו, המדים הלכו והתעצמו. כפי שציין המקרא, לא יכולה היתיה בבל העשירה לשחדם אפילו בזהב!
המקרא מגלה, כמו־כן, את שמו של מנהיג מדי ופרס,שיכבוש את בבל:
”כה אמר יהוה ... ’למענכם (ישראל) שילחתי בבלה, והורדתי בריחים כולם,’ ... ’האומר לכורש, ”רועי, וכל חפצי ישלים,’” ... כורש, אשר החזקתי בימינו לרד (להכניע) לפניו גויים.” – ישעיהו מ״ג:14; מ״ד:28; מ״ה:1.
כעבור מאתיים שנה, כבש כורש את בבל והגשים את הנבואה. חשוב על כך! קרוב לוודאי שיש ברשותך ספר, שההיסטוריה הוכיחה שהוא מכיל את הנבואות המדויקות ביותר שנכתבו מעולם. מה גם שיש בו מידע, שלא יסולא בפז, על עתידנו אנו.
יש, כמובן, אנשים הנוטים להתייחס אל המקרא בביטול ולהתרברב על תחזיותיהם הם. אך, היש בכך כדי להפתיענו? שהרי ”חכמי” בבל נהגו בדיוק כך לפני 500,2 שנה, כפי שמלמדת ההיסטוריה. בכל זאת, נבואות המקרא על בבל החלו להתגשם כאשר נעשה כורש למלך פרס ומדי – והן התאמתו יותר ויותר ככל שהתקדם אל בבל. תן דעתך לעובדות הבאות:
בבל נופלת במצור
לעת עונת הקציר של 539 לפה״ס, הגיע כורש, הכובש שנובא עליו זה מכבר, אל מול חומות בבל. כפי שהתנבא ירמיהו, הטיל כורש מצור על העיר. – ירמיהו נ״א:11, 12.
כמובן, הבבלים לא הבחינו כיצד מתאמתים דברי יהוה החד־משמעיים, שנאמרו בפי נביאיו ישעיהו וירמיהו. הם לא היו מעוניינים בספרים הקדושים של עבדיהם העבריים. קוסמיהם המפורסמים לא חזו את מפלתה הקרובה של העיר. אדרבה! הם זילזלו במצור’; ”הם האמינו שיש להם די הספקה ליותר מעשרים שנה”” – קסנופון CYROPEDIA (תולדות כורש), פרק ז׳, סעיף 13.
אין להתפלא שהבבלים האמינו, שביצורי העיר אינם ניתנים לכיבוש. האם לא היתה בבל ידועה גם כ”סו־אנה”, כלומר, ”בעלת החומות הגבוהות”? ההיסטוריון הקדום הרודוטוס אמר, שחומות העיר התנשאו לגובה של כמאה מטר, אף שאין אפשרות לאמת זאת כיום. מכל מקום, מקורות עתיקים מלמדים, שביצורי העיר הפילו את רוחו של כורש, שאמר לראשי צבאו, ”הריני בטוח שלא אוכל למצוא דרך לכבוש בסערה חומות כה גבוהות ואיתנות.” – שם, פרק ז׳, סעיף 7.
”נהרותייך אוביש”
כיצד, איפוא, נכבשה בבל? יש לציין, שהמקרא לא הסתפק בזיהוי כורש בשמו ככובש בבל. התכסיס המלחמתי שנקט כורש כדי להפיל את בבל, תואר אף הוא בנבואת המקרא שקראה בשמו:
”כה אמר יהוה... ’האומר לצולה (למצולה), ”חרבי, ונהרותייך אוביש”; האומר לכורש, ”רועי, וכל חפצי ישלים.”’” – ישעיהו מ״ד:24, 27, 28.
בבל היתה מוקפת, בנוסף לחומות, ברשת תעלות־מים ותעלות־מגן. נהר־פרת עשה את דרכו בתוך העיר עצמה. אך, מה אם תחוסל ההגנה הטבעית שיצרו המים, כלומר, אם הנהר ’ייובש’? ובכן, כורש כרה בראש וראשונה חפירות כדי להטות אליהן את מי־הנהר.
”אזי, כשהגיעה לאוזניו הידיעה שהבבלים עומדים לחוג חג, שבמהלכו ישתו ויתהוללו עד עלות השחר, נטל כורש רבים מאנשיו, מיד עם רדת החשיכה, ומוטט את מחסומי העפר כדי שמי־הנהר יזרמו אל חפירותיו. ... כך נעשה אפיק הנהר, שחצה את העיר, עביר לבני־אדם.” – CYROPEDIA פרק ז׳, 15, 16.
אפילו בפרט זעיר זה – היינו, שנפילת בבל תתרחש במהלך חגיגה שטופה בשיכרות – דייקה נבואת המקרא:
”והשכרתי שריה וחכמיה, פחותיה וסגניה וגיבוריה, וישנו שנת עולם ולא יקיצו.” – ירמיהו נ״א:57.
’חדלו גיבורים להילחם’
חיילי כורש יהיו עתה בתוך העיר. אך, בזחלם על אפיק הנהר החרב, עדיין נשקפה להם סכנה, הזקיפים הבבליים יכלו להבחין בהם ולסגור את שערי הברונזה של החומות. עקב כך היו הפרסים נלכדים והופכים מטרה לחצים ולאבני־קלע ממעל. אך הבבלים, שהחגיגה הסיחה את דעתם, לא איבטחו את השערים! שוב יהיה זה בהתאם לנבואת המקרא:
”כה אמר יהוה למשיחו, לכורש, אשר החזקתי בימינו ... לפתוח לפניו דלתיים, ושערים לא ייסגרו.” – ישעיהו מ״ה:1.
