נשים — הזוכות הן ליחס־כבוד כיום?
מדוע שאלה זו עולה בכלל על הפרק? ישאלו בתמיהה מספר גברים. סקירת היחס כלפי נשים במהלך ההיסטוריה ובימינו, בעולם כולו, מעוררת מספר שאלות שיש בהן משום רמז לתשובה.
כשמדובר ביחסי־אנוש, מי היו ביסודו־של־דבר הקרבנות, ומי היו המדכאים? מי במיוחד הוכו בנישואין? גברים או נשים? מי נאנסו בעיתות שלום ומלחמה? מי היו הקרבנות העיקריים להתעללות מינית בילדוּת? בנים או בנות? על מי נגזר, בידי בני־אנוש, להיות אזרחים ממדרגה־שנייה? ממי נשללה זכות־ההצבעה? ממי נשללה מלוא ההזדמנות לרכוש השכלה? מנשים או מגברים?
ניתן היה להציג שרשרת שאלות נוספות, אך העובדות מדברות בעד עצמן. בספר May You Be the Mother of a Hundred Sons (מי יתן ותהיי אם למאה בנים), כותבת אליזבת בוּמילר, בהתבססה על חוויותיה בהודו: ”האשה ההודית ה’טיפוסית’, המייצגת כ־75 אחוזים מארבע־מאות מיליון הנשים והילדות שבהודו, שוכנת בכפר. ... היא אינה יודעת קרוא־וכתוב, אף כי היתה רוצה בכך, ורק לעתים נדירות עשתה מרחק של יותר מעשרים קילומטר ממקום הולדתה”. אי־שיוויון זה בתחום ההשכלה, אינה בעיה המיוחדת להודו, אלא תופעה כלל־עולמית.
ביפן, כבארצות רבות אחרות, עדיין קיים פער מן הסוג הזה. על־פי ספר־השנה אסאהי ל־1991, מספר הסטודנטים המסיימים ארבע שנות־לימוד באוניברסיטה הוא 000,460,1, בעוד שמספר הסטודנטיות הוא 000,600. בלי ספק, נשים בכל רחבי העולם יכולות להעיד על כך שניתנו להן הזדמנויות פחותות יותר לרכוש השכלה. הגישה שטפחה על פניהן היתה: ’ההשכלה מיועדת לבנים’.
בספר Backlash—The Undeclared War Against American Women (תגובת־נגד — המלחמה הלא־מוצהרת נגד נשים אמריקניות), שנכתב לאחרונה, שואלת סוזן פאלודי מספר שאלות נוקבות על מעמד האשה בארצות־הברית. ”אם הנשים האמריקניות כה שוות־זכויות, מדוע מהוות הן שני־שלישים מכלל העניים הבוגרים? ... מדוע עדיין צְפויות הן הרבה יותר מן הגברים לתנאי־מגורים עלובים ולאי־קבלת ביטוח בריאות, ופי־שניים פחות מן הגברים לקבלת קיצבת־זיקנה?”
סבלן של הנשים הוא, ללא ספק, זה המכריע את הכף. הן מהוות מטרה עיקרית להשפלות, לעלבונות, להטרדות מיניות ולזילזול מידי גברים. יחס גרוע זה אינו מוגבל כלל ועיקר למה שקרוי הארצות המתפתחות. הוועדה המשפטית שמטעם הסנאט האמריקני, ליקטה לאחרונה נתונים על אלימות נגד נשים. הדו״ח ציין מספר עובדות מזעזעות. ”אשה אחת נאנסת מדי שש דקות; אשה מוכה כל 15 שניות בממוצע. ... אף אשה אינה מחוסנת בפני פשע אלים בארץ זו. שלוש מתוך כל ארבע נשים אמריקניות החיות כיום, צְפויות ליפול קרבן למעשה־פשע אלים אחד לפחות”. במשך שנה אחת, שלושה עד ארבעה מיליון נשים סבלו מהתעללות מידי בעליהן. מצב מצער זה הוא שהביא ב־1990 להגשת ’חוק האלימות נגד נשים’. — דו״ח הסנאט, חוק האלימות נגד נשים מ־1990.
נבחן עתה מספר מצבים שבהם סובלות נשים ברחבי העולם מהעדר יחס־כבוד מצד גברים. בשני המאמרים האחרונים בסידרה זו, נדון בדרכים להשגת כבוד הדדי בין גברים לנשים בכל הרבדים החברתיים.