”המדע לומד מן הטבע”
כותרת זו הופיעה בעיתון הניו־יורק טיימס ב־31 באוגוסט 1993. המאמר ציין כי מספר גדל והולך של מדענים, המתכננים חומרים חדשים, עוסקים בתחום הביומימטיקה. הטיימס מגדיר ביומימטיקה כ”מחקר של המבנה והתפקוד של חומרים ביולוגיים, כדגם לייצור חומרים מלאכותיים”.
המאמר הכיר בכך שיצורים השוכנים במעמקי הים ועכבישים, מייצרים חומרים העולים באיכותם על חומרים דומים שהמדענים כיום מסוגלים לייצר. למשל, אוזן־הים קולט מן המים סידן פחמתי, המהווה את המרכיב האבקתי של הגיר, ומכין לוחיות דקיקות ביותר. אזי, באמצעות ’מלט’ עשוי חלבון וסוכרים, הוא מדביק יחד לוחיות רבות מעין אלה. לדברי ד״ר מהמֵט סריקאיה, מבנה הצדף חזק וקשיח פי שלושים מאשר הסידן הפחמתי המיוצר במעבדה. ”אין לנו הטכנולוגיה לייצור שכבות חומר כה דקיקות, כאלו של קונכית הים”, הוא מודה.
בדומה לכך, המשי של קורי העכביש חזק מפלדה ועמיד יותר מנילון. המדענים חוקרים את המשי בתקווה ליצור סיבים החזקים מקֵּוְולַר, החומר המשמש לייצור אפודות־מגן חסינות כדורים. אולם, טרם עלה בידי האדם לחקות את תהליכי הייצור המתוחכמים של העכביש.
”עכבישים מייצרים משי בהשתמשם במים כמֵמֵס באוויר הפתוח, תחת לחצים וטמפרטורות נתונים, והמשי עובר את כל השלבים הללו כדי להפוך לקור־עכביש יציב, עמיד בפני מים, בעל חוזק אדיר”, ציין ד״ר כריסטופר ויני ממכללת וושינגטון שבסיאטל. ”ברם, כדי לייצר סיב חזק בדומה לקוולר, אתה נדרש להעמידו בלחצים גבוהים ולהשתמש בחומצה גופריתית מרוכזת”. לפיכך, מודה מדען זה: ”עלינו ללמוד עוד רבות”.
חשוב על כך. אם הטכנולוגיה האנושית המתוחכמת ביותר אינה מסוגלת לייצר את מה שיצורים השוכנים במעמקי הים ועכבישים מייצרים, האין זה הגיוני להאמין, שיצורים אלה הם תוצר של תבונה עילאית? אין זה אלא מן החוכמה, שנזקוף זאת לזכותו של המעצב הנעלה — שאת עבודתו מתאמצים כיום המדענים לחקות — עקב גאוניותו, שאין לה אח וריע, המתגלית בקנייניו הממלאים את הארץ (תהלים ק״ד:24).