בחדרם אל העיר בעד שערי הנהר, לא נתקלו הפולשים אלא בהתנגדות מעטה מצד הבבלים ההמומים. העיר נכבשה כמעט בלא קרב. גם עובדה זו נחזתה מראש!
”חדלו גיבורי בבל להילחם, ישבו במצדות, נשתה (יבשה) גבורתם, היו לנשים.” – ירמיהו נ״א:30.
היכן היה המלך? נבואת המקרא ציינה כי ימתין חדל־אונים בהיכלו, וכל רץ יביא אליו בשורה רעה מקודמתה:
”רץ לקראת רץ ירוץ, ומגיד לקראת מגיד, להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה.” – ירמיהו נ״א:31.
אנו למדים מן ההיסטוריה, שמלך בבל אכן נמצא ונהרג בארמונו, הוא ושומרי ראשו. ”רגע, ביום אחד,” נפלה בבל היהירה! – ישעיהו מ״ז:9.
מה נותר עתה בפי קוסמי בבל הרברבנים? היכולים היו להפריך את שנכתב קרוב למאתיים שנה קודם־לכן, אשר נתגשם בשעה ההיא?
”נלאית ברוב עצתייך (יועצייך): יעמדו נא ויושיעוך הוברי שמים החוזים בכוכבים, מודיעים לחדשים מאשר יבואו עלייך. הנה היו כקש.” – ישעיהו מ״ז:13, 14
עד כמה דייקו תחזיות האסטרולוגים הבבליים, בהשוואה לנבואות המקרא שנכתבו שנים רבות לפני־כן? עד היכן הגיעו ידיעותיהם? נבצר מהם אפילו לקרוא את ’הכתובת שעל הקיר’, פשוטה כמשמעה, בעצם הלילה בו נכבשה בבל! – דניאל ה׳:8.
”בבל הגדולה”
”נניח שנבואות המקרא התגשמו בעבר,” עשוי אתה להקשות, ”אך מה לזה ולימינו?”
ראשית, בעולם בן־זמננו עדיין קיימות לא מעט תופעות, ששורשיהן בבבל הקדומה. קח, למשל, את האסטרולוגיה:
”האסטרולוגיה היתה מבוססת על שני רעיונות בבליים: גלגל המזלות, וקדושת הגרמים השמימיים. ... הבבלים ייחסו לכוכבים את הכוחות להם מצפה האדם מן האלים.” – GREAT CITIES OF THE ANCIENT WORLD (ערים גדולות בעולם הקדום), מאת ל. ספראג דה־קאמפ, עמוד 150.
הידעת שרעיונות ”מודרניים”, כגון, נישואים נסיוניים וגירושים חפוזים היו נפוצים בבבל? בתחום הפוליטיקה, למשל, האמונה בדבר זכותם של מלכים למשול בחסד עליון, מוליכה חזרה לבבל. ”אין זה מקרה, שמלכי בריטניה מקיימים כיום טקסי־הכתרה המזכירים את אלה של מסופוטמיה [ארם־נהריים],” – CRADLE OF CIVILIZATION (ערש הציביליזציה), עמוד 160.
אך מעל לכל, בבל היתה מעצמה דתית. בין חורבותיה נמצאו שרידים של יותר מחמישים מקדשי פולחן. השפעתה על שאר העולם הקדום, ובעקבותיו על העולם בן־זמננו, היתה אדירה.
”בבל נעשתה מרכז תרבות, ממנו התפשטו רעיונות קוסמולוגיים (של טבע היקום), מיתולוגיים ומדעיים.” – ANCIENT SEMITIC CIVILIZATIONS (הציביליזציות השמיות הקדומות), עמוד 57.
השקפות דתיות, שמקורן בבבל, כוללות את רעיון השילוש הנוצרי, המבוסס על ”השילוש העליון” הבבלי של אנו, אנליל ואנקי. טקסים דתיים רבים בני־זמננו נבעו ממנה, וכמוהם כן טקסים פוליטיים, כדוגמת טקס־ההכתרה הבריטי.
אפשר שלא ידעת, שחלק ניכר ממה שמלמדות ומבצעות דתות שונות, לרבות היהדות, נבע בראשיתו מבבל הקדומה. אפילו אם אינך דתי, אתה עלול למצוא עצמך מעורב בעניינים פוליטיים שמקורם בבבל, או בעיסוקים שהחלו בה, כגון, האסטרולוגיה. האם צריך זה להדאיגך?
כן, כיון שהתנגדותו של יהוה אלהים לפילוסופיה ולדת הבבלית לא נסתיימה עם השמדת בבל. משום כך מדבר הספר האחרון של כתבי־הקודש, חזון־יוחנן, בלשון סמלית על ”בבל הגדולה”, כלומר, על המערכת הדתית הכלל־עולמית המבוססת על רעיונותיה של בבל הקדומה. (חזון־יוחנן י״ז:3–6; י״ח:21–24) הספר כולל נבואות על השמדת ”בבל הגדולה”, שיתאמתו באותה וודאות כמו נבואות המקרא על בבל הקדומה. כתבי־הקודש מזהירים: ”צאו ממנה, עמי, פן תשתתפו בחטאותיה ופן תקבלו ממכותיה.” (חזון־יוחנן י״ח:4; השווה ירמיהו נ״א:6, 45) יש לעשות כן ללא דיחוי!
עדי־יהוה ישמחו לסייע לך ללמוד כיצד לבצע זאת. בעזרתם תוכל לרכוש מידע מהימן על העתיד מן המקור הטוב ביותר – המקרא.
[תמונות בעמוד 11]
מה שאירע לבבל יש לו משמעות עבורנו