כיצד התגברו אחדים על רגשות שליליים

כל אדם סובל לעתים מרגשות שליליים.‏ בעיות כיבדות־משקל,‏ כגון מחלה קשה,‏ זיקנה,‏ או מותו של אדם יקר,‏ גורמים לבני־אדם רגשות שליליים עמוקים,‏ העלולים להשפיע לרעה על חייהם.‏

אך,‏ אפילו בקרב אותם אנשים,‏ יש שלמדו לשלוט ברגשותיהם באופן המאפשר להם להתמיד בהצלחה בפעילותם היומיומית.‏ כַּתָב עורו!‏ ראיין מספר אנשים המהווים דוגמה לכך.‏

נאווה מקבלת טיפול רפואי על מחלה המשפיעה על רגשותיה.‏ אך,‏ היא אומרת:‏ ”‏נוכחתי לדעת,‏ שהדרך היעילה ביותר להתמודד עם הבעיה,‏ היא להיות אחראית למחשבותי.‏ אני עושה זאת על־ידי ביצוע דברים למען אחרים,‏ כמו אפייה ותפירה.‏ אני גם משתדלת להרהר בזכרונות נעימים ובמאורעות שאני מצפה להם בעתיד.‏ בגלל מחלתי,‏ אף אחד מאלה איננו קל.‏ לעתים קל יותר להיכנע להרגשה הרעה.‏ אך,‏ התוצאות המעודדות שוות את המאמץ”‏.‏

לאחר 45 שנות נישואין,‏ נפטר בעלה של אסתר.‏ אף כי תהליך ההתאבלות לא פסח עליה,‏ אסתר מצליחה לשלוט ברגשותיה.‏ היא מסבירה:‏ ”‏אני מעסיקה את עצמי בעשיית דברים למען הזולת.‏ למשל,‏ אני נהנית ללמד אחרים על מטרת אלהים,‏ שעליה מדובר במקרא.‏ אשה צעירה אחת שמחה כל־כך על הדברים שלמדה,‏ שהערכתה עזרה לי להגדיל את שמחתי.‏ כשאני מתרכזת בדברים המעודדים שבמקרא ומלמדת אחרים אודותם,‏ עוזר לי הדבר להיפטר ממחשבות קודרות.‏ כמו־כן,‏ נשים צעירות ניגשות אלי כדי שאייעץ להן בבעיות שונות,‏ ובשוחחי עימן על הדברים החיוביים שביכולתן לבצע בחייהן,‏ גם זה עוזר לי להתגבר על רגשות שליליים”‏.‏

משך שנים רבות,‏ ניהל ארתור חיים מלאי פעילות.‏ אזי,‏ עקב מחלה קשה,‏ נאלץ להפסיק לעבוד וצימצם את כל הפעילויות שמחוץ לבית.‏ משך חודשים ארוכים חש ארתור חסר־תועלת ומדוכא.‏ כיצד התמודד עם רגשות אלה?‏ ”‏הפסקתי להרהר במה שכבר לא יכולתי לבצע.‏ התמקדתי במה שאוכל לעשות כדי לסייע לאחרים להשתפר,‏ ולעודדם כשרוחם נפלה.‏ מאחר שאני מרותק לבית,‏ אני מרבה להשתמש בטלפון.‏ כשאני עסוק בהגשת עזרה ועידוד,‏ לא נותר לי זמן רב לרחמים־עצמיים”‏.‏

בטי שקעה בדיכאון ועצב עמוקים לאחר שורה של משברים,‏ כולל מות בעלה.‏ אולם,‏ עם הזמן למדה לשלוט ברגשותיה:‏ ”‏כשעצב משתלט עלי,‏ אני מחפשת פורקן מועיל.‏ אני מאלצת את עצמי לטייל ברגל,‏ לטלפן לידידה מבינה,‏ להאזין למוסיקה,‏ או לעשות משהו שידוע לי מניסיון שיפיג את הדיכאון.‏ אני מנסה לנהוג בעצמי בחמלה,‏ כשם שהייתי נוהגת כלפי ידיד טוב”‏.‏

מרים סובלת מבעיות רפואיות חמורות זה שלושים־ושתיים שנה.‏ מאחר שהיא מרותקת לכסא־גלגלים,‏ היא יוצאת את ביתה רק לצורך ביקור אצל רופא.‏ בכל זאת,‏ הרגשת־הייאוש אינה מכריעה אותה.‏ היא מסבירה:‏ ”‏בעלי מעניק לי עידוד רב.‏ אני גם מרבה לקרוא חומר בונה.‏ אני מטלפנת בקביעות לידידים,‏ ותכופות נוקטת יוזמה להזמינם אל ביתי.‏ אני נהנית מביקוריהם ונמנעת מלנצל זאת כדי להתלונן על מצבי,‏ או להפגין רחמים־עצמיים.‏ אינני מקדישה זמן להרהר בצדדים השליליים שבחיי,‏ משום שיש בהם צדדים חיוביים למכביר”‏.‏

מרגריט היא אדם מציאותי מטבעה.‏ ”‏כשרגשות שליליים מציפים אותי”‏,‏ היא אומרת,‏ ”‏אני מבקשת את חברתו של אדם בעל השקפה חיובית — לא אידיאליסט — אלא מישהו המכירני היטב והמזכיר לי את הצלחותי ומעודד אותי”‏.‏

רוזמרי עברה במהלך השנים חמישה ניתוחים קשים,‏ ולאחרונה — במהלך תקופה של שנה וחצי — נפטרו שבעה אנשים במשפחתה ובמשפחת בעלה.‏ מטבע הדברים,‏ מאורעות אלה העיקו עליהם וגרמו להם רגשות שליליים.‏ אך,‏ הם אינם מתרכזים בהם.‏ בהיותם עדי־יהוה,‏ הם שואבים חיזוק מן התקווה החיובית,‏ המנחמת,‏ שמעניק המקרא לגבי עולם חדש רב־צדק הממשמש ובא,‏ המתואר בישעיהו כ״ה:‏8‏:‏ ”‏ומחה אדני יהוה דימעה מעל כל פנים”‏.‏ אפילו המתים יקומו לתחייה,‏ ככתוב באותו פסוק:‏ ”‏בילע המוות לנצח”‏.‏ כן נאמר:‏ ”‏יחיו מתיך,‏ נבלתי יקומון,‏ הקיצו ורננו שוכני עפר”‏.‏ — ישעיהו כ״ו:‏19‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

שירלי שולטת ברגשותיה בכך שהיא מבצעת דברים למען הזולת,‏ מהרהרת בזכרונות נעימים ומצפה למאורעות בעתיד